האנליסטים מגיבים לדו"חות לאומי: המניה הוסיפה 2%

יובל בן זאב ממליץ "קניה" במחיר של 20 שקל למניה ובבית ההשקעות לידר ממליצים "תשואת יתר" אך באותו מחיר - 20 שקל למניה. האנליסטים תמימי דעים: דו"חות מצויינים ומפתיעים
עפרה ברון |

בנק לאומי פירסם היום בבוקר (ה') את דו"חותיו הכספיים לרבעון הראשון 2006, אשר עלו מעל ומעבר לציפיות האנליסטים במיוחד בסעיף ההפרשה לחובות מסופקים, ואלו מיהרו לשגר המלצה עדכנית למנית הבנק השלישי בגודלו במדינה.

לדבריו של האנליסט יובל בן זאב, מכלל פיננסים בטוחה, "בנק לאומי פרסם הבוקר דוח חזק ומפתיע לרבעון הראשון של השנה".

בשורה התחתונה רשם הבנק רווח נקי של 917 מיליון שקל, כ- 100 מיליון שקל מעל ההערכה המוקדמת של בית ההשקעות.

מבין ההנקודות החיוביות שציין בן זאב לדו"ח (והדגיש כי "יש הרבה כאלו"): התשואה הגבוהה להון והכנסות מימון גבוהות. לדבריו, שתי סיבות עיקריות לכך: עליה של 7.1% בהיקף הפעילות הפיננסית בשנה האחרונה לצד עליה של 0.16% במרווח הריבית הכולל. להערכתו של בן זאב, גם בהמשך השנה נראה הכנסות מימון גבוהות.

הסעיף החיובי והמפתיע ביותר בדו"ח הוא הפרשות נמוכות מאוד לחובות מסופקים. הבנק רשם הפרשות ספציפיות של 31 מיליון שקל, 0.07% מתיק האשראי וביטל הפרשה כללית בסך 20 מיליון שקל, כך שההפרשה נטו היתה 11 מיליון שקל בלבד. "עבור בנק לאומי זה כמו להגיד לא היו הפרשות כלל, או בעברית - הבנק גובה את כל החובות", הדגיש בן זאב.

להערכת כלכלני כלל, הנתון החיובי מבטא בעוצמה רבה ביותר את מצב המשק. השיפור במצב המשק וטיוב תיק האשראי שביצע הבנק בא לידי ביטוי בדוח הכספי. בבית ההשקעות מצפים כי על רקע מצב המשק גם ברבעונים הבאים נהיה עדים להפרשות נמוכות, אם כי לא ברמה כזו.

בן זאב הדגיש כי להערכת לא מדובר בביטול הפרשות חריג וחד פעמי, כי אם בסיס להמשך השיפור.

נקודה נוספת שהדגיש בן זאב, היא את הצמיחה המהירה בפעילות בנכסי לקוחות - תיק ניירות הערך של לקוחות הבנק עלה ב 6.2% בהשוואה לסוף 2006. עלייה חדה זו מהווה את הבסיס להמשך העלייה בהכנסות התפעוליות.

ומה הנקודות השליליות? לדברי בן זאב אין ממש כאלו. עם זאת, מציין כי שיעור מס גבוה של 45% פגע בשורה התחתונה. הסיבה לשיעור הגבוה הוא השפעת התחזקות השקל והמדד השלילי על בסיס המס.

נקודה שחורה נוספת היא שהבנק לא הודיע על חלוקת דיבידנד. לדבריו של בן זאב, יחס הלימות הון של 11.9% משאיר הרבה מקום לחלוקת דיבידנד שוטף והבנק מחכה כנראה להמשך השנה. לשם השוואה, הלימות ההון בפועלים עמדה בסוף הרבעון על 10.5%.

בשורה התחתונה -דוח חזק המבטא את מצב המשק בעוצמה רבה. בכלל ממשיכים בהמלצת "קניה" ב-20 שקל למניה.

לידר: לאומי נסחר בפער משמעותי מתחת לשוויו

אלון גלזר, אנליסט בבית ההשקעות לידר גם הוא התייחס בחיוב לסעיף ההפרשה לחובות המסופקים והדגקיש כי גם אם ההפרשות לחומ"ס בלאומי אינן מייצגות את הקצב השנתי, אין ספק שהן מלמדות על חוסנו של המשק, ועל השיפור בתיק האשראי בסקטור הבנקים ובלאומי בפרט.

לדבריו, הצמיחה בבנקים אינה רק באשראי, אלא גם בירידה בהפרשות לחומ"ס, ובגידול בהיקפי הפעילות ובעמלות, ותוצאות הרבעון הן הוכחה מעולה לכך.

בנק לאומי נסחר הבוקר במכפיל הון של 1.31, כאשר רווחי ההון הצפויים יורידו את המחיר לכיוון של 1.2. אם נוסיף על כך את הלימות ההון הגבוהה (שווי אמיתי של לפחות 2 מיליארד שקלהערכת כלכלני לידר), ואת התרומה של החברות הכלולות, הרי שלאומי נסחר להערכתנו בפער משמעותי מתחת לשוויו.

על כך, מוסיפים בלידר את הערכתם כי יציאת סרברוס עשויה לפתוח מאבק שליטה, ומה שמתקבל הוא שבנק לאומי נראה לנו אטרקטיבי מאד הן לרוכשים הפוטנציאליים, והן למשקיעים.

לאור זאת ממשיכים בלידר להמליץ בתשואת יתר עם מחיר יעד של 20 שקל למניה.

בפריזמה מחכים לשיחת הועידה עם הבנק כדי לעדכן ההמלצה

תגובתו של מאיר סלייטר, אנליסט בבית ההשקעות פריזמה: "מדובר בדו"ח מצוין, המשקף לבנק קפיצת מדרגה בתשואה להון. יכולת הבנק לשמור על רמת הפרשה לחומ"ס נמוכה והוצאות תפעול כפי שראינו בדוח עשויים להביא אותו לתשואה להון המתאימה יותר לאחד משני הבנקים הגדולים במדינה וייצגה עד עכשיו רק את הבנק השני".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.