עמיחי בומבך: הבינלאומי יכול לזנק בשנים הבאות
להערכתנו, הבנק הבינלאומי נמצא בעמדת זינוק מצוינת לקראת השנים הבאות ובמחיר הנוכחי הוא מהווה הזדמנות קניה אטרקטיבית. כזכור, העלינו לפני כשבוע את המלצתינו על הבנק לקניה במחיר יעד של 60 שקל.
לגבי השפעת משבר הסאב פריים על הבנק - תיק ניירות הערך של הבנק ליום 30.6.07 כולל השקעה באג"ח מגובות משכנתא בהיקף של כ-260 מיליון דולר. כל תיק ניירות הערך הנ"ל הינו בדירוג AAA של ארה"ב ואינו כולל חשיפה כלשהי לשוק הסאב פריים. למרות הטלטלות שמתרחשות לאחרונה בשווקי ההון בארה"ב, אף אחת מהאג"ח הללו אינו לא סבל מירידת דירוג. הבנק מציין, כי נכון להבוקר הוא לא נפגע באופן משמעותי מהתיק הנ"ל.
לגבי השינוי מבנה ההכנסות של הקבוצה - אנו מעריכים כי בפיקוח על הבנקים יתירו בכל זאת לבנק ליישם את תקני ה-IFRS ואז יתכן שההפחתה תרד. כידוע, הפרשת המוניטין אינה מוכרת לצורכי מס, כך שההשפעה על תוצאות הבנק באם בנק ישראל יתיר שלא לבצע הפחתה צפויה להיות מהותית על תוצאות הבנק.
עוד בדוחות:
1. שיפור מהותי בסיכוני האשראי של הבנק – ההפרשה הנמוכה ברבעון הנוכחי (33 מיליון שקל) וברבעון הקודם (19 מיליון שקל) נובעות משיפור מהותי בתיק האשראי של הקבוצה. האשראי שאינו נושא הכנסה קטן באופן חד מכ-1.1 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני של 2006 לכ- 0.8 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני של 2007. האשראי הבעייתי ירד מכ- 5.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד לכ- 3.9 מיליארד כיום. אנו מעריכים כי היקף ההפרשה לחומ"ס בשני הרבעונים האחרונים היתה חריגה ואין בה כדי להיות רמה מייצגת להערכתינו לרמת ההפרשות בעתיד.
2. יחס הלימות ההון של הקבוצה עומד בסוף הרבעון על 11.1%, כאשר מימוש מלוא הפוטנציאל לגיוס כתבי התחייבות נדחים בהיקף של כ-400 מיליון שקל צפוי להגדיל את הלימות ההון ל- 11.7%. בנוסף, כזכור, מתכוון הבנק לגייס עוד כ-500-700 מיליון שקל במניות על פי תשקיף מדף שהבנק פרסם. בין בנק דיסקונט לבינלאומי ממשיכים להתקיים מגעים על מנת לאפשר לבינלאומי לבצע את ההנפקה הזו.
3. המשך התייעלות – יחס הכיסוי של הבנק משתפר באופן מתמיד. יחס הכיסוי עלה משיעור של כ-59% בסוף הרבעון הרביעי של 2006 לשיעור של כ- 63.5% ברבעון הנוכחי (ולעומת 61.5% ברבעון הקודם).
4. תיק לקוחות ניירות ערך – נתון מעודד הוא תיק ני"ע שמנוהל על ידי לקוחות הבנק ואשר זינק בשיעור חריג של כ-18.7% מתחילת 2007 לכ-98.5 מיליון שקל. הדבר מרמז על פוטנציאל עתידי לגביית עמלות ניירות ערך ובמיוחד לעמלות הפצה בגין קרנות נאמנות וקופות גמל שבידי לקוחות הבנק.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.43% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
לכתבות נוספות בנושא:
לוויתן
בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
