זכויות הקרקע במושבים והקיבוצים: כיצד להוכיח זכאות?

בארי הולצמן, יו"ר עמותת אדמתי סבור, כי הצעד הראשון הוא מודיעין - שכל ישוב חייב לאסוף בראש ובראשונה ממקורותיו הפנימיים
בארי הולצמן |

המאבק על זכויות הקיבוצים והמושבים בקרקע נמצא בעיצומו. המערכת הפוליטית והציבורית מאכזבת כבר שנים רבות ואינה נוטה חסד להתיישבות ובאופק לא נראה שום שינוי בתחום זה. דווקא במישור המשפטי של המאבק על זכויותינו בבתי המשפט אנו רושמים הישגים ומתחזקת ההנחה שמערכת הצדק בישראל היא זו שתדע לתת לישובים את שמגיע להם.

המאבק שעומד בפנינו אינו פשוט וימשך ללא ספק שנים רבות. השלב הראשון שכל קיבוץ ומושב צריך לבצע הוא איסוף מודיעין. בראש ובראשונה ממקורותיו הפנימיים ובהמשך ממקורות חיצוניים. כל פרט מידע שיכול להראות סתמי עשוי להתגלות כבעל ערך רב כשנגיע לשלב המכריע בדיונים המשפטיים.

ניסיונה של עמותת אדמתי מליווי 140 קיבוצים ומושבים מצביע על כך שכמעט ואין ישוב אחד שההיסטוריה הקרקעית שלו זהה למשנהו. הישובים חתומים על הסכמים שונים מול גופים שונים שנחתמו במועדים שונים ולכל משתנה יש משמעות רבה. לכן, חלק גדול מהמאבק לא יהיה כלל תנועתי אלא פרטני שבו כל ישוב ילחם על זכויותיו.

עמותת אדמתי מעודדת כל אחד מהישובים לבנות לעצמו "תיק קרקעות" שירכז את המידע שיהווה תשתית להגשת התביעות המשפטיות. לוח הזמנים שלנו דוחק – בכל יום שעובר מתבלים מסמכים היסטוריים ואנשים שהיו שותפים בניהול הקרקעות בעבר מאבדים את זיכרונם או נפרדים מאיתנו.

אנו סבורים שכל ישוב צריך להתחיל באופן מידי באיסוף כל המידע הרלוונטי לפעילותו בקרקע. רשימת המסמכים כוללת את החוזים שחתם הישוב מול פיק"א, קק"ל ובהמשך מינהל מקרקעי ישראל על פי הסוגים השונים של הקרקעות שרשומות על שם הישוב, מפות היסטוריות המצויות בארכיון הישוב, תיעוד של העברת קרקעות לקק"ל, לישובים אחרים או לגופים ממלכתיים, מאזנים ודו"חות כספיים המצביעים על השקעות בהשבחת הקרקע, סיכול אבנים, ניקוז, הנחת קווי מים וכיו"ב.

איסוף מסמכים הוא הפעולה הראשונית החשובה ביותר, אך אינה היחידה. ותיקי הקיבוצים והמושבים אוגרים בזיכרונם מידע רב שעלול לרדת לטמיון. על כך, יש לערוך ראיונות עם מי שעסקו בתחום הקרקעות ולגבות אותם בתצהירים על השתלשלות העניינים. את כל המידע יש לרכז במספר מקומות שונים כדי למנוע אובדן שלהם בשריפה או גניבה. הייתי אף ממליץ לסרוק אותם ולשמר אותם במדיה אופטית במספר עותקים.

עמותת אדמתי מנהלת מאבק ארוך מול גופים שונים כדי שיעמידו את הארכיונים ההיסטוריים שלהם לרשות הקיבוצים והמושבים. בתחילת הדרך חשבנו שמדובר בהליך טכני פשוט והגופים הציבוריים, שהם בסופו של דבר של כולנו, יפתחו בפנינו את שעריהם, מה גם שחוק חופש המידע מחייב אותם לעשות זאת. להפתעתנו, נתקלנו בחומה בצורה של יועצים משפטיים ופקידים שמנעו מאיתנו כל גישה למסמכים. אולם חקלאים הם עקשנים ובסופו של דבר נגיע לכל מסמך שיכול לסייע לנו לקבל את זכויותינו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

בנימין נתניהובנימין נתניהו

נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע"

ראש הממשלה מדגיש במסיבת עיתונאים כלכלית כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בנימין נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים הערב (שלישי) מסיבת עיתונאים כלכלית בלשכתו בירושלים, במטרה להרגיע את המערכת הפיננסית לאחר הסערה שעוררו דבריו אתמול על אפשרות של מגמות אוטרקיות במשק. לצדו נכחו שר הכלכלה ניר ברקת והיועץ הכלכלי אבי שמחון.


נתניהו הדגיש כי כלכלת ישראל איתנה: "היא חזקה, חזקה מאוד. בעשורים האחרונים היא מדהימה את העולם כולו", אמר. לדבריו, "השקל חזק בצורה בלתי משוערת, ואף גבוה משהיה בתחילת המלחמה. בשנה האחרונה הבורסה שלנו חזקה יותר מה-S&P בארה״ב, והאבטלה בשפל היסטורי. בנוסף, אנו רואים כניסה של משקיעים זרים לישראל".


לדבריו, ההתייחסות אתמול למשק אוטרקי נגעה אך ורק לתעשיות הביטחוניות ולצורך בעצמאות בתחום זה: "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות – וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית".


נתניהו ציין כי הדברים שנאמרו בכנס החשכ"ל הובנו שלא כהלכה: "אתמול כששוחחתי עם אנשי האוצר אמרתי – אל תגבילו אותנו. אנחנו צריכים לחתוך את הבירוקרטיה, כולל זו שמגבילה אותנו להיכנס מתחת לקרקע. לזה התכוונתי, ומתוך זה נוצרה אי הבנה שכביכול טלטלה את הבורסה". לדבריו, "השווקים מבינים את העוצמה של כלכלת ישראל ואת הכדאיות להשקיע בישראל. זה חשוב להבטחת העתיד שלנו והביטחון שלנו".


בהמשך שב והדגיש את נתוני המאקרו החיוביים: "בניגוד לכל התחזיות, השקל חזק יותר משהיה לפני המלחמה. הבורסה שלנו חזקה יותר מבארה״ב. האבטלה בשפל היסטורי. בחודשים האחרונים אנחנו רואים כניסה גדולה מאוד של משקיעים. מחירי הדירות יורדים. אני לא מזלזל בניסיונות להגביל אותנו כלכלית – אבל העולם רוצה את המוצרים שישראל מייצרת".