בשלושת החודשים הראשונים של השנה שער הדולר נחלש משמעותית מול השקל. מדובר על היחלשות של 2.7% בתוך תקופה קצרה וזאת למרות שתושבי חוץ מכרו דולרים וקנו שקלים בהיקף של 10.1 מיליארד דולר במהלך חודשים הללו. מנגד אמנם המוסדיים בישראל (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) והמגזר העסקי רכשו מט"ח בהיקף של 3.3 מיליארד דולר ו-1.4 מיליארד דולר בהתאמה אבל הפער בין המכירות לרכישות הסתכם ב-5.4 מיליארד דולר וזה הפוך מהמגמה בשער הדולר. במילים פשוטות, אם יש עודף מכירות של דולרים וקניית שקלים זה היה אמור לחזק את השקל, להחליש את הדולר אבל בפועל זה הוריד את השקל וחיזק את שער הדולר.

בנוסף, היקפי המסחר במט"ח עלו ברבעון הראשון של השנה ב-8.5% לרמה יומית של 10.9 מיליארד דולר (בעיקר בגלל עלייה בעסקאות המרה), כלומר הייתה תנועה ערה יותר במט"ח במהלך התקופה הזו. החלק של תושבי חוץ עלה ב-1.9% והגיע ל-43.3% מכלל התנועות.

אבל, איך זה ייתכן? איך זה ששער הדולר עלה אם יש יותר מוכרים מקונים לדולר? 

הסיפור הוא שאין בהכרח קשר בין ביקוש מצרפי והיצע מצרפי לשער הדולר. דמיינו שביום של היצע קטן הדולר ירד ב-2% וביום של ביקוש גדול עלה שער הדולר ב-0.2%. בסיכום היומיים יהיה עודף ביקוש רק שבסה"כ הדולר ירד. כלומר אי אפשר לחבר ימים ולהגיד 'הנה קרה לדולר כך וכך לאורך התקופה', אלא צריך להסתכל גם היקפי המסחר בכל יום. ועכשיו לדוגמה בכיוון של המציאות - דמיינו עודף ביקוש קטן שמעלה את הדולר ב-5% ועודף היצע ענק שמוריד למחרת את הדולר ב-0.5%. בסה"כ הדולר עלה ב-4.5% כאשר האמת היא שבכלל היה עודף היצע. מרתק, וזה מה שקרה ברבעון הראשון. אז הסיפור האמיתי הוא שהדולר היה אמור לרדת ולהיחלש מול השקל, אבל הרוכשים היו יותר להוטים לקנות וזרקו מחירי ביקוש גבוהים למרות שהם היו קטנים יחסית.  

בכל מקרה, הסיפור של תחילת השנה האחרונה שונה מאוד ממה שקרה בשנת 2022, שבה הדולר נחלש ב-13%. אז הסיבה הייתה בעיקר גלובלית - הירידות בשווקים בעולם כשהנאסד"ק הוביל עם נפילה של 33% (הנה ההסבר על הקשר ההדוק בין וול סטריט ושער הדולר) - ואילו בחודשים האחרונים הסיבה היא גם מקומית. אי אפשר באמת לבודד רק את ההשפעה של הרפורמה המשפטית מכל המאקרו בעולם - העולם כולו נמצא בהאטה, משקיעים מושכים השקעות, קרנות הפנסיה הגדולות מעבירות כספים למסלולים סולידיים יותר עם תשואה מובטחת או כמעט מובטחת וזה משפיע גם על ישראל - מיליארדי דולרים של השקעות בהייטק יוצאים מכאן ללא כל קשר לזהות הממשלה. שוק ההייטק בעולם נמצא בהאטה וזה אומר שכסף יוצא מישראל, גם אם השלטון בישראל לא היה מתחלף ולראש הממשלה היו קוראים עדיין יאיר לפיד.

• הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
• השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ועדיין, אפשר לראות שהקשר הברור לארוך השנים בין וול וול סטריט ושער הדולר בישראל נחלש מעט בחודשים האחרונים ורבים מאשימים בכך את הרפורמה המשפטית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בהחלט אפשר למצוא יותר פעמים בהן שער הדולר עלה למרות עליות בוול סטריט (בדרך כלל הדולר-שקל יורד כשוול סטריט עולה ועולה כשהיא יורדת). תחליטו אתם מה הסיבה - הרפורמה המשפטית או ההתנגדות לרפורמה (זה לא ממש משנה 'מי התחיל', הכלכלה מדברת) הובילה לאווירה רעה בישראל. ומי רוצה להשקיע במדינה שבה האווירה לא טובה?

דולר ארה"ב

דולר שקל רציף 0.61%

בבנק ישראל גם מציינים שסטיית התקן (כלומר התנודתיות) בשער החליפין בין השקל והדולר עלתה לרמה של 12.5% וסטיית התקן הגלומה באופציות על השער, שמייצגת את התנודתיות הצפויה עלתה ל-10.3%. בבנק גם משווים את התנודתיות לשווקים מתעוררים ומציינים ששם היא דווקא ירדה ב-0.8 נקודות האחוז ל-12.9%, ובשווקים המפותחים הסטייה היא 9.9%, אחרי ירידה של 1.3% לעומת הרבעון האחרון של השנה שעברה.

• "הדולר ימשיך לרדת"
• הדולר מתחזק ב-0.6% מול השקל, מה עומד מאחורי המהלך?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדולר צפוי לעלות ל-3.8 שקלים לדולר - התחזית המפתיעה של בנק...

במילים אחרות - בעוד בעולם התנודתיות של המט"ח נחלשה ברבעון הראשון של השנה, בישראל היא דווקא עלתה. וזה גם מראה לכם על הסנטימנט-החשש אצל המשקיעים, בעיקר המקומיים כאמור.

התנודתיות במט"ח בישראל ברבעון הראשון של 2023, לעומת העולם

המגמה של מכירות של דולרים בידי זרים וקניית שקלים היא לא חדשה, היא מתרחשת כבר מספר שנים. הגרף של בנק ישראל מתחיל אמנם ב-2019 אבל המגמה ארוכה יותר. ומעניין גם לציין שכעת יש התחזקות של המגמה בחודשים האחרונים. נכון, בינתיים מדובר על התחזקות 'קטנה' במספרים מוחלטים ועדיין - מדובר בהכפלה כאמור לעומת השנה שעברה.

התחזקות המגמה של פעילות מט"ח בידי זרים. מקור: בנק ישראל

מכירת מט"ח של זרים. מקור: בנק ישראל

במקביל להיחלשות השקל, נרשמה מגמה מעורבת במהלך הרבעון הראשון של הדולר מול שאר המטבעות. הדולר נחלש ב-2% מול האירו וב-2.6% מול הפאונד הבריטי. מנגד, הדולר התחזק ב- 1.2% מול היין היפני וכ- 1.7% מול הדולר האוסטרלי.