ארומה ת"א - בדיקות משרד הבריאות מרגיעות: "לא מצאנו כלום בבדיקה"; בארומה ת"א מודים: "אכן התגלה עכבר ובאותו היום טופל"

יום שלישי ב"אמנון לוי" - צילומי חולדות ועכברים במטבח בסניף גורדון; ארומה ת"א: אכן התגלה עכבר בסניף גורדון ומדביר מטעמנו טיפל בעניין במיידי; משרד הבריאות: "התקבלה תלונה אנונימית, ובבדיקתנו לא נמצאו עדויות למכרסמים. ליקויים אחרים נמצאו"
משה בנימין |

האם ארומה ת"א ניצבת בפני משבר אמון חדש מול לקוחותיה. במקרה שמזכיר מאוד את חתולי טיב טעם, תעמוד ארומה ת"א ביום שלישי הקרוב מול חשיפה של חומר שצולם על-ידי אחד מעובדי הסניפים בת"א ובו נראים עכברים המטיילים במטבח הסניף וטועמים מהמזון שאמור להיות מוגש ללקוחות הסניף.

תקרית רודפת תקרית בארומה ת"א - הרשת שבעבר התמודדה עם מקרה הגזענות של אחד מבעליה - תיאלץ לתת תשובות למקרה לא פחות קשה - רמת התברואה.

תגובתו הרשמית של משרד הבריאות שופכת אור נוסף על המקרה ומגלה את השתלשלות האירועים:

"בלשכת הבריאות המחוזית בתל אביב התקבלה תלונה אנונימית מיום 4.11.07, בנוגע להימצאות עכברים בסניף ארומה תל-אביב ברחוב גורדון פינת רחוב דיזינגוף".

"בעקבות התלונה התבצעה ביקורת תברואית בעסק (למרות שמדובר היה בתלונה אנונימית טלפונית התייחסה מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה בחומרה לתלונה זו). במהלך הביקורת לא נמצאו עדויות לנוכחות מזיקים ומכרסמים (לא נראו הפרשות)".

"בנוסף נמצא כי על פי רישומים כי בעסק מבצעים הדברה על בסיס שוטף. נמצאו ליקויים באחסון הסחורה במחסן ובאטימותו. ליקויים שבעלי העסק נדרשו לתקן ללא דיחוי".

"ההדברה כנגד מכרסמים בוצעה ע"י בעלי העסק, הדברה על בסיס

שוטף באמצעות חומרי הדברה מאושרים. ביום 14.02.2008 נערכה ביקורת חוזרת במקום. רמת הניקיון הכללית היתה סבירה. בשטחי העסק, במחסן ובחצר לא נמצאו מזיקים, או סימנים להמצאות מכרסמים".

ארומה ישראל: "זה סניף תל-אביבי - אין קשר בין 2 הרשתות

מרשת "ארומה ישראל" נמסר בתגובה: "המקרה אירע בבית קפה השייך לרשת ארומה ת"א, רשת "ארומה ישראל" ורשת ארומה ת"א הן שתי חברות נפרדות, ללא שום קשר עסקי ביניהן ובניהול נפרד לחלוטין".

"רשת ארומה ת"א פועלת בתחום מוניציפאלי ת"א בלבד. לרשת "ארומה ישראל" 84 סניפים הפרוסים בכל רחבי הארץ. לרשת ארומה ישראל אין שום קשר למקרה זה או למקרים אחרים הקשורים בסניפים הנמצאים בת"א".

"מערכת שומר מסך, קיבלה מארומה ישראל, מכתב המבהיר באופן חד משמעי את העובדה שמדובר בשתי חברות נפרדות לחלוטין".

ארומה ת"א: "תודה לאמנון לוי על שהאיר את עיננו"

תגובת ארומה ת"א: "רשת ארומה תל אביב מפעילה סניפים בהסכמי זכיינות. הרשת מודה לתכניתו של אמנון לוי על שהאירה את עיננו במקרה זה. ממצאי התוכנית ייבדקו ויטופלו במלוא החומרה והרצינות וללא דיחוי".

"רשת ארומה תל אביב מבצעת את כל הבדיקות התברואתיות על בסיס קבוע ותכוף, דואגת להדברה ובקרה תקופתית בהיתר ודואגת לקבל את כל האישורים והאסמכתאות בנושא ההיגיינה הבלתי מתפשרת בסניפים. אנו תמהים למראה התמונות שבידכם, אין ספק כי אינן מייצגות את המצב בסניפי הרשת".

"הנהלת ארומה תל אביב תפנה בדרישה לבדיקה ומענה מהחברה האמונה על הדברות הסניפים ונעשה כל שביכולתנו על מנת לוודא שמקרים אלה לא ישנו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.