יובל בן זאב חותך תחזיות הרווח ל-5 הבנקים הגדולים
בעקבות אישורה של הרפורמה במס החליט האנליסט יובל בן זאב לעדכן את תחזיותיו עבור תוצאות הבנקים ברבעון השני של השנה. בשורה התחתונה, הוא מעריך, התוצאות תהיינה נמוכות מאלו של הרבעון המקביל, כשהבינ"ל צפוי לדעתו להיות הבנק שיבלטו לטובה בשיפור התוצאות ובנק לאומי יבלטו בירידה שהוא עתיד להציג ברווח הנקי, למרות תרומתן הגבוהה של החברות המוחזקות על ידו.
אמנם, בן זאב חוזה כי הרפורמה תביא לשיפור ברווח הנקי של הבנקים בשנים הבאות, אולם מאידך הוא אומר צפוי ההשפעה שלילית ברבעון השני עקב שחיקת נכס המס הנדחה והגדלת הוצאות המס ברבעון זה.
האנליסט של כלל פיננסים בטוחה חוזה כעת לבנק הפועלים רווח של 510 מיליון שקל עם שיעור תשואה על ההון של 13.4%, לעומת תחזיותיו הקודמות לרווח של 557 מיליון דולר ושיעור ROE של 14.8%. הוא מציין, כי התיקון כולל גם עדכון לגבי הרווח הצפוי ממכירת סיגניצ'ר ומזכיר, כי הבנק לא מימש את מלוא מניותיו בסיגניצ'ר, כך שלא כל הרווח ייזקף ברבעון זה).
לבנק לאומי הוא חוזה רווח של 451 מיליון שקל עם תשואה על ההון של 12.2%, לעומת תחזיותיו הקודמות לרווח של 511 מיליון דולר ותשואה של 13.9%. הוא מציין, כי לבנק יש את יתרת המס הנדחה הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית בישראל (כ-1.3 מיליארד שקל), כך שההשפעה השלילית על התוצאות בו צפויה להיות הגבוהה ביותר.
נקדוה חיובית שמציין האנליסט בהקשר לשני הבנקים הגדולים במדינה היא בכך שהסדר המימון החדש שנחתם עם טאואר וגיוס האג"ח להמרה שמבצעת החברה בימים אלו ישפיעו לטובה על הקטנת ההפרשות בגין לווה זה.
173 מיליון שקל חוזה האנליסט של בית השהקעות לשורה התחתונה של דיסקונט. התשואה על ההון הוא חוזה תגיע ל-11.1%. במקור, טרם אישורה של הרפורמה במס הוא חזה לבנק השלישי בגודלו במדינה רווח של 178 מיליון שקל ו-ROE של 11.5%. מדובר בהשפעה לא גבוהה לל המסתכמת ב-5 מיליון שקל וזאת, מסביר בן זאב, בגלל הפסדים צבורים להעברה.
לשני הבנקים הנותרים בחמישיה - מזרחי והבינ"ל חוזה האנליסט רווח של 139 ו-100 מיליון שקל, בהתאמה ותשואה על ההון של 13.8% ו-10.5%, בהתאמה (לעומת 149 ו-107 מיליון שקל בתחזית המקורית לצד תשואה על ההון של 14.8% ו-11.2%, בהתאמה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
