תקרות הפקדה לקופת גמל וקרן השתלמות בשנת 2005
תשלומים לקופות גמל וביטוחי חיים
ניכוי בעד תשלומים לקופת גמל
להלן הכללים לחישוב הניכוי בעד תשלומים לקופת גמל בעד תגמולים או קיצבה כעמית עצמאי.
הכנסה שאינה ממשכורת או שכר עבודה
v אם התשלומים הם בעד תגמולים – יותר הסכום ששולם בניכוי אך לא יותר מ-7% מההכנסה החייבת שעד 120,000 ש"ח (התשלום המקנה ניכוי מירבי – 8,400 ₪).
v אם התשלומים הם בעד קיצבה בלבד ועלו על 12% מההכנסה האמורה - יינתן בעד חלק התשלום העולה על 12% ניכוי נוסף, עד לשיעור של 4% מההכנסה (קרי – אם שולמו סכומים בעד קיצבה בלבד בשעור 16% או יותר מההכנסה, הניכוי המירבי יהא בשיעור 11% מההכנסה האמורה; התשלום המקנה ניכוי מירבי – 19,200 ש"ח).
הכנסה ממשכורת
לגבי הכנסה ממשכורת או משכר עבודה (כולל בעל שליטה), שלגביה המעביד לא הפריש לקופת גמל בעד תגמולים או קיצבה, ושלגביה העובד אינו זכאי לקבל ממעבידו קיצבה, יינתן ניכוי בעד סכומים ששולמו אך לא יותר מ-5% מההכנסה עד 85,200 ש"ח (התשלום המקנה ניכוי מירבי – 4,260 ₪).
לגבי מי שיש לו הכנסה גם ממשכורת או משכר עבודה וגם ממקורות אחרים (עסק, דמי שכירות וכו') יש להביא בחשבון לצורך חישוב הניכוי תחילה את ההכנסה ממשכורת או משכר עבודה.
מי שביום 1.1.2005 או לפני כן, מלאו לו 50 שנה, זכאי לניכוי בשיעורים המוגדלים הבאים:
10.5% במקום 7% (ניכוי מירבי – 8,400 ש"ח).
15.5% במקום 12%, 6% במקום 4%, 16.5% במקום 11% (ניכוי מירבי – 13,200 ש"ח).
7.5% במקום 5% (ניכוי מירבי – 4,260 ש"ח).
הניכוי מההכנסה יותר בעד תשלומים ששולמו לקופת גמל בשנת 2005 בידי יחיד, או בידי בן/בת זוגו, או בידי הורהו, או בידי ילדיו, אף אם התשלומים הם לטובת אחד מבני משפחה אלה ולא לטובת המשלם עצמו.
על תשלומים ששולמו לקופת גמל ולגביהם לא ניתן ניכוי כאמור לעיל, ינתן זיכוי ממס על פי הכללים שיפורטו בהמשך.
זיכוי בעד תשלומים לביטוח חיים ולקופת גמל
להלן הכללים לחישוב הזיכוי בעד תשלומים לביטוח חיים ולקופת גמל כעמית שכיר.
v ינתן זיכוי מהמס בשיעור של 25% מהתשלומים עד לסכום של 1,644 ₪ או, לגבי יחיד שאין לו הכנסה ממשכורת עד ל-5% מההכנסה החייבת שעד 120,000 ₪ ולגבי יחיד שיש לו הכנסה ממשכורת עד ל-7% מההכנסה החייבת ממשכורת שעד 85,200 ₪ ובלבד שהזיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים ועל הכנסה שאינה ממשכורת לא יעלה על 5% מההכנסה החייבת שאינה ממשכורת שעד 120,000 ₪, לפי הסכום הגבוה (תשלום מירבי – 6,000 ₪).
v אם התשלומים הם לקופת גמל במסגרת תוכנית לפנסיה מקיפה, הזיכוי יהיה בשיעור של 35%.
v הזיכוי בעד תשלומים לביטוח חיים יותר רק למי שהוא תושב ישראל.
v הזיכוי לפי סעיף זה יותר גם לגבי תשלומים לקופת גמל שלא הותרו כניכוי.
תשלומים לקרנות השתלמות
קרן השתלמות לעצמאיים
v סכומים ששילם יחיד בעל הכנסה מעסק או ממשלח יד לקרן השתלמות לעצמאיים עד לתקרה של 7% מההכנסתו החייבת שאינה עולה על 213,000 ₪ (להלן - תקרת ההכנסה), יוכרו כהוצאה לאחר הפחתת סכום בשיעור של 2.5% מאותה הכנסה.
v במידה ובנוסף להכנסה מעסק או ממשלח יד קיימת גם הכנסה ממשכורת שעליה מפריש המעביד לקרן השתלמות, יהיה "סכום התקרה" לצורך קביעת הניכוי הנמוך מבין: ההכנסה החייבת מעסק/משלח יד או 213,000 ₪ בניכוי סכום המשכורת שעליה הופרשו סכומים לקרן השתלמות. הסכום שיותר בניכוי הינו הסכום ששולם לאחר הפחתת 2.5% מ"סכום התקרה". הסכום שיותר בניכוי לא יעלה על 4.5% מ"סכום התקרה".
v לסיכום: ההפקדה המקסימלית – 14,910 ₪ וההוצאה המקסימלית שתינתן בגינה – 9,585 ₪.
קרן השתלמות לבעל שליטה
v סכומים שהופרשו לקרן השתלמות לבעל שליטה בחברת מעטים יותרו כהוצאה עד לתקרה של 4.5% ממשכורתו של בעל השליטה שאינה עולה על 188,544 ₪ לשנה. יש לזכור כי נדרשת הפקדה מקבילה של בעל השליטה בשיעור 1.5%.
v ההפקדה המקסימלית (חלק עובד ומעביד) – 11,313 ₪ וההוצאה המקסימלית שתותר – 8,484 ₪.
v הפרשות לבעלי שליטה חייבות להתבצע מידי חודש בחודשו ולא כהפקדה חד פעמית בסוף שנה.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
