יובל בן זאב חותך תחזיות הרווח ל-5 הבנקים הגדולים
בעקבות אישורה של הרפורמה במס החליט האנליסט יובל בן זאב לעדכן את תחזיותיו עבור תוצאות הבנקים ברבעון השני של השנה. בשורה התחתונה, הוא מעריך, התוצאות תהיינה נמוכות מאלו של הרבעון המקביל, כשהבינ"ל צפוי לדעתו להיות הבנק שיבלטו לטובה בשיפור התוצאות ובנק לאומי יבלטו בירידה שהוא עתיד להציג ברווח הנקי, למרות תרומתן הגבוהה של החברות המוחזקות על ידו.
אמנם, בן זאב חוזה כי הרפורמה תביא לשיפור ברווח הנקי של הבנקים בשנים הבאות, אולם מאידך הוא אומר צפוי ההשפעה שלילית ברבעון השני עקב שחיקת נכס המס הנדחה והגדלת הוצאות המס ברבעון זה.
האנליסט של כלל פיננסים בטוחה חוזה כעת לבנק הפועלים רווח של 510 מיליון שקל עם שיעור תשואה על ההון של 13.4%, לעומת תחזיותיו הקודמות לרווח של 557 מיליון דולר ושיעור ROE של 14.8%. הוא מציין, כי התיקון כולל גם עדכון לגבי הרווח הצפוי ממכירת סיגניצ'ר ומזכיר, כי הבנק לא מימש את מלוא מניותיו בסיגניצ'ר, כך שלא כל הרווח ייזקף ברבעון זה).
לבנק לאומי הוא חוזה רווח של 451 מיליון שקל עם תשואה על ההון של 12.2%, לעומת תחזיותיו הקודמות לרווח של 511 מיליון דולר ותשואה של 13.9%. הוא מציין, כי לבנק יש את יתרת המס הנדחה הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית בישראל (כ-1.3 מיליארד שקל), כך שההשפעה השלילית על התוצאות בו צפויה להיות הגבוהה ביותר.
נקדוה חיובית שמציין האנליסט בהקשר לשני הבנקים הגדולים במדינה היא בכך שהסדר המימון החדש שנחתם עם טאואר וגיוס האג"ח להמרה שמבצעת החברה בימים אלו ישפיעו לטובה על הקטנת ההפרשות בגין לווה זה.
173 מיליון שקל חוזה האנליסט של בית השהקעות לשורה התחתונה של דיסקונט. התשואה על ההון הוא חוזה תגיע ל-11.1%. במקור, טרם אישורה של הרפורמה במס הוא חזה לבנק השלישי בגודלו במדינה רווח של 178 מיליון שקל ו-ROE של 11.5%. מדובר בהשפעה לא גבוהה לל המסתכמת ב-5 מיליון שקל וזאת, מסביר בן זאב, בגלל הפסדים צבורים להעברה.
לשני הבנקים הנותרים בחמישיה - מזרחי והבינ"ל חוזה האנליסט רווח של 139 ו-100 מיליון שקל, בהתאמה ותשואה על ההון של 13.8% ו-10.5%, בהתאמה (לעומת 149 ו-107 מיליון שקל בתחזית המקורית לצד תשואה על ההון של 14.8% ו-11.2%, בהתאמה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
