מדד הנאסד"ק - מצדיק את הציפיות

הפעם בחרתם במדד הנאסד"ק, וגורביץ' מסביר: "הכיוון הכללי הוא כלפי מעלה וסביר להניח שכל נסיגה שתתפתח באופן טבעי לא תהיה אלא תיקון טכני זמני ובר חלוף"
אייל גורביץ |

באמצע נובמבר ניתחתי את מדד מניות הטכנולוגיה בפעם האחרונה. היה זה אחרי שמדד נאסד"ק חצה כלפי מעלה את רמת 2,200 הנקודות, רמה שהערימה עליו קשיים לאורך לא מעט שנים. טענתי אז ששבירתה של רמה זו כלפי מעלה עשויה להיות בעלת השלכות ארוכות ומרחיקות לכת לגבי התנהלות המדד.

עוד הערכתי ששבירתה של רמה זו כלפי מעלה, אם היא אכן מובהקת ואמיתית, אמורה להפוך אותה מרמת התנגדות לרמת תמיכה. עניין של החלפת תפקידים. מאז אותה פריצה עלה המדד מעט ואז החל לרדת. רבים הספידו אותו. אלא שמעט סבלנות עושה פעמים רבות את ההבדל בין עסקה רווחית לעסקה כושלת.

לפני ימים מספר פגש מדד נאסד"ק בפעם האחרונה את רמת 2,200 הנקודות אך הפעם מלמעלה. אחרי שנגע בה, החל לזנק מעלה ותוך ימים ספורים בלבד התרחק ממנה ונעל את שבוע המסחר שחלף ברמת 2306 הנקודות תוך שמחזורי המסחר מאמירים. טכנית מדובר בבשורה חיובית ומשמעותית.

הכיוון: מבחינת הכיוון הרי שהוא אמור להיות מעלה. העובדה שרמת 2,200 שימשה כרמת תמיכה מהווה נידבך עוצמה נוסף לאלו שכבר קיימים. המגמה הראשית מוגדרת כמגמת עלייה וכמותה גם המגמה המשנית.

ההיסטוריה לימדה אותנו שכאשר שתי מגמות אלו מצביעות לכיוון זהה, הסבירות להמשך העליות גבוה מאוד. בנוסף, במהלך ימי חמישי ושישי של השבוע האחרון, פרצו מניות רבות כלפי מעלה ולמעשה אישרו את הפריצה במדד נאסד"ק.

תמיכות והתנגדויות: כמובן שבמעלה הדרך יתקל מדד מניות הטכנולוגיה שלא מעט קשיים. חלקם יהיו בבחינת אגוזים קשים לפיצוח. רמת התנגדות ראשונה שוכנת ברמות שבין 2,350 ל-2,400 הנקודות אך היא אינה קשה או משמעותית מדי. מעליה קיימת רצועה קשה ברמות שבין 2,850 ל-3,000 אבל דיה לצרה בשעתה. מבחינת רמות תמיכה הרי שבמורד הדרך יש עדיין לשים לב היטב לרמת 2,200 הנקודות. זו הרמה הקריטית מהמסמנת את גבול הירידה הלגיטימית.

סיכום: הכיוון הכללי הוא כלפי מעלה וסביר להניח שכל נסיגה שתתפתח באופן טבעי לא תהיה אלא תיקון טכני זמני ובר חלוף.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

מאת: אייל גורביץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?

שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה

רן קידר |
נושאים בכתבה CDS


פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על  כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.


חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.

השפעות על שוקי האג"ח והריבית

הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.


כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.