ארומה ת"א - בדיקות משרד הבריאות מרגיעות: "לא מצאנו כלום בבדיקה"; בארומה ת"א מודים: "אכן התגלה עכבר ובאותו היום טופל"
האם ארומה ת"א ניצבת בפני משבר אמון חדש מול לקוחותיה. במקרה שמזכיר מאוד את חתולי טיב טעם, תעמוד ארומה ת"א ביום שלישי הקרוב מול חשיפה של חומר שצולם על-ידי אחד מעובדי הסניפים בת"א ובו נראים עכברים המטיילים במטבח הסניף וטועמים מהמזון שאמור להיות מוגש ללקוחות הסניף.
תקרית רודפת תקרית בארומה ת"א - הרשת שבעבר התמודדה עם מקרה הגזענות של אחד מבעליה - תיאלץ לתת תשובות למקרה לא פחות קשה - רמת התברואה.
תגובתו הרשמית של משרד הבריאות שופכת אור נוסף על המקרה ומגלה את השתלשלות האירועים:
"בלשכת הבריאות המחוזית בתל אביב התקבלה תלונה אנונימית מיום 4.11.07, בנוגע להימצאות עכברים בסניף ארומה תל-אביב ברחוב גורדון פינת רחוב דיזינגוף".
"בעקבות התלונה התבצעה ביקורת תברואית בעסק (למרות שמדובר היה בתלונה אנונימית טלפונית התייחסה מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה בחומרה לתלונה זו). במהלך הביקורת לא נמצאו עדויות לנוכחות מזיקים ומכרסמים (לא נראו הפרשות)".
"בנוסף נמצא כי על פי רישומים כי בעסק מבצעים הדברה על בסיס שוטף. נמצאו ליקויים באחסון הסחורה במחסן ובאטימותו. ליקויים שבעלי העסק נדרשו לתקן ללא דיחוי".
"ההדברה כנגד מכרסמים בוצעה ע"י בעלי העסק, הדברה על בסיס
שוטף באמצעות חומרי הדברה מאושרים. ביום 14.02.2008 נערכה ביקורת חוזרת במקום. רמת הניקיון הכללית היתה סבירה. בשטחי העסק, במחסן ובחצר לא נמצאו מזיקים, או סימנים להמצאות מכרסמים".
ארומה ישראל: "זה סניף תל-אביבי - אין קשר בין 2 הרשתות
מרשת "ארומה ישראל" נמסר בתגובה: "המקרה אירע בבית קפה השייך לרשת ארומה ת"א, רשת "ארומה ישראל" ורשת ארומה ת"א הן שתי חברות נפרדות, ללא שום קשר עסקי ביניהן ובניהול נפרד לחלוטין".
"רשת ארומה ת"א פועלת בתחום מוניציפאלי ת"א בלבד. לרשת "ארומה ישראל" 84 סניפים הפרוסים בכל רחבי הארץ. לרשת ארומה ישראל אין שום קשר למקרה זה או למקרים אחרים הקשורים בסניפים הנמצאים בת"א".
"מערכת שומר מסך, קיבלה מארומה ישראל, מכתב המבהיר באופן חד משמעי את העובדה שמדובר בשתי חברות נפרדות לחלוטין".
ארומה ת"א: "תודה לאמנון לוי על שהאיר את עיננו"
תגובת ארומה ת"א: "רשת ארומה תל אביב מפעילה סניפים בהסכמי זכיינות. הרשת מודה לתכניתו של אמנון לוי על שהאירה את עיננו במקרה זה. ממצאי התוכנית ייבדקו ויטופלו במלוא החומרה והרצינות וללא דיחוי".
"רשת ארומה תל אביב מבצעת את כל הבדיקות התברואתיות על בסיס קבוע ותכוף, דואגת להדברה ובקרה תקופתית בהיתר ודואגת לקבל את כל האישורים והאסמכתאות בנושא ההיגיינה הבלתי מתפשרת בסניפים. אנו תמהים למראה התמונות שבידכם, אין ספק כי אינן מייצגות את המצב בסניפי הרשת".
"הנהלת ארומה תל אביב תפנה בדרישה לבדיקה ומענה מהחברה האמונה על הדברות הסניפים ונעשה כל שביכולתנו על מנת לוודא שמקרים אלה לא ישנו".
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
