ניכוי פחת וקיזוז הפסדים בנכס מקרקעין
.מנהל חברה רכש חנות באופן עצמאי, ומשכירה. הוא מוציא לחברה שבבעלותו חשבונית על השכרתה ומנכה פחת. המשיבים עונים על השאלה: האם אפשר לנכות פחת גם בשנה, אשר בה לא הושכר הנכס, ולקזז אותו מההכנסות ממשכורת באותה השנה ? .
שאלה: מנהל חברה רכש חנות באופן עצמאי, והוא משכיר אותה. הוא מוציא לחברה שבבעלותו חשבונית על השכרתה, והוא מנכה פחת. ● האם אפשר לנכות פחת גם בשנה, אשר בה לא הושכר הנכס, ולקזז אותו מההכנסות ממשכורת באותה השנה ? תשובה: סוגיה א': ניכוי פחת בשנה שבה לא שימש הנכס בייצור הכנסה ברשימת ההוצאות, שבסעיף 17 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], נכלל גם ניכוי פחת; ודיני הפחת מוסדרים בסימן ב' לפרק השני לפקודה (סעיפים 27-21). אחד מהעקרונות השזורים בסעיפים המסמיכים הוא העיקרון, כי את הפחת מותר לנכות רק במקום שבו הנכס "משמש לצרכי ייצור הכנסתו" של הנישום. גם הפסיקה הגיעה לאותה מסקנה. כך, למשל, בפסק הדין, בעניין "חברת החשמל" (ע"א 636/71, חברת החשמל לישראל נ' פקיד שומה חיפה), נקבע, כי נקודת ההתחלה של חישוב הפחת היא תחילת השימוש בנכס. בעניין אשר לפנינו כאן - נשאלת השאלה, אם הנכס שימש בייצור ההכנסה, אף על פי שלא הושכר באותה שנה. פסיקה ארוכת ימים של בית המשפט העליון (ע"א 158/57, צמר פלדה נ' פקיד השומה חיפה) מבחינה בין הפסקה זמנית בשימוש בנכס לבין הפסקה קבועה. בפרשה זו נקבע, כי "מותר לנכות פחת על מכונות שאין משתמשים בהן זמנית כל עוד הן נמצאות במערכת הייצור. אך ברור שבהעדר שימוש כלשהו אין להתיר ניכוי". לכן, נשאלת השאלה: האם ההפסקה בהשכרת הנכס הייתה קבועה או זמנית [?]. זו שאלה, הנבחנת לפי הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה, ובלשון בית המשפט: "אין פשר הדבר שהנכס צריך להמצא בשימוש פעיל כל התקופה. אין לקבוע מסמרות לגבי היקף השימוש, מידתו ושיעורו". כדי לקבוע, אם ההפסקה בהשכרת הנכס היא זמנית או היא קבועה, נדרש - לדעתנו - לבחון, אם, ובאיזו מידה, בתקופה שבה לא הושכר הנכס, השקיע הנישום מאמצים להשכרת הנכס לאחרים. וכן, יש לבדוק, אם ההפסקה בהשכרת הנכס הייתה לתקופה מוגבלת ביותר, שלאחריה הושכר הנכס ושימש בייצור הכנסות משכירות. סיכומה של הסוגיה: ככל שתקופת ההפסקה בהשכרת הנכס הייתה קצרה יותר; וככל שנקט הנישום מאמצים ניכרים להשכרת הנכס - כך תיטה הכף להתרת ניכוי הפחת בגינו. סוגיה ב': קיזוז ההפסדים הכנסת השכירות בענייננו שלנו כאן, היא, ככל הנראה, הכנסת שכירות פאסיבית לפי סעיף 2(6) לפקודה, שאינה עולה לכדי עסק. סעיף 22 לפקודה קובע, כי פחת שאי אפשר לנכותו, מכיוון שלא הייתה הכנסה באותה שנה, ייחשב להפסד; ואולם, אם המקור שעליו נדרש הפחת אינו עסק או משלח-יד, יראו את הסכום שלא נוכה בבחינת הפסד, שאפשר לקזז בשנים הבאות בזו אחר זו, מאותו מקור בלבד. זאת ועוד. סעיף 28(ח) לפקודה קובע, כי הפסד מהשכרת בניין אפשר לקזזו רק מההכנסה שתופק מאותו הבניין בשנים הבאות. לפיכך, לא יתאפשר קיזוז הפחת מהכנסות משכורת באותה שנה. התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
