ניתוח: המעו"ף - כל נסיגה תתאפיין באורח חיים קצר

תיקונים טכניים עשויים להפתיע, מעריך המנתח הטכני אייל גורביץ, אך מדד המעו"ף ממשיך צפונה. המגמה הראשית של המדד המוביל בת"א נותרה כלפי מעלה להערכתו
אייל גורביץ |

מי שציפה השבוע למבחן ריסוק בעקבות אשפוזו של ראש הממשלה, קיבל מפגן עוצמה ומדד המעו"ף גרר את עצמו בזחילה אינדיאנית עוד כמה נקודות מעלה. למעשה, נותרה המגמה כפי שהייתה. מגמת עלייה החובקת את שלושת טווחי הזמן העיקריים.

גם התהיות והגבות המורמות נותרו באותו מקום. הניסיונות לנחש מתי יצא לדרך תיקון טכני יאלצו לחכות עוד שבוע. אם נביט מסביב הרי ששוק המניות שלנו סלקטיבי להפליא. אפשר למצוא מניות לכאן ולכאן ותהליך החיפוש אינו פשוט וקל. אלא שגם השבוע יהיו החידושים ומצופי האזהרה בעיקר ברמת המגמה המינורית. המגמות ארוכות הטווח בעינן נותרות.

הכיוון: כמו בשבועות האחרונים נותר הכיוון הכללי כלפי מעלה, וכאן יש לעשות אבחנה ברורה בין טווחי הזמן. המגמה הראשית והמשנית, מייצגות את המרכיבים הרציונאליים של השוק וקשה למדי להפוך אותן על פיהן במהירות. המגמה המינורית, זו שרובנו עסוקים בה, מייצגת את המרכיב הרגשי של השוק.

היא נוטה להגיב לאירועים נקודתיים ולהפוך כיוון חדשות לבקרים. אם צפויה תנודתיות או תיקון טכני מפתיע, הרי שהוא יגיע רק מכיוונה של המגמה המינורית ואורך חייו יהיה קצר, כמו כל התיקונים שחווינו עד כה. אם לעשות סדר בדברים שנכתבו עד כה הרי שקיימות מספר נקודות בסיסיות אליהן יש לשים לב:

1. המגמה הראשית היא מגמת עלייה: ראשיתה של המגמה הראשית בתחילת 2003 ברמת 292 הנקודות. מאותה נקודה מצוי מדד המעו"ף במגמת עלייה ברורה העונה למלוא הקריטריונים הטכניים.

2. מחזורי המסחר: מבט בגרף המגדיר את המגמה הראשית מלמד שלכל אורכה של המגמה הראשית נטו היקפי הפעילות להתרחב והגיעו לשיאם יחד אם השוק. כאשר מחזורי המסחר נעים סימולטאנית עם השוק, פירושו של דבר שהפסגה האחרונה עדיין לא נכבשה.

3. המגמה המשנית: גם היא כמו אחותה הגדולה, המגמה הראשית, מצויה בעלייה ברורה שעדיין לא הגיעה לידי מיצוי.

4. גבול הירידה הלגיטימית: מדי שבוע נקבע רף מסוים שרק שבירתו כלפי מטה תחייב בחינה חוזרת של הנחות העבודה לטווח הקצר. הרף הזה קרוי "גבול הירידה הלגיטימית". כמו בשבוע שחלף, הרי שגם השבוע נותר גבול הירידה הלגיטימית ברמות שבין 775 ל-780 הנקודות.

תמיכות והתנגדויות: אין התנגדויות. מדד המעו"ף מצוי בשיא כל הזמנים כך שאין היצע היסטורי העומד ותלוי מעל לשוק ומאיים לבלום אותו. תמיכה ראשונה ואינדיקטיבית מצויה ברמות שבין 775 ל-780 הנקודות.

נקודות למעקב: מספר נקודות מרכזיות אליהן יש לשים לב השבוע:

1. מחזורים - מדד המעו"ף בשיא כל הזמנים והקונים חייבים להוכיח נכונות לשלם מחירי שיא דבר שחייב לקבל ביטוי על ידי התרחבות ברורה של היקפי הפעילות.

2. רמות התמיכה - האם כל תיקון טכני אכן ייבלם לכל המאוחר ברמות התמיכה בהן נקבתי?

סיכום: מדד המעו"ף ממשיך צפונה. אני מניח שתיקונים טכניים יצאו לדרך במפתיע וללא כל התראה מוקדמת. זה טיבם של התיקונים הטכניים. במקרה הנוכחי, דומה שכל נסיגה תתאפיין באורך חיים קצר ותיעלם כלעומת שבאה.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.