ארה"ב עוברת שלב בטיפול בסאב-פריים
ההסכם המתגבש להקפאת ריבית משכנתאות הסאב-פריים יש השלכות רבות על שוק המשכנתאות האמריקאי ועל מצבם של לווי המשכנתא. בשנה הבאה עתידות להתגלגל משכנתאות בשווי כולל של כ-300 מיליארד דולר ורבים מהלווים יתקשו לעמוד בהחזרי המשכנתא נוכח עלייתה של ריבית המשכנתא ולכן ישנה חשיבות רבה וחיובית להקפאת הריבית. חלק מהמשכנתאות הללו היו בריביות "טיסר". משמע, ריביות נמוכות במיוחד אשר היו אמורות לגרות את הצרכן ליטול את המשכנתא. העלאתה של הריבית לריבית קבועה בתנאי שוק של משבר נזילות, משמעותה תשלום חודשי גבוה הרבה יותר ופגיעה משמעותית בכוחו של הצרכן האמריקאי. עליית הריבית עשויה להוביל בסופו של יום לעיקול ואובדן הבית.
יש לקיים את ההבחנה בין משכנתאות שסכום ההלוואה שלהן מעל 417 (משכנתאות ג'מבו) אלף דולר ומשכנתאות שסכום ההלוואה שלהן נמוך מהסכום האמור. למשכנתאות שמתחת ל-417 אלף דולר יש גיבוי ממשלתי של החברות הסמי ממשלתיות, פרדי מק ופאני מיי, ולהן שיעור הריבית ל-30 שנה עומד על כ-6.4%. לעומת ההלוואות הללו שזוכות לגיבוי ממשלתי, ישנן המשכנתאות שמעל 417 דולר ולגביהן הריביות בשוק עשויות להגיע עד 8% ואף יותר מכך. העלאה כה משמעותית בתשלומי החזר המשכנתאות תשפיע בעיקר על שכבות הביניים ועל השכבות הנמוכות בארה"ב. השכבות הללו נפגעו משחיקה ריאלית בשכר של כ-9% בשנים האחרונות וכן סובלים מירידת מחירי הנדל"ן. מאז עלייתו של בוש לשלטון שכבות אלו גם סובלות מגידול בשיעור נטל המס. לכן, העלאת החזר תשלום המשכנתא פוגע במרבית הלווים ומהווה פגיעה משמעותית בהכנסה הפנויה שלהם.
כפי שציינו בתחזית שלנו לשנת 2008 הממשל בארה"ב מתפכח מהיכולת לפתור את המשבר רק באמצעים מוניטאריים – הורדת ריבית והזרמת כספים על ידי הבנק המרכזי. הממשל מבין שיש לנקוט באמצעים מוניטאריים ופיסקאליים במשולב על מנת לפתור את המשבר העמוק אליו נכנס המשק האמריקאי. הצעד של הקפאת ריביות המשכנתא עשוי להיות הצעד הראשון המשמעותי של הממשל בפתרון המשבר.
אנו עדיין מעריכים, כי ריבית הפד' תמשיך לרדת במקביל לצעדים הפיסקאליים. זה המקום להזכיר כי ריבית הליבור לשלושה חודשים, שיותר מכל היא זו המייצגת את מחנק האשראי בארה"ב, חזרה לרמות השיא של אוגוסט ומכך מובן שמחנק האשראי בארה"ב עדיין נושם ובועט. המרווח בין הליבור לשלושה חודשים גבוה בכ- 1% מעל ריבית הפד' – נתון המחזיר אותנו לשיאים של משבר האשראי שהחל בחודש אוגוסט וזה בהחלט מקרין על שוק המשכנתאות. אם נזכור שריבית הפד' ירדה בכ-0.75% מתחילת המשבר נגיע למסקנה הבלתי נמנעת שצעדים מוניטאריים בלבד לא יוכלו לסייע בידי המנהיגות הכלכלית בארה"ב וכי נדרשים צעדים פיסקאליים.
הרפובליקנים שעומדים בפני שנת בחירות מוכנים להכניס את ידם עמוק לכיס ולמנוע פשיטות רגל המוניות שיתרחשו ברחבי המדינה. אך אין בהסכם המתגבש בכדי למנוע פשיטות רגל שהשקיעו בבתים על רקע ספקולטיבי. כלומר, לווים שקנו את הנכס אך לא מתגוררים בו אלא רכשו אותו לצורכי השקעה גרידא לא יזכו להטבה מתוקף ההסכם וריבית המשכנתא שלהם תעלה באופן משמעותי ומכאן תביא לפגיעה חמורה בהשקעתם. הדברים אמורים בעיקר לאזור פלורידה ואזורים ספקולטיביים אחרים בארה"ב.
להסכם תהיה גם השפעה על מצב הנדל"ן בארה"ב. בתחילת המשבר הערכנו, כי צפויים להצטרף למעלה מ-2.4 מיליון בתים למלאי הבתים למכירה בין השנים 2007-2012, כאשר רובם בין השנים 2008-2010 בעקבות המשבר. כך שמלאי הבתים בארה"ב צפוי להמשיך ולצמוח, כאשר יש לזכור שכיום הוא עומד על 4.2 מיליון בתים, כפול מהרמה שנרשמה ב-2001 ולעומת 3.86 מיליון ביולי אשתקד. בהתאם להערכתנו הקודמת העלייה הצפויה במלאי הדירות תגרור ירידות מחירים מתמשכות בשוק הדיור, כאשר חלק גדול ממלאי הדירות הינו מיועד למימוש מיידי על ידי נושים. ההסכם של פולסון עשוי למתן את העלייה במלאי הדירות ובהתאם לכך לרסן את ירידת מחירי הדירות הצפויה בשנת 2008.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
