סקר TIM יוני: גוגל, וואלה ו-YNET בשלישייה המובילה
חברת "TNS טלסקר" מפרסמת את נתוני סקר TIM™ במתכונת חודשית. הסקר מדרג את אתרי האינטרנט המובילים בישראל על פי בדיקה שנערכה במהלך חודש יוני 2007 בקרב מדגם און-ליין של 1,275 משתמשי אינטרנט בגילאי 13 ומעלה. במקום הראשון בדרוג האתרים המובילים צועדת שוב גוגל עם 87.5% שיעורי חשיפה שבועיים. גוגל שומרת על מעמדה כמו בסקרים הקודמים ואף עולה מעט בשיעורי החשיפה מ-87.2% בסקר TIM מאי 2007. גם וואלה! ו-YNET מתמקמות כהרגלן במקום השני והשלישי בהתאמה. אולם, וואלה! רושמת ירידה של 10% בשיעורי החשיפה עם 69.6% לעומת 77.1% בחודש מאי ו-YNET מגיע ל-63.1% שיעורי חשיפה בשבוע. במקום הרביעי והחמישי ישנו היפוך בין האתרים "נענע" ו-MSN, כאשר אתר MSN עלה למקום הרביעי והוריד את "נענע" שלב למקום החמישי עם שיעורי חשיפה שבועיים של 31.8% לעומת 38.3% בחודש מאי. חילופי מקום מתקיימים גם בין פורטל "תפוז" שירד שלב למקום ה-7 עם 25.2% חשיפה, והעלה את אתר NRG מקבוצת מעריב למקום ה-6 עם 28.4% חשיפה, בהשוואה לסקר TIM מחודש מאי. פריצה משמעותית ומפתיעה יש לאתר הווב 2.0 הפופולארי בעולם - "יו-טיוב", אשר נכלל לראשונה בסקר TIM והגיע למקום ה-8 עם 24.8% חשיפה שבועיים. הסיבה לכניסת יו-טיוב לדרוג היא ההמלצות שקיבלה TNS לבצע בדיקה גם באתר שיתוף קבצי הווידאו העולמי אשר עולה באופן בלתי נעזר והפך לשם דבר גם בקרב הציבור הישראלי. יו-טיוב דחק את אתר "דפי זהב" למקום ה-9 ואת אתר השוואת המחירים מקבוצת דפי זהב - "זאפ" - למקום ה-10 עם 21.8% חשיפה שבועיים. גם לטלוויזיה יש ייצוג בסקר ואתר הזכיינית "קשת" אשר סגר בחודש מאי את העשירייה עם ירידה ניכרת בשיעור החשיפה השבועי (19.4%), נדחק אל מחוץ לעשירייה בסקר הנוכחי אל המקום ה-11 עם 19.3% חשיפה. גם אתר הספורט ONE יורד שלב אל המקום ה-14 עם 15.8% שיעורי חשיפה לעומת מיקומו במקום ה-13 בסקר הקודם עם 17.1%. אתר "ספורט 5", המתחרה, יורד 4 שלבים מהמקום ה-15 ל-19 בטבלה, עם שיעורי חשיפה של 12.5%. עוד אתר של זכיינית טלוויזיה - "רשת", שעלה לאוויר לפני כחצי שנה, נכנס לראשונה לדרוג הישר אל המקום ה-17 עם 13.1% חשיפה שבועיים. בבחינת האתרים הכלכליים, מתמקם אתר "גלובס" במקום ה-15 עם שיעורי חשיפה שבועיים של 14% לעומת 13.5% בחודש מאי. אתר "דה מרקר" יורד 2 שלבים למקום ה-18 אך נשאר עם שיעורי חשיפה זהים מחודש קודם - 12.6%. אתר "הארץ" רושם עלייה מ-12% במאי ל-13.5% ביוני. סוגר את הטבלה במקום ה-21 אתר הקליפים והסרטונים "פליקס" בשיתוף פורטל האינטרנט תפוז, השומר על יציבות עם 10.4% חשיפה. את הסחר האלקטרוני מובילה "וואלה! שופס" עם חשיפה של 19% מכלל הגולשים. אחריה בהפרש ניכר "פי 1000" עם חשיפה של 9.2%, ואחריהן "אולסייל" עם 8.7%, "נענע שופס" 7.6% ו"גט איט" עם 4%. בשוק תוכנות המסרים ממשיכה MSN מסנג'ר של מיקרוסופט לשלוט עם חשיפה של 41.8%. על-פי סקרי TIM™, אוכלוסיית משתמשי האינטרנט בישראל מונה כיום קרוב ל-4.5 מיליון גולשים מגיל 5 ומעלה בהם כ-900 אלף ילדים ונוער וכ-3.5 מיליון בוגרים בגילאי 18 ומעלה.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.