34% מהכנסות החברות במשק זורמות לכיסן של 19 משפחות

כך עולה ממחקר של BDI; שיעור הריכוזיות בישראל לעומת ארה"ב: בענף הבנקאות הריכוזיות בישראל כ- 84% לעומת 30% בארה"ב; בתחום התקשורת, כ- 83% בישראל לעומת 46% בארה"ב; בחברות הביטוח 74% בישראל, לעומת13.5% בארה"ב
סיון איזסקו |

מדד הריכוזיות של BDI, הבוחן זו השנה השלישית ברציפות את הריכוזיות במשק הישראלי נחשף היום לראשונה בכנס "מבנה המשק בישראל – אחזקות ובעלות" שנערך בבית-ספר אריסון למנהל עסקים בבינתחומי הרצליה בהשתתפות בנימין נתניהו, איזי כהן, מנכ"ל מגדל, תהילה ינאי ועוד.

מדד הריכוזיות מצביע על כך כי 19 משפחות לבדן שולטות בכשליש (248 מיליארד שקל) מסך הכנסותיהן של 500 החברות המובילות בישראל. סך ההכנסות של 500 החברות המובילות בדרוג ב-2006, מוערך בכ-722 מיליארד שקל.

מדד הריכוזיות של BDI מתייחס למשפחות בעלות השליטה בחברות במשק, חברות המשפיעות על כל תחומי חיינו ומנהלות אותם. המדד אינו בוחן את עושרן של המשפחות ולפיכך משפחות שהכנסותיהן בסדרי גודל דומים, אך השפעתם במשק מועטה ו/או עושרם נצבר מפעילות בחו"ל, לא נלקחו בחשבון. כך גם משפחות מתוקשרות מאוד שאינן שולטות במגזר העסקי. במדד הריכוזיות נלקחו בחשבון סך ההכנסות של החברות שבשליטת המשפחות ולא רק שיעור אחזקותיהן בחברות.

כלכלני BDI מצאו כי סך הכנסותיהן של 19 המשפחות הינו שווה ערך בהיקפו לכ- 88% מהתקציב הממשלתי המוערך בכ-283 מיליארד שקל וללמעלה ממחצית מהתמ"ג העסקי הנאמד בכ-457 מיליארד שקל.

בין המשפחות המשפיעות ביותר ב-2006 ניתן למצוא את: דנקנר, עופר, תשובה, ויסמן, סבן, אריסון, בינו, פדרמן, בורוביץ,לבייב, המבורגר, עזריאלי, פישמן, שטראוס, ורטהיים, אלוביץ, זיסאפל, שחר-קז ושמלצר. המשפחות עזריאלי ואלוביץ הצטרפו השנה למועדון 19 המשפחות המשפיעות במשק הישראלי ומשפחת ורטהיימר יצאה מהרשימה עם מכירתה של ישקר לוורן באפט האמריקאי.

משפחת עזריאלי רכשה מבורוביץ את אחזקותיה בגרנית כרמל ודרכה את האחזקות בטמבור, סונול וסופרגז והצטרפה ל-19 המשפחות החזקות במשק. אלוביץ, שרכש את קווי זהב באמצעות אינטרנט זהב, מידיו של פישמן מצטרף אף הוא השנה לרשימת המשפחות.

בבחינת התפלגות ההכנסות בקרב 19 המשפחות עולה כי למרות שהריכוזיות במשק לא רשמה שינוי משמעותי בשנה החולפת, הריכוזיות בקרב המשפחות עצמן עלתה באופן משמעותי. חלק מהמשפחות השולטות הרחיבו ב-2006 את אחזקותיהן במספר תחומים ובכך הגדילו את נתח הכנסותיהן, מה שהביא לכך שאותן משפחות שולטות על יותר נכסים. כך למשל נמצא כי: חמש המשפחות המובילות מבין ה-19 מחזיקות בכ-61% מסך הכנסותיהן של כל 19 המשפחות השולטות ב-2006, בהשוואה לכ-54% בלבד ב-2005.

רכישת כור על ידי דנקנר הגדילה את נתח הכנסותיו בשיעור ניכר של כ- 15%. נתחו של דנקנר נאמד בכ- 18.7% מכלל הכנסותיהן של 19 המשפחות, בהשוואה לכ-16.3% בלבד ב-2005. בין החברות שבשליטתו: אי.די.בי, סלקום, כלל החזקות ביטוח, כור שנרכשה במהלך 2006 ודרכה מחזיק דנקנר במכתשים אגן, ב-ECI ועוד.

בעקבות רכישת השליטה בחברת הפניקס מידי המשפחות שחר-קז, הגדילה משפחת תשובה (בעלת השליטה בחברת דלק) את נתחה בשיעור חד של כ-84%. שיעור הכנסותיה של משפחת תשובה נאמד ב-2006 בכ- 10.9% מסך הכנסות 19 המשפחות, בהשוואה לכ- 5.9% בלבד ב-2005.

הפרטת בז"ן אשדוד ורכישתה על-ידי צדיק בינו ורכישת השליטה בבנק אוצר החייל מידי אריסון, הביאו לגידול משמעותי בנתחו של בינו צדיק שנאמד השנה בכ-5.7% מכלל הכנסות 19 המשפחות, בהשוואה לכ-3.9% בלבד ב-2005 – גידול בשיעור של כ-46%.

משפחת עופר השולטת, בין היתר, בחברה לישראל, כימיקלים לישראל ובנק המזרחי, אוחזת בכ-12.8% מסך הכנסותיהן של 19 המשפחות. ויסמן באמצעות החברות שבשליטתו (הריבוע הכחול ואלון חברה לדלק) מחזיק בכ- 10.7%. קבוצת עופר-פדרמן זכתה לאחרונה בגרעין השליטה בבתי הזיקוק בחיפה.

כלכלני BDI מציינים שלמרות הריכוזיות הגבוהה, התהליכים שעבר המשק הישראלי בשנים האחרונות (הפרטה, ועוד קודם לכן מעבר עסקים מבעלות הסתדרותית-ציבורית לידיים פרטיות) הינו תהליך חיובי ויש להמשיך את המגמה של הוספת כוחות נוספים לבעלות בשוק הישראלי.

שיעור הריכוזיות בישראל לעומת ארה"ב

מדד הריכוזיות של BDI נבחן על פי פרמטרים המקובלים בעולם לבדיקת ריכוזיות בענפי המשק ומחושב על ידי חיבור הכנסותיהן של 4 החברות המובילות בכל ענף ביחס לסך ההכנסות בענף. כלכלני BDI-COFACE מצאו כי ע"פ מדד זה הריכוזיות בישראל במספר ענפים גבוהה באופן משמעותי מהמקובל בארה"ב. כך למשל, בענף הבנקאות מגיעה הריכוזיות בישראל לכ- 84% לעומת 30% בארה"ב; בתחום התקשורת, לכ- 83% בישראל לעומת 46% בארה"ב; ברשתות מזון 77% בישראל לעומת 28% בארה"ב, בחברות הביטוח 74% בישראל, לעומת13.5% בארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

ככה תקבלו ריבית טובה יותר בפיקדונות - מקרה מהשטח

"רציתי להפקיד בפיקדון לשנה - הציעו לי 2.7%; אמרתי שאני עוזב, קיבלתי 4.25%" - מקרה אמיתי שקרה בבנק הבינלאומי

רן קידר |

הריבית התעריפית על הפיקדונות נמוכה. אם אתם מפקידים בפיקדון בלי להתמקח תקבלו את הריבית הנמוכה הזו. אם אתם תתמקחו תקבלו יותר. אם תאיימו לעזוב את הבנק, כי הריבית לא מספקת אתכם, ייתנו לכם לרוב יותר. ההמלצה הברורה היא להתמקח על הריבית ולזכור שהריבית תלויה באיזה סוג של לקוח אתם. אם אתם מכניסים שכר גבוה, יש לכם תנועה בחשבון, אתם יכולים להשיג ריבית ברף הגבוה. אם אין לכם כמעט כלום בחשבון ואין פעילות, אל תאיימו יותר מדי - אתם לא באמת נחוצים לבנק.    

וזה עובד. הנה מקרה ספציפי שהגיע למערכת ביזפורטל, כשמדי יום יש כנראה עשרות ואפילו מאות מקרים דומים.  "רציתי להפקיד בפיקדון לשנה סכום של 40 אלף שקל. הציעו לי 2.7%", מספר לנו קורא באתר, אמרתי - "איך זה יכול להיות , אני יודע שמקבלים בבנקים אחרים מעל 4% ואפילו 4.5%. אמרתי שאני עוזב.  אני כבר 8 שנים בבנק, לקוח טוב, עם משכורת, עם תנועה בחשבון, תיק ניירות ערך, משכנתא. למה אני צריך לריב על ריבית לפיקדון?"

"ואז הפקיד בבנק אמר לי - 'אני יכול לבדוק, אני אנסה להשיג יותר'". 

"למחרת הוא חזר אליי עם ריבית של 4.25% - '"בדקנו בשבילך הטבות מיוחדות, סידרתי לך ריבית של 4.25% ואם תפקיד 100 אלף אני יכול לתת לך אפילו יותר"'.  

 המקרה הזה היה בבנק הבינלאומי, אבל בכל הבנקים זה קורה. אם לא מתמקחים מקבלים את הריבית הנמוכה ביותר שהבנק יכול לתת. בשבוע שעבר בדקנו כמה ריבית אתם מקבלים בפועל - פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה. חשוב להדגיש - הבנקים מציעים ריבית תעריפית שהיא נמוכה, לצד הנתונים הידועים על ריבית תעריפית, יש את הנתונים בפועל מבנק ישראל שתקפים לחודש שעבר. הם מספקים לכם מידע על הבנקים ההוגנים-הטובים לעומת אלו שלא. אבל הם לא מספקים לכם מידע על הריבית שתקבלו עכשיו. 

ולכן, כדי לקבל תמונה מלאה, אתם צריכים עוד שני פרמטרים חשובים. אתם צריכים לדעת איפה אתם ביחס לממוצע. האם אתם לקוחות חזקים טובים שיכולים לקבל ברף הגבוה או דווקא הפוך. שנית, אתם צריכים להבין ולהכיר את הטווח - מה הריבית שאפשר לקבל. אז נכון להיום הטווח הוא דומה למה שהיה ביולי. 4.3%-4.5 זה המקסימום שתוכלו לקבל תחת תנאים סבירים. אם למשל תהיו מוכנים לעביר חשבון בנק וכו', תקבלו אפילו 5%, לא בטוח שזה שווה את המעבר, כל אחד והחשבון שלו 

 

העלמות מס
צילום: דוברות רשות המסים

אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת הכנסות משכירויות בהיקף של 8 מיליון שקל

רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים שבה אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים: על פי הודעת הרשות ופרוטוקול מבית משפט השלום בעיר, אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024.  על פי ממצאי החקירה, האב מחזיק בשלושה בניינים בבית חנינא הכוללים כ-39 דירות, וכן בבעלויות על חניונים, אולם אירועים ומתחם חנויות בעיר העתיקה ובראס אל עמוד. 

כבר בשנת 2017 נחתם מולו הסכם שומה שקבע כי הכנסותיו משכירות ייחשבו כהכנסה מעסק. למרות זאת, לפי החשד, בשנים 2018-2024 הוא פיצל את ההכנסות והסב אותן לילדיו, תוך שימוש בעורמה ובתחבולה כדי להפחית את נטל המס ולמנוע דיווח מלא.

מהבקשה לשחרור בערובה עולה כי סך ההכנסות שהוסבו ונרשמו על שמו של האב בלבד עמד על כ-6.5 מיליון שקל, בעוד שבנו נדאל דיווח רק בשנת 2022 על בניין בן עשר דירות שהניב הכנסות החל מ-2019. על פי החשד, בגין דירות אלה הועלמו הכנסות נוספות של כ-1.5 מיליון שקל.

במהלך החיפוש שנערך ב-13 באוגוסט 2025 נתפסו מסמכים רבים בביתם, ולאחר מכן הובאו האב והבן לחקירה. בהמשך הם שוחררו על ידי בית משפט השלום בירושלים בתנאים מגבילים, הכוללים הפקדת ערבויות כספיות בהיקף של מאות אלפי שקלים ואיסור יציאה מהארץ לתקופה של חצי שנה.

רשות המסים הדגישה כי מדובר בחקירה מתמשכת, וכי במידה שיוגשו כתבי אישום, יעמדו החשודים בפני סעיפים פליליים חמורים בעבירות מס.

העלמת מס היא גניבה שפוגעת בכולנו 

לאחרונה נחשפו מספר פרשות של העלמות מס, מכת מדינה שהיא גניבה לכל דבר ועניין. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות. החמורה מהפרשות היתה פרשת שבה היה חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת, כאשר מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה בבית המשפט תחשוף פרטים רבים.