תדלוק בתחנת דלק
צילום: אלכסנדר כץ

מחירי הדלק קופצים ביום רביעי ל-7.17 שקלים

מדובר בעליה של 33 אגורות לעומת המחיר הנוכחי שעומד על 6.84 שקלים, אחרי שהממשלה הוזילה אותו ב-10 אגורות. העדכון הנוכחי 'מוחק' את כל ההוזלה
נתנאל אריאל | (6)

מחירי הדלק שוב מתייקרים: בלילה שבין שלישי לרביעי (ב-1 בפברואר) מחירי הדלק יעלו ב-33 למחיר של 7.17 שקלים לליטר בנזין. תוספת בעד שירות מלא תמשיך לעמוד על 21 אגורות לליטר, כך מפרסם משרד האנרגיה. 

המחיר באילת יעמוד על 6.13 שקלים, עליה של 28 אגורות לעומת המחיר הנוכחי. תוספת באילת בעד שירות מלא תמשיך לעמוד על 18 אגורות.

חן בר יוסף, מנהל מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה, מסביר כי "עליית המחירים החודש הינה חלק מעליית מחירים בינ"ל הן במחירי הנפט ויתרה מכך במחירי הבנזין. הסיבות לעלייה הן המשך הסנקציות על מטעני נפט רוסיים והחמרתן ובנוסף מזג האוויר. הסופה החמורה שפקדה את מרכז ארה"ב בתחילת החודש הובילה להשבתה של בתי זיקוק ולצמצום ההיצע בארה"ב ולהגברת ביקושים לבנזין ודלק למטוסים. אלו הסתכמו בעליית המחירים אותה נחווה בתחנה".

הנוסחה של משרד האנרגיה היא כזו: המחיר מתבסס על ממוצע מחירי הדלק באגן הים התיכון בחמישה ימי המסחר שקדמו לשני ימי העבודה האחרונים בכל חודש. בנוסף כולל המחיר סל הוצאות שיווק, מס הבלו ומס ערך מוסף. התרגום לשקלים מתבצע לפי שער החליפין היציג האחרון שפרסם בנק ישראל לפני שני ימי העבודה האחרונים בכל חודש.

כזכור, לאחרונה הממשלה החדשה החליטה לסבסד את מחירי הדלק מעט ואלה ירדו ב-10 אגורות, אבל כעת כל ההוזלה בעצם נמחקת. אילולא ההוזלה המחיר היה מתקרב ל-7.3 שקלים לליטר. 

נחזור ונדגיש: הממשלה הקודמת, וגם הנוכחית, מנסות להראות לציבור שהן עושות משהו כדי להקל על מחירי הדלק הגבוהים. אבל האמת היא שהסיבה העיקרית לגובה מחירי הדלק היא מס הבלו והמע"מ. אבל למה המדינה בכלל לוקחת כל כך הרבה מס? כי יש יותר מדי מכוניות על הכבישים בישראל, התוצאה היא עומסים ופקקי תנועה בלתי נסבלים.

אז האמת היא שבמקום לשחק במחירי הדלק - המדינה צריכה לבוא ולומר 'ציבור יקר, צריך לעבור לתחבורה ציבורית, צריך שתסעו יחד במכוניות, אם אתם רוצים לעמוד פחות בפקקים אתם גם צריכים לעשות משהו'. כלומר המדינה צריכה לרתום את האזרחים כדי להפחית את העומסים בכבישים, ולא לתדלק את העומסים באמצעות הורדת מסים. אבל במקום זה שרת התחבורה מעדיפה לבטל נת"צים או לבטל אכיפה ובכך היא פוגעת באוטובוסים וגורמת לכך שגם הם יעמדו בפקקים.

ממוצע הנוסעים ברכב בישראל הוא 1.2 אנשים לרכב בלבד. כשכל אחד נוסע לבד במכונית - ברור שיהיו פקקים. אפשר לייצר חלופות. צריך רק לרצות (הנה אחת מהן, וכנראה הטובה ביותר. זה אשכרה פתר את הפקקים במקומות הבודדים בעולם שניסו את זה). ומי שמתעקש לנסוע לבד? זה ממש בסדר שיעמוד בפקקים.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אורן 29/01/2023 20:29
    הגב לתגובה זו
    אבל דיברו הרבה
  • 4.
    עמי 29/01/2023 18:33
    הגב לתגובה זו
    נהגי אוטובוס שנמדדים בזמנים מדלגים על תחנות והאזרח הקטן שצריך להגיע בזמן לעבודה סובל
  • 3.
    ביבי המלך (ל"ת)
    ישראלי 29/01/2023 17:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אפק 29/01/2023 16:58
    הגב לתגובה זו
    יוקר המחיה על "רפורמות" והעם המטומטם היושב בציון מאמין להם
  • 1.
    שוקי 29/01/2023 16:38
    הגב לתגובה זו
    אני פשוט רוצה להודות לחצי עם מטומטם היושב בציון שבחר לנו ממשלה נהדרת ..האסונות יבואו בבומים
  • הפרקליטות 29/01/2023 17:14
    הגב לתגובה זו
    עכשיו מסביר שזה בגלל חצי עם מטומטם. שוקי הדיביל
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.