עמיחי בומבך: הבינלאומי יכול לזנק בשנים הבאות
להערכתנו, הבנק הבינלאומי נמצא בעמדת זינוק מצוינת לקראת השנים הבאות ובמחיר הנוכחי הוא מהווה הזדמנות קניה אטרקטיבית. כזכור, העלינו לפני כשבוע את המלצתינו על הבנק לקניה במחיר יעד של 60 שקל.
לגבי השפעת משבר הסאב פריים על הבנק - תיק ניירות הערך של הבנק ליום 30.6.07 כולל השקעה באג"ח מגובות משכנתא בהיקף של כ-260 מיליון דולר. כל תיק ניירות הערך הנ"ל הינו בדירוג AAA של ארה"ב ואינו כולל חשיפה כלשהי לשוק הסאב פריים. למרות הטלטלות שמתרחשות לאחרונה בשווקי ההון בארה"ב, אף אחת מהאג"ח הללו אינו לא סבל מירידת דירוג. הבנק מציין, כי נכון להבוקר הוא לא נפגע באופן משמעותי מהתיק הנ"ל.
לגבי השינוי מבנה ההכנסות של הקבוצה - אנו מעריכים כי בפיקוח על הבנקים יתירו בכל זאת לבנק ליישם את תקני ה-IFRS ואז יתכן שההפחתה תרד. כידוע, הפרשת המוניטין אינה מוכרת לצורכי מס, כך שההשפעה על תוצאות הבנק באם בנק ישראל יתיר שלא לבצע הפחתה צפויה להיות מהותית על תוצאות הבנק.
עוד בדוחות:
1. שיפור מהותי בסיכוני האשראי של הבנק – ההפרשה הנמוכה ברבעון הנוכחי (33 מיליון שקל) וברבעון הקודם (19 מיליון שקל) נובעות משיפור מהותי בתיק האשראי של הקבוצה. האשראי שאינו נושא הכנסה קטן באופן חד מכ-1.1 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני של 2006 לכ- 0.8 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני של 2007. האשראי הבעייתי ירד מכ- 5.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד לכ- 3.9 מיליארד כיום. אנו מעריכים כי היקף ההפרשה לחומ"ס בשני הרבעונים האחרונים היתה חריגה ואין בה כדי להיות רמה מייצגת להערכתינו לרמת ההפרשות בעתיד.
2. יחס הלימות ההון של הקבוצה עומד בסוף הרבעון על 11.1%, כאשר מימוש מלוא הפוטנציאל לגיוס כתבי התחייבות נדחים בהיקף של כ-400 מיליון שקל צפוי להגדיל את הלימות ההון ל- 11.7%. בנוסף, כזכור, מתכוון הבנק לגייס עוד כ-500-700 מיליון שקל במניות על פי תשקיף מדף שהבנק פרסם. בין בנק דיסקונט לבינלאומי ממשיכים להתקיים מגעים על מנת לאפשר לבינלאומי לבצע את ההנפקה הזו.
3. המשך התייעלות – יחס הכיסוי של הבנק משתפר באופן מתמיד. יחס הכיסוי עלה משיעור של כ-59% בסוף הרבעון הרביעי של 2006 לשיעור של כ- 63.5% ברבעון הנוכחי (ולעומת 61.5% ברבעון הקודם).
4. תיק לקוחות ניירות ערך – נתון מעודד הוא תיק ני"ע שמנוהל על ידי לקוחות הבנק ואשר זינק בשיעור חריג של כ-18.7% מתחילת 2007 לכ-98.5 מיליון שקל. הדבר מרמז על פוטנציאל עתידי לגביית עמלות ניירות ערך ובמיוחד לעמלות הפצה בגין קרנות נאמנות וקופות גמל שבידי לקוחות הבנק.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
