עמיחי בומבך: הבינלאומי יכול לזנק בשנים הבאות
להערכתנו, הבנק הבינלאומי נמצא בעמדת זינוק מצוינת לקראת השנים הבאות ובמחיר הנוכחי הוא מהווה הזדמנות קניה אטרקטיבית. כזכור, העלינו לפני כשבוע את המלצתינו על הבנק לקניה במחיר יעד של 60 שקל.
לגבי השפעת משבר הסאב פריים על הבנק - תיק ניירות הערך של הבנק ליום 30.6.07 כולל השקעה באג"ח מגובות משכנתא בהיקף של כ-260 מיליון דולר. כל תיק ניירות הערך הנ"ל הינו בדירוג AAA של ארה"ב ואינו כולל חשיפה כלשהי לשוק הסאב פריים. למרות הטלטלות שמתרחשות לאחרונה בשווקי ההון בארה"ב, אף אחת מהאג"ח הללו אינו לא סבל מירידת דירוג. הבנק מציין, כי נכון להבוקר הוא לא נפגע באופן משמעותי מהתיק הנ"ל.
לגבי השינוי מבנה ההכנסות של הקבוצה - אנו מעריכים כי בפיקוח על הבנקים יתירו בכל זאת לבנק ליישם את תקני ה-IFRS ואז יתכן שההפחתה תרד. כידוע, הפרשת המוניטין אינה מוכרת לצורכי מס, כך שההשפעה על תוצאות הבנק באם בנק ישראל יתיר שלא לבצע הפחתה צפויה להיות מהותית על תוצאות הבנק.
עוד בדוחות:
1. שיפור מהותי בסיכוני האשראי של הבנק – ההפרשה הנמוכה ברבעון הנוכחי (33 מיליון שקל) וברבעון הקודם (19 מיליון שקל) נובעות משיפור מהותי בתיק האשראי של הקבוצה. האשראי שאינו נושא הכנסה קטן באופן חד מכ-1.1 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני של 2006 לכ- 0.8 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני של 2007. האשראי הבעייתי ירד מכ- 5.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד לכ- 3.9 מיליארד כיום. אנו מעריכים כי היקף ההפרשה לחומ"ס בשני הרבעונים האחרונים היתה חריגה ואין בה כדי להיות רמה מייצגת להערכתינו לרמת ההפרשות בעתיד.
2. יחס הלימות ההון של הקבוצה עומד בסוף הרבעון על 11.1%, כאשר מימוש מלוא הפוטנציאל לגיוס כתבי התחייבות נדחים בהיקף של כ-400 מיליון שקל צפוי להגדיל את הלימות ההון ל- 11.7%. בנוסף, כזכור, מתכוון הבנק לגייס עוד כ-500-700 מיליון שקל במניות על פי תשקיף מדף שהבנק פרסם. בין בנק דיסקונט לבינלאומי ממשיכים להתקיים מגעים על מנת לאפשר לבינלאומי לבצע את ההנפקה הזו.
3. המשך התייעלות – יחס הכיסוי של הבנק משתפר באופן מתמיד. יחס הכיסוי עלה משיעור של כ-59% בסוף הרבעון הרביעי של 2006 לשיעור של כ- 63.5% ברבעון הנוכחי (ולעומת 61.5% ברבעון הקודם).
4. תיק לקוחות ניירות ערך – נתון מעודד הוא תיק ני"ע שמנוהל על ידי לקוחות הבנק ואשר זינק בשיעור חריג של כ-18.7% מתחילת 2007 לכ-98.5 מיליון שקל. הדבר מרמז על פוטנציאל עתידי לגביית עמלות ניירות ערך ובמיוחד לעמלות הפצה בגין קרנות נאמנות וקופות גמל שבידי לקוחות הבנק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
בינה מלאכותית גנרי AI generic סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי
הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.
הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.
לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע
בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.
כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")