פרטנר מול סלקום - ניידות מכפילים?
בתחילת יולי, כשמניית סלקום החלה להיסחר גם בבורסה של ת"א לאחר שביצעה רישום כפול, טענתי כי הבחירה בהשקעה בין חברות הסלולר אינה פשוטה, אולם פרטנר מנצחת בנקודות. זאת מאחר והמותג שלה הוא המוביל בשוק הסלולר והיא ממוצבת טוב יותר ביחס למתחרותיה לקראת ניידות המספרים הקרבה.
כזכור, חברות סלולר בעולם נמדדות על פי מכפיל EV/Ebitda המשקף את שווי הפעילות של החברה (שווי שוק בניכוי חוב פיננסי) ביחס לרווח התפעולי התזרימי שלה. המכפיל האמור של שתי החברות שמר על רמה זהה לאורך התקופה, אולם נראה כי בגל העליות האחרון, סלקום משום מה לא הופיעה למערכה.
קשה להצביע על הסיבה לתרדמת במניית סלקום, במיוחד לאור הדמיון הרב למתחרתה ותוצאותיה הטובות ברבעון השני, בו השיגה תוצאות שיא.
האם ניידות המספרים הקרבה כבר נותנת אותותיה, או שמא חוששים המשקיעים מאזהרת רווח אופנתית לתקופה כתוצאה מעליית המדדים ברבעון החולף? או מגיבים בחשדנות לנוכח מכירת המניות האחרונה ע"י הבינלאומי אשר חיסל את אחזקותיו בחברה (2%) וחברת האם דסק"ש אשר דיללה אחזקתה ב- 3%?
אני סבור, כי חששות אלה, אינן מצדיקות פער תמחור שכזה בין סלקום למתחרתה פרטנר. פרטנר נסחרת כיום במכפיל EV/Ebitda של 6.7 לשנת 2007, בעוד שסלקום נסחרת במכפיל של 5.9 בלבד. כאמור, במהלך מרבית התקופה האחרונה, נסחרו המניות במכפילים זהים והחזיקו יד ביד ולכן נראה, כי נכון לעכשיו, סלקום מהווה אלטרנטיבת השקעה עדיפה ביחס למתחרתה, גם אם נסיק כי לפרטנר מגיע מכפיל גבוה מעט יותר.
ניידות המספרים, אשר צפויה להיכנס לתוקף ב- 1 בדצמבר הקרוב, אכן צפויה להיטיב עם פרטנר, אך לא בהכרח. מבט על מדינות מערביות, אשר בהן בוצע המהלך, מלמד על שיעור נטישה הולך וגובר בחודשים הראשונים שלאחריו, אך גם על חזרה מהירה למצב שקדם לו, עם חלוף הסערה.
חברות הסלולר יאלצו להשקיע בחודשים הקרובים סכומים לא מבוטלים בשימור לקוחותיהם הקיימים. אין ספק, שהדעה הרווחת בשוק ההון הינה שפרטנר נמצאת בנקודת מוצא טובה מזו של מתחרותיה סלקום ופלאפון, אולם פער המכפילים עבר את גבול הטעם הטוב ולכן נראה, כי התיקון במניית סלקום קרוב.
* הכותב הינו אורי כהן, אנליסט ראשי בתכלית בית השקעות.
"תכלית בית השקעות" עוסקת בניהול תיקי השקעות והינה שותפה בחברת "תכלית תעודות סל".
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
