"תהליך מיזוג איווקס לטבע תוך 6 חודשים בלבד - שיא"

כך אמר ירון וקסלמן, מנהל בכיר בחטיבה העסקית בחברת טבע, בכנס חברות גלובליות, שערכו מיקרוסופט וקסלמן פתרונות בניהול סיכונים PwC
סיון איזסקו |

"תהליך מיזוגה של חברת איווקס לטבע , עם היקף מכירות של 2.5 מיליארד דולר ועשרת אלפים עובדים, תוך פרק זמן של 6 חודשים מרגע חתימת העסקה, מהווה שיא עולמי", כך אמר ירון וקסלמן, מנהל בכיר בחטיבה העסקית בחברת טבע, בכנס שנערך בשבוע שעבר בנושא "חברות גלובליות" שערכו מיקרוסופט וקסלמן פתרונות בניהול סיכונים PwC.

בכנס השתתפו סמנכ"לי תפעול, סמנכ"לי כספים, מנהלי תחום גלובליזציה ואחראים על תחום המיזוגים והרכישות בארגונים. במסגרת הכנס נערך פאנל בהשתתפות מומחים בתחום המיזוגים והרכישות ובהם: חזי בן ארצי, סמנכ"ל תפעול לשעבר ב- ECI Telecom, כרמלה אבנר, VP Global Operations, בחברת NICE, בן לזרוס, דירקטור וראש תחום המיזוגים והרכישות ב-PwC בבריטניה, רונן אשכנזי, מנהל חטיבת Services במיקרוסופט ישראל ועוד.

וקסלמן הוסיף, כי מאז 1995, ביצעה טבע 12 רכישות של חברות, כחלק מאסטרטגית החברה לחפש אחר הזדמנויות עסקיות מעבר לגבולות ארצות הברית, אשר יסייעו לה לעמוד בתחזיות הצמיחה. לדבריו "אנו בטבע מפעילים צוות מיוחד, אשר בוחן כל העת חברות פוטנציאליות לרכישה, בהתאם לשורת פרמטרים ברורים ומוגדרים, הנגזרים מאסטרטגיית החברה. כך, נוצרת היכרות אינטימית עם החברה הרלוונטית עוד טרם רכישתה. כבר בשנת 1995 ענתה איווקס על מרבית הפרמטרים, כאשר עם הצעתה למכירה ב-2005, התקבלה החלטה על רכישתה. מבחינה אסטרטגית, הקנתה איווקס לטבע מעמד מוביל בשווקים בינלאומיים, בהם אמריקה הלטינית, מרכז ומזרח אירופה וארצות הברית. רכישתה של איווקס יצרה לטבע מנוע צמיחה נוסף - תרופות ומשאפים למחלות דרכי הנשימה, אשר פתח עבור החברה שווקי פעילות נוספים." וקסלמן אמר עוד, כי "בשוק דינאמי כשוק הגנריקה, בו תמונת המצב משתנה ללא הרף עם ביצוע עסקאות מיזוגים ורכישות כל הזמן, יש לפעול במהירות. מפת ההזדמנויות לרכישה נכונה לאותו הרגע, ולכן מרגע יציאת החברה לשוק יש לקבל החלטות במהירות ולפעול בנחישות, אחרת מתחרייך יעשו כן."

לדברי שי זנדני, מנכ"ל קסלמן פתרונות בניהול סיכונים PwC, "סקר המנכ"לים השנתי, שערכה הפירמה העולמית, מראה כי האתגרים הניצבים בפני חברות גלובליות כיום, הינם פחות מוחשיים מבעבר, כאשר היה נהוג להטמיע את הנהלים המקומיים בארץ היעד. כיום נוטות החברות להתחשב בפרמטרים רחבים יותר בעת ביצוע תהליכי מיזוג או רכישה, דוגמת תרבות ארגונית, שמירה על כוח אדם איכותי, מינוף הרכישה אל מעבר להיבטים הפיננסיים והיבטים נוספים. עוד עולה מהסקר, כי למעלה מ- 50% מהמנכ"לים ציינו כי הזדמנויות הצמיחה הנפוצות ביותר הן חדירה משופרת לשווקים קיימים עם מוצרים קיימים וגישה לשווקים חדשים באמצעות התפשטות גיאוגרפית." זנדני התייחס בדבריו לסיכונים הניצבים בפני חברות בעת ביצוע עסקאות מיזוגים ורכישות ובהם: סיכונים ניהוליים, הנובעים בין היתר מדרכי הניהול בחברה הנרכשת והירתמות ההנהלה הבכירה לשינוי, השפעות האינטגרציה על ליבת הפעילות העסקית של הפירמה, סיכונים ארגוניים וסיכונים טכנולוגיים אליהם יש להתייחס במסגרת תכנית סדורה לניהול סיכונים ובהם התאמות לרגולציה ודרישות נוספות.

לדברי רונן אשכנזי, מנהל חטיבת Services במיקרוסופט ישראל, "הטכנולוגיה מהווה מרכיב חשוב בתהליכי הגלובליזציה. אחד האתגרים הגדולים ביותר עבור ארגונים גלובליים, הוא היכולת ליצור עבודת צוות בין אנשים בארצות שונות ובלוחות זמנים שונים. כתוצאה מצרכים שעלו מלקוחות ומצרכים שעלו במיקרוסופט מעצם היותה חברה גלובלית, פיתחנו מספר פתרונות טכנולוגיים המסייעים לגשר על פערים אלו וליצור תקשורת ארגונית יעילה ואיכותית בין הגורמים השונים ברחבי הגלובוס, בהם: עבודה בסביבת עבודה וירטואלית, המאפשרת ניהול דיאלוג ועבודה בסביבה אחידה המשותפת לכלל הארגון; אמצעים מתקדמים לקיום שיחות ועידה טרנס אטלנטיות ועוד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.