השקל לא מתרגש מהסערה הפוליטית: יורד קלות ב-0.04%
למרות הסערה הפוליטית איתה יפתח השוק המקומי הבוקר, לפי שעה הדולר אינו מגיב ונסחר כמעט ללא שינוי. הבוקר נחלש מעט המטבע האמריקני בשיעור של 0.04% לרמת 4.729 שקל. מנגד, האירו מתחזק בשיעור של 0.83% לרמת 5.569 שקל.
בעולם
הדולר נסחר במגמה מעורבת למול העיקריים על רקע ציפיות להעלאת ריבית באירופה בעתיד הקרוב ואי העלאת ריבית ביפן, מאידך. סוחרים צופים דשדוש בתקופה הקרובה כיוון שגם ריבית ה-FED בארה"ב צפויה להמשיך לעלות והפער של 2.00% בין ארה"ב לאירופה צפוי להישמר. כלכלנים צופים כי הריבית בארה"ב צפויה להגיע למעל 4.50% במהלך חציה הראשון של 2006 לכל המאוחר ועל כן הדולר עדיין נמצא בעמדת כוח למול העיקריים ובמיוחד למול היין.
היומן האמריקאי ריק מנתונים, יחסית, השבוע, לקראת חג ההודיה ביום חמישי ולכן אור הזרקורים יופנה לנתונים כלכליים באירופה ויפן. הנתון המרכזי השבוע מבחינת ארה"ב הוא פרסום פרוטוקולי ה-FED מפגישתם ב-1 לנובמבר מהם צפויים המשקיעים לקבל רושם כי הריבית תמשיך לעלות כל עוד יש צורך להכיל את רמת המחירים במדינה.
האירו נסחר בסימן התחזקות למול העיקריים לאחר שביום שישי האחרון רמז טרישה, נשיא הבנק האירופאי המשותף, כי העלאות ריבית צפויות לאחר יותר משנתיים של הקפאתה בגוש האירו. נראה כי המטבע האירופאי ימשוך תשומת לב גבוהה במיוחד בציפייה לנתונים כלכליים מספיק טובים שיצדיקו את העלאות הריבית לה רמז טרישה. היום צפוי טרישה להופיע בפני הפרלמנט האירופאי לקראת החלטת הריבית הקרובה ב-1 לדצמבר.
בנוסף צפויים להתפרסם השבוע נתוני מפתח באירופה כדוגמת סקר הסנטימנט העיסקי IFO הצפוי להתפרסם בגרמניה ביום חמישי. היום בשעה 12:00 (ישראל) צפוי להתפרסם מאזן הסחר האירופאי ולהצטמצם לגירעון של 0.30- מיליארד אירו. בשעה זו נסחר האירו סביב רמה של 140.55 למול היין ונראה כי קיים מרחב התחזקות נוסף. למול הדולר נסחר האירו סביב רמה של 1.1775.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
