תקרות הפקדה לקופת גמל וקרן השתלמות בשנת 2005

הכותב, רונן פורת, רו"ח, מפרט את הכללים לחישוב הניכוי בעד תשלומים לקופת גמל בעד תגמולים או קיצבה כעמית עצמאי, את הכללים לחישוב הזיכוי בעד תשלומים לביטוח חיים ולקופת גמל כעמית שכיר ואת תקרות ההפקדה לקרנות השתלמות, לגבי עצמאי ובעל שליטה.
עו"ד לילך דניאל |

תשלומים לקופות גמל וביטוחי חיים

ניכוי בעד תשלומים לקופת גמל

להלן הכללים לחישוב הניכוי בעד תשלומים לקופת גמל בעד תגמולים או קיצבה כעמית עצמאי.

הכנסה שאינה ממשכורת או שכר עבודה

v אם התשלומים הם בעד תגמולים – יותר הסכום ששולם בניכוי אך לא יותר מ-7% מההכנסה החייבת שעד 120,000 ש"ח (התשלום המקנה ניכוי מירבי – 8,400 ₪).

v אם התשלומים הם בעד קיצבה בלבד ועלו על 12% מההכנסה האמורה - יינתן בעד חלק התשלום העולה על 12% ניכוי נוסף, עד לשיעור של 4% מההכנסה (קרי – אם שולמו סכומים בעד קיצבה בלבד בשעור 16% או יותר מההכנסה, הניכוי המירבי יהא בשיעור 11% מההכנסה האמורה; התשלום המקנה ניכוי מירבי – 19,200 ש"ח).

הכנסה ממשכורת

לגבי הכנסה ממשכורת או משכר עבודה (כולל בעל שליטה), שלגביה המעביד לא הפריש לקופת גמל בעד תגמולים או קיצבה, ושלגביה העובד אינו זכאי לקבל ממעבידו קיצבה, יינתן ניכוי בעד סכומים ששולמו אך לא יותר מ-5% מההכנסה עד 85,200 ש"ח (התשלום המקנה ניכוי מירבי – 4,260 ₪).

לגבי מי שיש לו הכנסה גם ממשכורת או משכר עבודה וגם ממקורות אחרים (עסק, דמי שכירות וכו') יש להביא בחשבון לצורך חישוב הניכוי תחילה את ההכנסה ממשכורת או משכר עבודה.

מי שביום 1.1.2005 או לפני כן, מלאו לו 50 שנה, זכאי לניכוי בשיעורים המוגדלים הבאים:

10.5% במקום 7% (ניכוי מירבי – 8,400 ש"ח).

15.5% במקום 12%, 6% במקום 4%, 16.5% במקום 11% (ניכוי מירבי – 13,200 ש"ח).

7.5% במקום 5% (ניכוי מירבי – 4,260 ש"ח).

הניכוי מההכנסה יותר בעד תשלומים ששולמו לקופת גמל בשנת 2005 בידי יחיד, או בידי בן/בת זוגו, או בידי הורהו, או בידי ילדיו, אף אם התשלומים הם לטובת אחד מבני משפחה אלה ולא לטובת המשלם עצמו.

על תשלומים ששולמו לקופת גמל ולגביהם לא ניתן ניכוי כאמור לעיל, ינתן זיכוי ממס על פי הכללים שיפורטו בהמשך.

זיכוי בעד תשלומים לביטוח חיים ולקופת גמל

להלן הכללים לחישוב הזיכוי בעד תשלומים לביטוח חיים ולקופת גמל כעמית שכיר.

v ינתן זיכוי מהמס בשיעור של 25% מהתשלומים עד לסכום של 1,644 ₪ או, לגבי יחיד שאין לו הכנסה ממשכורת עד ל-5% מההכנסה החייבת שעד 120,000 ₪ ולגבי יחיד שיש לו הכנסה ממשכורת עד ל-7% מההכנסה החייבת ממשכורת שעד 85,200 ₪ ובלבד שהזיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים ועל הכנסה שאינה ממשכורת לא יעלה על 5% מההכנסה החייבת שאינה ממשכורת שעד 120,000 ₪, לפי הסכום הגבוה (תשלום מירבי – 6,000 ₪).

v אם התשלומים הם לקופת גמל במסגרת תוכנית לפנסיה מקיפה, הזיכוי יהיה בשיעור של 35%.

v הזיכוי בעד תשלומים לביטוח חיים יותר רק למי שהוא תושב ישראל.

v הזיכוי לפי סעיף זה יותר גם לגבי תשלומים לקופת גמל שלא הותרו כניכוי.

תשלומים לקרנות השתלמות

קרן השתלמות לעצמאיים

v סכומים ששילם יחיד בעל הכנסה מעסק או ממשלח יד לקרן השתלמות לעצמאיים עד לתקרה של 7% מההכנסתו החייבת שאינה עולה על 213,000 ₪ (להלן - תקרת ההכנסה), יוכרו כהוצאה לאחר הפחתת סכום בשיעור של 2.5% מאותה הכנסה.

v במידה ובנוסף להכנסה מעסק או ממשלח יד קיימת גם הכנסה ממשכורת שעליה מפריש המעביד לקרן השתלמות, יהיה "סכום התקרה" לצורך קביעת הניכוי הנמוך מבין: ההכנסה החייבת מעסק/משלח יד או 213,000 ₪ בניכוי סכום המשכורת שעליה הופרשו סכומים לקרן השתלמות. הסכום שיותר בניכוי הינו הסכום ששולם לאחר הפחתת 2.5% מ"סכום התקרה". הסכום שיותר בניכוי לא יעלה על 4.5% מ"סכום התקרה".

v לסיכום: ההפקדה המקסימלית – 14,910 ₪ וההוצאה המקסימלית שתינתן בגינה – 9,585 ₪.

קרן השתלמות לבעל שליטה

v סכומים שהופרשו לקרן השתלמות לבעל שליטה בחברת מעטים יותרו כהוצאה עד לתקרה של 4.5% ממשכורתו של בעל השליטה שאינה עולה על 188,544 ₪ לשנה. יש לזכור כי נדרשת הפקדה מקבילה של בעל השליטה בשיעור 1.5%.

v ההפקדה המקסימלית (חלק עובד ומעביד) – 11,313 ₪ וההוצאה המקסימלית שתותר – 8,484 ₪.

v הפרשות לבעלי שליטה חייבות להתבצע מידי חודש בחודשו ולא כהפקדה חד פעמית בסוף שנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.