כלל ביטוח אשראי: נקבל ערבויות מהמבטח הגדול בעולם
כלל ביטוח אשראי, מקבוצת כלל ביטוח פנסיה ופיננסים, חתמה על הסכם למתן ערבויות עם קונצרן הביטוח אוילר הרמס, שהוא מבטח האשראי הגדול בעולם. הערבויות של כלל ביטוח אשראי הינן תחליף לערבויות בנקאיות הנדרשות בחוזים ליצואנים המתמודדים על מכרזים ופרויקטים בחו"ל.
מנכ"ל כלל ביטוח אשראי, אורי לוי, אמר כי הסכם שיתוף הפעולה, יאפשר לכלל ביטוח אשראי להציע לחברות ישראליות הפועלות באירופה ונדרשות למסור ערבויות לביצוע התחיייבויותיהן, ערבויות אשר יומצאו וייחתמו על ידי חברת EULER HERMES.
"זו הפעם הראשונה שחברת ביטוח מישראל חותמת על הסכם למתן ערבויות עם חברה מחו"ל. במקביל, חברת EULER HERMES תעניק באמצעות כלל ביטוח אשראי ערבויות ביצוע בישראל ללקוחותיה האירופיים. עבור יצואנים ישראלים מדובר בהקלה משמעותית", הוסיף לוי.
ערבויות ביצוע הן תנאי בכל מכרז ציבורי וממשלתי. תפקיד הערבויות להבטיח כי החברות הזוכות במכרז אכן יעמדו בהתחייבויותיהן החוזיות. יצואנים ישראלים השתמשו עד כה בערבויות בנקאיות למכרזים בחו"ל ועתה, באמצעות ה-FRONTING של EULER HERMES, יוכלו ליהנות מיתרונות של חברת ביטוח לשם קבלת ערבויות .
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
