זכויות הקרקע במושבים והקיבוצים: כיצד להוכיח זכאות?
המאבק על זכויות הקיבוצים והמושבים בקרקע נמצא בעיצומו. המערכת הפוליטית והציבורית מאכזבת כבר שנים רבות ואינה נוטה חסד להתיישבות ובאופק לא נראה שום שינוי בתחום זה. דווקא במישור המשפטי של המאבק על זכויותינו בבתי המשפט אנו רושמים הישגים ומתחזקת ההנחה שמערכת הצדק בישראל היא זו שתדע לתת לישובים את שמגיע להם.
המאבק שעומד בפנינו אינו פשוט וימשך ללא ספק שנים רבות. השלב הראשון שכל קיבוץ ומושב צריך לבצע הוא איסוף מודיעין. בראש ובראשונה ממקורותיו הפנימיים ובהמשך ממקורות חיצוניים. כל פרט מידע שיכול להראות סתמי עשוי להתגלות כבעל ערך רב כשנגיע לשלב המכריע בדיונים המשפטיים.
ניסיונה של עמותת אדמתי מליווי 140 קיבוצים ומושבים מצביע על כך שכמעט ואין ישוב אחד שההיסטוריה הקרקעית שלו זהה למשנהו. הישובים חתומים על הסכמים שונים מול גופים שונים שנחתמו במועדים שונים ולכל משתנה יש משמעות רבה. לכן, חלק גדול מהמאבק לא יהיה כלל תנועתי אלא פרטני שבו כל ישוב ילחם על זכויותיו.
עמותת אדמתי מעודדת כל אחד מהישובים לבנות לעצמו "תיק קרקעות" שירכז את המידע שיהווה תשתית להגשת התביעות המשפטיות. לוח הזמנים שלנו דוחק – בכל יום שעובר מתבלים מסמכים היסטוריים ואנשים שהיו שותפים בניהול הקרקעות בעבר מאבדים את זיכרונם או נפרדים מאיתנו.
אנו סבורים שכל ישוב צריך להתחיל באופן מידי באיסוף כל המידע הרלוונטי לפעילותו בקרקע. רשימת המסמכים כוללת את החוזים שחתם הישוב מול פיק"א, קק"ל ובהמשך מינהל מקרקעי ישראל על פי הסוגים השונים של הקרקעות שרשומות על שם הישוב, מפות היסטוריות המצויות בארכיון הישוב, תיעוד של העברת קרקעות לקק"ל, לישובים אחרים או לגופים ממלכתיים, מאזנים ודו"חות כספיים המצביעים על השקעות בהשבחת הקרקע, סיכול אבנים, ניקוז, הנחת קווי מים וכיו"ב.
איסוף מסמכים הוא הפעולה הראשונית החשובה ביותר, אך אינה היחידה. ותיקי הקיבוצים והמושבים אוגרים בזיכרונם מידע רב שעלול לרדת לטמיון. על כך, יש לערוך ראיונות עם מי שעסקו בתחום הקרקעות ולגבות אותם בתצהירים על השתלשלות העניינים. את כל המידע יש לרכז במספר מקומות שונים כדי למנוע אובדן שלהם בשריפה או גניבה. הייתי אף ממליץ לסרוק אותם ולשמר אותם במדיה אופטית במספר עותקים.
עמותת אדמתי מנהלת מאבק ארוך מול גופים שונים כדי שיעמידו את הארכיונים ההיסטוריים שלהם לרשות הקיבוצים והמושבים. בתחילת הדרך חשבנו שמדובר בהליך טכני פשוט והגופים הציבוריים, שהם בסופו של דבר של כולנו, יפתחו בפנינו את שעריהם, מה גם שחוק חופש המידע מחייב אותם לעשות זאת. להפתעתנו, נתקלנו בחומה בצורה של יועצים משפטיים ופקידים שמנעו מאיתנו כל גישה למסמכים. אולם חקלאים הם עקשנים ובסופו של דבר נגיע לכל מסמך שיכול לסייע לנו לקבל את זכויותינו.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
