ניתוח: המעו"ף - כל נסיגה תתאפיין באורח חיים קצר

תיקונים טכניים עשויים להפתיע, מעריך המנתח הטכני אייל גורביץ, אך מדד המעו"ף ממשיך צפונה. המגמה הראשית של המדד המוביל בת"א נותרה כלפי מעלה להערכתו
אייל גורביץ |

מי שציפה השבוע למבחן ריסוק בעקבות אשפוזו של ראש הממשלה, קיבל מפגן עוצמה ומדד המעו"ף גרר את עצמו בזחילה אינדיאנית עוד כמה נקודות מעלה. למעשה, נותרה המגמה כפי שהייתה. מגמת עלייה החובקת את שלושת טווחי הזמן העיקריים.

גם התהיות והגבות המורמות נותרו באותו מקום. הניסיונות לנחש מתי יצא לדרך תיקון טכני יאלצו לחכות עוד שבוע. אם נביט מסביב הרי ששוק המניות שלנו סלקטיבי להפליא. אפשר למצוא מניות לכאן ולכאן ותהליך החיפוש אינו פשוט וקל. אלא שגם השבוע יהיו החידושים ומצופי האזהרה בעיקר ברמת המגמה המינורית. המגמות ארוכות הטווח בעינן נותרות.

הכיוון: כמו בשבועות האחרונים נותר הכיוון הכללי כלפי מעלה, וכאן יש לעשות אבחנה ברורה בין טווחי הזמן. המגמה הראשית והמשנית, מייצגות את המרכיבים הרציונאליים של השוק וקשה למדי להפוך אותן על פיהן במהירות. המגמה המינורית, זו שרובנו עסוקים בה, מייצגת את המרכיב הרגשי של השוק.

היא נוטה להגיב לאירועים נקודתיים ולהפוך כיוון חדשות לבקרים. אם צפויה תנודתיות או תיקון טכני מפתיע, הרי שהוא יגיע רק מכיוונה של המגמה המינורית ואורך חייו יהיה קצר, כמו כל התיקונים שחווינו עד כה. אם לעשות סדר בדברים שנכתבו עד כה הרי שקיימות מספר נקודות בסיסיות אליהן יש לשים לב:

1. המגמה הראשית היא מגמת עלייה: ראשיתה של המגמה הראשית בתחילת 2003 ברמת 292 הנקודות. מאותה נקודה מצוי מדד המעו"ף במגמת עלייה ברורה העונה למלוא הקריטריונים הטכניים.

2. מחזורי המסחר: מבט בגרף המגדיר את המגמה הראשית מלמד שלכל אורכה של המגמה הראשית נטו היקפי הפעילות להתרחב והגיעו לשיאם יחד אם השוק. כאשר מחזורי המסחר נעים סימולטאנית עם השוק, פירושו של דבר שהפסגה האחרונה עדיין לא נכבשה.

3. המגמה המשנית: גם היא כמו אחותה הגדולה, המגמה הראשית, מצויה בעלייה ברורה שעדיין לא הגיעה לידי מיצוי.

4. גבול הירידה הלגיטימית: מדי שבוע נקבע רף מסוים שרק שבירתו כלפי מטה תחייב בחינה חוזרת של הנחות העבודה לטווח הקצר. הרף הזה קרוי "גבול הירידה הלגיטימית". כמו בשבוע שחלף, הרי שגם השבוע נותר גבול הירידה הלגיטימית ברמות שבין 775 ל-780 הנקודות.

תמיכות והתנגדויות: אין התנגדויות. מדד המעו"ף מצוי בשיא כל הזמנים כך שאין היצע היסטורי העומד ותלוי מעל לשוק ומאיים לבלום אותו. תמיכה ראשונה ואינדיקטיבית מצויה ברמות שבין 775 ל-780 הנקודות.

נקודות למעקב: מספר נקודות מרכזיות אליהן יש לשים לב השבוע:

1. מחזורים - מדד המעו"ף בשיא כל הזמנים והקונים חייבים להוכיח נכונות לשלם מחירי שיא דבר שחייב לקבל ביטוי על ידי התרחבות ברורה של היקפי הפעילות.

2. רמות התמיכה - האם כל תיקון טכני אכן ייבלם לכל המאוחר ברמות התמיכה בהן נקבתי?

סיכום: מדד המעו"ף ממשיך צפונה. אני מניח שתיקונים טכניים יצאו לדרך במפתיע וללא כל התראה מוקדמת. זה טיבם של התיקונים הטכניים. במקרה הנוכחי, דומה שכל נסיגה תתאפיין באורך חיים קצר ותיעלם כלעומת שבאה.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).