תקרות הפקדה לקופת גמל וקרן השתלמות בשנת 2005
תשלומים לקופות גמל וביטוחי חיים
ניכוי בעד תשלומים לקופת גמל
להלן הכללים לחישוב הניכוי בעד תשלומים לקופת גמל בעד תגמולים או קיצבה כעמית עצמאי.
הכנסה שאינה ממשכורת או שכר עבודה
v אם התשלומים הם בעד תגמולים – יותר הסכום ששולם בניכוי אך לא יותר מ-7% מההכנסה החייבת שעד 120,000 ש"ח (התשלום המקנה ניכוי מירבי – 8,400 ₪).
v אם התשלומים הם בעד קיצבה בלבד ועלו על 12% מההכנסה האמורה - יינתן בעד חלק התשלום העולה על 12% ניכוי נוסף, עד לשיעור של 4% מההכנסה (קרי – אם שולמו סכומים בעד קיצבה בלבד בשעור 16% או יותר מההכנסה, הניכוי המירבי יהא בשיעור 11% מההכנסה האמורה; התשלום המקנה ניכוי מירבי – 19,200 ש"ח).
הכנסה ממשכורת
לגבי הכנסה ממשכורת או משכר עבודה (כולל בעל שליטה), שלגביה המעביד לא הפריש לקופת גמל בעד תגמולים או קיצבה, ושלגביה העובד אינו זכאי לקבל ממעבידו קיצבה, יינתן ניכוי בעד סכומים ששולמו אך לא יותר מ-5% מההכנסה עד 85,200 ש"ח (התשלום המקנה ניכוי מירבי – 4,260 ₪).
לגבי מי שיש לו הכנסה גם ממשכורת או משכר עבודה וגם ממקורות אחרים (עסק, דמי שכירות וכו') יש להביא בחשבון לצורך חישוב הניכוי תחילה את ההכנסה ממשכורת או משכר עבודה.
מי שביום 1.1.2005 או לפני כן, מלאו לו 50 שנה, זכאי לניכוי בשיעורים המוגדלים הבאים:
10.5% במקום 7% (ניכוי מירבי – 8,400 ש"ח).
15.5% במקום 12%, 6% במקום 4%, 16.5% במקום 11% (ניכוי מירבי – 13,200 ש"ח).
7.5% במקום 5% (ניכוי מירבי – 4,260 ש"ח).
הניכוי מההכנסה יותר בעד תשלומים ששולמו לקופת גמל בשנת 2005 בידי יחיד, או בידי בן/בת זוגו, או בידי הורהו, או בידי ילדיו, אף אם התשלומים הם לטובת אחד מבני משפחה אלה ולא לטובת המשלם עצמו.
על תשלומים ששולמו לקופת גמל ולגביהם לא ניתן ניכוי כאמור לעיל, ינתן זיכוי ממס על פי הכללים שיפורטו בהמשך.
זיכוי בעד תשלומים לביטוח חיים ולקופת גמל
להלן הכללים לחישוב הזיכוי בעד תשלומים לביטוח חיים ולקופת גמל כעמית שכיר.
v ינתן זיכוי מהמס בשיעור של 25% מהתשלומים עד לסכום של 1,644 ₪ או, לגבי יחיד שאין לו הכנסה ממשכורת עד ל-5% מההכנסה החייבת שעד 120,000 ₪ ולגבי יחיד שיש לו הכנסה ממשכורת עד ל-7% מההכנסה החייבת ממשכורת שעד 85,200 ₪ ובלבד שהזיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים ועל הכנסה שאינה ממשכורת לא יעלה על 5% מההכנסה החייבת שאינה ממשכורת שעד 120,000 ₪, לפי הסכום הגבוה (תשלום מירבי – 6,000 ₪).
v אם התשלומים הם לקופת גמל במסגרת תוכנית לפנסיה מקיפה, הזיכוי יהיה בשיעור של 35%.
v הזיכוי בעד תשלומים לביטוח חיים יותר רק למי שהוא תושב ישראל.
v הזיכוי לפי סעיף זה יותר גם לגבי תשלומים לקופת גמל שלא הותרו כניכוי.
תשלומים לקרנות השתלמות
קרן השתלמות לעצמאיים
v סכומים ששילם יחיד בעל הכנסה מעסק או ממשלח יד לקרן השתלמות לעצמאיים עד לתקרה של 7% מההכנסתו החייבת שאינה עולה על 213,000 ₪ (להלן - תקרת ההכנסה), יוכרו כהוצאה לאחר הפחתת סכום בשיעור של 2.5% מאותה הכנסה.
v במידה ובנוסף להכנסה מעסק או ממשלח יד קיימת גם הכנסה ממשכורת שעליה מפריש המעביד לקרן השתלמות, יהיה "סכום התקרה" לצורך קביעת הניכוי הנמוך מבין: ההכנסה החייבת מעסק/משלח יד או 213,000 ₪ בניכוי סכום המשכורת שעליה הופרשו סכומים לקרן השתלמות. הסכום שיותר בניכוי הינו הסכום ששולם לאחר הפחתת 2.5% מ"סכום התקרה". הסכום שיותר בניכוי לא יעלה על 4.5% מ"סכום התקרה".
v לסיכום: ההפקדה המקסימלית – 14,910 ₪ וההוצאה המקסימלית שתינתן בגינה – 9,585 ₪.
קרן השתלמות לבעל שליטה
v סכומים שהופרשו לקרן השתלמות לבעל שליטה בחברת מעטים יותרו כהוצאה עד לתקרה של 4.5% ממשכורתו של בעל השליטה שאינה עולה על 188,544 ₪ לשנה. יש לזכור כי נדרשת הפקדה מקבילה של בעל השליטה בשיעור 1.5%.
v ההפקדה המקסימלית (חלק עובד ומעביד) – 11,313 ₪ וההוצאה המקסימלית שתותר – 8,484 ₪.
v הפרשות לבעלי שליטה חייבות להתבצע מידי חודש בחודשו ולא כהפקדה חד פעמית בסוף שנה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
