שלח לחמך על פני web 2.0 כי במקצת הימים תמצא רבבות
לא יכולתי שלא להיזכר במה שכבר שמעתי, שכל תורת השיווק המודרני כבר הוצגה במקורות - בתנ"ך. אז היה זה האוורד גלטצר, באוניברסיטת ניו-יורק שניסח מחדש את חוק יסוד המיצוב "טוב שם טוב משמן טוב". הפעם היה זה ד"ר אשר עידן שהכריז "הלוגיקה החדשנית שאנו בני 18 ומעלה מתנגדים לה, מבקשת לתת בחינם חומר דיגיטלי לשם יצירת מסה גלובלית" – אישור בניסוח עכשווי לעצה העתיקה של שלח לחמך.....
ישבנו לארוחת הבוקר במפגש התקופתי של מועדון "שיווטק" בחסותה של הוצאת "אנשים ומחשבים". כפי שאתם כבר יודעים זה אירוע שאני מנסה לא להחמיץ גם אם נוכחותי כרוכה בטיסה טרנס אטלנטית ארוכה. ארוחות הגורמה המוגשות באירוע ה"שיווטק" מסוגלות לפצות גם את הגרגרנים ביותר שבינינו על "הסבל" שבארוחות המוגשות בזמן טיסה.
"בעולם שבו שולטת הלוגיקה שלתת לאחרים גורע מחלקך, גם חלוקה של רכוש ערטילאי המורכב מאטומים של ביטס ו-בייטס אינה אפשרית" הסביר ד"ר אשר והמשיך בהכרזותיו "העתיד שבו גוגל תספק מערכת הפעלה חינמית הוא עתיד שבו למיקרוסופט לא יהיה עתיד".
עתיד ללא מיקרוסופט חשבתי ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות, הבטתי בצלחת שלפני והחלטתי שלנגוס בבשרו העדין של דג הסלמון המונח על פני הצלחת יהיה פתרון טוב יותר לפעילות המלווה את ההקשבה לד"ר אשר.
" העושר העתידי טמון ביכולת לחלוב הרבה ומהר יותר ידע מהלקוחות וweb2.00 – מאפשר זאת" המשיך ד"ר אשר " היכולת לארגן זרימת ידע בין מיליוני בני אדם בצומת חיבור יחידה מגבירה את תפוקת האינטליגנציה והחשיבה של ישות האדם במכפילות חזקתיות – לדוגמא אנציקלופדיית בריטניקה המכילה לחר מאה שנה כ 50,000 ערכים שנכתבו על-ידי 50,000 עורכים לעומת וויקפידיה המכילה 5,000,000 ערכים שנכתבו במשך כשלוש שנים".
אני זוכר שלפני קצת יותר מעשור ישבתי עם עופר המנכ"ל של חברת תוכנת אנטי וירוס והתייעצנו איך להחדיר חברה קטנה מישראל לשוק האמריקאי הגדול. כל המתחרים שכבר היו בשוק מכרו את התוכנה ואפשרו שנה של עדכוני חתימות חופשיים.
"בא נשנה את היוצרות אמרתי לעופר – בא וניתן את התוכנה בחינם וניגבה רק על עדכוני החתימות" מחשבה שבאה למוחי לעשות ההפך מהמקובל. עופר פער את פיו בתדהמה מזועזע מהמחשבה שהוא ייתן משהו בחינם. אבל במהירות התעשת ובחוכמתו ראה את האפשרויות הטמונות במתכון. לדידי הייתה זו לידתו של WEB 2.00 . ואם אחדים מכם יחשבו שאני ארוגנט, מה אפשר לעשות, אתם לא תהיו הראשונים.
" target="_blank"> רון א אלכסנדרי Phd
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים?
- "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
