המדור ההיסטורי - והפעם על ג'ון ג'ייקוב אסטור
ג'ון ג'ייקוב אסטור (1763-1848) עשה את הונו מעסקי הפרווה והנדל"ן. הוא המייסד של שושלת אסטור המפורסמת שהיתה בזמנה המשפחה העשירה ביותר בארה"ב. היא החזיקה בתואר במהלך המאה ה-19, כאשר במאה ה-20 החל הונה להדלל. אך המורשת שהותירה אחריה ממשיכה להתקיים עוד היום. מלבד הספרייה הציבורית בניו יורק שמה נישא גם במוקדי פאר ומוקדי חיים שונים ברחבי ארה"ב כמו הוולדורף-אסטוריה המפורסם, העיירה אסטור אשר בפלורידה ואינספור רחובות, פארקים ובתי משפט ציבוריים.
ג'ון ג'ייקוב אסטור נולד בוולדורף שבגרמניה. את לימודי האנגלית שלו ניהל בלונדון, שם עבד אצל אחיו שייצר אז כלי נגינה. לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית, בשנת 1784, עבר ג'ון לארה"ב שם הקים חנות פרטית למכירת פרוות. "הסכם ג'יי" שנחתם אז בין ארה"ב ובין האימפרייה הבריטית עזרו לג'ון לחדור לשווקים חדשים באיזורים הצפוניים של ארה"ב. עד שנת 1800 צבר ג'ון הון של כ-250 אלף דולר והפך לאחד האנשים המובילים בעסקי סחר הפרוות.
בשנת 1800 החל ג'ון בסחר פרוות עם סין הענקית. הוא ניצל הסכם סחר עם האימפרייה הבריטית בו נאמר כי סוחרים אמריקנים לא צריכים אישור לסחור בנמלים אשר לאימפרייה הבריטים מונופול על הסחר בהם. האמברגו של תומס ג'פרסון בשנת 1807 פגע קשות בעסקי הייצוא שלו. על מנת למנוע קריסה עיסקית הקים ג'ון, באישור הממשל, את חברת "American Fur Company". בשנת 1808 הקימה החברה שתי חברות בת על מנת לשלוט בכל תנועת הפרוות בנהר קולומביה ואיזור האגמים הגדולים.
המלחמה של שנת 1812 פגעה שוב בעסקי החברה אך ב-1817 עמדה החברה שוב על הרגליים ואישררה את מקומה כמובילת שוק בתחום. ב-1833 הקים אסטור את "בית אסטור" שהפך למרכז העיסקי של חברת "American Fur Company" ולמרכז העולמי לסחר בפרוות. אסטור פרש מהחברה בשנת 1834.
לאחר הפרישה החל אסטור לעסוק בהשקעות נדל"ן בניו יורק. תוך כדי ניהול עסקיו הפך לתומך נלהב של תרבות וחינוך. בזמן מותו נאמד הונו על כ-20 מיליון דולר, הוא היה אז האדם העשיר ביותר בארה"ב. את מרבית הונו השאיר לבנו השני וויליאם בקהווס אסטור ואת השאר העניק לספרייה הציבורית בניו יורק.
מאת: יניב לפן.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
