יוסי אבו מנכל ניו מד אנרגי
צילום: דניאל בר-און

ניו מד מתרחבת לבולגריה: נכנסת ל-50% בפרויקט חיפוש בים השחור

ניו מד חתמה על הסכם אסטרטגי עם OMV Petrom, במסגרתו תישא בעלויות חיפוש ראשוניות של עד 100 מיליון יורו, במטרה לזהות ולהפיק גז טבעי באזור בעל פוטנציאל מסחרי בים השחור
אביחי טדסה | (1)

ניו מד  ניו-מד אנרג יהש 3%  הודיעה כי חתמה על הסכם להשתלבות ב-50% מהזכויות ברישיון חיפוש של גז טבעי ונפט, בבלוק 1-21 Han Asparuh, במים הכלכליים של בולגריה בים השחור. ההסכם נחתם אל מול חברת OMV Petrom (באמצעות חברת הבת OMV Offshore Bulgaria GmbH),  שהינה חברה ציבורית, ויצרנית האנרגיה המשולבת הגדולה ביותר בדרום מזרח אירופה. 

השלמת העסקה צפויה להתבצע במחצית הראשונה של 2025, לאחר עמידה במספר תנאים מסחריים, אישור הרשויות הרלוונטיות בבולגריה ואישור האסיפה הכללית של ניו מד. את ההתקשרות בהסכם ביצעה השותפות, באמצעות ניו מד אנרג'י בלקן, חברת בת בבעלותה. יוסי אבו, מנכ"ל ניו מד יחזיק ב-5% ממניות חברת הבת, בכפוף לאישור האסיפה הכללית.

רישיון החיפוש בשטח הבלוק כולל זכות לקבלת זיכיון הפקה במקרה של תגלית מסחרית.  באזור הרישיון זוהו מספר פרוספקטים, וביניהם Vinekh, שבו משאבים מנובאים בהיקף של כ-57 BCM בסיכויי הצלחה של 43% בשכבת המטרה העיקרית. קידוח האקספלורציה בפרוספקט צפוי להתבצע בכפוף לקבלת כל ההיתרים והאישורים הדרושים מהרשויות בבולגריה ואישור האורגנים המוסמכים ב-OMV.

ניו מד אנרג'י בלקן התחייבה לשאת ב-100% מעלויות קידוח האקספלורציה עד לסכום כולל שלא יעלה על 50 מיליון יורו, וכן ב-100% מעלויות קידוח נוסף בבלוק שיהיה קידוח אקספלורציה או קידוח הערכה בהתאם לתוצאות הקידוח הראשון, וגם זאת עד לסכום שלא יעלה על 50 מיליון יורו. מעבר לסכום זה יישא כל צד בעלויות לפי חלקו ברישיון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 01/12/2024 09:23
    הגב לתגובה זו
    תגובה ראשונית שלי היתה "בשביל מה ?" אבל לפי הנתונים מדובר על השקעה בגובה רווח רבעוני אז שיהיה בהצלחה. כן היייתי מעדיף שיתנו גז על הגעה להסכם באפרודיטה.
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.