שלח לחמך על פני web 2.0 כי במקצת הימים תמצא רבבות

"להציע בחינם ולתמיד! לא נשמע אסטרטגיה ישראלית. אך מי שרוצה לעמוד בשורת ההצלחה ליד גוגל כדי שיקשיב לד"ר אשר עידן"
רון אלכסנדרי |

לא יכולתי שלא להיזכר במה שכבר שמעתי, שכל תורת השיווק המודרני כבר הוצגה במקורות - בתנ"ך. אז היה זה האוורד גלטצר, באוניברסיטת ניו-יורק שניסח מחדש את חוק יסוד המיצוב "טוב שם טוב משמן טוב". הפעם היה זה ד"ר אשר עידן שהכריז "הלוגיקה החדשנית שאנו בני 18 ומעלה מתנגדים לה, מבקשת לתת בחינם חומר דיגיטלי לשם יצירת מסה גלובלית" – אישור בניסוח עכשווי לעצה העתיקה של שלח לחמך.....

ישבנו לארוחת הבוקר במפגש התקופתי של מועדון "שיווטק" בחסותה של הוצאת "אנשים ומחשבים". כפי שאתם כבר יודעים זה אירוע שאני מנסה לא להחמיץ גם אם נוכחותי כרוכה בטיסה טרנס אטלנטית ארוכה. ארוחות הגורמה המוגשות באירוע ה"שיווטק" מסוגלות לפצות גם את הגרגרנים ביותר שבינינו על "הסבל" שבארוחות המוגשות בזמן טיסה.

"בעולם שבו שולטת הלוגיקה שלתת לאחרים גורע מחלקך, גם חלוקה של רכוש ערטילאי המורכב מאטומים של ביטס ו-בייטס אינה אפשרית" הסביר ד"ר אשר והמשיך בהכרזותיו "העתיד שבו גוגל תספק מערכת הפעלה חינמית הוא עתיד שבו למיקרוסופט לא יהיה עתיד".

עתיד ללא מיקרוסופט חשבתי ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות, הבטתי בצלחת שלפני והחלטתי שלנגוס בבשרו העדין של דג הסלמון המונח על פני הצלחת יהיה פתרון טוב יותר לפעילות המלווה את ההקשבה לד"ר אשר.

" העושר העתידי טמון ביכולת לחלוב הרבה ומהר יותר ידע מהלקוחות וweb2.00 – מאפשר זאת" המשיך ד"ר אשר " היכולת לארגן זרימת ידע בין מיליוני בני אדם בצומת חיבור יחידה מגבירה את תפוקת האינטליגנציה והחשיבה של ישות האדם במכפילות חזקתיות – לדוגמא אנציקלופדיית בריטניקה המכילה לחר מאה שנה כ 50,000 ערכים שנכתבו על-ידי 50,000 עורכים לעומת וויקפידיה המכילה 5,000,000 ערכים שנכתבו במשך כשלוש שנים".

אני זוכר שלפני קצת יותר מעשור ישבתי עם עופר המנכ"ל של חברת תוכנת אנטי וירוס והתייעצנו איך להחדיר חברה קטנה מישראל לשוק האמריקאי הגדול. כל המתחרים שכבר היו בשוק מכרו את התוכנה ואפשרו שנה של עדכוני חתימות חופשיים.

"בא נשנה את היוצרות אמרתי לעופר – בא וניתן את התוכנה בחינם וניגבה רק על עדכוני החתימות" מחשבה שבאה למוחי לעשות ההפך מהמקובל. עופר פער את פיו בתדהמה מזועזע מהמחשבה שהוא ייתן משהו בחינם. אבל במהירות התעשת ובחוכמתו ראה את האפשרויות הטמונות במתכון. לדידי הייתה זו לידתו של WEB 2.00 . ואם אחדים מכם יחשבו שאני ארוגנט, מה אפשר לעשות, אתם לא תהיו הראשונים.

" target="_blank"> רון א אלכסנדרי Phd

לקריאת הפרקים הקודמים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.