מחירי הדלק קופצים ביום רביעי ל-7.17 שקלים

מדובר בעליה של 33 אגורות לעומת המחיר הנוכחי שעומד על 6.84 שקלים, אחרי שהממשלה הוזילה אותו ב-10 אגורות. העדכון הנוכחי 'מוחק' את כל ההוזלה
נתנאל אריאל | (6)

מחירי הדלק שוב מתייקרים: בלילה שבין שלישי לרביעי (ב-1 בפברואר) מחירי הדלק יעלו ב-33 למחיר של 7.17 שקלים לליטר בנזין. תוספת בעד שירות מלא תמשיך לעמוד על 21 אגורות לליטר, כך מפרסם משרד האנרגיה. 

המחיר באילת יעמוד על 6.13 שקלים, עליה של 28 אגורות לעומת המחיר הנוכחי. תוספת באילת בעד שירות מלא תמשיך לעמוד על 18 אגורות.

חן בר יוסף, מנהל מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה, מסביר כי "עליית המחירים החודש הינה חלק מעליית מחירים בינ"ל הן במחירי הנפט ויתרה מכך במחירי הבנזין. הסיבות לעלייה הן המשך הסנקציות על מטעני נפט רוסיים והחמרתן ובנוסף מזג האוויר. הסופה החמורה שפקדה את מרכז ארה"ב בתחילת החודש הובילה להשבתה של בתי זיקוק ולצמצום ההיצע בארה"ב ולהגברת ביקושים לבנזין ודלק למטוסים. אלו הסתכמו בעליית המחירים אותה נחווה בתחנה".

הנוסחה של משרד האנרגיה היא כזו: המחיר מתבסס על ממוצע מחירי הדלק באגן הים התיכון בחמישה ימי המסחר שקדמו לשני ימי העבודה האחרונים בכל חודש. בנוסף כולל המחיר סל הוצאות שיווק, מס הבלו ומס ערך מוסף. התרגום לשקלים מתבצע לפי שער החליפין היציג האחרון שפרסם בנק ישראל לפני שני ימי העבודה האחרונים בכל חודש.

כזכור, לאחרונה הממשלה החדשה החליטה לסבסד את מחירי הדלק מעט ואלה ירדו ב-10 אגורות, אבל כעת כל ההוזלה בעצם נמחקת. אילולא ההוזלה המחיר היה מתקרב ל-7.3 שקלים לליטר. 

נחזור ונדגיש: הממשלה הקודמת, וגם הנוכחית, מנסות להראות לציבור שהן עושות משהו כדי להקל על מחירי הדלק הגבוהים. אבל האמת היא שהסיבה העיקרית לגובה מחירי הדלק היא מס הבלו והמע"מ. אבל למה המדינה בכלל לוקחת כל כך הרבה מס? כי יש יותר מדי מכוניות על הכבישים בישראל, התוצאה היא עומסים ופקקי תנועה בלתי נסבלים.

אז האמת היא שבמקום לשחק במחירי הדלק - המדינה צריכה לבוא ולומר 'ציבור יקר, צריך לעבור לתחבורה ציבורית, צריך שתסעו יחד במכוניות, אם אתם רוצים לעמוד פחות בפקקים אתם גם צריכים לעשות משהו'. כלומר המדינה צריכה לרתום את האזרחים כדי להפחית את העומסים בכבישים, ולא לתדלק את העומסים באמצעות הורדת מסים. אבל במקום זה שרת התחבורה מעדיפה לבטל נת"צים או לבטל אכיפה ובכך היא פוגעת באוטובוסים וגורמת לכך שגם הם יעמדו בפקקים.

ממוצע הנוסעים ברכב בישראל הוא 1.2 אנשים לרכב בלבד. כשכל אחד נוסע לבד במכונית - ברור שיהיו פקקים. אפשר לייצר חלופות. צריך רק לרצות (הנה אחת מהן, וכנראה הטובה ביותר. זה אשכרה פתר את הפקקים במקומות הבודדים בעולם שניסו את זה). ומי שמתעקש לנסוע לבד? זה ממש בסדר שיעמוד בפקקים.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אורן 29/01/2023 20:29
    הגב לתגובה זו
    אבל דיברו הרבה
  • 4.
    עמי 29/01/2023 18:33
    הגב לתגובה זו
    נהגי אוטובוס שנמדדים בזמנים מדלגים על תחנות והאזרח הקטן שצריך להגיע בזמן לעבודה סובל
  • 3.
    ביבי המלך (ל"ת)
    ישראלי 29/01/2023 17:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אפק 29/01/2023 16:58
    הגב לתגובה זו
    יוקר המחיה על "רפורמות" והעם המטומטם היושב בציון מאמין להם
  • 1.
    שוקי 29/01/2023 16:38
    הגב לתגובה זו
    אני פשוט רוצה להודות לחצי עם מטומטם היושב בציון שבחר לנו ממשלה נהדרת ..האסונות יבואו בבומים
  • הפרקליטות 29/01/2023 17:14
    הגב לתגובה זו
    עכשיו מסביר שזה בגלל חצי עם מטומטם. שוקי הדיביל
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן