גז נפט שברון
צילום: צילום מסך, אתר הבית של שברון

קפריסין דוחה את התוכנית של שברון וניו מד לפיתוח מאגר הגז אפרודיטה - אבל זה לא הסוף

עם זאת, מניית ניו מד, החברה הבת של קבוצת דלק של יצחק תשובה, לא מגיבה בירידה משמעותית. מאגר אפרודיטה חשוב כמובן (124 BCM) אבל ניו מד מחזיקה גם ב-45% בלוויתן והוא משמעותי יותר ומעבר לכך - השותפות יצטרכו להגיש בקשה חדשה אבל זה ממש לא אומר שהמאגר ירד לטימיון

עדן ספיר | (7)

השותפויות שמחזיקות במאגר אפרודיטה שברון, של (Shell) וניו-מד אנרג'י ניו-מד אנרג יהש -0.18% , החברה הבת של קבוצת דלק של יצחק תשובה דלק קבוצה -1.58%  קיבלו דחייה לבקשת פיתוח מאגר אפרודיטה בו יש 124 BCM (שקול למאגרי כריש ותנין) מממשלת קפריסין, זאת אחרי שביצעו מוקדם יותר השנה קידוח A3, קידוח הערכה לאישוש ההערכות לגבי היקף המאגר. במאגר יש כמות משמעותית של גז, עם כדאיות כלכלית לפיתוח, אבל החברות יצטרכו להגיש לממשלת קפריסין תוכנית חדשה.

על פי התוכנית שנדחתה, השותפויות תכננו להקים צנרת תת ימית ולחבר אותה לתשתית הימית והיבשתית של מצרים, וללא הקמת מתקן הפקה וטיפול צף בשטח המאגר, שכבר אושר בתוכנית המקורית.

בין הסיבות לדחייה נאמר כי התוכנית המעודכנת תגדיל את המורכבות הטכנית והמסחרית של הפרויקט ולטענת קפריסין לא תביא יתרונות. באתר "בלומברג" ציטטו את שר האנרגיה של קפריסין, ג’ורגוס פפנסטסיאו, לפיהם הצדדים יכולים "להיכנס לדיונים כדי להגיע להסכמה בתוך תקופה של 30 יום".

בתשובת ניו מד נמסחר כי השותפות יחד עם היועצים שלהם בוחנות את משמעות ההחלטה וכי הן נערכות לקראת המשך הדיונים בנושא עם נציגי ממשלת קפריסין.

מאגר אפרודטה גובל עם הגבול הימי של ישראל ואף כ-10% משטח המאגר נמצאים במים הכלכליים של ישראל (מאגר ישי). ההחזקות במאגר אפרודיטה מתחלקות בין שותפות חיפושי הנפט ניו-מד אנרג’י אשר מחזיקה 30% ושברון אשר בבעלותה 35% ומשמשת כמפעילת הקידוח וכן של (Shell) האנגלית-הונלדית. המאגר נמצא בבלוק 12, כ-170 ק"מ דרומית ללימסול, קפריסין.

ניו מד כזכור מחזיקה גם ב-45% ממאגר הגז לוויתן מול חופי ישראל, אשר יש בו כ-600 BCM. כלומר, אפרודיטה הוא מאגר בהחלט חשוב עבור ניו מד, אבל בינתיים המשקיעים לא מורידים את המניה וזו יורדת היום ב-1% בלבד. הסיבה היא שיש אמנם דחייה של התוכנית אבל זה לא אומר שהמאגר לא יפותח. זה אולי יתעכב קצת. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    משקיע בניו-מד 28/08/2023 06:15
    הגב לתגובה זו
    ניו-מד תקוע כבר מלא זמן
  • 6.
    רונןב 27/08/2023 18:15
    הגב לתגובה זו
    חברת שברון קיבלה את אישור ממשלת קפריסין לתוכנית המקורית לפיתוח אפרודיטה. עם חלוף השנים, התברר שקצב התפוקה בשדות המצרים הוותיקים ירד באופן משמעותי וכך, שברון חשבה שהיא תוכל להשתמש בתשתיות ההפקה של מאגרים אלו ובכך לחסוך בעלויות הקמת אסדת הפקה חדשה בקפריסין. בפועל, חברת של נערכת כיום לביצוע 9 קידוחים חדשים בשדה שלה אשר הפיק בשיאו 2 מיליארד רגל מעוקב גז ביום (דומה להפקה של תמר ולוויתן ביחד) וכך גם חברת BP נערכת לפתח שלבים נוספים בשדות ישנים שלהם. כתוצאה מכך, ממשלת קפריסין לא רוצה להסתמך על תשתיות של המאגרים המצרים אשר בתוך שנתיים-שלוש, ישמשו את השדות המקוריים ואז רק היתרה תעמוד לרשות אפרודיטה. מרבית הגז מאפרודיטה הובטח למצרים בהסכמים בין ממשלת קפריסין ומצרים כך שנראה ששברון תצטרך לחזור לתוכנית המקורית שלה או למצוא פתרון משולב עם מאגרים אחרים באזור.
  • 5.
    dw 27/08/2023 15:34
    הגב לתגובה זו
    כשלגיטימי מצד קפריסין לנסות לשפר עמדות אולם צריך לזכור שקפריסין צריכה את שברון יותר מאשר שברון צריכה את קפריסין. לביל (מנכל שברון) יש כמה חלופות - מתקן הנזלה בקפריסין, FLNG בישראל או להעביר גז לא מטופל למצרים. כל קפריסין זה מיליון תושב. ישראל זה 10 מיליון ומצרים 100. לכן קפריסין לא באמת מעניינת חברות גדולות, אלא רק ליצוא.
  • 4.
    בשורות מצוינות לרציו (ל"ת)
    אנונימי 27/08/2023 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הלוחש לחביות 27/08/2023 15:14
    הגב לתגובה זו
    זאת הוועדה הפיקטיבית שמינו כדי לקדם את המכירה של ניו מד. כבר 8 חודשים כמעט שום דבר לא קורה שם ורק מושכים משכורות.
  • 2.
    ליאור 27/08/2023 15:03
    הגב לתגובה זו
    כל שקל שיגיע משם זה בונוס
  • 1.
    אירופה לא רוצה שאפריקה תחזיק אותה בביצים (ל"ת)
    גילי 27/08/2023 14:55
    הגב לתגובה זו
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.