העוצמה של וול סטריט הגיעה השבוע גם לתל אביב
המשקיעים בבורסה לניירות ערך בתל אביב לא זכו כבר זמן רב לשבוע חיובי ביותר שהסתיים בעליות חדות במרבית המדדים. העליות השערים שהחלו ביומו הראשון של השבוע נמשכו עד ליום החותם 5 ימים ברציפות. במסחר התוך יומי נעו מדדים אלו גם בטריטוריה האדומה אך האווירה האופטימית גברה כשהפיגוע שהתרחש ביום ג' הצליח להעיב על פתיחת המסחר לשעות ספורות בלבד.
אז מה מאחורי העליות?. בבחינת תנאי השוק לא השתנה שום דבר השבוע, לא היו מעשים או דיבורים שיצרו ציפיות, ותהליך ההתנתקות עמד באותה נקודה. את הדחיפה המשמעותית קיבלו המדדים המקומיים מעמיתיהם מעבר לים. בורסות ניו יורק החלו בריצה ביום ו' האחרון ונמשכו עד לסיומו. ברקע לעליות בוול סטריט, נתוני מאקרו מעודדים, דוחות מרשימים והרגשה כי הרבעון השני המגמגמם כבר מאחורנו.
מדד ת"א 25 רשם את העליה הגבוהה ביותר מקרב המדדים העיקריים וזינק בסיכום שבועי ב-4.89%, כשהוא מתמקם ברמת 665.79 נקודות, מדד ת"א 100 עלה ב-4.46% לרמת 680.35 נקודות, מדד הבנקים התרומם ב-4.46% ומדד ת"א 75 עלה ב-4.06%. מדד התל טק 15, שאמור היה להנות מהעליות בנאסד"ק, רשם את העליה הנמוכה ביותר, זאת בעקבות הירידות החדות שנרשמו המניות תדיראן קשר, אודיוקודס וגיוון. בסיכום שבועי עלה מדד התל טק 15 בשעור של 0.59% בלבד.
מדד המחירים לצרכן
מחר צפויה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם את מדד חודש יוני האחרון. על פי הערכות כלכלנים בשוק, צפוי המדד לעלות בשעור של 0.2%. הערכה היא כי המדד יושפע מירידה עונתית חדה במחירי הפירות והירקות הטריים ומירידה במחירי הדלקים ובתעריפי "בזק". מנגד, צפויים לאזן מחירי הסיגריות המיובאות וההוצאות על נסיעות לחו"ל. בנוסף, ישפיע פיחות השקל ביחס לדולר, שהסתכם במהלך החודש בשיעור ממוצע של 2.3%.
מטבעות
לאחר חודש של התחזקות עקבית במטבע האמריקני, נבלם השבוע הדולר ונסוג לרמתו מאז ה-20 ליוני למול השקל הישראלי. תנאי השוק המקומי לא השתנו כלל וכל ההשפעה על הדולר הגיעה מעבר לים, שם נחלש למול מרבית המטבעות העיקריים. בשני ימי המסחר הראשונים של השבוע ירד הדולר ב-1.8%, ירידות חדות שלא היה ברור לאן הן מובילות. אך כאמור המסחר שקל-דולר הושפע בעיקרו מהמסחר העולמי, וביום ד' פורסם הנתון החשוב והמשפיע ביותר על הדולר - הגירעון האמריקני, תוצאותיו הפתיעו והגרעון הצטמצם מעבר למצופה, דבר שהביא באופן מידי להתחזקות מחודשת במטבע האמריקני. אך בסיכום שבועי השיל הדולר כ-1.6% כשבשני ימי המסחר האחרונים הוסיף כ-0.18% בלבד.
השוק הסולידי
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
