רונן מנחם: "המדד המשולב מצביע על ריפיון כלכלי אך לא על מיתון של ממש"

האסטרטג הראשי של מזרחי-טפחות סבור כי נתוני המדד המשולב משרטטים תמונה של רפיון בכלכלת ארה"ב. "נראה כי רפיון זה יימשך בחודשים הקרובים"
אילן קליקה |

רונן מנחם, מנהל מחלקת המחקר במזרחי-טפחות, מתייחס לנתוני המאקרו שפורסמו היום, ומציין כי, נתוני המדד המשולב משרטטים תמונה של רפיון בכלכלת ארה"ב. נראה כי רפיון זה יימשך בחודשים הקרובים. תרחיש זה הולם נחיתה רכה של הכלכלה ולמעשה יכול היה להתרחש גם לולא האירועים בשוקי הדיור, ההון והאשראי, שכן גם כך ההערכות היו כי הגאות הכלכלית הנמשכת מתחילת 2002 תיעצר.

"כתוצאה, הכלכלה אכן תקרטע, אך ראוי להדגיש כי לא מדובר בנחיתה קשה והמדד אינו מאותת על נסיגה כלכלית של ממש. למעשה, לולא סעיף הבנייה במדד הוא לא היה יורד כלל", הוסיף רונן.

המדד המשולב של מכון המחקר האמריקאי conference board, בדומה למדד לבחינת מצב המשק של בנק ישראל, משמש אינדיקאטור מוביל לתמורות בתוצר המקומי הגולמי של הסקטור העסקי ב 9-6 החודשים הבאים ולכן הוא מהווה כלי מקובל לניסיון לזהות תפניות בשיעור ההתרחבות הכלכלית טרם התרחשותן.

עוד אומר מנחם: בתקופות בהן מדדים נוספים מאותתים על שינוי כיוון אפשרי בהתנהלות הכלכלה (מדדים כגון מדדי מנהלי הרכש לתעשיות החרושת והשירותים, מדדי הלך הרוח בקרב משקי הבית, מדדי הייצור התעשייתי והמכירות הקמעוניות, סקרי תעסוקה ועוד), חשיבותו של המדד המשולב עולה וכך גם רגישות השווקים לתוצאותיו ובמיוחד לפער בין התוצאות בדיעבד לבין ההערכות שקדמו להן.

אחר הצהריים נמסר הנתון בגין חודש דצמבר 2007 וגרם אכזבה קלה. בעוד ההערכות היו כי המדד יסתפק בירידה צנועה בת 0.1%, שתשכך במשהו את הנסיגה בת 0.4% בחודש הקודם (גם אז הפתיע הנתון לרעה), נרשמה בדיעבד ירידה מעט חזקה יותר בת 0.2%.

יתרה מכך, שיעור השינוי של המדד בששת החודשים האחרונים רשם ירידה בת 1.6%, בחישוב שנתי. יצוין, כי שיעור זה מחליק תנודות חריגות של אחד מעשרת סעיפי המדד ולכן הפרשנים מייחסים לו חשיבות רבה יותר באפיון התנהגות התוצר בחודשים הבאים.

על פי רונן מנחם, בחינה של מרכיבי המדד מאפשרת לקבל תמונה בדבר החלקים בכלכלה האמריקאית הנמצאים עתה בקשיים גדולים יותר מאחרים והסבירות כי מצבם ישתנה לטובה בקרוב נמוכה יותר. שני המדדים האחרונים הראו כי למדדים החלשים הייתה השפעה מעט חזקה יותר מאשר למדדים החזקים על ביצועי המדד.

מנחם מציין כי, עיון בנתוני המדד האחרון מספקת מספר תובנות: מספר שעות העבודה לשבוע בתעשיית החרושת ירד קלות בחודש שחלף. ההזמנות החדשות שהתקבלו אצל מפעלי החרושת מספקות תמונה הן לגבי הלך הרוח של משקי הבית והן לגבי מצב וצרכי התעשייה בחודשים הבאים.

ההזמנות מוצרי תצרוכת וחומרי גלם, המתייחסים להוצאות משקי הבית ולמדד הייצור התעשייתי, לא רשמו שינוי של ממש בשני המדדים האחרונים ולכן לא מסתמנת מהם מגמה כלשהי בראייה להמשך. מנגד, ההזמנות למוצרי הון, המספקים מבט להוצאות ההצטיידות המתוכננות על ידי החברות, מלמדים על נסיגה קלה, אך מאחר וקדמה לה עלייה חזקה יותר, גם כאן לא ניתן להצביע על חולשה של ממש. נתון זה רושם תנודתיות רבה בחודשים האחרונים ונראה כי החברות מנסות לגבש דעה בדבר האופק התיכנוני שלהן בתוך בליל הנתונים וההערכות הסותרות הניצבים בפניהם.

מספר היתרי הבנייה ויחידות הדיור החדשות מלמד פעם נוספת כי נקודת החולשה של כלכלת ארה"ב מתמקדת בשוק הדיור והתעשיות/השירותים הנלווים לו. מדד זה רשם ירידה חדה ולמעשה גרע את החלק הגדול ביותר בחישוב המדד. ניתן לומר כי לולא סעיף זה היה המדד רושם עלייה זעירה.

מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה, נתון המספק מענה לשאלה לאן פניו של שוק העבודה וכן מלמד על התפתחות ההכנסות של משקי הבית, רשם ירידה זניחה בחודש שחלף, לאחר שתי נסיגות חריפות קודם לכן. להערכתנו, מדובר כאן בתחילתה של התאוששות הדרגתית וסימן לכך ששוק העבודה עדיין הדוק. ספר הבז' שפורסם השבוע אכן הראה כי שוקי העבודה ממשיכים להיות הדוקים ברוב המחוזות בארה"ב ומחסור מורגש במיוחד בעובדים מקצועיים.

מנחם מסיים את דבריו באומרו כי, הכלכלה אכן תקרטע, אך ראוי להדגיש כי לא מדובר בנחיתה קשה והמדד אינו מאותת על נסיגה כלכלית של ממש. אם הדבר יובן כך על ידי השווקים, הרי הם יצטרכו להיערך למדיניות מוניטארית פחות מרחיבה מזו הנגזרת כעת, בין השאר, משוקי החוזים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

חן שרייבר  (ניב קנטור)חן שרייבר (ניב קנטור)

59% נגד: ניסיון ביטול הגבלת הכהונה בלשכת רואי החשבון נכשל

רוב חברי הלשכה דחו את שינוי התקנון שהיה מאפשר לנשיא חן שרייבר להתמודד לקדנציה שלישית ברצף, על רקע המהלך להפיכת הלשכה לחברה לתועלת הציבור

מנדי הניג |

יומיים לפני סוף השנה, חברי לשכת רואי החשבון הצביעו באסיפה כללית והחליטו על דחיית התקנון שהיה יכול לאפשר לנשיא הלשכה, שרייבר להמשיך לקדנציות נוספות. בהצבעה שנערכה בצורה דיגיטלית בהשתתפות רחבת היקף שנערכה אתמול באספה הכללית, דחו החברים את תיקון התקנון שקידם נשיא הלשכה, רו״ח חן שרייבר, ברוב מובהק של כ-59%. המשמעות המעשית היא ששרייבר, שמכהן מאז 2021 ונמצא כיום בקדנציה השנייה שלו, לא יוכל להתמודד שוב ברצף בבחירות הבאות.

מתוך 5,829 חברים שהשתתפו בהצבעה, 3,454 הצביעו נגד השינוי ורק 2,375 תמכו בו. שיעור התמיכה עמד על כ-40.7% בלבד, נמוך מהנדרש כדי לשנות סעיף מהותי כל כך בתקנון. התוצאה מסכמת מאבק פנימי שנמשך בשבועות האחרונים והחריף לקראת ההצבעה. 

על רקע הבחירות ללשכה פרסם רו"ח חן שרייבר את המאמר הבא ובו הוא פרס את המהלכים שקידם בזמן כהונתו ובין השאר כתב, "הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים" - תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל

שרייבר ביקש לבטל את הסעיף הקיים בתקנון, שמגביל את נשיא הלשכה לשתי קדנציות רצופות של שלוש שנים כל אחת. כיום, נשיא שסיים שתי קדנציות יכול להתמודד פעם נוספת רק אחרי כהונה של נשיא אחר. שינוי התקנון היה פותח בפני שרייבר את הדרך להתמודד שוב כבר ב-2027.

בתחילת החודש אישר הוועד המרכזי של הלשכה את תיקון התקנון ברוב של 23 מול 9, אבל ההכרעה הסופית הועברה, כמתחייב, לאספה הכללית של כלל החברים. שם התמונה כבר הייתה שונה. בין המתנגדים הבולטים למהלך היה גם ממלא מקום נשיא הלשכה, רו״ח ג׳ק בלנגה, שעד לאחרונה נמנה עם מחנה התומכים של שרייבר, ויצא לקמפיין גלוי נגד ביטול ההגבלה.