סקר: עלות מעבר דירה - כ-11% מערך דירה חדשה
כמה באמת עולה לעבור דירה? דו"ח שהכין שמאי חברת EMI מקבוצת AIG, שי צפדיה, קובע כי עלות מעבר דירה נעה בין 7% ל-11% מערך הדירה החדשה שנקנתה. העלויות ההכרחיות, בהן לא ניתן לחסוך, נעות סביב 5%-6% מערך הדירה, אך אליהן מתוספות בדרך כלל עלויות נוספות כמו שיפוץ שמתחיל בכ-8,000 שקל לדירת 3 חדרים ועד טיפול והתייחסות לכל נושאי המיזוג, מטבח, התאמת ריהוט, צנרת ואינסטלציה וכד', עבורן נשלם כסף רב.
הדו"ח סוקר את הפעולות הכספיות הנדרשות מרוכש דירה חדשה או יד שנייה ובהן עלות עו"ד, מס רכישה, ימי חופש, שיפוץ קל, דמי תיווך, פתיחת תיק משכנתא ועוד. במקרים רבים, עלויות אלה "נופלות" על הרוכש, שלא תיכנן נכון פיננסית את רכישת הדירה.
מניתוח הממצאים שנערך בחברת EMI הוסכם, כי הדו"ח סותר את ההנחה הרווחת שכדאי לקנות דירה קטנה, ולשדרג לאחר שלוש-ארבע שנים. בחלק גדול מהמקרים עדיף להשתמש בכלים פיננסים הקיימים היום בשוק בישראל, על מנת לחסוך את העלויות הגבוהות, ולרכוש דירה גדולה מלכתחילה. שרת ציין כי השדרוג, לעיתים, עולה יותר מהפרש מחיר הדירה הקטנה למחיר הדירה הגדולה יותר.
מהדו"ח ניתן להסיק עוד שרוכשים רבים בעת רכישת הדירה אינם לוקחים בחשבון את העלויות הנוספות המגיעות לעשרות אלפי שקלים ונאלצים לקחת הלוואות נוספות בעלויות גבוהות. במחקר מקיף שביצעה החברה נמצא, כי למעלה מ-30% מנוטלי המשכנתאות, נזקקים ולוקחים הלוואות נוספות יקרות יותר, ולטווח קצר יותר, המשפיעות באופן חד על התחייבויותיהם החודשיות השוטפות. הדו"ח מחזק את הסברה שכיום, משכנתא הינה ההלוואה הזולה והנוחה ביותר שניתן להשיג, ועל כן בחלק מהמקרים, וכתלות ביכולתם של הלווים לעמוד בהחזרים החודשיים, כדאי לבחון את האפשרות להגדיל את המשכנתא לצורך מימון העלויות הנוספות.
כך נראה הרכב העלויות, כפי שעולה מהדו"ח:
1. מס רכישה: מידה ומדובר בדירה יחידה (על פי הגדרות חוק מיסוי מקרקעין, מדרגות המס יהיו כדלקמן: עד סכום של 600,000 שקל - 0. מ-600,000 שקל עד 740,000 שקל - 3.5%. מ-740,000 שקל עד 1,000,000 שקל - 5%. מי שרוכש דירה בנוסף לדירה שבבעלותו, יחולו עליו רק שתי מדרגות מס של 3.5% ושל 5%.
2. דמי תיווך: בדר"כ נע סביב ה 2% + מע"מ. ניתן לחסוך בעלות זו, אם לא השתמשתם בשרותם של מתווכי הנדל"ן.
3. עו"ד בין 1% ל 1.5% + מע"מ.
4. אגרות שונות: הערת אזהרה בטאבו - 150 שקל, משכון הנכס כ-160 שקל, נוטריון כ-250 שקל, שמאי כ-400 שקל. 5. פתיחת תיק משכנתא 0.24% מערך ההלוואה. בין 1500 ל-2000 שקל.
6. תשלומים לחיבור חשמל, מים וגז מגיעים לכ-4,500 שקל בדירה חדשה, כמחצית בדירה "יד שניה". 7. הובלה: כ-2,000- 2,500 שקל להובלה בסיסית. ברב המקרים ימצא עצמו הלקוח משלם סכומים הגבוהים בכ-100% מסכום זה (ארגזים, פירוק ארונות, תשלום לכל קומה וכד'). 8. ימי חופש כ-400 שקל ליום עבודה. בד"כ נדרשים כ-3-4 ימים לפחות. כ-1300-1500 שקל.
9. שיפוץ הדירה לפני כניסה כאן, הפערים גדולים החל מניקוי בלבד שיעלה כ-1000 שקל, צביעה כ-4,000 שקל, דרך שיפוץ רציני שיכול להגיע בקלות לכ-30,000 דולר בדירה ששוויה 900,000 שקל. שיפוץ והתאמת הדירה הממוצעת יעלו כ-35,000 שקל.
10. התאמת ריהוט לדירה החדשה - ארונות בגדים, מטבח, שטיחים, תאורה כאן, כמובן, השמיים הם הגבול. ברכישת דירה ראשונה, בה נרכשים כל הפריטים לראשונה, ינועו המחירים מ-50,000 שקל ועד כל סכום שתוכלו לחשוב עליו.
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאלרפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.
תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.
