רונן מנחם: "המדד המשולב מצביע על ריפיון כלכלי אך לא על מיתון של ממש"

האסטרטג הראשי של מזרחי-טפחות סבור כי נתוני המדד המשולב משרטטים תמונה של רפיון בכלכלת ארה"ב. "נראה כי רפיון זה יימשך בחודשים הקרובים"
אילן קליקה |

רונן מנחם, מנהל מחלקת המחקר במזרחי-טפחות, מתייחס לנתוני המאקרו שפורסמו היום, ומציין כי, נתוני המדד המשולב משרטטים תמונה של רפיון בכלכלת ארה"ב. נראה כי רפיון זה יימשך בחודשים הקרובים. תרחיש זה הולם נחיתה רכה של הכלכלה ולמעשה יכול היה להתרחש גם לולא האירועים בשוקי הדיור, ההון והאשראי, שכן גם כך ההערכות היו כי הגאות הכלכלית הנמשכת מתחילת 2002 תיעצר.

"כתוצאה, הכלכלה אכן תקרטע, אך ראוי להדגיש כי לא מדובר בנחיתה קשה והמדד אינו מאותת על נסיגה כלכלית של ממש. למעשה, לולא סעיף הבנייה במדד הוא לא היה יורד כלל", הוסיף רונן.

המדד המשולב של מכון המחקר האמריקאי conference board, בדומה למדד לבחינת מצב המשק של בנק ישראל, משמש אינדיקאטור מוביל לתמורות בתוצר המקומי הגולמי של הסקטור העסקי ב 9-6 החודשים הבאים ולכן הוא מהווה כלי מקובל לניסיון לזהות תפניות בשיעור ההתרחבות הכלכלית טרם התרחשותן.

עוד אומר מנחם: בתקופות בהן מדדים נוספים מאותתים על שינוי כיוון אפשרי בהתנהלות הכלכלה (מדדים כגון מדדי מנהלי הרכש לתעשיות החרושת והשירותים, מדדי הלך הרוח בקרב משקי הבית, מדדי הייצור התעשייתי והמכירות הקמעוניות, סקרי תעסוקה ועוד), חשיבותו של המדד המשולב עולה וכך גם רגישות השווקים לתוצאותיו ובמיוחד לפער בין התוצאות בדיעבד לבין ההערכות שקדמו להן.

אחר הצהריים נמסר הנתון בגין חודש דצמבר 2007 וגרם אכזבה קלה. בעוד ההערכות היו כי המדד יסתפק בירידה צנועה בת 0.1%, שתשכך במשהו את הנסיגה בת 0.4% בחודש הקודם (גם אז הפתיע הנתון לרעה), נרשמה בדיעבד ירידה מעט חזקה יותר בת 0.2%.

יתרה מכך, שיעור השינוי של המדד בששת החודשים האחרונים רשם ירידה בת 1.6%, בחישוב שנתי. יצוין, כי שיעור זה מחליק תנודות חריגות של אחד מעשרת סעיפי המדד ולכן הפרשנים מייחסים לו חשיבות רבה יותר באפיון התנהגות התוצר בחודשים הבאים.

על פי רונן מנחם, בחינה של מרכיבי המדד מאפשרת לקבל תמונה בדבר החלקים בכלכלה האמריקאית הנמצאים עתה בקשיים גדולים יותר מאחרים והסבירות כי מצבם ישתנה לטובה בקרוב נמוכה יותר. שני המדדים האחרונים הראו כי למדדים החלשים הייתה השפעה מעט חזקה יותר מאשר למדדים החזקים על ביצועי המדד.

מנחם מציין כי, עיון בנתוני המדד האחרון מספקת מספר תובנות: מספר שעות העבודה לשבוע בתעשיית החרושת ירד קלות בחודש שחלף. ההזמנות החדשות שהתקבלו אצל מפעלי החרושת מספקות תמונה הן לגבי הלך הרוח של משקי הבית והן לגבי מצב וצרכי התעשייה בחודשים הבאים.

ההזמנות מוצרי תצרוכת וחומרי גלם, המתייחסים להוצאות משקי הבית ולמדד הייצור התעשייתי, לא רשמו שינוי של ממש בשני המדדים האחרונים ולכן לא מסתמנת מהם מגמה כלשהי בראייה להמשך. מנגד, ההזמנות למוצרי הון, המספקים מבט להוצאות ההצטיידות המתוכננות על ידי החברות, מלמדים על נסיגה קלה, אך מאחר וקדמה לה עלייה חזקה יותר, גם כאן לא ניתן להצביע על חולשה של ממש. נתון זה רושם תנודתיות רבה בחודשים האחרונים ונראה כי החברות מנסות לגבש דעה בדבר האופק התיכנוני שלהן בתוך בליל הנתונים וההערכות הסותרות הניצבים בפניהם.

מספר היתרי הבנייה ויחידות הדיור החדשות מלמד פעם נוספת כי נקודת החולשה של כלכלת ארה"ב מתמקדת בשוק הדיור והתעשיות/השירותים הנלווים לו. מדד זה רשם ירידה חדה ולמעשה גרע את החלק הגדול ביותר בחישוב המדד. ניתן לומר כי לולא סעיף זה היה המדד רושם עלייה זעירה.

מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה, נתון המספק מענה לשאלה לאן פניו של שוק העבודה וכן מלמד על התפתחות ההכנסות של משקי הבית, רשם ירידה זניחה בחודש שחלף, לאחר שתי נסיגות חריפות קודם לכן. להערכתנו, מדובר כאן בתחילתה של התאוששות הדרגתית וסימן לכך ששוק העבודה עדיין הדוק. ספר הבז' שפורסם השבוע אכן הראה כי שוקי העבודה ממשיכים להיות הדוקים ברוב המחוזות בארה"ב ומחסור מורגש במיוחד בעובדים מקצועיים.

מנחם מסיים את דבריו באומרו כי, הכלכלה אכן תקרטע, אך ראוי להדגיש כי לא מדובר בנחיתה קשה והמדד אינו מאותת על נסיגה כלכלית של ממש. אם הדבר יובן כך על ידי השווקים, הרי הם יצטרכו להיערך למדיניות מוניטארית פחות מרחיבה מזו הנגזרת כעת, בין השאר, משוקי החוזים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.