שמרוק רוכשת 33% מחטיבת הסחר של קמן ב-100 מיליון ש'

שמרוק תשקיע מיידית 20 מיליון שקל ברכישת מניות של שתי החברות, 30 מיליון שקל באג"חים להמרה, ותהיה ברשותה אופציה להשקעה של 50 מיליון שקל נוספים
שי פאוזנר |

הצפת ערך משמעותית בקבוצת קמן אחזקות , שבשליטת רוני אלרואי (בתמונה). קונצרן ההשקעות האמריקני שמרוק חתם על הסכם, לפיו ישקיע סכום של עד 100 מיליון שקל בכ-33.33% (בדילול מלא) ממניות חטיבת הסחר של קמן – המורכבת מהחברות הבנות, קמן סחר ומנדלסון. המהלך צפוי להניב רווחי הון משמעותיים לקמן אחזקות, אך מאחר ולא נקבע כיצד תפוצל ההשקעה בין קמן סחר ובין מנדלסון, טרם ניתן לאמוד את גובה רווח ההון מהעיסקה. העיסקה משקפת שווי של 300 מיליון שקל (אחרי הכסף) לקמן סחר ולמנדלסון יחד.

על פי ההסכם בין הצדדים, ישקיע שמרוק בשלב ראשון סכום של כ-20 מיליון שקל תמורת כ-9.1% ממניות קמן סחר ומנדלסון (6.66% בדילול מלא). בנוסף, ישקיע שמרוק סכום של כ-30 מיליון שקל באיגרות חוב של קמן סחר ומנדלסון, הניתנות להמרה תוך פרק זמן של 5 שנים לכ-12% ממניות קמן סחר ומנדלסון (10% בדילול מלא). יצויין, כי בידי קמן מצויה הזכות לחייב את שמרוק להמיר את האג"חים במידה וקמן סחר ומנדלסון יעמדו בתכניותיהן העסקיות כפי שהוצגו לשמרוק.

בנוסף לכך, קיבלה שמרוק אופציה לתקופה של 30 חודשים להשקיע 50 מיליון שקל נוספים תמורת כ-18.5% (כ-16.66% בדילול מלא). האופציה אינה ניתנת למימוש לפני יום ה-30.4.2007.

במסגרת ההסכם, התחייבה קמן לפעול להעברת הבעלות במנדלסון לידי קמן סחר עד סוף שנת 2007. כיום קמן סחר ומנדלסון הינן חברות אחיות, שכל אחת מהן מצויה בבעלותה המלאה של קמן אחזקות. יצויין עוד, כי הסכם ההשקעה כפוף להשלמת בדיקת נאותות מצד שמרוק, וכן לאישורים שונים מהבנקים ומהאורגנים הרלבנטיים של שתי החברות.

גיורא ענבר, מנכ"ל קמן אחזקות ויו"ר מנדלסון, אמר היום: "אנו שמחים על כניסת משקיע אסטרטגי כדוגמת שמרוק אל קמן סחר ומנדלסון. אנו משוכנעים, כי מעבר ליצירת הערך הצפויה לבעלי מניות קמן, השותפות בין שתי הקבוצות תסייע להאצת הצמיחה של קמן סחר ולהרחבת פעילותה בשווקים הבינלאומיים".

חברת מנדלסון, שאיגרות החוב שלה נסחרות בתל-אביב, הינה החברה המובילה בישראל בתעשיית הזורמים. החברה מייבאת ומשווקת מוצרי צנרת, שסתומים, מגופים, מערכות פיקוח ובקרה, אינסטלציה ומוצרי תשתית. מוצרי החברה הם מפלדה, נחושת ופלסטיק, והם מיועדים, בין היתר, לתעשיות הכימיה, הפטרוכימיה, הפרמצבטיקה, המזון והבניה. מנדלסון הציגה בסוף המחצית הראשונה של שנת 2006 מחזור הכנסות של כ-224 מיליון שקל ורווח נקי של כ-5.4 מיליון שקל. החברה הגדילה בתקופה זו את השקעותיה בעקבות כוונתה להרחיב את פעילותה בשוק בארה"ב, בו היא פועלת באמצעות חברת הבת, GFF. למנדלסון הון עצמי של כ-65 מיליון שקל, לאחר שחילקה במהלך 2006 דיווידנדים בסך של כ-10 מיליון שקל.

קמן סחר, המרכיבה יחד עם מנדלסון את חטיבת הסחר של קמן, פועלת באמצעות מספר חברות בנות, שרובן נרכשו במהלך שנת 2006. החברות הבנות המרכזיות הינן: אלכסנדרוביץ' (משווקת מוצרי פלסטיק וגומי לתעשייה), קידרון, איקא ובנטל (באמצעות רכישת שלושתן נכנסה קמן סחר לתחום הסחר במתכות ומוצרי מתכת), וכן חברת המחדש (תחום משאבות המים). קמן סחר רכשה השנה חברות בהיקף כספי של כ-35 מיליון שקל מתוך כוונה ליצור מסה קריטית של חברות בתחומי הסחר השונים, בנוסף לפעילותה של מנדלסון, שכאמור צפויה לעבור לבעלותה עד סוף 2007.

קמן אחזקות, בשליטת רוני אלרואי ובניהולו של גיורא ענבר, הינה חברת אחזקות המתמחה בתחומי הקמעונאות (ניו-פארם), התעשייה והמסחר (מנדלסון, אלכסנדרוביץ', GFF ארה"ב, מצברי שנפ ועוד) וטכנולוגיות מידע (קו מנחה) מפעילת Bizportal. קבוצת קמן אחזקות סיימה את המחצית הראשונה של שנת 2006 עם הכנסות של שנת 2006 עם הכנסות בסך של כ-532 מיליון שקל ועם רווח נקי בסך של כ-14.8 מיליון שקל. לקמן מדיניות לחלוקת דיווידנד בשיעור של 30% לפחות מרווחיה, ובפועל חילקו חברות הקבוצה מאז נרכשה קמן על ידי אלרואי בסוף 2004 דיווידנדים בהיקף כולל של כ-113 מיליון שקל.

שמרוק, בניהולו של סטנלי גולד, הינה אחד מגופי ההשקעה הוותיקים בצפון אמריקה. החברה מבצעת השקעות של Private Equity בישראל מזה 18 שנה. בין ההשקעות הבולטות של שמרוק בישראל: קונצרן כור, תדיראן קשר, פלא-פון, טלעד, מתב, דור אנרגיה ועוד. החברה מצויה בשליטת משפחת דיסני, מבעליה של קבוצת המדיה והבידור דיסני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.