ארומה ת"א - בדיקות משרד הבריאות מרגיעות: "לא מצאנו כלום בבדיקה"; בארומה ת"א מודים: "אכן התגלה עכבר ובאותו היום טופל"

יום שלישי ב"אמנון לוי" - צילומי חולדות ועכברים במטבח בסניף גורדון; ארומה ת"א: אכן התגלה עכבר בסניף גורדון ומדביר מטעמנו טיפל בעניין במיידי; משרד הבריאות: "התקבלה תלונה אנונימית, ובבדיקתנו לא נמצאו עדויות למכרסמים. ליקויים אחרים נמצאו"
משה בנימין |

האם ארומה ת"א ניצבת בפני משבר אמון חדש מול לקוחותיה. במקרה שמזכיר מאוד את חתולי טיב טעם, תעמוד ארומה ת"א ביום שלישי הקרוב מול חשיפה של חומר שצולם על-ידי אחד מעובדי הסניפים בת"א ובו נראים עכברים המטיילים במטבח הסניף וטועמים מהמזון שאמור להיות מוגש ללקוחות הסניף.

תקרית רודפת תקרית בארומה ת"א - הרשת שבעבר התמודדה עם מקרה הגזענות של אחד מבעליה - תיאלץ לתת תשובות למקרה לא פחות קשה - רמת התברואה.

תגובתו הרשמית של משרד הבריאות שופכת אור נוסף על המקרה ומגלה את השתלשלות האירועים:

"בלשכת הבריאות המחוזית בתל אביב התקבלה תלונה אנונימית מיום 4.11.07, בנוגע להימצאות עכברים בסניף ארומה תל-אביב ברחוב גורדון פינת רחוב דיזינגוף".

"בעקבות התלונה התבצעה ביקורת תברואית בעסק (למרות שמדובר היה בתלונה אנונימית טלפונית התייחסה מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה בחומרה לתלונה זו). במהלך הביקורת לא נמצאו עדויות לנוכחות מזיקים ומכרסמים (לא נראו הפרשות)".

"בנוסף נמצא כי על פי רישומים כי בעסק מבצעים הדברה על בסיס שוטף. נמצאו ליקויים באחסון הסחורה במחסן ובאטימותו. ליקויים שבעלי העסק נדרשו לתקן ללא דיחוי".

"ההדברה כנגד מכרסמים בוצעה ע"י בעלי העסק, הדברה על בסיס

שוטף באמצעות חומרי הדברה מאושרים. ביום 14.02.2008 נערכה ביקורת חוזרת במקום. רמת הניקיון הכללית היתה סבירה. בשטחי העסק, במחסן ובחצר לא נמצאו מזיקים, או סימנים להמצאות מכרסמים".

ארומה ישראל: "זה סניף תל-אביבי - אין קשר בין 2 הרשתות

מרשת "ארומה ישראל" נמסר בתגובה: "המקרה אירע בבית קפה השייך לרשת ארומה ת"א, רשת "ארומה ישראל" ורשת ארומה ת"א הן שתי חברות נפרדות, ללא שום קשר עסקי ביניהן ובניהול נפרד לחלוטין".

"רשת ארומה ת"א פועלת בתחום מוניציפאלי ת"א בלבד. לרשת "ארומה ישראל" 84 סניפים הפרוסים בכל רחבי הארץ. לרשת ארומה ישראל אין שום קשר למקרה זה או למקרים אחרים הקשורים בסניפים הנמצאים בת"א".

"מערכת שומר מסך, קיבלה מארומה ישראל, מכתב המבהיר באופן חד משמעי את העובדה שמדובר בשתי חברות נפרדות לחלוטין".

ארומה ת"א: "תודה לאמנון לוי על שהאיר את עיננו"

תגובת ארומה ת"א: "רשת ארומה תל אביב מפעילה סניפים בהסכמי זכיינות. הרשת מודה לתכניתו של אמנון לוי על שהאירה את עיננו במקרה זה. ממצאי התוכנית ייבדקו ויטופלו במלוא החומרה והרצינות וללא דיחוי".

"רשת ארומה תל אביב מבצעת את כל הבדיקות התברואתיות על בסיס קבוע ותכוף, דואגת להדברה ובקרה תקופתית בהיתר ודואגת לקבל את כל האישורים והאסמכתאות בנושא ההיגיינה הבלתי מתפשרת בסניפים. אנו תמהים למראה התמונות שבידכם, אין ספק כי אינן מייצגות את המצב בסניפי הרשת".

"הנהלת ארומה תל אביב תפנה בדרישה לבדיקה ומענה מהחברה האמונה על הדברות הסניפים ונעשה כל שביכולתנו על מנת לוודא שמקרים אלה לא ישנו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).