השלכות הסגר- הישראלים מקטינים רכישות בכרטיסי אשראי
כתוצאה מהסגר, רכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים בחודש ינואר 2021 ירדו לעומת חודש דצמבר. בחודש ינואר 2021 נרשמה ירידה של 8.2% בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי במגזר הפרטי לעומת חודש דצמבר 2020. כמו כן, בינואר חלה ירידה של 4.3% לעומת ינואר אשתקד - כך עולה מנתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).
הנתונים על רכישות של צרכנים פרטיים בכרטיסי אשראי מתקבלים מכל חברות כרטיסי האשראי הפועלות בישראל, ומחולקים לפי ארבע קבוצות רכישה ראשיות ולפי ענפי משנה, בהתאם לסיווג בתי העסק על ידי חברות האשראי. הרכישות בכרטיסי אשראי מדווחות לפי סכום הרכישה הכולל של הצרכנים בבתי העסק, ומתייחסות לרכישות של ישראלים בארץ בלבד. "ראוי לציין, כי הנתונים משקפים גם עלייה בשימוש בכרטיסי האשראי של הצרכנים" מציינים בלמ"ס.
נתוני המגמה נובמבר 2020 - ינואר 2021
בקבוצת המזון והמשקאות (כולל שירותי אוכל), נרשמה עלייה של 2.6% בשלושת החודשים נובמבר 2020-ינואר 2021, לאחר עלייה של 7.4% בשלושת החודשים אוגוסט -אוקטובר 2020. בקבוצת מחשבים ותוכנה נרשמה עלייה של 12.6% בשלושת החודשים נובמבר 2020-ינואר 2021, לאחר עלייה של 23.8% בשלושת החודשים אוגוסט-אוקטובר 2020.
בקבוצת ציוד ושירותי תקשורת, בשלושת החודשים נובמבר 2020-ינואר 2021 נרשמה עלייה של 12.5% במגמה בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 11.3% בשלושת החודשים אוגוסט-אוקטובר 2020. בקבוצת השונות- נרשמה עלייה של 9.0% בשלושת החודשים נובמבר 2020-ינואר 2021, לאחר עלייה של 16.1% בשלושת החודשים אוגוסט -אוקטובר 2020.
- סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התפלגות הרכישות בכרטיסי אשראי בשנת 2020
קרדיט: הלמ"ס
- 1.האמת על האשראי 25/02/2021 15:25הגב לתגובה זולי קרה פעמיים . ופעם עם אתר מתחזה והגשתי תלונה במשטרה עם כל הפרטים טלפון ותכתובת ווטסאפ טרחתי להגיע והם סגרו את התיק לא השתלם להם לחקור ולתפוס כי לא היו מקבלים הרבה אחוזים מגניבה של כמה אלפים. אז לא אשתמש בכרטיס שלי סגר אצלי זה לא לקנות כלום.
לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
