יובל בן זאב חותך תחזיות הרווח ל-5 הבנקים הגדולים
בעקבות אישורה של הרפורמה במס החליט האנליסט יובל בן זאב לעדכן את תחזיותיו עבור תוצאות הבנקים ברבעון השני של השנה. בשורה התחתונה, הוא מעריך, התוצאות תהיינה נמוכות מאלו של הרבעון המקביל, כשהבינ"ל צפוי לדעתו להיות הבנק שיבלטו לטובה בשיפור התוצאות ובנק לאומי יבלטו בירידה שהוא עתיד להציג ברווח הנקי, למרות תרומתן הגבוהה של החברות המוחזקות על ידו.
אמנם, בן זאב חוזה כי הרפורמה תביא לשיפור ברווח הנקי של הבנקים בשנים הבאות, אולם מאידך הוא אומר צפוי ההשפעה שלילית ברבעון השני עקב שחיקת נכס המס הנדחה והגדלת הוצאות המס ברבעון זה.
האנליסט של כלל פיננסים בטוחה חוזה כעת לבנק הפועלים רווח של 510 מיליון שקל עם שיעור תשואה על ההון של 13.4%, לעומת תחזיותיו הקודמות לרווח של 557 מיליון דולר ושיעור ROE של 14.8%. הוא מציין, כי התיקון כולל גם עדכון לגבי הרווח הצפוי ממכירת סיגניצ'ר ומזכיר, כי הבנק לא מימש את מלוא מניותיו בסיגניצ'ר, כך שלא כל הרווח ייזקף ברבעון זה).
לבנק לאומי הוא חוזה רווח של 451 מיליון שקל עם תשואה על ההון של 12.2%, לעומת תחזיותיו הקודמות לרווח של 511 מיליון דולר ותשואה של 13.9%. הוא מציין, כי לבנק יש את יתרת המס הנדחה הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית בישראל (כ-1.3 מיליארד שקל), כך שההשפעה השלילית על התוצאות בו צפויה להיות הגבוהה ביותר.
נקדוה חיובית שמציין האנליסט בהקשר לשני הבנקים הגדולים במדינה היא בכך שהסדר המימון החדש שנחתם עם טאואר וגיוס האג"ח להמרה שמבצעת החברה בימים אלו ישפיעו לטובה על הקטנת ההפרשות בגין לווה זה.
173 מיליון שקל חוזה האנליסט של בית השהקעות לשורה התחתונה של דיסקונט. התשואה על ההון הוא חוזה תגיע ל-11.1%. במקור, טרם אישורה של הרפורמה במס הוא חזה לבנק השלישי בגודלו במדינה רווח של 178 מיליון שקל ו-ROE של 11.5%. מדובר בהשפעה לא גבוהה לל המסתכמת ב-5 מיליון שקל וזאת, מסביר בן זאב, בגלל הפסדים צבורים להעברה.
לשני הבנקים הנותרים בחמישיה - מזרחי והבינ"ל חוזה האנליסט רווח של 139 ו-100 מיליון שקל, בהתאמה ותשואה על ההון של 13.8% ו-10.5%, בהתאמה (לעומת 149 ו-107 מיליון שקל בתחזית המקורית לצד תשואה על ההון של 14.8% ו-11.2%, בהתאמה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
