ניו יורק שומרת על המומנטום החיובי: ריט מזנקת ב-10%

לאחר פרסום דו"חות חיוביים מוקדם יותר לפני פתיחת המסחר. מניות הטכנולוגיה מובילות את המגמה החיובית. הנפט נסחר כמעט כל יום המסחר מתחת לקו ה-60 דולר לחבית. מרקורי ממשיכה להתרסק ומאבדת קרוב ל-30%.
יניב לפן |

כשעתיים לפני הסגירה המדדים בוול סטריט נסחרים בעליות שערים חדות. מניות הטכנולוגיה מובילות את המגמה החיובית למרות חדשות מאכזבות מצד כמה חברות מובילות ביניהן Sun Microsystems ו-Symantec. מחירי הנפט נסחרים בדשדוש סביב רמות ה-60 דולר לחבית לאחר פרסום דו"ח מלאי מצויין, שהותיר את צפי האנליסטים הרחק מאחור.

חודש אוקטובר הסתיים והשווקים מסתכלים קדימה לחודשי נובמבר ואוקטובר שבממוצע מניבים תשואות גבוהות יותר. אתמול התעקבו המדדים בהמתנה להודעת הפד אבל היום הם נראים מוכנים מתמיד להמשיך את מגמת העלייה שנפתחה בסוף השבוע האחרון.

מדד הנאסד"ק עולה ב-1.33% לשער של 2,141 נקודות. מדד הדאו עולה ב-0.69% לשער של 10,478.

עונת הדו"חות נמצאת בעיצומה וזרם הדו"חות ממשיך לשטוף את וול סטריט. המשקיעים ממשיכים לסחור בהתאם לציפיות התוצאות הרבעוניות.

הפדרל ריזרב האמריקני עמד בציפיות והעלה בפגישתו אתמול את שער הריבית הדולרית בשיעור של 0.25% לרמה של 4%, הרמה הגבוהה ביותר ב-4 וחצי השנים האחרונות. מדובר בהעלאה ה-12 הרצופה במספר, מאז החל הפד להעלות בהדרגה את שערי הריבית ביוני 2004.

בפד הוסיפו, כי התפתחותה של אינפלציה אינה חשש מרכזי, זאת למרות מחירי הנפט והדלק הגועים. אמירה זו צפויה להמשיך ולהשפיע על המסחר גם היום מאחר והחשש העיקרי של המשקיעים האמריקנים הייתה המשך צמיחתה של האינפלציה במשק האמריקני במימדים גבוהים מהצפוי.

מחירי הנפט ממשיכים לרדת היום ונסחרים מתחת לרמות ה-60 דולר לחבית. החששות מפני מחסור בנפט לחימום כרגע לא נראות כאופציה סבירה לאור פתיחת עונת חורף חמה יחסית באיזורים הצפון מזרחיים של ארה"ב. דו"ח מלאי הנפט האמריקני שפורסם היום הצביע על נתונים טובים בכל קטגוריות המלאי. מחיר חבית נפט עומד על 59.35 דולר לחבית.

מאקרו

בשבוע שעבר פורסם כי מלאי הנפט הגולמי זינק ב-4.4 מיליון חביות אל מול צפי לעלייה של 1.9 מיליון חביות בקרב האנליסטים. מלאי התזקיקים רשם ירידה חדה של 1.6 מיליון חביות אל מול צפי לירידה של 800 אלף חביות.

היום פורסם כי מלאי הנפט הגולמי עלה ב-2.7 מיליון חביות בשבוע שנגמר ב-28 לאוקטובר הרבה מעבר לצפי האנליסטים לעלייה של 2 מיליון חביות בלבד. מלאי התזקיקים ירד ב-200 אלף חביות אל מול צפי לירידה חדה הרבה יותר של 800 אלף חביות. מלאי הבנזין עלה במיליון חביות אל מול צפי לעלייה של 900 אלף חביות.

אמריקניות במרכז

חברת Johnson&Johnson (שסימולה: JNJ) הודיעה, מוקדם יותר היום, כי ייתכן ולא תשלים את עסקת רכישתה של יצרנית מכשירי הרפואה Guidant (שסימולה:GDT). בחברה אמרו כי הם מודאגים ממספר התפתחויות שהתרחשו לאחרונה, בין היתר ציינו מספר מוצרים שהורדו מהמדפים או הוחזרו לחברה בשל תקלות וחקירה רגולטורית שמתנהלת כנגד Guidant. מניות JNJ יורדות ב-0.68% לשער של 61.482 דולר ומניות Guidant יורדות ב-4.55% לשער של 60.23 דולר.

חברת שירותי הטלפוניה הגדולה, Deutsche Telekom (שסימולה: DT) דיווחה מוקדם יותר כי תחל סבב פיטורים של כ-32 אלף עובדים בטווח של כ-3 שנים. קיצוץ המשרות מגיע כחלק מתכנית ארגון מחדש רב שנתית של החברה. הנהלת החברה דיווחה כי התהליך צפוי לעלות כ-3.9 מיליארד דולר. מניות החברה עולות ב-3.56% לשער של 18.03 דולר.

Boeing (שסימולה: BA), ענקית יצרניות המטוסים, הודיעה היום כי איגוד המכונאים של החברה החליט לצאת לשביתה. לאחר כשלונו של משא ומתן שהתנהל ברגע האחרון, יצאו היום כ-1,500 מכונאים של החברה לשביתה. המכונאים דרשו מבואינג העלאה במשכורת ושיפור בתנאי הפנסייה וביטוח הבריאות. מניות החברה יורדות ב-0.32% לשער של 64.84 דולר.

Time Warner (שסימולה: TWX), חברת המדייה הגדולה בעולם, פרסמה מוקדם יותר את דו"חותיה הרבעוניים. החברה דיווחה על זינוק של 80% ברווחי הרבעון השלישי ל-897 מיליון דולר אל מול רווח של 499 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. לאור התוצאות הטובות הודיעה הנהלת החברה כי תגדיל את תכנית הרכישה בחזרה של חלק ממניותיה מ-5 מיליארד דולר ל-12.5 מיליארד דולר. מניות החברה עולות ב-2.05% לשער של 17.93 דולר.

ישראליות

מניות חברת מרקיורי (שסימולה: MERQE) מרכזות עניין רב בוול סטריט. היום נודע כי מייסד, יו"ר ומנכ"ל החברה, אמנון לנדן, נאלץ לפרוש מתפקידו. ועדה שהוקמה מטעם הרשות לניירות ערך האמריקנית קבעה כי לנדן יחד עם שני בכירים בחברה, היו מודעים לאי סדרים כספיים. מרקורי, שהיתה צפויה לפרסם היום את תוצאות הרבעון השלישי הודיעה כי תדחה את פרסום הדוחות הכספיים שלה. מניות החברה יורדות ב-29.74% לשער של 24.51 דולר.

מניות קומפיוג'ן (שסימולה: CGEN) יסחרו על רקע פרסום תוצאות הרבעון השלישי של השנה. מהדוחות עולה כי ההכנסות רשמו ירידה של 20% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו ב-761 אלף דולר, בהשוואה ל-971 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד הנקי של החברה ברבעון החולף נותר ללא שינוי, והסתכם ב-3.6 מיליון דולר. מניות החברה יורדות ב-3.97% לשער של 2.90 דולר.

אטיוניטי (שסימולה: ATTU) פרסמה מוקדם יותר את דו"חותיה הרבעוניים. החברה דיווחה כי ההכנסות ברבעון השלישי של שנת 2005 עמדו על 3.346 מיליון דולר, עלייה של 15% ביחס להכנסות של 2.917 מיליון דולר באותה תקופה בשנה שעברה. ההפסד התפעולי עמד על 958 אלף דולר ירידה חדה ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה, אז עמד ההפסד התפעולי על 2.676 מיליון דולר. מניות החברה יורדות ב-0.45% לשער של 2.19 דולר.

חברת התוכנה הישראלית קליקסופטוור (שסימולה: CKSW) דיווחה מוקדם יותר כי ברבעון השלישי של שנת 2005 רשמה החברה הפסד של 307 אלף דולר אל מול רווח של 183 אלף דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. עם זאת החברה הצליחה לרשום גידול של 11% בהיקף ההכנסות שלה ברבעון הנוכחי שהסתכמו ב-6.1 מיליון דולר מול 5.5 מיליון דולר ב-2004. מניות החברה יורדות ב-8.67% לשער של 1.37 דולר.

בקווב (שסימולה: BWEB) דיווחה מוקדם יותר כי ההכנסות ברבעון השלישי של שנת 2005 עמדו על 1.78 מיליון דולר, עלייה של 51% אל מול הרבעון המקביל בשנה שעברה אז דיווחה החברה על הכנסות של 1.18 מיליון דולר, ההכנסות הרבעוניות הראו עלייה של 4% ביחס לרבעון הקודם. מניות החברה עולות ב-9.52% לשער של 46 סנט.

ריט (שסימולה: RITT) פרסמה מוקדם יותר את דו"חותיה הרבעוניים. הרווחים הרבעוניים של הרבעון השלישי של שנת 2005 עמדו על 7.158 מיליון דולר, עלייה של 65% אל מול הרבעון המקביל בשנה שעברה, אז דיווחה החברה על הכנסות של 4.331 מיליון דולר. הרווח הנקי ברבעון שהסתיים ב-30 לספטמבר עמד על 426 אלף דולר או 3 סנט למנייה אל מול הפסד נקי של 801 אלף דולר או 6 סנט למנייה ברבעון המקביל בשנה בעברה. מניות החברה יורדות ב-10.07% לשער של 2.68 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".