הדולר ממשיך לאבד גובה: ירד 0.35% ל-4.545 שקל
המטבע האמריקני ממשיך לאבד מכוחו ומאבד כ-0.35% מערכו אל מול השקל, ונסחר סביב רמה של 4.54 שקל. הרמה הנמוכה ביותר מאז ספטמבר 2005. מנגד, האירו ממשיך לטפס ומוסיף 0.08% לערכו לרמת 5.6251 שקל. בעולם נסחר הדולר ללא שינוי מול האירו.
בתי השקעות רבים טוענים, כי ערכו של השקל מוסיף לעלות אל מול הדולר, על רקע סימני היחלשות שמראה המטבע האמריקני אל מול רוב המטבעות בעולם. כמו כן, מחירי הנפט ממשיכים את הכיוון מעלה ונסחרים בימים אלו סביב רמה של כ- 75 דולר לחבית. עלית מחירי הנפט עשוי לתת הסבר נוסף לירידת ערכו של הדולר בעולם.
ההערכה היא שמחירי הנפט הגבוהים הינם תוצאה של ספקולציות וחששות כלל עולמיות בנוגע למצב הגיאו- פוליטי, ללא כל קשר ישיר למחסור אמיתי באספקת הנפט בעולם. הסבירות היא שמחירי הדולר הנמוכים בעולם מגלמים בתוכם את העליות של מחירי הנפט ומושפעים באופן ישיר ממצב הפוליטיקה העולמית.
היום, בשעה 18:30, צפוי נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, להמשיך את העלאת הריבית ב- 0.25% לרמה של 5.25%. בכך ישמור הנגיד על הפרשי הריביות החיובי אשר קיים לטובת ישראל אל מול ארה"ב (4.75%). בנוסף נראה, כי המטרה העיקרית בעלית הריבית הינה מניעת גידול האינפלציה בארץ, לצד ההערכות לכך שרמה זו תיוותר בעינה בחודשים הקרובים. בארה"ב, צפויה העלאת ריבית על ידי ה-FED, בעשירי במאי, של 0.25% לרמה של 5.0%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
