המועד הקובע לבחינת הזכאות לדמי אבטלה

העובדות -------- קנט אלן כהן (להלן: "המערער") הועסק בחברת סי.די.איי כארבע שנים וסיים את עבודתו בחברה עקב פיטורין. המערער פנה לראשונה ללשכת האקדמאים בשירות התעסוקה במודיעין, כ-8 חודשים לאחר הפסקת עבודתו, והגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") תביעה לדמי אבטלה. תביעתו לדמי אבטלה נדחתה מן הטעם, שצבר תקופת אכשרה של 300ימים בלבד ולא 360 ימים, מתוך 540 הימים שקדמו לתקופת האבטלה, כנדרש לצורך זכאות לדמי אבטלה.

החלטת בית הדין האזורי ---------------------- המחלוקת בין הצדדים בבית הדין האזורי נסבה על הפרשנות המשפטית של הוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). לטענת המערער, הפרשנות התכליתית של סעיפי החוק היא, כי יש למנות את תקופת 540 הימים שקדמו לתקופת האבטלה, ממועד סיום עבודתו בפועל של מחוסר העבודה, ואין לקחת בחשבון ב-540 הימים שקדמו לתקופת האבטלה, את התקופה שמיום סיום עבודתו ועד יום התייצבותו לראשונה בשירות התעסוקה. המל"ל טען מנגד, כי הפרשנות הנכונה של החוק מביאה לכך, שתקופת 540 הימים, שקדמו לתקופת האבטלה, נמנית רק מיום ההתייצבות הראשונה של המערער בשרות התעסוקה. מיום זה צבר המערער רק 300 ימי אכשרה מתוך 360 הימים הנדרשים בחוק, ולפיכך תביעתו לתשלום דמי אבטלה נדחתה. בית הדין האזורי קיבל את טענת המל"ל וקבע, שהוראות החוק, קרי סעיף 158 לחוק, המגדיר את "התאריך הקובע" לספירת 540 הימים שקודמים לתקופת האבטלה, וסעיף 161 לחוק, הקובע את תקופת האכשרה, הן מפורשות ואין מקום לסטות מהן. פסק הדין --------- תכלית תשלום דמי אבטלה, היא בעיקרו של דבר, לסייע בעד מי שנפלט ממעגל העבודה בעל כורחו, ודמי האבטלה אמורים לשמש במקרה כזה תחליף הכנסה, שאבדה למחוסר עבודה. על מחוסר העבודה לעשות כל אשר לאל ידו, כדי להשיב את הכנסתו שאבדה, ורק כאשר לא נמצאה לו עבודה מתאימה, יהיה הוא זכאי לתשלום דמי אבטלה בכפוף למילוי יתר תנאי הזכאות הקבועים לו בחוק. בית הדין הבחין בין משמעות המונח "מובטל" בחוק לבין המשמעות המילונית של מונח זה. המונח המשפטי "מובטל", הקבוע בחוק, אינו מתייחס רק למחוסר עבודה, אלא בנוסף למשמעות המילונית הרגילה שלו נתווספו תנאים אחדים, שבהתקיימם יהיה זכאי המובטל לדמי אבטלה. תקופת האכשרה, היא תנאי מתנאי הזכאות לתשלום דמי האבטלה, הדורש תקופת מינימום של תשלום דמי ביטוח עבור המבוטח, המקנים לו את אחד מ"כרטיסי הכניסה" לזכאות בדמי אבטלה. תקופת האכשרה נמדדת במכסת ימים הנמנית "מהתאריך הקובע" המוגדר בסעיף 158 לחוק, כ"ראשון בחודש בו התחילה תקופת האבטלה". "תקופת האבטלה" מתפרשת כתקופה בה רואים אדם כמובטל. רואים אדם כמובטל על פי פרק ביטוח אבטלה שבחוק, רק מעת רישומו והתייצבותו של מחוסר העבודה בלשכת שירות התעסוקה לפי התנאים הקבועים בתקנות. הקשר בין הרישום וההתייצבות בלשכת שירות התעסוקה והזכאות לדמי אבטלה הוא קשר מהותי בלתי ניתן להפרדה, והוא בא להבטיח את העיקרון, שדמי אבטלה ישולמו בדרך כלל, למי שטרח למצוא עבודה באמצעות שירות, התעסוקה ולא נמצאה לו עבודה מתאימה. המערער התייצב לראשונה רק ביום 05.07.2004, כ-8 חודשים לאחר הפסקת עבודתו. לפיכך ה-01.07.2004 הינו התאריך הקובע לצורך מניין 540 הימים האמורים בסעיף 161 לחוק. מאחר ומיום זה צבר המערער רק 300 ימים מתוך 360 הימים הנדרשים על פי החוק לצורך זכאות דמי האבטלה, ומשכך בדין דחה המל"ל את תביעת המערער.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".