אוצר השלטון: ביקושים של כ-500 מ' שקל במכרז המוסדי

אוצר השלטון המקומי שבשליטת קבוצת Dexia השלים אתמול (ג') את המכרז המוסדי. ריבית המכרז המוסדי נסגרה במסלול הראשון בריבית של 4.25% ובמסלול השני בריבית של 4.65%
ליאור גוטליב |

אוצר השלטון המקומי שבשליטת קבוצת Dexia השלים אתמול (ג') את המכרז המוסדי. המשקיעים המוסדיים הזרימו ביקושים של כ-500 מיליון שקל. לאור הביקושים הערים החליט אוצר השלטון להגדיל את היקף המכרז המוסדי ל-225 מיליון שקל ואת ההנפקה לציבור ל- 280 מיליון שקל. את ההנפקה הובילה דיסקונט חיתום והנפקות בשיתוף עם כלל פיננסים חיתום.

אוצר השלטון הציע למשקיעים סכום של 150 מיליון שקל באג"ח צמודות למדד. אגרות החוב הוצעו בשני מסלולים הראשון בריבית מקסימלית של 5.05% ומשך חיים ממוצע של 6.5 שנים והשני בריבית מקסימלית של 4.75% ומשך חיים ממוצע של 4 שנים.

ריבית המכרז המוסדי נסגרה במסלול הראשון בריבית של 4.25% המשקפת מרווח של 1.00% מעל אג"ח ממשלתי דומה, כמו כן נסגרה ריבית המכרז המוסדי של המסלול השני בריבית של 4.65% המשקפת מרווח של 1.10% מעל אג"ח ממשלתי דומה. אגרות החוב המונפקות דורגו לאחרונה על ידי מעלות בדרוג של (AA).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.13%   , שברון ורציו רציו יהש 3.54%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.