תקרות הפקדה לקופת גמל וקרן השתלמות בשנת 2005

הכותב, רונן פורת, רו"ח, מפרט את הכללים לחישוב הניכוי בעד תשלומים לקופת גמל בעד תגמולים או קיצבה כעמית עצמאי, את הכללים לחישוב הזיכוי בעד תשלומים לביטוח חיים ולקופת גמל כעמית שכיר ואת תקרות ההפקדה לקרנות השתלמות, לגבי עצמאי ובעל שליטה.
עו"ד לילך דניאל |

תשלומים לקופות גמל וביטוחי חיים

ניכוי בעד תשלומים לקופת גמל

להלן הכללים לחישוב הניכוי בעד תשלומים לקופת גמל בעד תגמולים או קיצבה כעמית עצמאי.

הכנסה שאינה ממשכורת או שכר עבודה

v אם התשלומים הם בעד תגמולים – יותר הסכום ששולם בניכוי אך לא יותר מ-7% מההכנסה החייבת שעד 120,000 ש"ח (התשלום המקנה ניכוי מירבי – 8,400 ₪).

v אם התשלומים הם בעד קיצבה בלבד ועלו על 12% מההכנסה האמורה - יינתן בעד חלק התשלום העולה על 12% ניכוי נוסף, עד לשיעור של 4% מההכנסה (קרי – אם שולמו סכומים בעד קיצבה בלבד בשעור 16% או יותר מההכנסה, הניכוי המירבי יהא בשיעור 11% מההכנסה האמורה; התשלום המקנה ניכוי מירבי – 19,200 ש"ח).

הכנסה ממשכורת

לגבי הכנסה ממשכורת או משכר עבודה (כולל בעל שליטה), שלגביה המעביד לא הפריש לקופת גמל בעד תגמולים או קיצבה, ושלגביה העובד אינו זכאי לקבל ממעבידו קיצבה, יינתן ניכוי בעד סכומים ששולמו אך לא יותר מ-5% מההכנסה עד 85,200 ש"ח (התשלום המקנה ניכוי מירבי – 4,260 ₪).

לגבי מי שיש לו הכנסה גם ממשכורת או משכר עבודה וגם ממקורות אחרים (עסק, דמי שכירות וכו') יש להביא בחשבון לצורך חישוב הניכוי תחילה את ההכנסה ממשכורת או משכר עבודה.

מי שביום 1.1.2005 או לפני כן, מלאו לו 50 שנה, זכאי לניכוי בשיעורים המוגדלים הבאים:

10.5% במקום 7% (ניכוי מירבי – 8,400 ש"ח).

15.5% במקום 12%, 6% במקום 4%, 16.5% במקום 11% (ניכוי מירבי – 13,200 ש"ח).

7.5% במקום 5% (ניכוי מירבי – 4,260 ש"ח).

הניכוי מההכנסה יותר בעד תשלומים ששולמו לקופת גמל בשנת 2005 בידי יחיד, או בידי בן/בת זוגו, או בידי הורהו, או בידי ילדיו, אף אם התשלומים הם לטובת אחד מבני משפחה אלה ולא לטובת המשלם עצמו.

על תשלומים ששולמו לקופת גמל ולגביהם לא ניתן ניכוי כאמור לעיל, ינתן זיכוי ממס על פי הכללים שיפורטו בהמשך.

זיכוי בעד תשלומים לביטוח חיים ולקופת גמל

להלן הכללים לחישוב הזיכוי בעד תשלומים לביטוח חיים ולקופת גמל כעמית שכיר.

v ינתן זיכוי מהמס בשיעור של 25% מהתשלומים עד לסכום של 1,644 ₪ או, לגבי יחיד שאין לו הכנסה ממשכורת עד ל-5% מההכנסה החייבת שעד 120,000 ₪ ולגבי יחיד שיש לו הכנסה ממשכורת עד ל-7% מההכנסה החייבת ממשכורת שעד 85,200 ₪ ובלבד שהזיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים ועל הכנסה שאינה ממשכורת לא יעלה על 5% מההכנסה החייבת שאינה ממשכורת שעד 120,000 ₪, לפי הסכום הגבוה (תשלום מירבי – 6,000 ₪).

v אם התשלומים הם לקופת גמל במסגרת תוכנית לפנסיה מקיפה, הזיכוי יהיה בשיעור של 35%.

v הזיכוי בעד תשלומים לביטוח חיים יותר רק למי שהוא תושב ישראל.

v הזיכוי לפי סעיף זה יותר גם לגבי תשלומים לקופת גמל שלא הותרו כניכוי.

תשלומים לקרנות השתלמות

קרן השתלמות לעצמאיים

v סכומים ששילם יחיד בעל הכנסה מעסק או ממשלח יד לקרן השתלמות לעצמאיים עד לתקרה של 7% מההכנסתו החייבת שאינה עולה על 213,000 ₪ (להלן - תקרת ההכנסה), יוכרו כהוצאה לאחר הפחתת סכום בשיעור של 2.5% מאותה הכנסה.

v במידה ובנוסף להכנסה מעסק או ממשלח יד קיימת גם הכנסה ממשכורת שעליה מפריש המעביד לקרן השתלמות, יהיה "סכום התקרה" לצורך קביעת הניכוי הנמוך מבין: ההכנסה החייבת מעסק/משלח יד או 213,000 ₪ בניכוי סכום המשכורת שעליה הופרשו סכומים לקרן השתלמות. הסכום שיותר בניכוי הינו הסכום ששולם לאחר הפחתת 2.5% מ"סכום התקרה". הסכום שיותר בניכוי לא יעלה על 4.5% מ"סכום התקרה".

v לסיכום: ההפקדה המקסימלית – 14,910 ₪ וההוצאה המקסימלית שתינתן בגינה – 9,585 ₪.

קרן השתלמות לבעל שליטה

v סכומים שהופרשו לקרן השתלמות לבעל שליטה בחברת מעטים יותרו כהוצאה עד לתקרה של 4.5% ממשכורתו של בעל השליטה שאינה עולה על 188,544 ₪ לשנה. יש לזכור כי נדרשת הפקדה מקבילה של בעל השליטה בשיעור 1.5%.

v ההפקדה המקסימלית (חלק עובד ומעביד) – 11,313 ₪ וההוצאה המקסימלית שתותר – 8,484 ₪.

v הפרשות לבעלי שליטה חייבות להתבצע מידי חודש בחודשו ולא כהפקדה חד פעמית בסוף שנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: