הפראיירים שאחראים לשורת הרווח של הבנקים
הדוחות הכספיים של חמשת הבנקים הגדולים בישראל, יחד עם הדוחות הכספיים החזקים שהציגו גם שלושת חברות כרטיסי האשראי, צריכים ללמד את הציבור הישראלי לקח חשוב שראוי שגם יופנם: מי שמשלם את מחיר המלחמה ותוצאותיה בשדה הפיננסי הם רק אנחנו האזרחים. הבנקים והחברות הפיננסיות מרוויחות על חשבוננו. הרווחים האלו הם רווחים גבוהים בהרבה מהסביר, הם מנופחים ומבטאים אנומליה בשוק וחוסר תחרות מובנה.
הרווחים של חברות האשראי
לפני שנעבור לבנקים, אני אפנה זרקור דווקא לחברות כרטיסי אשראי. אמנם שורת הרווח של שלושת החברות, ישראכרט, כאל ו-MAX (שנמצאת בבעלות חברת הביטוח כלל), הציגו, לעומת אשתקד (הרבעון האחרון לפני תחילת המלחמה), גידול של 2.6% ורווח נקי משותף של 678 מיליון שקל ברבעון ה-3 של 2024 (בין יולי לספטמבר השנה), אבל דווקא עצם הרווחיות שהציגו חברות האשראי מלמדת על כך שהם סוחטים את הציבור הישראלי בריביות של הלוואות לצריכה שוטפת ומסגרות אשראי גבוהות וחריגות ביותר.
ישראכרט; קרדיט: תמר מצפי, תמי בר שי, יעל צור
אחד ממנגנוני הרווח העיקריים של חברות האשראי בישראל מבוסס על הפעילות של הציבור הישראלי בעסקאות בחו״ל. העמלות והפרשי המטבע מאפשרים לחברות האשראי לגזור קופון שמן בתחום הזה שהוא פרוץ ומתנהל ללא שום מגבלות של פיקוח רגולטורי או חוק. ודווקא הסקטור הזה הושפע מאוד מהמלחמה שהתעצמה בצפון אשר גררה גם הפסקה של הטיסות מצד חברות תעופה בינלאומיות רבות.
משמעות הירידה בטיסות ובחופשות של הישראלים בחו״ל היו אמורים לגרור תוצאות הרבעון של שלושת חברות האשראי להיות פחות טוב בצורה משמעותית. אבל, הן זיהו את אחת המצוקות הגדולות שיצרה המלחמה והעלו ריביות על ההלוואות שהן מעמידות לציבור שנמצא תחת מחנק מכיוון שיש בצועות רבות ישראלים מפונים ועוד רבבות במילואים.
מחנק האשראי בא לידי ביטוי בעיקר בכך שיוקר המחייה בישראל משתולל, הריביות שעלו ולא ירדו גרמו לייקור משמעותי בהחזרי המשכנתאות וכל הדברים הללו יחד גרמו לכך שההכנסה הפנויה של כל בית אב הצטמצמה במקרה הטוב, או שפשוט העמיקה את האוברדראפט, וגרמה לכך שנאלצנו לקחת הלוואות חדשות או הגדלנו את מסגרות האשראי שלנו. הבנקים רשמו רבעוני שיא בזמן המשבר במדינה
על פניו, חמשת הבנקים הגדולים בישראל היו אמורים להציג רווחיות הרבה יותר נמוכה לעומת הרבעון המלא האחרון שלפני המלחמה. אבל, המציאות היא שגם מול חוסר היציבות הגיאו פוליטית, טלטלות המלחמה, הרגולציה הכבדה, ואפילו המיסים המיוחדים שמטילים עליהם, הבנקים רשמו עוד רבעון שיא ושברו שיאים של עצמם.
בנק הפועלים; קרדיט: תמר מצפי
עיקר הרווחיות של הבנקים ברבעון השלישי של 2024 הגיעה מהפרשי הריביות. כמו בכל משבר, כך גם בתקופת המלחמה, הציבור הישראלי פדה חסכונות ותוכניות חסכון והשאיר את המזומנים זמינים בעו״ש כחלק מהביטחון האישי שלו. אבל, הבנקים, שלא מייצרים מנגנון שישמור על ערך הכסף של הציבור או לפחות על חלקו, נהנו מכך כאשר מצד אחד לא הפחיתו את הריביות על המשכנתאות, ההלוואות ומסגרות האשראי, ומצד שני הורידו את הריביות שהם מציעים לציבור על תוכניות קצרות טווח. כלומר, בשני הצדדים, הבנק הוא זה שתמיד הרוויח.
חשוב לומר, הבנקים בישראל מאוד מציאותיים והם מבינים ומנתחים מעולה את הסיכונים הרבים שנמצאים על הפרק מבחינתם, מבחינת הלקוחות שלהם, וגם ברמה הלאומית שמשפיעה עליהם. על הרקע הזה של רמת הסיכון הגוברת, הגדילו כל הבנקים את ההפרשות שלהם לסיטואציה של אי יכולת לגבות חובות מהציבור.איך אפשר לקבל ריבית טובה יותר?
הריביות שאנו מקבלים על הלוואות, מסגרות אשראי ומשכנתאות הינם עניין שיש לו קשר הדוק להתנהלות הפיננסית שלנו. ככל שאנחנו מקפידים על החזרים במועד, לא חורגים ממסגרות האשראי שניתנו לנו, ומבטיחים שדו"ח האשראי האישי שלנו נקי מבעיות, כך הסיכוי שלנו להתמקח על הריביות שאנו מקבלים, ליהנות מיותר תחרות, נעשים גבוהים יותר. הריבית שאנו משלמים אינה גזירת גורל, אלא תוצאה ישירה של דירוג האשראי שלנו ושל ההתנהלות הפיננסית שלנו לאורך זמן. דירוג אשראי גבוה הוא מפתח ליכולת שלנו להתמקח על התנאים, לקבל ריביות אטרקטיביות יותר ולחסוך עשרות ואף מאות אלפי שקלים לאורך השנים. אך גם מי שדירוגו נמוך יכול לשנות את התמונה באמצעות פעולות פשוטות כמו בדיקת המידע המופיע בדו"ח האשראי ותיקונו, החזר חובות בזמן, צמצום חריגות במסגרת האשראי והבנה עמוקה יותר של הדו"ח הפיננסי האישי שלו. האחריות בידינו, וככל שנפעל בצורה מושכלת יותר, כך נוכל לשנות את יחסי הכוחות מול המערכת הפיננסית ולבנות עתיד כלכלי יציב ומשתלם יותר. לסיכום, ברור לכולם שמי שאחראי לשורת הרווח של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי הוא הציבור הישראלי שלוקח על עצמו הלוואות ומשכנתאות, ומקבל מסגרות אשראי, בריביות לא כדאיות, מופרזות ולא תחרותיות. אנחנו נמנעים מלעשות לעצמנו חיים קשים ומורכבים ולריב עם הגופים הפיננסים, אנחנו לוקחים על עצמו אשראי ולווים כספים תחת לחץ במקום לעשות סקר שוק. אנחנו מתפתים להצעות שיווקיות ולא מתנהלים נכון מבחינה כלכלית. כל הדברים הללו הופכים אותנו, הציבור הישראלי, לפראיירים שאחראים על שורת הרווח של הגופים הפיננסים. הכותב הוא המייסד והמנכ"ל של חברת קרדיט קלין העוסקת בשיפור דירוג האשראי האישי לאזרח- 6.זה אניייי (ל"ת)האחד.... 12/12/2024 15:24הגב לתגובה זו
- 5.אזרח 12/12/2024 15:09הגב לתגובה זואם לאוצר/לבנקים היה קצת ממש קצת אכפת מהמילואימניק/האדם העובד למחייתו וילדיו,לפחות היו מצמידים את הכסף שבעוש ובפקמ למדד המחירים לצרכן.זה המינימום.
- 4.סרטן בנקאי 12/12/2024 14:57הגב לתגובה זומדינה שבויה בידי נוכלי הכסף.
- 3.אלון77 12/12/2024 14:51הגב לתגובה זואתחיל בכך שאני לא מציע לאיש "לנקות" את נתוני האשראי שלו ולנסות להציג דף חלק. הבנקים עושים את תפקידם, הם נותנים אשראי לפרטיים ועסקים, מספקים שרות ליבואנים ויצואנים, דואגים לבטחונות מתאימים ומרוויחים. הרווח של הבנקים בתשואה על ההון הוא גבוה, זאת בשל הלימות ההון. כמו שעושה כל מי שמבצע עיסקה ממונפת. ביחס לפעילות האדירה (יותר מ 400 מיליארד אשראי אצל כל אחד משני הגדולים) רווח של 6 עד 8 מיליארד זה לא חריג. אני מעדיף בנקים יציבים ולא רכבת הרים כמו הבנקים בארצות הברית
- משה 15/12/2024 01:20הגב לתגובה זותיקון הציון יכולה לחסוך עשרות אלפי שקלים בחודש
- 2.דיסקליימר נחמד בסוף (ל"ת)נא לשים לב 12/12/2024 14:30הגב לתגובה זו
- 1.עד שביבי לא יעוף לעלום לא יהיה פה טוב. (ל"ת)שי.ע 12/12/2024 14:02הגב לתגובה זו
- בגלל זה כל ראשי הבנקים נגד הרפורמה (ל"ת)אורן 26/01/2025 19:36הגב לתגובה זו
- אבי 16/12/2024 06:41הגב לתגובה זולא ראיתי שהמצב היה טוב יותר
השינוי בתוכנית "חיסכון לכל ילד": איך זה ישפיע על החיסכון של הילדים שלכם?
תוכנית "חיסכון לכל ילד", שהחלה לפעול בינואר 2017, עומדת לעבור שינוי משמעותי החל מה-1 בינואר. עד היום, מי שבחר לפתוח חיסכון בבנק או בקופת גמל נאלץ להישאר עם הבחירה הזו לאורך כל התקופה. עכשיו זה משתנה: תוכלו לנייד את ההפקדות העתידיות מהבנק לקופת גמל להשקעה ולהיפך. הנה כל מה שצריך לדעת על השינוי, ואיך הוא עשוי לשפר את החיסכון של ילדיכם. מה זה בכלל "חיסכון לכל ילד"? התוכנית הוקמה על ידי הביטוח הלאומי ומשרד האוצר במטרה להעניק לכל ילד הזדמנות להתחיל את חייו הבוגרים עם חיסכון משמעותי. הביטוח הלאומי מפריש 57 שקל מדי חודש עבור כל ילד זכאי לקצבת ילדים. הורים יכולים להכפיל את הסכום מתוך קצבת הילדים שלהם, מה שמאפשר לחיסכון לצמוח עד לגיל 18 לסכום של יותר מ-25 אלף שקל. אז מה בדיוק השינוי החדש? עד היום, ההחלטה אם לפתוח חיסכון בבנק או בקופת גמל הייתה סופית. כלומר, אם בחרתם בבנק וראיתם שהתשואות נמוכות לעומת קופת גמל, לא יכולתם להעביר את הכספים. החל מה-1 בינואר, ניתן יהיה לנייד הפקדות עתידיות לקופת גמל להשקעה או מהבנק לגוף מוסדי. השינוי אמנם לא מאפשר להעביר את הכספים שהצטברו, אך הוא נותן גמישות רבה יותר בניהול ההפקדות. האם זה משתלם? התשובה תלויה באפיק החיסכון. בנקים מציעים ריבית קבועה או משתנה, אך התשואות שלהם נחשבות נמוכות בהשוואה לקופות גמל, שמניבות תשואות גבוהות יותר אך בסיכון גבוה יותר. נתונים מהשנים האחרונות מראים שקופות גמל הציגו יתרון תשואתי משמעותי, במיוחד במסלולי הסיכון הגבוה. למה זה לא קרה עד היום? השינוי התעכב בגלל חסמים רגולטוריים וביורוקרטיה. חוק שעבר ביולי האחרון איפשר את המהלך, אך הצעות לבטל לחלוטין את מסלול החיסכון הבנקאי לילדים חדשים לא התקבלו. לפי נתוני הביטוח הלאומי, הבחירה במסלול הבנקאי נפוצה יותר בקרב משפחות מעשירוני ההכנסה הנמוכים, מה שמגדיל את הפערים הכלכליים. מה היתרון בניוד ההפקדות? היכולת לנייד את ההפקדות העתידיות נותנת להורים גמישות בבחירת אפיק החיסכון המשתלם ביותר לילדיהם. אם הבנק מציע ריבית נמוכה מדי, ניתן לעבור לקופת גמל ולהשיג תשואה גבוהה יותר. איך מבצעים את הניוד? הניוד יתבצע דרך אתר הביטוח הלאומי, שם ניתן לבחור את הגוף המוסדי שאליו ינותבו ההפקדות הבאות. מה השיקולים בבחירת אפיק החיסכון?
- גיל הילד: לילדים קטנים אפשר לבחור מסלולי סיכון גבוהים יותר, בעוד שלילדים מתקרבים לגיל 18 מומלץ להפחית סיכון.
- תשואות: השוואת תשואות בין הגופים המנהלים יכולה לתת אינדיקציה לביצועים הצפויים, אם כי אין להסתמך על תשואות עבר בלבד.
השינוי בתוכנית "חיסכון לכל ילד": איך זה ישפיע על החיסכון של הילדים שלכם?
תוכנית "חיסכון לכל ילד", שהחלה לפעול בינואר 2017, עומדת לעבור שינוי משמעותי החל מה-1 בינואר. עד היום, מי שבחר לפתוח חיסכון בבנק או בקופת גמל נאלץ להישאר עם הבחירה הזו לאורך כל התקופה. עכשיו זה משתנה: תוכלו לנייד את ההפקדות העתידיות מהבנק לקופת גמל להשקעה ולהיפך. הנה כל מה שצריך לדעת על השינוי, ואיך הוא עשוי לשפר את החיסכון של ילדיכם. מה זה בכלל "חיסכון לכל ילד"? התוכנית הוקמה על ידי הביטוח הלאומי ומשרד האוצר במטרה להעניק לכל ילד הזדמנות להתחיל את חייו הבוגרים עם חיסכון משמעותי. הביטוח הלאומי מפריש 57 שקל מדי חודש עבור כל ילד זכאי לקצבת ילדים. הורים יכולים להכפיל את הסכום מתוך קצבת הילדים שלהם, מה שמאפשר לחיסכון לצמוח עד לגיל 18 לסכום של יותר מ-25 אלף שקל. אז מה בדיוק השינוי החדש? עד היום, ההחלטה אם לפתוח חיסכון בבנק או בקופת גמל הייתה סופית. כלומר, אם בחרתם בבנק וראיתם שהתשואות נמוכות לעומת קופת גמל, לא יכולתם להעביר את הכספים. החל מה-1 בינואר, ניתן יהיה לנייד הפקדות עתידיות לקופת גמל להשקעה או מהבנק לגוף מוסדי. השינוי אמנם לא מאפשר להעביר את הכספים שהצטברו, אך הוא נותן גמישות רבה יותר בניהול ההפקדות. האם זה משתלם? התשובה תלויה באפיק החיסכון. בנקים מציעים ריבית קבועה או משתנה, אך התשואות שלהם נחשבות נמוכות בהשוואה לקופות גמל, שמניבות תשואות גבוהות יותר אך בסיכון גבוה יותר. נתונים מהשנים האחרונות מראים שקופות גמל הציגו יתרון תשואתי משמעותי, במיוחד במסלולי הסיכון הגבוה. למה זה לא קרה עד היום? השינוי התעכב בגלל חסמים רגולטוריים וביורוקרטיה. חוק שעבר ביולי האחרון איפשר את המהלך, אך הצעות לבטל לחלוטין את מסלול החיסכון הבנקאי לילדים חדשים לא התקבלו. לפי נתוני הביטוח הלאומי, הבחירה במסלול הבנקאי נפוצה יותר בקרב משפחות מעשירוני ההכנסה הנמוכים, מה שמגדיל את הפערים הכלכליים. מה היתרון בניוד ההפקדות? היכולת לנייד את ההפקדות העתידיות נותנת להורים גמישות בבחירת אפיק החיסכון המשתלם ביותר לילדיהם. אם הבנק מציע ריבית נמוכה מדי, ניתן לעבור לקופת גמל ולהשיג תשואה גבוהה יותר. איך מבצעים את הניוד? הניוד יתבצע דרך אתר הביטוח הלאומי, שם ניתן לבחור את הגוף המוסדי שאליו ינותבו ההפקדות הבאות. מה השיקולים בבחירת אפיק החיסכון?
- גיל הילד: לילדים קטנים אפשר לבחור מסלולי סיכון גבוהים יותר, בעוד שלילדים מתקרבים לגיל 18 מומלץ להפחית סיכון.
- תשואות: השוואת תשואות בין הגופים המנהלים יכולה לתת אינדיקציה לביצועים הצפויים, אם כי אין להסתמך על תשואות עבר בלבד.
