אלפי עובדים יוכלו לממש מיידית אופציות במאות מ' ד'
אלפי עובדי היי-טק וחברות אחרות יוכלו להתחיל ולממש מיידית, במדורג, אופציות בשווי מאות מליוני דולרים. כך אומרים היום בפורום ה-CFO בעקבות קבלת דרישת הפורום לקיצור תקופת ההמתנה (VESTING), ע"י וועדת הכספים ביום חמישי האחרון.
הוועדה קיבלה את דרישת הפורום במסגרת הדיונים על רפורמת המיסוי החדשה. הרפורמה שאושרה ע"י וועדת הכספים תעבור לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. מדובר באופציות אותן קיבלו עובדי חברות ההיי-טק ואחרות במהלך שלוש השנים האחרונות ואשר עד כה לא יכלו לממשן עד ינואר 2006. ההערכה היא כי מדובר בקיצור המימוש לעובדי כ-100 חברות ישראליות הנסחרות בנאסד"ק, ומספר דומה של חברות הנסחרות בת"א וב-AIM.
להערכת הפורום, המאגד את סמנכ"לי הכספים הבכירים במשק, קבלת השינוי המאפשר לעובדי ההיי-טק לממש בחודשים הקרובים אופציות במאות מליוני דולרים תכניס לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים שכן מימוש האופציות ע"י העובדים כרוך בתשלום מס בגובה 25%.
על פי ההחלטה שהתקבלה בוועדת הכספים, שקיבלה את יוזמת הפורום, וזכתה לתמיכתם של איתן רוב וג'קי מצא, תקופת ההמתנה לגבי הקצאות חדשות, התקצרה בין מ-30 חודשים ל-24 חודשים.
וועדת הכספים קיבלה גם את דרישת הפורום לגבי אופציות שכבר הוקצו והחליטה שלגבי אופציות שהוקצו החל מינואר 2003, משך תקופת ההמתנה (VESTING) עד מימושן תהיה הטוב מבין שנתיים וחצי או שוטף + שנתיים.
בפורום ה-CFO אומרים, כי בפועל יוכלו עובדי ההיי-טק להתחיל ולממש את האופציות החל מקבלת הרפורמה בכנסת והדבר יעשה במדורג עד ינואר 2006. קיצור זמן ההמתנה יאפשר לעובדים שקיבלו אופציות לממש אותן לפי שיקול דעתם, למקסם את רווחיהם וכך תמקסם גם המדינה את הכנסותיה ממיסוי המימוש.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
