שלח לחמך על פני web 2.0 כי במקצת הימים תמצא רבבות
לא יכולתי שלא להיזכר במה שכבר שמעתי, שכל תורת השיווק המודרני כבר הוצגה במקורות - בתנ"ך. אז היה זה האוורד גלטצר, באוניברסיטת ניו-יורק שניסח מחדש את חוק יסוד המיצוב "טוב שם טוב משמן טוב". הפעם היה זה ד"ר אשר עידן שהכריז "הלוגיקה החדשנית שאנו בני 18 ומעלה מתנגדים לה, מבקשת לתת בחינם חומר דיגיטלי לשם יצירת מסה גלובלית" – אישור בניסוח עכשווי לעצה העתיקה של שלח לחמך.....
ישבנו לארוחת הבוקר במפגש התקופתי של מועדון "שיווטק" בחסותה של הוצאת "אנשים ומחשבים". כפי שאתם כבר יודעים זה אירוע שאני מנסה לא להחמיץ גם אם נוכחותי כרוכה בטיסה טרנס אטלנטית ארוכה. ארוחות הגורמה המוגשות באירוע ה"שיווטק" מסוגלות לפצות גם את הגרגרנים ביותר שבינינו על "הסבל" שבארוחות המוגשות בזמן טיסה.
"בעולם שבו שולטת הלוגיקה שלתת לאחרים גורע מחלקך, גם חלוקה של רכוש ערטילאי המורכב מאטומים של ביטס ו-בייטס אינה אפשרית" הסביר ד"ר אשר והמשיך בהכרזותיו "העתיד שבו גוגל תספק מערכת הפעלה חינמית הוא עתיד שבו למיקרוסופט לא יהיה עתיד".
עתיד ללא מיקרוסופט חשבתי ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות, הבטתי בצלחת שלפני והחלטתי שלנגוס בבשרו העדין של דג הסלמון המונח על פני הצלחת יהיה פתרון טוב יותר לפעילות המלווה את ההקשבה לד"ר אשר.
" העושר העתידי טמון ביכולת לחלוב הרבה ומהר יותר ידע מהלקוחות וweb2.00 – מאפשר זאת" המשיך ד"ר אשר " היכולת לארגן זרימת ידע בין מיליוני בני אדם בצומת חיבור יחידה מגבירה את תפוקת האינטליגנציה והחשיבה של ישות האדם במכפילות חזקתיות – לדוגמא אנציקלופדיית בריטניקה המכילה לחר מאה שנה כ 50,000 ערכים שנכתבו על-ידי 50,000 עורכים לעומת וויקפידיה המכילה 5,000,000 ערכים שנכתבו במשך כשלוש שנים".
אני זוכר שלפני קצת יותר מעשור ישבתי עם עופר המנכ"ל של חברת תוכנת אנטי וירוס והתייעצנו איך להחדיר חברה קטנה מישראל לשוק האמריקאי הגדול. כל המתחרים שכבר היו בשוק מכרו את התוכנה ואפשרו שנה של עדכוני חתימות חופשיים.
"בא נשנה את היוצרות אמרתי לעופר – בא וניתן את התוכנה בחינם וניגבה רק על עדכוני החתימות" מחשבה שבאה למוחי לעשות ההפך מהמקובל. עופר פער את פיו בתדהמה מזועזע מהמחשבה שהוא ייתן משהו בחינם. אבל במהירות התעשת ובחוכמתו ראה את האפשרויות הטמונות במתכון. לדידי הייתה זו לידתו של WEB 2.00 . ואם אחדים מכם יחשבו שאני ארוגנט, מה אפשר לעשות, אתם לא תהיו הראשונים.
" target="_blank"> רון א אלכסנדרי Phd
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
