ניתוח: המעו"ף - כל נסיגה תתאפיין באורח חיים קצר
מי שציפה השבוע למבחן ריסוק בעקבות אשפוזו של ראש הממשלה, קיבל מפגן עוצמה ומדד המעו"ף גרר את עצמו בזחילה אינדיאנית עוד כמה נקודות מעלה. למעשה, נותרה המגמה כפי שהייתה. מגמת עלייה החובקת את שלושת טווחי הזמן העיקריים.
גם התהיות והגבות המורמות נותרו באותו מקום. הניסיונות לנחש מתי יצא לדרך תיקון טכני יאלצו לחכות עוד שבוע. אם נביט מסביב הרי ששוק המניות שלנו סלקטיבי להפליא. אפשר למצוא מניות לכאן ולכאן ותהליך החיפוש אינו פשוט וקל. אלא שגם השבוע יהיו החידושים ומצופי האזהרה בעיקר ברמת המגמה המינורית. המגמות ארוכות הטווח בעינן נותרות.
הכיוון: כמו בשבועות האחרונים נותר הכיוון הכללי כלפי מעלה, וכאן יש לעשות אבחנה ברורה בין טווחי הזמן. המגמה הראשית והמשנית, מייצגות את המרכיבים הרציונאליים של השוק וקשה למדי להפוך אותן על פיהן במהירות. המגמה המינורית, זו שרובנו עסוקים בה, מייצגת את המרכיב הרגשי של השוק.
היא נוטה להגיב לאירועים נקודתיים ולהפוך כיוון חדשות לבקרים. אם צפויה תנודתיות או תיקון טכני מפתיע, הרי שהוא יגיע רק מכיוונה של המגמה המינורית ואורך חייו יהיה קצר, כמו כל התיקונים שחווינו עד כה. אם לעשות סדר בדברים שנכתבו עד כה הרי שקיימות מספר נקודות בסיסיות אליהן יש לשים לב:
1. המגמה הראשית היא מגמת עלייה: ראשיתה של המגמה הראשית בתחילת 2003 ברמת 292 הנקודות. מאותה נקודה מצוי מדד המעו"ף במגמת עלייה ברורה העונה למלוא הקריטריונים הטכניים.
2. מחזורי המסחר: מבט בגרף המגדיר את המגמה הראשית מלמד שלכל אורכה של המגמה הראשית נטו היקפי הפעילות להתרחב והגיעו לשיאם יחד אם השוק. כאשר מחזורי המסחר נעים סימולטאנית עם השוק, פירושו של דבר שהפסגה האחרונה עדיין לא נכבשה.
3. המגמה המשנית: גם היא כמו אחותה הגדולה, המגמה הראשית, מצויה בעלייה ברורה שעדיין לא הגיעה לידי מיצוי.
4. גבול הירידה הלגיטימית: מדי שבוע נקבע רף מסוים שרק שבירתו כלפי מטה תחייב בחינה חוזרת של הנחות העבודה לטווח הקצר. הרף הזה קרוי "גבול הירידה הלגיטימית". כמו בשבוע שחלף, הרי שגם השבוע נותר גבול הירידה הלגיטימית ברמות שבין 775 ל-780 הנקודות.
תמיכות והתנגדויות: אין התנגדויות. מדד המעו"ף מצוי בשיא כל הזמנים כך שאין היצע היסטורי העומד ותלוי מעל לשוק ומאיים לבלום אותו. תמיכה ראשונה ואינדיקטיבית מצויה ברמות שבין 775 ל-780 הנקודות.
נקודות למעקב: מספר נקודות מרכזיות אליהן יש לשים לב השבוע:
1. מחזורים - מדד המעו"ף בשיא כל הזמנים והקונים חייבים להוכיח נכונות לשלם מחירי שיא דבר שחייב לקבל ביטוי על ידי התרחבות ברורה של היקפי הפעילות.
2. רמות התמיכה - האם כל תיקון טכני אכן ייבלם לכל המאוחר ברמות התמיכה בהן נקבתי?
סיכום: מדד המעו"ף ממשיך צפונה. אני מניח שתיקונים טכניים יצאו לדרך במפתיע וללא כל התראה מוקדמת. זה טיבם של התיקונים הטכניים. במקרה הנוכחי, דומה שכל נסיגה תתאפיין באורך חיים קצר ותיעלם כלעומת שבאה.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
