פרטנר מול סלקום - ניידות מכפילים?
בתחילת יולי, כשמניית סלקום החלה להיסחר גם בבורסה של ת"א לאחר שביצעה רישום כפול, טענתי כי הבחירה בהשקעה בין חברות הסלולר אינה פשוטה, אולם פרטנר מנצחת בנקודות. זאת מאחר והמותג שלה הוא המוביל בשוק הסלולר והיא ממוצבת טוב יותר ביחס למתחרותיה לקראת ניידות המספרים הקרבה.
כזכור, חברות סלולר בעולם נמדדות על פי מכפיל EV/Ebitda המשקף את שווי הפעילות של החברה (שווי שוק בניכוי חוב פיננסי) ביחס לרווח התפעולי התזרימי שלה. המכפיל האמור של שתי החברות שמר על רמה זהה לאורך התקופה, אולם נראה כי בגל העליות האחרון, סלקום משום מה לא הופיעה למערכה.
קשה להצביע על הסיבה לתרדמת במניית סלקום, במיוחד לאור הדמיון הרב למתחרתה ותוצאותיה הטובות ברבעון השני, בו השיגה תוצאות שיא.
האם ניידות המספרים הקרבה כבר נותנת אותותיה, או שמא חוששים המשקיעים מאזהרת רווח אופנתית לתקופה כתוצאה מעליית המדדים ברבעון החולף? או מגיבים בחשדנות לנוכח מכירת המניות האחרונה ע"י הבינלאומי אשר חיסל את אחזקותיו בחברה (2%) וחברת האם דסק"ש אשר דיללה אחזקתה ב- 3%?
אני סבור, כי חששות אלה, אינן מצדיקות פער תמחור שכזה בין סלקום למתחרתה פרטנר. פרטנר נסחרת כיום במכפיל EV/Ebitda של 6.7 לשנת 2007, בעוד שסלקום נסחרת במכפיל של 5.9 בלבד. כאמור, במהלך מרבית התקופה האחרונה, נסחרו המניות במכפילים זהים והחזיקו יד ביד ולכן נראה, כי נכון לעכשיו, סלקום מהווה אלטרנטיבת השקעה עדיפה ביחס למתחרתה, גם אם נסיק כי לפרטנר מגיע מכפיל גבוה מעט יותר.
ניידות המספרים, אשר צפויה להיכנס לתוקף ב- 1 בדצמבר הקרוב, אכן צפויה להיטיב עם פרטנר, אך לא בהכרח. מבט על מדינות מערביות, אשר בהן בוצע המהלך, מלמד על שיעור נטישה הולך וגובר בחודשים הראשונים שלאחריו, אך גם על חזרה מהירה למצב שקדם לו, עם חלוף הסערה.
חברות הסלולר יאלצו להשקיע בחודשים הקרובים סכומים לא מבוטלים בשימור לקוחותיהם הקיימים. אין ספק, שהדעה הרווחת בשוק ההון הינה שפרטנר נמצאת בנקודת מוצא טובה מזו של מתחרותיה סלקום ופלאפון, אולם פער המכפילים עבר את גבול הטעם הטוב ולכן נראה, כי התיקון במניית סלקום קרוב.
* הכותב הינו אורי כהן, אנליסט ראשי בתכלית בית השקעות.
"תכלית בית השקעות" עוסקת בניהול תיקי השקעות והינה שותפה בחברת "תכלית תעודות סל".

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
