בקרן המטבע מחמיאים: לא כדאי להסתחרר
בראשית החודש הקודם הסמיקו מעונג קברניטי המשק, ובראשם ראש-הממשלה, שר-האוצר ונגיד בנק ישראל. מומחי קרן המטבע הבין-לאומית פרסמו דוח חצי שנתי מחמיא ביותר. "ביצועי המשק יוצאים מן הכלל" זעקו הכותרות והמשיכו: "הציונים שקיבלה ישראל הם הטובים ביותר שקיבלה מגוף בין-לאומי בעל מוניטין מאז ומעולם. ההתנהלות המוניטרית היתה למופת". כלכלני הקרן התרשמו מאוד מן הצמיחה בתוצר הלאומי העסקי של ארבע השנים האחרונות, שהיתה מעל ל-6% בשנה; מן הירידה בהוצאות הממשלה ביחס לתוצר - מ52% ל-46%; מן הירידה בחוב הלאומי ביחס לתוצר מ-120% לכ-82%. אנשי הקרן אמנם מרוצים מאוד, ובעיקר מן ההתנהלות המוניטרית, אבל לא לגמרי משום שהם טוענים שיש להקטין את החוב הלאומי עוד יותר ויש לטפל בתחומים שונים של שוק ההון והמערכת הפיננסית. נכון, קברניטי המשק של שני העשורים האחרונים אימצו, ואלה של החומש האחרון - אפילו בחום, את המדיניות האהובה על קרן המטבע הבין-לאומית, אף כי לא נזקקו כלל להלוואותיה ועל כן אין לתמוה על כך שאלה מרוצים מן האימוץ. אולם, מה שלא גילו הדיווחים הללו כי עתידה של הקרן כבר הרחק מאחוריה. כספיה והמלצותיה למדיניות כלכלית הלכו ונדחו מן העולם. הקרן מונחת כיום בקרן זווית ותרה נואשת אחר תפקיד. היקף הלוואות הקרן מגיע כיום ל-11 מיליארד דולר. סכום שיכול להצחיק גם את בנק לאומי שתיק האשראי שלו עומד על כ-45 מיליארד דולר. אגב, חלק ניכר מן ההלוואות ניתנו לתורכיה ועל כן יש המכנים את הקרן כ"קרן המוניטרית לתורכיה". לרשותה עומד סכום של 272 מיליארד דולר זמין להלוואות ואין דורש. הוצאותיה השנתיות מגיעות ל-900 מיליון דולר ואם לא תצליח לשווק את מזומניה יהיה עליה לעבור בעצמה אותו זובור, שהיא העבירה בהתנשאות למדינות שלהן העניקה אשראי: פיטורים נרחבים, דייטה תקציבית והימנעות מגרעון. לשקיעתה של הקרן סיבות אחדות: אחת - השווקים המתעוררים (אפריקה ואסיה) והמשקים המכונים משקים במעבר (מזרח אירופה) אינם מוכנים עוד ללוות את כספי הקרן משום שזו מתנה את קבלת האשראי בניהול מדיניות כלכלית שאינם רוצים בה כי היא תלושה מצרכיהם. היא תובעת, למשל, שוק פתוח וחופשי ממדינות שיש להן בקושי שוק. שניה - המדיניות הכלכלית, שהקרן עודדה כהקטנת מיסוי וצמצום תקציבים לאומיים גרמה ליצירת כמויות אדירות של כסף בעולם וכך נוצרו מקורות אשראי זול נטול תנאים פוליטיים שעשו את הקרן למיותרת. יישום נמרץ של מדיניות הקרן פעל כנגדה. שלישית - מדינות דרום מזרח אסיה, שלמדו ממשבר 1998 שאין לסמוך על הקרן, הקימו להן קרן משלהן לשעת חירום והיא גדולה בהרבה. רביעית - בשל כל אלה נפטרות המדינות העניות מעול הקרן ומחזירות לה את הלוואותיהן ממנה בטרם הגיעו מועדי הפרעון. בחודשים האחרונים עשו זאת עוד תשע מהן. והנה, שבוע לאחר פרסום המחמאות המבשמות פורסם דוח נוסף, שחשף את תוצאותיה העגומות של אותה מדיניות כה מוחמאת. ושוב זעקו הכותרות, אלא שהפעם: "צמיחה לעשירים בלבד. הפערים ממשיכים להתרחב, כל עובד חמישי מתחת לקו העוני". דוח מרכז אדוה לשוויון וצדק חברתי הביא את ממצאיו, אשר לפיהם הפער בין השכר החודשי הממוצע שבין העשירון התחתון לעליון גדל וצמח לפי 13 וכי 19% מן השכירים, אלה המשכימים קום לעבודה ואינם נמנים עם מקבלי דמי אבטלה, חיים מתחת לקו העוני לעומת 10% ב-1989. כל נתוני המשק מלמדים על צמיחה ניכרת בעוני ובאי-השוויון החברתי. ראוי איפוא שלא להסתחרר יתר על המידה ממחמאותיו של גוף שמרני, שהיה לטורח ולעול על מדינות העולם שנזקקו לו, צייתו לו ושילמו מחירים כלכליים וחברתיים כבדים בגינו של ציות זה. * מאת: יאיר ברק, חוקר ההיסטוריה של המחשבה הכלכלית
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
