יובל בן זאב חותך תחזיות הרווח ל-5 הבנקים הגדולים
בעקבות אישורה של הרפורמה במס החליט האנליסט יובל בן זאב לעדכן את תחזיותיו עבור תוצאות הבנקים ברבעון השני של השנה. בשורה התחתונה, הוא מעריך, התוצאות תהיינה נמוכות מאלו של הרבעון המקביל, כשהבינ"ל צפוי לדעתו להיות הבנק שיבלטו לטובה בשיפור התוצאות ובנק לאומי יבלטו בירידה שהוא עתיד להציג ברווח הנקי, למרות תרומתן הגבוהה של החברות המוחזקות על ידו.
אמנם, בן זאב חוזה כי הרפורמה תביא לשיפור ברווח הנקי של הבנקים בשנים הבאות, אולם מאידך הוא אומר צפוי ההשפעה שלילית ברבעון השני עקב שחיקת נכס המס הנדחה והגדלת הוצאות המס ברבעון זה.
האנליסט של כלל פיננסים בטוחה חוזה כעת לבנק הפועלים רווח של 510 מיליון שקל עם שיעור תשואה על ההון של 13.4%, לעומת תחזיותיו הקודמות לרווח של 557 מיליון דולר ושיעור ROE של 14.8%. הוא מציין, כי התיקון כולל גם עדכון לגבי הרווח הצפוי ממכירת סיגניצ'ר ומזכיר, כי הבנק לא מימש את מלוא מניותיו בסיגניצ'ר, כך שלא כל הרווח ייזקף ברבעון זה).
לבנק לאומי הוא חוזה רווח של 451 מיליון שקל עם תשואה על ההון של 12.2%, לעומת תחזיותיו הקודמות לרווח של 511 מיליון דולר ותשואה של 13.9%. הוא מציין, כי לבנק יש את יתרת המס הנדחה הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית בישראל (כ-1.3 מיליארד שקל), כך שההשפעה השלילית על התוצאות בו צפויה להיות הגבוהה ביותר.
נקדוה חיובית שמציין האנליסט בהקשר לשני הבנקים הגדולים במדינה היא בכך שהסדר המימון החדש שנחתם עם טאואר וגיוס האג"ח להמרה שמבצעת החברה בימים אלו ישפיעו לטובה על הקטנת ההפרשות בגין לווה זה.
173 מיליון שקל חוזה האנליסט של בית השהקעות לשורה התחתונה של דיסקונט. התשואה על ההון הוא חוזה תגיע ל-11.1%. במקור, טרם אישורה של הרפורמה במס הוא חזה לבנק השלישי בגודלו במדינה רווח של 178 מיליון שקל ו-ROE של 11.5%. מדובר בהשפעה לא גבוהה לל המסתכמת ב-5 מיליון שקל וזאת, מסביר בן זאב, בגלל הפסדים צבורים להעברה.
לשני הבנקים הנותרים בחמישיה - מזרחי והבינ"ל חוזה האנליסט רווח של 139 ו-100 מיליון שקל, בהתאמה ותשואה על ההון של 13.8% ו-10.5%, בהתאמה (לעומת 149 ו-107 מיליון שקל בתחזית המקורית לצד תשואה על ההון של 14.8% ו-11.2%, בהתאמה.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
