זכויות הקרקע במושבים והקיבוצים: כיצד להוכיח זכאות?
המאבק על זכויות הקיבוצים והמושבים בקרקע נמצא בעיצומו. המערכת הפוליטית והציבורית מאכזבת כבר שנים רבות ואינה נוטה חסד להתיישבות ובאופק לא נראה שום שינוי בתחום זה. דווקא במישור המשפטי של המאבק על זכויותינו בבתי המשפט אנו רושמים הישגים ומתחזקת ההנחה שמערכת הצדק בישראל היא זו שתדע לתת לישובים את שמגיע להם.
המאבק שעומד בפנינו אינו פשוט וימשך ללא ספק שנים רבות. השלב הראשון שכל קיבוץ ומושב צריך לבצע הוא איסוף מודיעין. בראש ובראשונה ממקורותיו הפנימיים ובהמשך ממקורות חיצוניים. כל פרט מידע שיכול להראות סתמי עשוי להתגלות כבעל ערך רב כשנגיע לשלב המכריע בדיונים המשפטיים.
ניסיונה של עמותת אדמתי מליווי 140 קיבוצים ומושבים מצביע על כך שכמעט ואין ישוב אחד שההיסטוריה הקרקעית שלו זהה למשנהו. הישובים חתומים על הסכמים שונים מול גופים שונים שנחתמו במועדים שונים ולכל משתנה יש משמעות רבה. לכן, חלק גדול מהמאבק לא יהיה כלל תנועתי אלא פרטני שבו כל ישוב ילחם על זכויותיו.
עמותת אדמתי מעודדת כל אחד מהישובים לבנות לעצמו "תיק קרקעות" שירכז את המידע שיהווה תשתית להגשת התביעות המשפטיות. לוח הזמנים שלנו דוחק – בכל יום שעובר מתבלים מסמכים היסטוריים ואנשים שהיו שותפים בניהול הקרקעות בעבר מאבדים את זיכרונם או נפרדים מאיתנו.
אנו סבורים שכל ישוב צריך להתחיל באופן מידי באיסוף כל המידע הרלוונטי לפעילותו בקרקע. רשימת המסמכים כוללת את החוזים שחתם הישוב מול פיק"א, קק"ל ובהמשך מינהל מקרקעי ישראל על פי הסוגים השונים של הקרקעות שרשומות על שם הישוב, מפות היסטוריות המצויות בארכיון הישוב, תיעוד של העברת קרקעות לקק"ל, לישובים אחרים או לגופים ממלכתיים, מאזנים ודו"חות כספיים המצביעים על השקעות בהשבחת הקרקע, סיכול אבנים, ניקוז, הנחת קווי מים וכיו"ב.
איסוף מסמכים הוא הפעולה הראשונית החשובה ביותר, אך אינה היחידה. ותיקי הקיבוצים והמושבים אוגרים בזיכרונם מידע רב שעלול לרדת לטמיון. על כך, יש לערוך ראיונות עם מי שעסקו בתחום הקרקעות ולגבות אותם בתצהירים על השתלשלות העניינים. את כל המידע יש לרכז במספר מקומות שונים כדי למנוע אובדן שלהם בשריפה או גניבה. הייתי אף ממליץ לסרוק אותם ולשמר אותם במדיה אופטית במספר עותקים.
עמותת אדמתי מנהלת מאבק ארוך מול גופים שונים כדי שיעמידו את הארכיונים ההיסטוריים שלהם לרשות הקיבוצים והמושבים. בתחילת הדרך חשבנו שמדובר בהליך טכני פשוט והגופים הציבוריים, שהם בסופו של דבר של כולנו, יפתחו בפנינו את שעריהם, מה גם שחוק חופש המידע מחייב אותם לעשות זאת. להפתעתנו, נתקלנו בחומה בצורה של יועצים משפטיים ופקידים שמנעו מאיתנו כל גישה למסמכים. אולם חקלאים הם עקשנים ובסופו של דבר נגיע לכל מסמך שיכול לסייע לנו לקבל את זכויותינו.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
