הכלכלן הראשי של מגדל שוקי הון: "התאוששות בשוק המניות? בטח לא לפני חודש אפריל"
ענף היצוא סובל פעמיים, פעם אחת בגין התחזקות המטבע המקומי ופעם אחת בגין ההאטה בעולם על כן יש להוריד את הריבית ויפה שעה אחת קודם", ככה פותח יוסי שווימר, הכלכלן הראשי של מגדל שוקי הון את סקירתו הבוקר.
במגדל צופים שמדד חודש ינואר יעלה בשיעור אפסי אך למרות זאת, כי האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (כולל מדד חודש ינואר) צפויה לעלות בכ- 3.5%, זאת לאור נתוני המגמה החודשיים. לעומת זאת, במגדל אומרים, כי האינפלציה בכל שנת 2008 תסתכם, בכ-2.1% ותתכנס לתוך אמצע טווח היעד של בנק ישראל (1%-3%).
"בשנה שעברה תמכנו באלה שטענו שאין להתערב בשוק המט"ח וטענו שאין להנהיג את מדיניות הריבית על פי שער החליפין. כיום המצב שונה לחלוטין. ראשית, השקל מתחזק למול כל המטבעות כולל האירו וכמובן מול הדולר", אומר שווימר ומוסיף, כי "שנית, רוב היצוא מופנה לארה"ב ולאירופה ועל כן, היצואנים עתידים להיפגע קשות מהתחזקות זו של השקל למול המטבעות המובילים".
למרות זאת, שווימר מדגיש, כי הפגיעה ביצואנים לא תסתיים בכך. כיוון שההאטה בכלכלת העולם הינה כבר עובדה מוגמרת ולכן היצואנים צפויים להיפגע כתוצאה מכך ברבעון הראשון.
להערכת שווימר, סטנלי פישר צריך להוריד את הריבית, השאלה היא רק כמה מהר הוא יעשה זאת. "להערכתנו, ככל שהנגיד ימתין עם ההחלטה על הורדת הריבית הוא ייאלץ להורידה בחדות מאוחר יותר, דבר שיגרום לתנודתיות בשוקי המניות והאג"ח ובזמנים תנודתיים כמו אלה אין צורך בעוד זעזוע ולכן על הנגיד להוריד את הריבית במנות קטנות ויפה שעה אחת קודם".
הורדת ריבית לא תגרור ראלי בשוק המניות
למרות כל זאת, מדגיש שווימר, כי אין לצפות לראלי בשוק המניות הישראלי בעקבות ההורדה הצפויה בריבית בנק ישראל שכן שוק המניות הוא תמונת ראי של שוקי המניות בעולם ואלה לא צפויים להתאושש לפחות עד אפריל. לאחר ההתאוששות הצפויה בשוקי המניות בעולם במהלך המחצית השנייה של השנה תבוא גם ההתאוששות בשוק המניות המקומי.
"שוק האג"ח הלא מדורג מהווה הזדמנות קניה"
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
