יוסי אבו מנכל ניו מד אנרגי
צילום: דניאל בר-און

ניו מד מתרחבת לבולגריה: נכנסת ל-50% בפרויקט חיפוש בים השחור

ניו מד חתמה על הסכם אסטרטגי עם OMV Petrom, במסגרתו תישא בעלויות חיפוש ראשוניות של עד 100 מיליון יורו, במטרה לזהות ולהפיק גז טבעי באזור בעל פוטנציאל מסחרי בים השחור
אביחי טדסה | (1)

ניו מד  ניו-מד אנרג יהש -1.73%  הודיעה כי חתמה על הסכם להשתלבות ב-50% מהזכויות ברישיון חיפוש של גז טבעי ונפט, בבלוק 1-21 Han Asparuh, במים הכלכליים של בולגריה בים השחור. ההסכם נחתם אל מול חברת OMV Petrom (באמצעות חברת הבת OMV Offshore Bulgaria GmbH),  שהינה חברה ציבורית, ויצרנית האנרגיה המשולבת הגדולה ביותר בדרום מזרח אירופה. 

השלמת העסקה צפויה להתבצע במחצית הראשונה של 2025, לאחר עמידה במספר תנאים מסחריים, אישור הרשויות הרלוונטיות בבולגריה ואישור האסיפה הכללית של ניו מד. את ההתקשרות בהסכם ביצעה השותפות, באמצעות ניו מד אנרג'י בלקן, חברת בת בבעלותה. יוסי אבו, מנכ"ל ניו מד יחזיק ב-5% ממניות חברת הבת, בכפוף לאישור האסיפה הכללית.

רישיון החיפוש בשטח הבלוק כולל זכות לקבלת זיכיון הפקה במקרה של תגלית מסחרית.  באזור הרישיון זוהו מספר פרוספקטים, וביניהם Vinekh, שבו משאבים מנובאים בהיקף של כ-57 BCM בסיכויי הצלחה של 43% בשכבת המטרה העיקרית. קידוח האקספלורציה בפרוספקט צפוי להתבצע בכפוף לקבלת כל ההיתרים והאישורים הדרושים מהרשויות בבולגריה ואישור האורגנים המוסמכים ב-OMV.

ניו מד אנרג'י בלקן התחייבה לשאת ב-100% מעלויות קידוח האקספלורציה עד לסכום כולל שלא יעלה על 50 מיליון יורו, וכן ב-100% מעלויות קידוח נוסף בבלוק שיהיה קידוח אקספלורציה או קידוח הערכה בהתאם לתוצאות הקידוח הראשון, וגם זאת עד לסכום שלא יעלה על 50 מיליון יורו. מעבר לסכום זה יישא כל צד בעלויות לפי חלקו ברישיון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 01/12/2024 09:23
    הגב לתגובה זו
    תגובה ראשונית שלי היתה "בשביל מה ?" אבל לפי הנתונים מדובר על השקעה בגובה רווח רבעוני אז שיהיה בהצלחה. כן היייתי מעדיף שיתנו גז על הגעה להסכם באפרודיטה.
אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 3.99%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.