רונן מנחם: "המדד המשולב מצביע על ריפיון כלכלי אך לא על מיתון של ממש"
רונן מנחם, מנהל מחלקת המחקר במזרחי-טפחות, מתייחס לנתוני המאקרו שפורסמו היום, ומציין כי, נתוני המדד המשולב משרטטים תמונה של רפיון בכלכלת ארה"ב. נראה כי רפיון זה יימשך בחודשים הקרובים. תרחיש זה הולם נחיתה רכה של הכלכלה ולמעשה יכול היה להתרחש גם לולא האירועים בשוקי הדיור, ההון והאשראי, שכן גם כך ההערכות היו כי הגאות הכלכלית הנמשכת מתחילת 2002 תיעצר.
"כתוצאה, הכלכלה אכן תקרטע, אך ראוי להדגיש כי לא מדובר בנחיתה קשה והמדד אינו מאותת על נסיגה כלכלית של ממש. למעשה, לולא סעיף הבנייה במדד הוא לא היה יורד כלל", הוסיף רונן.
המדד המשולב של מכון המחקר האמריקאי conference board, בדומה למדד לבחינת מצב המשק של בנק ישראל, משמש אינדיקאטור מוביל לתמורות בתוצר המקומי הגולמי של הסקטור העסקי ב 9-6 החודשים הבאים ולכן הוא מהווה כלי מקובל לניסיון לזהות תפניות בשיעור ההתרחבות הכלכלית טרם התרחשותן.
עוד אומר מנחם: בתקופות בהן מדדים נוספים מאותתים על שינוי כיוון אפשרי בהתנהלות הכלכלה (מדדים כגון מדדי מנהלי הרכש לתעשיות החרושת והשירותים, מדדי הלך הרוח בקרב משקי הבית, מדדי הייצור התעשייתי והמכירות הקמעוניות, סקרי תעסוקה ועוד), חשיבותו של המדד המשולב עולה וכך גם רגישות השווקים לתוצאותיו ובמיוחד לפער בין התוצאות בדיעבד לבין ההערכות שקדמו להן.
אחר הצהריים נמסר הנתון בגין חודש דצמבר 2007 וגרם אכזבה קלה. בעוד ההערכות היו כי המדד יסתפק בירידה צנועה בת 0.1%, שתשכך במשהו את הנסיגה בת 0.4% בחודש הקודם (גם אז הפתיע הנתון לרעה), נרשמה בדיעבד ירידה מעט חזקה יותר בת 0.2%.
יתרה מכך, שיעור השינוי של המדד בששת החודשים האחרונים רשם ירידה בת 1.6%, בחישוב שנתי. יצוין, כי שיעור זה מחליק תנודות חריגות של אחד מעשרת סעיפי המדד ולכן הפרשנים מייחסים לו חשיבות רבה יותר באפיון התנהגות התוצר בחודשים הבאים.
על פי רונן מנחם, בחינה של מרכיבי המדד מאפשרת לקבל תמונה בדבר החלקים בכלכלה האמריקאית הנמצאים עתה בקשיים גדולים יותר מאחרים והסבירות כי מצבם ישתנה לטובה בקרוב נמוכה יותר. שני המדדים האחרונים הראו כי למדדים החלשים הייתה השפעה מעט חזקה יותר מאשר למדדים החזקים על ביצועי המדד.
מנחם מציין כי, עיון בנתוני המדד האחרון מספקת מספר תובנות: מספר שעות העבודה לשבוע בתעשיית החרושת ירד קלות בחודש שחלף. ההזמנות החדשות שהתקבלו אצל מפעלי החרושת מספקות תמונה הן לגבי הלך הרוח של משקי הבית והן לגבי מצב וצרכי התעשייה בחודשים הבאים.
ההזמנות מוצרי תצרוכת וחומרי גלם, המתייחסים להוצאות משקי הבית ולמדד הייצור התעשייתי, לא רשמו שינוי של ממש בשני המדדים האחרונים ולכן לא מסתמנת מהם מגמה כלשהי בראייה להמשך. מנגד, ההזמנות למוצרי הון, המספקים מבט להוצאות ההצטיידות המתוכננות על ידי החברות, מלמדים על נסיגה קלה, אך מאחר וקדמה לה עלייה חזקה יותר, גם כאן לא ניתן להצביע על חולשה של ממש. נתון זה רושם תנודתיות רבה בחודשים האחרונים ונראה כי החברות מנסות לגבש דעה בדבר האופק התיכנוני שלהן בתוך בליל הנתונים וההערכות הסותרות הניצבים בפניהם.
מספר היתרי הבנייה ויחידות הדיור החדשות מלמד פעם נוספת כי נקודת החולשה של כלכלת ארה"ב מתמקדת בשוק הדיור והתעשיות/השירותים הנלווים לו. מדד זה רשם ירידה חדה ולמעשה גרע את החלק הגדול ביותר בחישוב המדד. ניתן לומר כי לולא סעיף זה היה המדד רושם עלייה זעירה.
מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה, נתון המספק מענה לשאלה לאן פניו של שוק העבודה וכן מלמד על התפתחות ההכנסות של משקי הבית, רשם ירידה זניחה בחודש שחלף, לאחר שתי נסיגות חריפות קודם לכן. להערכתנו, מדובר כאן בתחילתה של התאוששות הדרגתית וסימן לכך ששוק העבודה עדיין הדוק. ספר הבז' שפורסם השבוע אכן הראה כי שוקי העבודה ממשיכים להיות הדוקים ברוב המחוזות בארה"ב ומחסור מורגש במיוחד בעובדים מקצועיים.
מנחם מסיים את דבריו באומרו כי, הכלכלה אכן תקרטע, אך ראוי להדגיש כי לא מדובר בנחיתה קשה והמדד אינו מאותת על נסיגה כלכלית של ממש. אם הדבר יובן כך על ידי השווקים, הרי הם יצטרכו להיערך למדיניות מוניטארית פחות מרחיבה מזו הנגזרת כעת, בין השאר, משוקי החוזים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
