עמיחי בומבך: הבינלאומי יכול לזנק בשנים הבאות
להערכתנו, הבנק הבינלאומי נמצא בעמדת זינוק מצוינת לקראת השנים הבאות ובמחיר הנוכחי הוא מהווה הזדמנות קניה אטרקטיבית. כזכור, העלינו לפני כשבוע את המלצתינו על הבנק לקניה במחיר יעד של 60 שקל.
לגבי השפעת משבר הסאב פריים על הבנק - תיק ניירות הערך של הבנק ליום 30.6.07 כולל השקעה באג"ח מגובות משכנתא בהיקף של כ-260 מיליון דולר. כל תיק ניירות הערך הנ"ל הינו בדירוג AAA של ארה"ב ואינו כולל חשיפה כלשהי לשוק הסאב פריים. למרות הטלטלות שמתרחשות לאחרונה בשווקי ההון בארה"ב, אף אחת מהאג"ח הללו אינו לא סבל מירידת דירוג. הבנק מציין, כי נכון להבוקר הוא לא נפגע באופן משמעותי מהתיק הנ"ל.
לגבי השינוי מבנה ההכנסות של הקבוצה - אנו מעריכים כי בפיקוח על הבנקים יתירו בכל זאת לבנק ליישם את תקני ה-IFRS ואז יתכן שההפחתה תרד. כידוע, הפרשת המוניטין אינה מוכרת לצורכי מס, כך שההשפעה על תוצאות הבנק באם בנק ישראל יתיר שלא לבצע הפחתה צפויה להיות מהותית על תוצאות הבנק.
עוד בדוחות:
1. שיפור מהותי בסיכוני האשראי של הבנק – ההפרשה הנמוכה ברבעון הנוכחי (33 מיליון שקל) וברבעון הקודם (19 מיליון שקל) נובעות משיפור מהותי בתיק האשראי של הקבוצה. האשראי שאינו נושא הכנסה קטן באופן חד מכ-1.1 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני של 2006 לכ- 0.8 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני של 2007. האשראי הבעייתי ירד מכ- 5.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד לכ- 3.9 מיליארד כיום. אנו מעריכים כי היקף ההפרשה לחומ"ס בשני הרבעונים האחרונים היתה חריגה ואין בה כדי להיות רמה מייצגת להערכתינו לרמת ההפרשות בעתיד.
2. יחס הלימות ההון של הקבוצה עומד בסוף הרבעון על 11.1%, כאשר מימוש מלוא הפוטנציאל לגיוס כתבי התחייבות נדחים בהיקף של כ-400 מיליון שקל צפוי להגדיל את הלימות ההון ל- 11.7%. בנוסף, כזכור, מתכוון הבנק לגייס עוד כ-500-700 מיליון שקל במניות על פי תשקיף מדף שהבנק פרסם. בין בנק דיסקונט לבינלאומי ממשיכים להתקיים מגעים על מנת לאפשר לבינלאומי לבצע את ההנפקה הזו.
3. המשך התייעלות – יחס הכיסוי של הבנק משתפר באופן מתמיד. יחס הכיסוי עלה משיעור של כ-59% בסוף הרבעון הרביעי של 2006 לשיעור של כ- 63.5% ברבעון הנוכחי (ולעומת 61.5% ברבעון הקודם).
4. תיק לקוחות ניירות ערך – נתון מעודד הוא תיק ני"ע שמנוהל על ידי לקוחות הבנק ואשר זינק בשיעור חריג של כ-18.7% מתחילת 2007 לכ-98.5 מיליון שקל. הדבר מרמז על פוטנציאל עתידי לגביית עמלות ניירות ערך ובמיוחד לעמלות הפצה בגין קרנות נאמנות וקופות גמל שבידי לקוחות הבנק.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.79% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
