אוצר השלטון: ביקושים של כ-500 מ' שקל במכרז המוסדי
אוצר השלטון המקומי שבשליטת קבוצת Dexia השלים אתמול (ג') את המכרז המוסדי. המשקיעים המוסדיים הזרימו ביקושים של כ-500 מיליון שקל. לאור הביקושים הערים החליט אוצר השלטון להגדיל את היקף המכרז המוסדי ל-225 מיליון שקל ואת ההנפקה לציבור ל- 280 מיליון שקל. את ההנפקה הובילה דיסקונט חיתום והנפקות בשיתוף עם כלל פיננסים חיתום.
אוצר השלטון הציע למשקיעים סכום של 150 מיליון שקל באג"ח צמודות למדד. אגרות החוב הוצעו בשני מסלולים הראשון בריבית מקסימלית של 5.05% ומשך חיים ממוצע של 6.5 שנים והשני בריבית מקסימלית של 4.75% ומשך חיים ממוצע של 4 שנים.
ריבית המכרז המוסדי נסגרה במסלול הראשון בריבית של 4.25% המשקפת מרווח של 1.00% מעל אג"ח ממשלתי דומה, כמו כן נסגרה ריבית המכרז המוסדי של המסלול השני בריבית של 4.65% המשקפת מרווח של 1.10% מעל אג"ח ממשלתי דומה. אגרות החוב המונפקות דורגו לאחרונה על ידי מעלות בדרוג של (AA).
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
