יובל בן זאב חותך תחזיות הרווח ל-5 הבנקים הגדולים
בעקבות אישורה של הרפורמה במס החליט האנליסט יובל בן זאב לעדכן את תחזיותיו עבור תוצאות הבנקים ברבעון השני של השנה. בשורה התחתונה, הוא מעריך, התוצאות תהיינה נמוכות מאלו של הרבעון המקביל, כשהבינ"ל צפוי לדעתו להיות הבנק שיבלטו לטובה בשיפור התוצאות ובנק לאומי יבלטו בירידה שהוא עתיד להציג ברווח הנקי, למרות תרומתן הגבוהה של החברות המוחזקות על ידו.
אמנם, בן זאב חוזה כי הרפורמה תביא לשיפור ברווח הנקי של הבנקים בשנים הבאות, אולם מאידך הוא אומר צפוי ההשפעה שלילית ברבעון השני עקב שחיקת נכס המס הנדחה והגדלת הוצאות המס ברבעון זה.
האנליסט של כלל פיננסים בטוחה חוזה כעת לבנק הפועלים רווח של 510 מיליון שקל עם שיעור תשואה על ההון של 13.4%, לעומת תחזיותיו הקודמות לרווח של 557 מיליון דולר ושיעור ROE של 14.8%. הוא מציין, כי התיקון כולל גם עדכון לגבי הרווח הצפוי ממכירת סיגניצ'ר ומזכיר, כי הבנק לא מימש את מלוא מניותיו בסיגניצ'ר, כך שלא כל הרווח ייזקף ברבעון זה).
לבנק לאומי הוא חוזה רווח של 451 מיליון שקל עם תשואה על ההון של 12.2%, לעומת תחזיותיו הקודמות לרווח של 511 מיליון דולר ותשואה של 13.9%. הוא מציין, כי לבנק יש את יתרת המס הנדחה הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית בישראל (כ-1.3 מיליארד שקל), כך שההשפעה השלילית על התוצאות בו צפויה להיות הגבוהה ביותר.
נקדוה חיובית שמציין האנליסט בהקשר לשני הבנקים הגדולים במדינה היא בכך שהסדר המימון החדש שנחתם עם טאואר וגיוס האג"ח להמרה שמבצעת החברה בימים אלו ישפיעו לטובה על הקטנת ההפרשות בגין לווה זה.
173 מיליון שקל חוזה האנליסט של בית השהקעות לשורה התחתונה של דיסקונט. התשואה על ההון הוא חוזה תגיע ל-11.1%. במקור, טרם אישורה של הרפורמה במס הוא חזה לבנק השלישי בגודלו במדינה רווח של 178 מיליון שקל ו-ROE של 11.5%. מדובר בהשפעה לא גבוהה לל המסתכמת ב-5 מיליון שקל וזאת, מסביר בן זאב, בגלל הפסדים צבורים להעברה.
לשני הבנקים הנותרים בחמישיה - מזרחי והבינ"ל חוזה האנליסט רווח של 139 ו-100 מיליון שקל, בהתאמה ותשואה על ההון של 13.8% ו-10.5%, בהתאמה (לעומת 149 ו-107 מיליון שקל בתחזית המקורית לצד תשואה על ההון של 14.8% ו-11.2%, בהתאמה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
