אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

למה מניות האנרגיה המתחדשת מזנקות היום בת"א?

הטבות מס למשקיעים? ארה"ב תדרבן את הציבור להשקיע בחברות אנרגיה מתחדשת. ותתן הטבת מס של עד כ-30% בהשקעה בחברות של אנרגיה מתחדשת
תומר אמן |

הממשל הפדרלי בארה"ב מתכנן הצעת חוק במטרה לצנן את האינפלציה במדינה, שעומדת בחודש יוני על סך של כ-9.1% בקצב שנתי. החוק, שנקרא Inflation Reduction Act, כולל בין השאר זיכוי מס למשלם המיסים של עד כ-30% להשקעה במתקני אגירת אנרגיה (Invesment tax credit - ITC). הצעת החוק החליפה את הצעת החוק הקודמת של הנשיא ביידן - Build Back Better Act. אישור החוק תלוי באישורם של שני בתי הנבחרים, ולבסוף גם יקבל את חתימת הנשיא האמריקאי. 

ביידן רוצה להוריד את האינפלציה גם באמצעות השקעה בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת, וכמו כן הפחתה של פליטת גזים מזהמים בשיעור של כ-40% עד שנת 2030. במסגרת התוכנית יושקעו כ-369 מיליארד דולר בסקטור האנרגיה המתחדשת.

איך זה משפיע על הסקטור בישראל?

התוצאה היא שכל מניות סקטור האנרגיה המתחדשת בישראל קופצות היום. הגדולות כמובן עולות פחות מאשר הקטנטנות ש'מזנקות' אפילו יותר מ-20%, אבל צריך לזכור שהן קטנות ולכן קופצות יותר מאשר הגדולות. אבל מבחינת כסף - התנועה בגדולות משמעותית כמובן הרבה יותר. 

הנה המניות: אנלייט אנרגיה 0.63%אנרג'יקס -1.95%נופר אנרג'י 7.79%דוראל אנרגיה 0.83% , וגם הקטנטנות: נוסטרומו , סטורג' דרופ 0.92%גלוב אנרגיה יהש 0% . אנרג'יקס גם מדווחת על השלמת הקמה וחיבור חוות רוח בפולין בהספק של 56MW.

בחברת נוסטרומו (הספין אוף מסומוטו) אפילו פרסמו הודעה רשמית לפיה היא תהנה מהחוק החדש, אם אכן יעבור במסגרתו הנוכחית. מוצרי החברה, מערכות אגירת אנרגיה תרמית בבניינים, צפויים להיכלל בחוק. 

ככל שיעבור החוק, יזכה את המשקיעים בחברה באשר ירכשו או יממנו מתקני אגירת אנרגיה שהקמתם החלה בין 2022 ועד שנת 2031. ביחס לשנים 2022-2024 יעמוד הזיכוי על סך של 6% כאשר יגדל עד לסך של 30% כאמור, כאשר יהיה תלוי במספר גורמים בענף כמו שכר העובדים הממוצע ועלויות הבניה. בנוסטרומו אומרים שההסכם יוביל להתייעלות מבחינת החזר של ההשקעה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0.67%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.

גזי חממה - נפט
צילום: PIXBAY

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?

החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון

ליאור דנקנר |

מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.

השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.


מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון

אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.

במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.

לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.