עמיחי בומבך: הבינלאומי יכול לזנק בשנים הבאות
להערכתנו, הבנק הבינלאומי נמצא בעמדת זינוק מצוינת לקראת השנים הבאות ובמחיר הנוכחי הוא מהווה הזדמנות קניה אטרקטיבית. כזכור, העלינו לפני כשבוע את המלצתינו על הבנק לקניה במחיר יעד של 60 שקל.
לגבי השפעת משבר הסאב פריים על הבנק - תיק ניירות הערך של הבנק ליום 30.6.07 כולל השקעה באג"ח מגובות משכנתא בהיקף של כ-260 מיליון דולר. כל תיק ניירות הערך הנ"ל הינו בדירוג AAA של ארה"ב ואינו כולל חשיפה כלשהי לשוק הסאב פריים. למרות הטלטלות שמתרחשות לאחרונה בשווקי ההון בארה"ב, אף אחת מהאג"ח הללו אינו לא סבל מירידת דירוג. הבנק מציין, כי נכון להבוקר הוא לא נפגע באופן משמעותי מהתיק הנ"ל.
לגבי השינוי מבנה ההכנסות של הקבוצה - אנו מעריכים כי בפיקוח על הבנקים יתירו בכל זאת לבנק ליישם את תקני ה-IFRS ואז יתכן שההפחתה תרד. כידוע, הפרשת המוניטין אינה מוכרת לצורכי מס, כך שההשפעה על תוצאות הבנק באם בנק ישראל יתיר שלא לבצע הפחתה צפויה להיות מהותית על תוצאות הבנק.
עוד בדוחות:
1. שיפור מהותי בסיכוני האשראי של הבנק – ההפרשה הנמוכה ברבעון הנוכחי (33 מיליון שקל) וברבעון הקודם (19 מיליון שקל) נובעות משיפור מהותי בתיק האשראי של הקבוצה. האשראי שאינו נושא הכנסה קטן באופן חד מכ-1.1 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני של 2006 לכ- 0.8 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני של 2007. האשראי הבעייתי ירד מכ- 5.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד לכ- 3.9 מיליארד כיום. אנו מעריכים כי היקף ההפרשה לחומ"ס בשני הרבעונים האחרונים היתה חריגה ואין בה כדי להיות רמה מייצגת להערכתינו לרמת ההפרשות בעתיד.
2. יחס הלימות ההון של הקבוצה עומד בסוף הרבעון על 11.1%, כאשר מימוש מלוא הפוטנציאל לגיוס כתבי התחייבות נדחים בהיקף של כ-400 מיליון שקל צפוי להגדיל את הלימות ההון ל- 11.7%. בנוסף, כזכור, מתכוון הבנק לגייס עוד כ-500-700 מיליון שקל במניות על פי תשקיף מדף שהבנק פרסם. בין בנק דיסקונט לבינלאומי ממשיכים להתקיים מגעים על מנת לאפשר לבינלאומי לבצע את ההנפקה הזו.
3. המשך התייעלות – יחס הכיסוי של הבנק משתפר באופן מתמיד. יחס הכיסוי עלה משיעור של כ-59% בסוף הרבעון הרביעי של 2006 לשיעור של כ- 63.5% ברבעון הנוכחי (ולעומת 61.5% ברבעון הקודם).
4. תיק לקוחות ניירות ערך – נתון מעודד הוא תיק ני"ע שמנוהל על ידי לקוחות הבנק ואשר זינק בשיעור חריג של כ-18.7% מתחילת 2007 לכ-98.5 מיליון שקל. הדבר מרמז על פוטנציאל עתידי לגביית עמלות ניירות ערך ובמיוחד לעמלות הפצה בגין קרנות נאמנות וקופות גמל שבידי לקוחות הבנק.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
