34% מהכנסות החברות במשק זורמות לכיסן של 19 משפחות
מדד הריכוזיות של BDI, הבוחן זו השנה השלישית ברציפות את הריכוזיות במשק הישראלי נחשף היום לראשונה בכנס "מבנה המשק בישראל – אחזקות ובעלות" שנערך בבית-ספר אריסון למנהל עסקים בבינתחומי הרצליה בהשתתפות בנימין נתניהו, איזי כהן, מנכ"ל מגדל, תהילה ינאי ועוד.
מדד הריכוזיות מצביע על כך כי 19 משפחות לבדן שולטות בכשליש (248 מיליארד שקל) מסך הכנסותיהן של 500 החברות המובילות בישראל. סך ההכנסות של 500 החברות המובילות בדרוג ב-2006, מוערך בכ-722 מיליארד שקל.
מדד הריכוזיות של BDI מתייחס למשפחות בעלות השליטה בחברות במשק, חברות המשפיעות על כל תחומי חיינו ומנהלות אותם. המדד אינו בוחן את עושרן של המשפחות ולפיכך משפחות שהכנסותיהן בסדרי גודל דומים, אך השפעתם במשק מועטה ו/או עושרם נצבר מפעילות בחו"ל, לא נלקחו בחשבון. כך גם משפחות מתוקשרות מאוד שאינן שולטות במגזר העסקי. במדד הריכוזיות נלקחו בחשבון סך ההכנסות של החברות שבשליטת המשפחות ולא רק שיעור אחזקותיהן בחברות.
כלכלני BDI מצאו כי סך הכנסותיהן של 19 המשפחות הינו שווה ערך בהיקפו לכ- 88% מהתקציב הממשלתי המוערך בכ-283 מיליארד שקל וללמעלה ממחצית מהתמ"ג העסקי הנאמד בכ-457 מיליארד שקל.
בין המשפחות המשפיעות ביותר ב-2006 ניתן למצוא את: דנקנר, עופר, תשובה, ויסמן, סבן, אריסון, בינו, פדרמן, בורוביץ,לבייב, המבורגר, עזריאלי, פישמן, שטראוס, ורטהיים, אלוביץ, זיסאפל, שחר-קז ושמלצר. המשפחות עזריאלי ואלוביץ הצטרפו השנה למועדון 19 המשפחות המשפיעות במשק הישראלי ומשפחת ורטהיימר יצאה מהרשימה עם מכירתה של ישקר לוורן באפט האמריקאי.
משפחת עזריאלי רכשה מבורוביץ את אחזקותיה בגרנית כרמל ודרכה את האחזקות בטמבור, סונול וסופרגז והצטרפה ל-19 המשפחות החזקות במשק. אלוביץ, שרכש את קווי זהב באמצעות אינטרנט זהב, מידיו של פישמן מצטרף אף הוא השנה לרשימת המשפחות.
בבחינת התפלגות ההכנסות בקרב 19 המשפחות עולה כי למרות שהריכוזיות במשק לא רשמה שינוי משמעותי בשנה החולפת, הריכוזיות בקרב המשפחות עצמן עלתה באופן משמעותי. חלק מהמשפחות השולטות הרחיבו ב-2006 את אחזקותיהן במספר תחומים ובכך הגדילו את נתח הכנסותיהן, מה שהביא לכך שאותן משפחות שולטות על יותר נכסים. כך למשל נמצא כי: חמש המשפחות המובילות מבין ה-19 מחזיקות בכ-61% מסך הכנסותיהן של כל 19 המשפחות השולטות ב-2006, בהשוואה לכ-54% בלבד ב-2005.
רכישת כור על ידי דנקנר הגדילה את נתח הכנסותיו בשיעור ניכר של כ- 15%. נתחו של דנקנר נאמד בכ- 18.7% מכלל הכנסותיהן של 19 המשפחות, בהשוואה לכ-16.3% בלבד ב-2005. בין החברות שבשליטתו: אי.די.בי, סלקום, כלל החזקות ביטוח, כור שנרכשה במהלך 2006 ודרכה מחזיק דנקנר במכתשים אגן, ב-ECI ועוד.
בעקבות רכישת השליטה בחברת הפניקס מידי המשפחות שחר-קז, הגדילה משפחת תשובה (בעלת השליטה בחברת דלק) את נתחה בשיעור חד של כ-84%. שיעור הכנסותיה של משפחת תשובה נאמד ב-2006 בכ- 10.9% מסך הכנסות 19 המשפחות, בהשוואה לכ- 5.9% בלבד ב-2005.
הפרטת בז"ן אשדוד ורכישתה על-ידי צדיק בינו ורכישת השליטה בבנק אוצר החייל מידי אריסון, הביאו לגידול משמעותי בנתחו של בינו צדיק שנאמד השנה בכ-5.7% מכלל הכנסות 19 המשפחות, בהשוואה לכ-3.9% בלבד ב-2005 – גידול בשיעור של כ-46%.
משפחת עופר השולטת, בין היתר, בחברה לישראל, כימיקלים לישראל ובנק המזרחי, אוחזת בכ-12.8% מסך הכנסותיהן של 19 המשפחות. ויסמן באמצעות החברות שבשליטתו (הריבוע הכחול ואלון חברה לדלק) מחזיק בכ- 10.7%. קבוצת עופר-פדרמן זכתה לאחרונה בגרעין השליטה בבתי הזיקוק בחיפה.
כלכלני BDI מציינים שלמרות הריכוזיות הגבוהה, התהליכים שעבר המשק הישראלי בשנים האחרונות (הפרטה, ועוד קודם לכן מעבר עסקים מבעלות הסתדרותית-ציבורית לידיים פרטיות) הינו תהליך חיובי ויש להמשיך את המגמה של הוספת כוחות נוספים לבעלות בשוק הישראלי.
שיעור הריכוזיות בישראל לעומת ארה"ב
מדד הריכוזיות של BDI נבחן על פי פרמטרים המקובלים בעולם לבדיקת ריכוזיות בענפי המשק ומחושב על ידי חיבור הכנסותיהן של 4 החברות המובילות בכל ענף ביחס לסך ההכנסות בענף. כלכלני BDI-COFACE מצאו כי ע"פ מדד זה הריכוזיות בישראל במספר ענפים גבוהה באופן משמעותי מהמקובל בארה"ב. כך למשל, בענף הבנקאות מגיעה הריכוזיות בישראל לכ- 84% לעומת 30% בארה"ב; בתחום התקשורת, לכ- 83% בישראל לעומת 46% בארה"ב; ברשתות מזון 77% בישראל לעומת 28% בארה"ב, בחברות הביטוח 74% בישראל, לעומת13.5% בארה"ב.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
