ארומה ת"א - בדיקות משרד הבריאות מרגיעות: "לא מצאנו כלום בבדיקה"; בארומה ת"א מודים: "אכן התגלה עכבר ובאותו היום טופל"
האם ארומה ת"א ניצבת בפני משבר אמון חדש מול לקוחותיה. במקרה שמזכיר מאוד את חתולי טיב טעם, תעמוד ארומה ת"א ביום שלישי הקרוב מול חשיפה של חומר שצולם על-ידי אחד מעובדי הסניפים בת"א ובו נראים עכברים המטיילים במטבח הסניף וטועמים מהמזון שאמור להיות מוגש ללקוחות הסניף.
תקרית רודפת תקרית בארומה ת"א - הרשת שבעבר התמודדה עם מקרה הגזענות של אחד מבעליה - תיאלץ לתת תשובות למקרה לא פחות קשה - רמת התברואה.
תגובתו הרשמית של משרד הבריאות שופכת אור נוסף על המקרה ומגלה את השתלשלות האירועים:
"בלשכת הבריאות המחוזית בתל אביב התקבלה תלונה אנונימית מיום 4.11.07, בנוגע להימצאות עכברים בסניף ארומה תל-אביב ברחוב גורדון פינת רחוב דיזינגוף".
"בעקבות התלונה התבצעה ביקורת תברואית בעסק (למרות שמדובר היה בתלונה אנונימית טלפונית התייחסה מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה בחומרה לתלונה זו). במהלך הביקורת לא נמצאו עדויות לנוכחות מזיקים ומכרסמים (לא נראו הפרשות)".
"בנוסף נמצא כי על פי רישומים כי בעסק מבצעים הדברה על בסיס שוטף. נמצאו ליקויים באחסון הסחורה במחסן ובאטימותו. ליקויים שבעלי העסק נדרשו לתקן ללא דיחוי".
"ההדברה כנגד מכרסמים בוצעה ע"י בעלי העסק, הדברה על בסיס
שוטף באמצעות חומרי הדברה מאושרים. ביום 14.02.2008 נערכה ביקורת חוזרת במקום. רמת הניקיון הכללית היתה סבירה. בשטחי העסק, במחסן ובחצר לא נמצאו מזיקים, או סימנים להמצאות מכרסמים".
ארומה ישראל: "זה סניף תל-אביבי - אין קשר בין 2 הרשתות
מרשת "ארומה ישראל" נמסר בתגובה: "המקרה אירע בבית קפה השייך לרשת ארומה ת"א, רשת "ארומה ישראל" ורשת ארומה ת"א הן שתי חברות נפרדות, ללא שום קשר עסקי ביניהן ובניהול נפרד לחלוטין".
"רשת ארומה ת"א פועלת בתחום מוניציפאלי ת"א בלבד. לרשת "ארומה ישראל" 84 סניפים הפרוסים בכל רחבי הארץ. לרשת ארומה ישראל אין שום קשר למקרה זה או למקרים אחרים הקשורים בסניפים הנמצאים בת"א".
"מערכת שומר מסך, קיבלה מארומה ישראל, מכתב המבהיר באופן חד משמעי את העובדה שמדובר בשתי חברות נפרדות לחלוטין".
ארומה ת"א: "תודה לאמנון לוי על שהאיר את עיננו"
תגובת ארומה ת"א: "רשת ארומה תל אביב מפעילה סניפים בהסכמי זכיינות. הרשת מודה לתכניתו של אמנון לוי על שהאירה את עיננו במקרה זה. ממצאי התוכנית ייבדקו ויטופלו במלוא החומרה והרצינות וללא דיחוי".
"רשת ארומה תל אביב מבצעת את כל הבדיקות התברואתיות על בסיס קבוע ותכוף, דואגת להדברה ובקרה תקופתית בהיתר ודואגת לקבל את כל האישורים והאסמכתאות בנושא ההיגיינה הבלתי מתפשרת בסניפים. אנו תמהים למראה התמונות שבידכם, אין ספק כי אינן מייצגות את המצב בסניפי הרשת".
"הנהלת ארומה תל אביב תפנה בדרישה לבדיקה ומענה מהחברה האמונה על הדברות הסניפים ונעשה כל שביכולתנו על מנת לוודא שמקרים אלה לא ישנו".
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
