שלח לחמך על פני web 2.0 כי במקצת הימים תמצא רבבות

"להציע בחינם ולתמיד! לא נשמע אסטרטגיה ישראלית. אך מי שרוצה לעמוד בשורת ההצלחה ליד גוגל כדי שיקשיב לד"ר אשר עידן"
רון אלכסנדרי |

לא יכולתי שלא להיזכר במה שכבר שמעתי, שכל תורת השיווק המודרני כבר הוצגה במקורות - בתנ"ך. אז היה זה האוורד גלטצר, באוניברסיטת ניו-יורק שניסח מחדש את חוק יסוד המיצוב "טוב שם טוב משמן טוב". הפעם היה זה ד"ר אשר עידן שהכריז "הלוגיקה החדשנית שאנו בני 18 ומעלה מתנגדים לה, מבקשת לתת בחינם חומר דיגיטלי לשם יצירת מסה גלובלית" – אישור בניסוח עכשווי לעצה העתיקה של שלח לחמך.....

ישבנו לארוחת הבוקר במפגש התקופתי של מועדון "שיווטק" בחסותה של הוצאת "אנשים ומחשבים". כפי שאתם כבר יודעים זה אירוע שאני מנסה לא להחמיץ גם אם נוכחותי כרוכה בטיסה טרנס אטלנטית ארוכה. ארוחות הגורמה המוגשות באירוע ה"שיווטק" מסוגלות לפצות גם את הגרגרנים ביותר שבינינו על "הסבל" שבארוחות המוגשות בזמן טיסה.

"בעולם שבו שולטת הלוגיקה שלתת לאחרים גורע מחלקך, גם חלוקה של רכוש ערטילאי המורכב מאטומים של ביטס ו-בייטס אינה אפשרית" הסביר ד"ר אשר והמשיך בהכרזותיו "העתיד שבו גוגל תספק מערכת הפעלה חינמית הוא עתיד שבו למיקרוסופט לא יהיה עתיד".

עתיד ללא מיקרוסופט חשבתי ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות, הבטתי בצלחת שלפני והחלטתי שלנגוס בבשרו העדין של דג הסלמון המונח על פני הצלחת יהיה פתרון טוב יותר לפעילות המלווה את ההקשבה לד"ר אשר.

" העושר העתידי טמון ביכולת לחלוב הרבה ומהר יותר ידע מהלקוחות וweb2.00 – מאפשר זאת" המשיך ד"ר אשר " היכולת לארגן זרימת ידע בין מיליוני בני אדם בצומת חיבור יחידה מגבירה את תפוקת האינטליגנציה והחשיבה של ישות האדם במכפילות חזקתיות – לדוגמא אנציקלופדיית בריטניקה המכילה לחר מאה שנה כ 50,000 ערכים שנכתבו על-ידי 50,000 עורכים לעומת וויקפידיה המכילה 5,000,000 ערכים שנכתבו במשך כשלוש שנים".

אני זוכר שלפני קצת יותר מעשור ישבתי עם עופר המנכ"ל של חברת תוכנת אנטי וירוס והתייעצנו איך להחדיר חברה קטנה מישראל לשוק האמריקאי הגדול. כל המתחרים שכבר היו בשוק מכרו את התוכנה ואפשרו שנה של עדכוני חתימות חופשיים.

"בא נשנה את היוצרות אמרתי לעופר – בא וניתן את התוכנה בחינם וניגבה רק על עדכוני החתימות" מחשבה שבאה למוחי לעשות ההפך מהמקובל. עופר פער את פיו בתדהמה מזועזע מהמחשבה שהוא ייתן משהו בחינם. אבל במהירות התעשת ובחוכמתו ראה את האפשרויות הטמונות במתכון. לדידי הייתה זו לידתו של WEB 2.00 . ואם אחדים מכם יחשבו שאני ארוגנט, מה אפשר לעשות, אתם לא תהיו הראשונים.

" target="_blank"> רון א אלכסנדרי Phd

לקריאת הפרקים הקודמים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.