תקרות הפקדה לקופת גמל וקרן השתלמות בשנת 2005

הכותב, רונן פורת, רו"ח, מפרט את הכללים לחישוב הניכוי בעד תשלומים לקופת גמל בעד תגמולים או קיצבה כעמית עצמאי, את הכללים לחישוב הזיכוי בעד תשלומים לביטוח חיים ולקופת גמל כעמית שכיר ואת תקרות ההפקדה לקרנות השתלמות, לגבי עצמאי ובעל שליטה.
עו"ד לילך דניאל |

תשלומים לקופות גמל וביטוחי חיים

ניכוי בעד תשלומים לקופת גמל

להלן הכללים לחישוב הניכוי בעד תשלומים לקופת גמל בעד תגמולים או קיצבה כעמית עצמאי.

הכנסה שאינה ממשכורת או שכר עבודה

v אם התשלומים הם בעד תגמולים – יותר הסכום ששולם בניכוי אך לא יותר מ-7% מההכנסה החייבת שעד 120,000 ש"ח (התשלום המקנה ניכוי מירבי – 8,400 ₪).

v אם התשלומים הם בעד קיצבה בלבד ועלו על 12% מההכנסה האמורה - יינתן בעד חלק התשלום העולה על 12% ניכוי נוסף, עד לשיעור של 4% מההכנסה (קרי – אם שולמו סכומים בעד קיצבה בלבד בשעור 16% או יותר מההכנסה, הניכוי המירבי יהא בשיעור 11% מההכנסה האמורה; התשלום המקנה ניכוי מירבי – 19,200 ש"ח).

הכנסה ממשכורת

לגבי הכנסה ממשכורת או משכר עבודה (כולל בעל שליטה), שלגביה המעביד לא הפריש לקופת גמל בעד תגמולים או קיצבה, ושלגביה העובד אינו זכאי לקבל ממעבידו קיצבה, יינתן ניכוי בעד סכומים ששולמו אך לא יותר מ-5% מההכנסה עד 85,200 ש"ח (התשלום המקנה ניכוי מירבי – 4,260 ₪).

לגבי מי שיש לו הכנסה גם ממשכורת או משכר עבודה וגם ממקורות אחרים (עסק, דמי שכירות וכו') יש להביא בחשבון לצורך חישוב הניכוי תחילה את ההכנסה ממשכורת או משכר עבודה.

מי שביום 1.1.2005 או לפני כן, מלאו לו 50 שנה, זכאי לניכוי בשיעורים המוגדלים הבאים:

10.5% במקום 7% (ניכוי מירבי – 8,400 ש"ח).

15.5% במקום 12%, 6% במקום 4%, 16.5% במקום 11% (ניכוי מירבי – 13,200 ש"ח).

7.5% במקום 5% (ניכוי מירבי – 4,260 ש"ח).

הניכוי מההכנסה יותר בעד תשלומים ששולמו לקופת גמל בשנת 2005 בידי יחיד, או בידי בן/בת זוגו, או בידי הורהו, או בידי ילדיו, אף אם התשלומים הם לטובת אחד מבני משפחה אלה ולא לטובת המשלם עצמו.

על תשלומים ששולמו לקופת גמל ולגביהם לא ניתן ניכוי כאמור לעיל, ינתן זיכוי ממס על פי הכללים שיפורטו בהמשך.

זיכוי בעד תשלומים לביטוח חיים ולקופת גמל

להלן הכללים לחישוב הזיכוי בעד תשלומים לביטוח חיים ולקופת גמל כעמית שכיר.

v ינתן זיכוי מהמס בשיעור של 25% מהתשלומים עד לסכום של 1,644 ₪ או, לגבי יחיד שאין לו הכנסה ממשכורת עד ל-5% מההכנסה החייבת שעד 120,000 ₪ ולגבי יחיד שיש לו הכנסה ממשכורת עד ל-7% מההכנסה החייבת ממשכורת שעד 85,200 ₪ ובלבד שהזיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים ועל הכנסה שאינה ממשכורת לא יעלה על 5% מההכנסה החייבת שאינה ממשכורת שעד 120,000 ₪, לפי הסכום הגבוה (תשלום מירבי – 6,000 ₪).

v אם התשלומים הם לקופת גמל במסגרת תוכנית לפנסיה מקיפה, הזיכוי יהיה בשיעור של 35%.

v הזיכוי בעד תשלומים לביטוח חיים יותר רק למי שהוא תושב ישראל.

v הזיכוי לפי סעיף זה יותר גם לגבי תשלומים לקופת גמל שלא הותרו כניכוי.

תשלומים לקרנות השתלמות

קרן השתלמות לעצמאיים

v סכומים ששילם יחיד בעל הכנסה מעסק או ממשלח יד לקרן השתלמות לעצמאיים עד לתקרה של 7% מההכנסתו החייבת שאינה עולה על 213,000 ₪ (להלן - תקרת ההכנסה), יוכרו כהוצאה לאחר הפחתת סכום בשיעור של 2.5% מאותה הכנסה.

v במידה ובנוסף להכנסה מעסק או ממשלח יד קיימת גם הכנסה ממשכורת שעליה מפריש המעביד לקרן השתלמות, יהיה "סכום התקרה" לצורך קביעת הניכוי הנמוך מבין: ההכנסה החייבת מעסק/משלח יד או 213,000 ₪ בניכוי סכום המשכורת שעליה הופרשו סכומים לקרן השתלמות. הסכום שיותר בניכוי הינו הסכום ששולם לאחר הפחתת 2.5% מ"סכום התקרה". הסכום שיותר בניכוי לא יעלה על 4.5% מ"סכום התקרה".

v לסיכום: ההפקדה המקסימלית – 14,910 ₪ וההוצאה המקסימלית שתינתן בגינה – 9,585 ₪.

קרן השתלמות לבעל שליטה

v סכומים שהופרשו לקרן השתלמות לבעל שליטה בחברת מעטים יותרו כהוצאה עד לתקרה של 4.5% ממשכורתו של בעל השליטה שאינה עולה על 188,544 ₪ לשנה. יש לזכור כי נדרשת הפקדה מקבילה של בעל השליטה בשיעור 1.5%.

v ההפקדה המקסימלית (חלק עובד ומעביד) – 11,313 ₪ וההוצאה המקסימלית שתותר – 8,484 ₪.

v הפרשות לבעלי שליטה חייבות להתבצע מידי חודש בחודשו ולא כהפקדה חד פעמית בסוף שנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".