זכויות הקרקע במושבים והקיבוצים: כיצד להוכיח זכאות?
המאבק על זכויות הקיבוצים והמושבים בקרקע נמצא בעיצומו. המערכת הפוליטית והציבורית מאכזבת כבר שנים רבות ואינה נוטה חסד להתיישבות ובאופק לא נראה שום שינוי בתחום זה. דווקא במישור המשפטי של המאבק על זכויותינו בבתי המשפט אנו רושמים הישגים ומתחזקת ההנחה שמערכת הצדק בישראל היא זו שתדע לתת לישובים את שמגיע להם.
המאבק שעומד בפנינו אינו פשוט וימשך ללא ספק שנים רבות. השלב הראשון שכל קיבוץ ומושב צריך לבצע הוא איסוף מודיעין. בראש ובראשונה ממקורותיו הפנימיים ובהמשך ממקורות חיצוניים. כל פרט מידע שיכול להראות סתמי עשוי להתגלות כבעל ערך רב כשנגיע לשלב המכריע בדיונים המשפטיים.
ניסיונה של עמותת אדמתי מליווי 140 קיבוצים ומושבים מצביע על כך שכמעט ואין ישוב אחד שההיסטוריה הקרקעית שלו זהה למשנהו. הישובים חתומים על הסכמים שונים מול גופים שונים שנחתמו במועדים שונים ולכל משתנה יש משמעות רבה. לכן, חלק גדול מהמאבק לא יהיה כלל תנועתי אלא פרטני שבו כל ישוב ילחם על זכויותיו.
עמותת אדמתי מעודדת כל אחד מהישובים לבנות לעצמו "תיק קרקעות" שירכז את המידע שיהווה תשתית להגשת התביעות המשפטיות. לוח הזמנים שלנו דוחק – בכל יום שעובר מתבלים מסמכים היסטוריים ואנשים שהיו שותפים בניהול הקרקעות בעבר מאבדים את זיכרונם או נפרדים מאיתנו.
אנו סבורים שכל ישוב צריך להתחיל באופן מידי באיסוף כל המידע הרלוונטי לפעילותו בקרקע. רשימת המסמכים כוללת את החוזים שחתם הישוב מול פיק"א, קק"ל ובהמשך מינהל מקרקעי ישראל על פי הסוגים השונים של הקרקעות שרשומות על שם הישוב, מפות היסטוריות המצויות בארכיון הישוב, תיעוד של העברת קרקעות לקק"ל, לישובים אחרים או לגופים ממלכתיים, מאזנים ודו"חות כספיים המצביעים על השקעות בהשבחת הקרקע, סיכול אבנים, ניקוז, הנחת קווי מים וכיו"ב.
איסוף מסמכים הוא הפעולה הראשונית החשובה ביותר, אך אינה היחידה. ותיקי הקיבוצים והמושבים אוגרים בזיכרונם מידע רב שעלול לרדת לטמיון. על כך, יש לערוך ראיונות עם מי שעסקו בתחום הקרקעות ולגבות אותם בתצהירים על השתלשלות העניינים. את כל המידע יש לרכז במספר מקומות שונים כדי למנוע אובדן שלהם בשריפה או גניבה. הייתי אף ממליץ לסרוק אותם ולשמר אותם במדיה אופטית במספר עותקים.
עמותת אדמתי מנהלת מאבק ארוך מול גופים שונים כדי שיעמידו את הארכיונים ההיסטוריים שלהם לרשות הקיבוצים והמושבים. בתחילת הדרך חשבנו שמדובר בהליך טכני פשוט והגופים הציבוריים, שהם בסופו של דבר של כולנו, יפתחו בפנינו את שעריהם, מה גם שחוק חופש המידע מחייב אותם לעשות זאת. להפתעתנו, נתקלנו בחומה בצורה של יועצים משפטיים ופקידים שמנעו מאיתנו כל גישה למסמכים. אולם חקלאים הם עקשנים ובסופו של דבר נגיע לכל מסמך שיכול לסייע לנו לקבל את זכויותינו.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
