שלח לחמך על פני web 2.0 כי במקצת הימים תמצא רבבות

"להציע בחינם ולתמיד! לא נשמע אסטרטגיה ישראלית. אך מי שרוצה לעמוד בשורת ההצלחה ליד גוגל כדי שיקשיב לד"ר אשר עידן"
רון אלכסנדרי |

לא יכולתי שלא להיזכר במה שכבר שמעתי, שכל תורת השיווק המודרני כבר הוצגה במקורות - בתנ"ך. אז היה זה האוורד גלטצר, באוניברסיטת ניו-יורק שניסח מחדש את חוק יסוד המיצוב "טוב שם טוב משמן טוב". הפעם היה זה ד"ר אשר עידן שהכריז "הלוגיקה החדשנית שאנו בני 18 ומעלה מתנגדים לה, מבקשת לתת בחינם חומר דיגיטלי לשם יצירת מסה גלובלית" – אישור בניסוח עכשווי לעצה העתיקה של שלח לחמך.....

ישבנו לארוחת הבוקר במפגש התקופתי של מועדון "שיווטק" בחסותה של הוצאת "אנשים ומחשבים". כפי שאתם כבר יודעים זה אירוע שאני מנסה לא להחמיץ גם אם נוכחותי כרוכה בטיסה טרנס אטלנטית ארוכה. ארוחות הגורמה המוגשות באירוע ה"שיווטק" מסוגלות לפצות גם את הגרגרנים ביותר שבינינו על "הסבל" שבארוחות המוגשות בזמן טיסה.

"בעולם שבו שולטת הלוגיקה שלתת לאחרים גורע מחלקך, גם חלוקה של רכוש ערטילאי המורכב מאטומים של ביטס ו-בייטס אינה אפשרית" הסביר ד"ר אשר והמשיך בהכרזותיו "העתיד שבו גוגל תספק מערכת הפעלה חינמית הוא עתיד שבו למיקרוסופט לא יהיה עתיד".

עתיד ללא מיקרוסופט חשבתי ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות, הבטתי בצלחת שלפני והחלטתי שלנגוס בבשרו העדין של דג הסלמון המונח על פני הצלחת יהיה פתרון טוב יותר לפעילות המלווה את ההקשבה לד"ר אשר.

" העושר העתידי טמון ביכולת לחלוב הרבה ומהר יותר ידע מהלקוחות וweb2.00 – מאפשר זאת" המשיך ד"ר אשר " היכולת לארגן זרימת ידע בין מיליוני בני אדם בצומת חיבור יחידה מגבירה את תפוקת האינטליגנציה והחשיבה של ישות האדם במכפילות חזקתיות – לדוגמא אנציקלופדיית בריטניקה המכילה לחר מאה שנה כ 50,000 ערכים שנכתבו על-ידי 50,000 עורכים לעומת וויקפידיה המכילה 5,000,000 ערכים שנכתבו במשך כשלוש שנים".

אני זוכר שלפני קצת יותר מעשור ישבתי עם עופר המנכ"ל של חברת תוכנת אנטי וירוס והתייעצנו איך להחדיר חברה קטנה מישראל לשוק האמריקאי הגדול. כל המתחרים שכבר היו בשוק מכרו את התוכנה ואפשרו שנה של עדכוני חתימות חופשיים.

"בא נשנה את היוצרות אמרתי לעופר – בא וניתן את התוכנה בחינם וניגבה רק על עדכוני החתימות" מחשבה שבאה למוחי לעשות ההפך מהמקובל. עופר פער את פיו בתדהמה מזועזע מהמחשבה שהוא ייתן משהו בחינם. אבל במהירות התעשת ובחוכמתו ראה את האפשרויות הטמונות במתכון. לדידי הייתה זו לידתו של WEB 2.00 . ואם אחדים מכם יחשבו שאני ארוגנט, מה אפשר לעשות, אתם לא תהיו הראשונים.

" target="_blank"> רון א אלכסנדרי Phd

לקריאת הפרקים הקודמים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).