ארה"ב עוברת שלב בטיפול בסאב-פריים

הממשל בארה"ב מבין שכלים מוניטאריים בלבד לא יסייעו לו להתגבר על המשבר וההסכם המתגבש של פולסון להקפאת ריביות המשכנתא הוא צעד פיסקאלי ראשון משמעותי של הממשל להקל על לווי הסאב-פריים
רוברט כרמלי |

ההסכם המתגבש להקפאת ריבית משכנתאות הסאב-פריים יש השלכות רבות על שוק המשכנתאות האמריקאי ועל מצבם של לווי המשכנתא. בשנה הבאה עתידות להתגלגל משכנתאות בשווי כולל של כ-300 מיליארד דולר ורבים מהלווים יתקשו לעמוד בהחזרי המשכנתא נוכח עלייתה של ריבית המשכנתא ולכן ישנה חשיבות רבה וחיובית להקפאת הריבית. חלק מהמשכנתאות הללו היו בריביות "טיסר". משמע, ריביות נמוכות במיוחד אשר היו אמורות לגרות את הצרכן ליטול את המשכנתא. העלאתה של הריבית לריבית קבועה בתנאי שוק של משבר נזילות, משמעותה תשלום חודשי גבוה הרבה יותר ופגיעה משמעותית בכוחו של הצרכן האמריקאי. עליית הריבית עשויה להוביל בסופו של יום לעיקול ואובדן הבית.

יש לקיים את ההבחנה בין משכנתאות שסכום ההלוואה שלהן מעל 417 (משכנתאות ג'מבו) אלף דולר ומשכנתאות שסכום ההלוואה שלהן נמוך מהסכום האמור. למשכנתאות שמתחת ל-417 אלף דולר יש גיבוי ממשלתי של החברות הסמי ממשלתיות, פרדי מק ופאני מיי, ולהן שיעור הריבית ל-30 שנה עומד על כ-6.4%. לעומת ההלוואות הללו שזוכות לגיבוי ממשלתי, ישנן המשכנתאות שמעל 417 דולר ולגביהן הריביות בשוק עשויות להגיע עד 8% ואף יותר מכך. העלאה כה משמעותית בתשלומי החזר המשכנתאות תשפיע בעיקר על שכבות הביניים ועל השכבות הנמוכות בארה"ב. השכבות הללו נפגעו משחיקה ריאלית בשכר של כ-9% בשנים האחרונות וכן סובלים מירידת מחירי הנדל"ן. מאז עלייתו של בוש לשלטון שכבות אלו גם סובלות מגידול בשיעור נטל המס. לכן, העלאת החזר תשלום המשכנתא פוגע במרבית הלווים ומהווה פגיעה משמעותית בהכנסה הפנויה שלהם.

כפי שציינו בתחזית שלנו לשנת 2008 הממשל בארה"ב מתפכח מהיכולת לפתור את המשבר רק באמצעים מוניטאריים – הורדת ריבית והזרמת כספים על ידי הבנק המרכזי. הממשל מבין שיש לנקוט באמצעים מוניטאריים ופיסקאליים במשולב על מנת לפתור את המשבר העמוק אליו נכנס המשק האמריקאי. הצעד של הקפאת ריביות המשכנתא עשוי להיות הצעד הראשון המשמעותי של הממשל בפתרון המשבר.

אנו עדיין מעריכים, כי ריבית הפד' תמשיך לרדת במקביל לצעדים הפיסקאליים. זה המקום להזכיר כי ריבית הליבור לשלושה חודשים, שיותר מכל היא זו המייצגת את מחנק האשראי בארה"ב, חזרה לרמות השיא של אוגוסט ומכך מובן שמחנק האשראי בארה"ב עדיין נושם ובועט. המרווח בין הליבור לשלושה חודשים גבוה בכ- 1% מעל ריבית הפד' – נתון המחזיר אותנו לשיאים של משבר האשראי שהחל בחודש אוגוסט וזה בהחלט מקרין על שוק המשכנתאות. אם נזכור שריבית הפד' ירדה בכ-0.75% מתחילת המשבר נגיע למסקנה הבלתי נמנעת שצעדים מוניטאריים בלבד לא יוכלו לסייע בידי המנהיגות הכלכלית בארה"ב וכי נדרשים צעדים פיסקאליים.

הרפובליקנים שעומדים בפני שנת בחירות מוכנים להכניס את ידם עמוק לכיס ולמנוע פשיטות רגל המוניות שיתרחשו ברחבי המדינה. אך אין בהסכם המתגבש בכדי למנוע פשיטות רגל שהשקיעו בבתים על רקע ספקולטיבי. כלומר, לווים שקנו את הנכס אך לא מתגוררים בו אלא רכשו אותו לצורכי השקעה גרידא לא יזכו להטבה מתוקף ההסכם וריבית המשכנתא שלהם תעלה באופן משמעותי ומכאן תביא לפגיעה חמורה בהשקעתם. הדברים אמורים בעיקר לאזור פלורידה ואזורים ספקולטיביים אחרים בארה"ב.

להסכם תהיה גם השפעה על מצב הנדל"ן בארה"ב. בתחילת המשבר הערכנו, כי צפויים להצטרף למעלה מ-2.4 מיליון בתים למלאי הבתים למכירה בין השנים 2007-2012, כאשר רובם בין השנים 2008-2010 בעקבות המשבר. כך שמלאי הבתים בארה"ב צפוי להמשיך ולצמוח, כאשר יש לזכור שכיום הוא עומד על 4.2 מיליון בתים, כפול מהרמה שנרשמה ב-2001 ולעומת 3.86 מיליון ביולי אשתקד. בהתאם להערכתנו הקודמת העלייה הצפויה במלאי הדירות תגרור ירידות מחירים מתמשכות בשוק הדיור, כאשר חלק גדול ממלאי הדירות הינו מיועד למימוש מיידי על ידי נושים. ההסכם של פולסון עשוי למתן את העלייה במלאי הדירות ובהתאם לכך לרסן את ירידת מחירי הדירות הצפויה בשנת 2008.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאליוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאל

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים

החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רפאל

רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.

במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.

יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.

ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.

לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%


תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים



עמית בר |

הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.

פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים. 

תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי

לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל,  והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.

לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.

למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.