נפט-גז

המלצות 'ועדת צמח' יצרו ראלי מטורף במניות הגז - מניית אבנר מזנקת 7.2%

UBS: "הדרך להכנסת שותף בינלאומי סלולה". דש: "המניות מתומחרות בחסר משמעותי". ומה עושות כעת המניות? צפו בטבלה
אריאל אטיאס | (20)

"אנחנו רואים בהמלצות כחדשות חיוביות לסקטור שיספקו קרקע מוצקה למודל ייצוא ויסללו את הדרך להכנסת שותף בינלאומי לפרויקט הנזלת גז (LNG)", כך אומר הבוקר רוני בירון, אנליסט האנרגיה של UBS. "במיוחד, אנחנו רואים אפסייד ל'לוויתן', שהינו יותר מוטה לשוק הייצוא. אנחנו מאמינים שרמות המחירים הנוכחיות משקפות תמחור של כ-1 דולר ל-BOE (שווה ערך חבית נפט) לגז הטבעי ב'לוויתן' ומתעלמות מהפרוספקטים לנפט".

אחר חודשים ארוכים של המתנה מורטת עצבים, אמש (ד') פורסמו המסקנות הסופיות של ועדת צמח לבחינת מדיניות הממשלה בנושא ייצוא הגז הטבעי מהמאגרים שנתגלו. ההמלצה העיקרית של הדו"ח לא השתנתה וההמלצה להבטיח את צרכי המשק ל-25 השנים הקרובות חזרה על עצמה גם בדו"ח הסופי. עם זאת, עודכנה כלפי מעלה תחזית הביקוש לגז הטבעי ב-25 השנים הקרובות כלפי מעלה מרמה של 417 מיליארד מטר מעוקב (BCM) לכ-450 BCM.

במקביל, הוועדה ממליצה להגביל את ייצוא הגז הטבעי ל-500 BCM אשר שקולים לכ-18TCF של גז טבעי. מבדיקת Bizportal של המסקנות הסופיות של וועדת צמח עולה תמונה שעשויה לעודד את ייצוא הגז הטבעי מהמאגרים הגדולים 'תמר' ו'לוויתן' ושתאפשר להן לשריין ייצוא גז טבעי בהיקף של עד 75% מגודלו.

לדעת UBS, המרוויחות הפוטנציאליות מההמלצות הן רציו יהש, שהינה שחקנית טהורה של 'לוויתן' עם החזקה של 15% וחברות קבוצת דלק, דלק קידוחים ואבנר. בבנק השוויצרי חוזרים על מחירי יעד של 46 אג' לרציו (אפסייד של 83%), 3.13 שקל לאבנר יהש (אפסייד של 66%), 17.3 שקל לדלק קידוחים יהש (אפסייד של 65%). דלק קבוצה מקבלת המלצת קנייה במחיר יעד של 900 שקל (אפסייד של 60%).

מסחר בזכויות הייצוא

ערן יונגר, אנליסט האנרגיה של מגדל שוקי הון גם רואה בחיוב את ההמלצות הסופיות של ועדת צמח ומצביע על 3 נקודות עיקריות: אפשרות "לסחור" בזכויות הייצוא בין מאגרים; תמיכת המדינה בפיתוח מאגרים קטנים; מתקני הייצוא שיהיו במים הטריטוריאלים.

"אנו סבורים כי נקודות אלו למעשה מאפשרות ייצוא של כ- 75% ממאגר 'לוויתן' ויביאו לכדאיות הפיתוח מוקדם יותר. כמו כן, תמיכת המדינה בפיתוח מאגרים קטנים עשויה לסייע לפיתוח מאגרים נוספים שבבעלות הקבוצה כמו 'תנין', 'דולפין' ואף 'דלית'.

"לאחר סגירה של מרבית החוזים בתמר, המלצות אלו סוללות את הדרך לתחילת פיתוח מאגר לוויתן ואף להכנסת שותף זר אשר עשוי להציף ערך ולהקדים תקבול מהמאגרים ובכך להקטין את הסיכון בהשקעה בשותפויות", מסכם יונגר.

מתומחרות בחסר משמעותי

אמיר פוסטר, אנליסט אנרגיה רואה בהמלצות כמצוינות למשק האנרגיה, למדינה, לחברות ולמשקיעים. "נותנים פה אור ירוק להתקדם בפרויקטים הגדולים ובעיקר ב'לוויתן'. מדובר בהמלצות המאפשרות להכניס שותף אסטרטגי לפרויקט. צריך כמובן לראות שההמלצות עוברות בכנסת בצורה הזאת. השלב הבא יהיה שלב המעשים בו צריך לוודא שהפרויקטים ומשק האנרגיה מתקדם, כלומר שההמלצות מתורגמות למעשים. יהיו התנגדויות בדרך אבל צריך לוודא שתרחיש של עיכוב הקמת כניסה צפוני שראינו ב'תמר' לא יחזור על עצמו".

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    עד סוף היום המניה מינוס 20% (ל"ת)
    א 30/08/2012 11:11
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אלון 30/08/2012 11:09
    הגב לתגובה זו
    והמשקיעים התמימים אוכלים אותה
  • נועם 02/09/2012 08:06
    הגב לתגובה זו
    רציו לא תמימים, אילו ידעת מי מושקע שם, גם אתה היית שם
  • 11.
    דני 30/08/2012 11:04
    הגב לתגובה זו
    לא מצליח להבין איך משלמים לאנליסט לומר שטויות... ובטח שלא יודה בטעויות שלך בניתוח של רציו
  • טט 30/08/2012 11:21
    הגב לתגובה זו
    מידי פעם יש עליות כמו היום ואז כולם מנגחים אותו
  • רוני 31/08/2012 06:44
    כשרציו היתה ב 50 ואפילו 60 הוא נתן לה המלצת קניה . אחרי שרציו התרסקה לשער 24 הוא נתן לה תשואת חסר . ירון זר אנליסט פשוט גרוע . איך אפשר לתת תשואת חסר לרציו עם 2.5 tcf בשער 24 , הנה עברו רק שבועיים מההמלצה שלו למכור רציו , מאז רציו עלתה 16 אחוז . אז אם ירון זר אנליסט אני צינצנת .
  • 10.
    מבין 30/08/2012 10:50
    הגב לתגובה זו
    להתיחס למניה כעל השקעה לטווח ארוך. לשים וללכת לישון כך אני נוהג
  • טיבי 30/08/2012 11:29
    הגב לתגובה זו
    או שער 200) בביטחון שאני לא מבין מאיפה בא (חוץ מאופטימיות שעושה טוב) ובסוף לא קרה דבר. גם לפני גילוי גז דיברו על שער 100 (ללא נפט!!!) ולא עבר את ה 100, אז למה סתם לכתוב? שכחחת שאת המלצות ששינסקי לא ביטלו? הן קיימות ומשפיעות.
  • 9.
    קורא תגובות וכתבות מנפולטיבייות מסכנים המשקיעים התממים (ל"ת)
    המחשב 30/08/2012 10:43
    הגב לתגובה זו
  • אתה צודק אבל כשהחברה חוגגים, מי מקשיב? (ל"ת)
    אפי 30/08/2012 11:08
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מתבונן 30/08/2012 10:43
    הגב לתגובה זו
    שמה שכנראה מומלץ ייושם ,שלא כמו המלצות רבות אחרות.
  • 7.
    כתבה להסתיר את הבאות תפסיקו להפסיד בתמימות (ל"ת)
    המחשב 30/08/2012 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הנסיך הפרסי 30/08/2012 10:40
    הגב לתגובה זו
    בשורות טובות לכלל סקטור הגז , שחטף הרבה כאפות בתקופה האחרונה.
  • 5.
    היכן ירון זר ? האם הוא התפטר ? (ל"ת)
    גד 30/08/2012 10:36
    הגב לתגובה זו
  • ירון זר צדק כמעט בכל תחזיותיו (ל"ת)
    אלון 30/08/2012 11:07
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כרגיל ממשיכים לעבוד עליכם בעיניים עוד סיבוב להשחלה (ל"ת)
    gg 30/08/2012 10:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שותף יכנס והתמחור יזנק לשמים (ל"ת)
    שגיא 30/08/2012 10:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המלצות מעולות! (ל"ת)
    שלום 30/08/2012 10:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ואוווו איזה חדשות 30/08/2012 10:00
    הגב לתגובה זו
    רציו יעד 120 עם הנפט...חכו שהכשרה תודיע שמצאו נפט פיייייייי טיסה נעימה
  • המשיח ייקח הכסף ו יילך (ל"ת)
    יאדי 30/08/2012 11:14
    הגב לתגובה זו
הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.