מחשבון
צילום: PIXABAY

השכר הממוצע במשק ירד ב-1.6% בספטמבר - 11,373 שקל

הנתונים משקפים חזרה של עובדים בשכר נמוך למעגל העבודה, אולם סביר כי עקב הסגר השני נראה עלייה של השכר הממוצע בנתוני אוקטובר; עדיין מדובר בעלייה של 6.4% לעומת ספטמבר אשתקד. מספר משרות השכיר ירד ב-1.7% לעומת אוגוסט
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה שכר ממוצע

השכר הממוצע במשק למשרת שכיר ירד בחודש ספטמבר ל-11,373 שקל, נמוך ב-1.6% מבאוגוסט (11,559 שקל), כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עדיין מדובר בנתון גבוה ב-4.9% ביחס לנתוני ספטמבר 2019, אז עמד השכר הממוצע על 10,840 שקל.

הנתונים משקפים חזרה של עובדים בשכר נמוך למעגל העבודה, שמשכו את הממוצע מטה, אולם עקב הסגר השני לקראת סוף ספטמבר חזרה המגמה של הוצאה לחל"ת ופיטורים של עובדים בעיקר ממגזרים בהם השכר נמוך, כך שסביר שנתוני אוקטובר האחרון יהיו גבוהים יותר לכשיפורסמו.

בדומה לכך העלייה לעומת ספטמבר 2019 נובעת בין השאר מאותם עובדים בשכר נמוך שטרם חזרו לעבודה. בלמ"ס מציינים כי בכל אחת מהשנים 2019-2016 בחודשים ינואר-ספטמבר חלה עלייה ממוצעת של כ-3.3% לעומת השנה הקודמת ואילו בשנה החולפת (2019-202) הממוצעת בחודשים ינואר-ספטמבר הייתה כמעט פי שניים - 6.4%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רועי ר 07/12/2020 15:58
    הגב לתגובה זו
    חישוב השכר הממוצע צריך לכלול את כל המובטלים החלתניקים ובכלל את כל מקבלי הקצבאות למיניהם שבתחום גיל כוח העבודה. הרי הם חיים מקצבה שהמדינה משלמת להם של עד 70% משכרם כשכירים כשעבדו, קצבה זו היא שכר לכל דבר ועניין. ברגע שיעשו זאת השכר הממוצע ירד.
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.