ארומה ת"א - בדיקות משרד הבריאות מרגיעות: "לא מצאנו כלום בבדיקה"; בארומה ת"א מודים: "אכן התגלה עכבר ובאותו היום טופל"

יום שלישי ב"אמנון לוי" - צילומי חולדות ועכברים במטבח בסניף גורדון; ארומה ת"א: אכן התגלה עכבר בסניף גורדון ומדביר מטעמנו טיפל בעניין במיידי; משרד הבריאות: "התקבלה תלונה אנונימית, ובבדיקתנו לא נמצאו עדויות למכרסמים. ליקויים אחרים נמצאו"
משה בנימין |

האם ארומה ת"א ניצבת בפני משבר אמון חדש מול לקוחותיה. במקרה שמזכיר מאוד את חתולי טיב טעם, תעמוד ארומה ת"א ביום שלישי הקרוב מול חשיפה של חומר שצולם על-ידי אחד מעובדי הסניפים בת"א ובו נראים עכברים המטיילים במטבח הסניף וטועמים מהמזון שאמור להיות מוגש ללקוחות הסניף.

תקרית רודפת תקרית בארומה ת"א - הרשת שבעבר התמודדה עם מקרה הגזענות של אחד מבעליה - תיאלץ לתת תשובות למקרה לא פחות קשה - רמת התברואה.

תגובתו הרשמית של משרד הבריאות שופכת אור נוסף על המקרה ומגלה את השתלשלות האירועים:

"בלשכת הבריאות המחוזית בתל אביב התקבלה תלונה אנונימית מיום 4.11.07, בנוגע להימצאות עכברים בסניף ארומה תל-אביב ברחוב גורדון פינת רחוב דיזינגוף".

"בעקבות התלונה התבצעה ביקורת תברואית בעסק (למרות שמדובר היה בתלונה אנונימית טלפונית התייחסה מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה בחומרה לתלונה זו). במהלך הביקורת לא נמצאו עדויות לנוכחות מזיקים ומכרסמים (לא נראו הפרשות)".

"בנוסף נמצא כי על פי רישומים כי בעסק מבצעים הדברה על בסיס שוטף. נמצאו ליקויים באחסון הסחורה במחסן ובאטימותו. ליקויים שבעלי העסק נדרשו לתקן ללא דיחוי".

"ההדברה כנגד מכרסמים בוצעה ע"י בעלי העסק, הדברה על בסיס

שוטף באמצעות חומרי הדברה מאושרים. ביום 14.02.2008 נערכה ביקורת חוזרת במקום. רמת הניקיון הכללית היתה סבירה. בשטחי העסק, במחסן ובחצר לא נמצאו מזיקים, או סימנים להמצאות מכרסמים".

ארומה ישראל: "זה סניף תל-אביבי - אין קשר בין 2 הרשתות

מרשת "ארומה ישראל" נמסר בתגובה: "המקרה אירע בבית קפה השייך לרשת ארומה ת"א, רשת "ארומה ישראל" ורשת ארומה ת"א הן שתי חברות נפרדות, ללא שום קשר עסקי ביניהן ובניהול נפרד לחלוטין".

"רשת ארומה ת"א פועלת בתחום מוניציפאלי ת"א בלבד. לרשת "ארומה ישראל" 84 סניפים הפרוסים בכל רחבי הארץ. לרשת ארומה ישראל אין שום קשר למקרה זה או למקרים אחרים הקשורים בסניפים הנמצאים בת"א".

"מערכת שומר מסך, קיבלה מארומה ישראל, מכתב המבהיר באופן חד משמעי את העובדה שמדובר בשתי חברות נפרדות לחלוטין".

ארומה ת"א: "תודה לאמנון לוי על שהאיר את עיננו"

תגובת ארומה ת"א: "רשת ארומה תל אביב מפעילה סניפים בהסכמי זכיינות. הרשת מודה לתכניתו של אמנון לוי על שהאירה את עיננו במקרה זה. ממצאי התוכנית ייבדקו ויטופלו במלוא החומרה והרצינות וללא דיחוי".

"רשת ארומה תל אביב מבצעת את כל הבדיקות התברואתיות על בסיס קבוע ותכוף, דואגת להדברה ובקרה תקופתית בהיתר ודואגת לקבל את כל האישורים והאסמכתאות בנושא ההיגיינה הבלתי מתפשרת בסניפים. אנו תמהים למראה התמונות שבידכם, אין ספק כי אינן מייצגות את המצב בסניפי הרשת".

"הנהלת ארומה תל אביב תפנה בדרישה לבדיקה ומענה מהחברה האמונה על הדברות הסניפים ונעשה כל שביכולתנו על מנת לוודא שמקרים אלה לא ישנו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".

ויש גם לחץ מבפנים. המשפט הפך לאחד הגורמים הכי מפלגים, קורעים ומשסעים את החברה הישראלית. רוב הציבור רואה ומבין את זה. המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם נייר עמדה שבו נכתב: "המשך ההליך המשפטי נגד ראש ממשלה מכהן, ללא הכרעה סופי, יוצר נזק מתמשך למרקם החברתי וליכולת הממשל להתמודד עם אתגרי ביטחון וכלכלה. במצב של קרע לאומי חריף, חנינה מותנית יכולה לשמש כלי לגיטימי לאיחוי ולאחדות, בתנאי שתכלול ויתורים משמעותיים מצד המבקש ותנאים שיבטיחו את כבוד שלטון החוק". זהו ניסוח נדיר מגוף שידוע בעמדותיו הליברליות-משפטיות, והוא מחזק את הטענה שגם בקרב מומחים שאינם תומכי נתניהו קיימת הכרה בכך שהמשך המשפט עלול להמשיך ולקרוע את החברה הישראלית לעוד דור. אחרים טוענים כי המסר הזה נובע מכך שנתניהו מצליח לעמוד איתן מול הרדיפה ומול המשפטים וכי הוא ייצא זכאי.