הקיץ השחור של הנפט: "עשוי לצלול לרמה של 10 או 20 דולר לחבית"

הזהב השחור בקיץ הגרוע ביותר בכל הזמנים, "בקרטל אופ"ק בודקים מי ימצמץ ראשון"
מתן בן ברוך | (21)

הנפט נמצא במצב לא טוב וזה לא סוד. אתמול דיווחנו שהנפט בשפל של 6 שנים כאשר מחיר חבית צלל ב-30% בתוך חודשיים בלבד. הנתון הזה גרוע בפני עצמו עבור הזהב השחור אך הוא מחוויר עוד יותר כאשר אנחנו מדברים על חודשי הקיץ (יוני - אוגוסט) שאמורים להיות עונת השיא עבור הסחורה.

למעשה, מדובר בקיץ הגרוע בכל הזמנים עבור משקיעי הנפט מאז החל הנפט מסוג WTI להיסחר בשנת 1984. הירידה החדה בחודשיים האחרונים עלתה קצת פחות לכותרות בעיקר בגלל המצב ביוון ובסין אך מדובר במשבר חמור בסחורה. גם בקיץ של שנת 2008 ומשבר הסאב-פריים וגם במשבר הכלכלי הגדול באסיה ב-1998 לא נראו ירידות כה חדות בתקופת הקיץ.

גם במלחמת האזרחים בלוב שהגיעה לשיאה בקיץ 2011 והמרד נגד שליט לוב דאז מועמר קדאפי, מחיר הנפט צלל "רק" 21% בעיקר בשל העובדה שארה"ב ויבואניות נפט נוספות שיחררו 60 מיליון חביות נפט ממאגרי החירום בכדי להתגבר על שיבושי האספקה והיצוא מלוב.

מה הלאה?

במהלך המסחר היום (ו') מחיר הנפט הגיע לתחתית של 41.35 דולר ותיקן מעט ועלה ב-0.8% למחיר של 42.5 דולר לחבית, נכון לכתיבת שורות אלו. לפי בנק 'סיטיגרופ' המגמה השלילית צפויה להימשך. "החברות הגדולות בקרטל אופ"ק ממשיכות להפיק נפט ברמות שיא בכדי להגן על נתח השוק שלהן. גם הייצור האמריקני מצליח לעמוד במלחמת המחירים וממשיך לקדוח. שוק הנפט עדיין נמצא במצב של היצע יתר וכך זה ככל הנראה ימשך" מסביר סת' קליינמן, אסטרטג תחום אנרגיה בבנק.

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    אלי 02/11/2015 14:41
    הגב לתגובה זו
    פצלי השמן קובעים תקרה של 40$ לחבית אבל גם תגליות הגז והאנרגיות החלופיות לא עוזרות למחירי הנפט. בעצם קרה מה שפיללנו שיקרה לנפט הערבי בלי שנרגיש.
  • 18.
    אחד שמבין 16/08/2015 21:29
    הגב לתגובה זו
    הכותב מסמך על גרפים ויש מצב לפי הגרפים למחיר כזה באם יקרה מצב כזה זה לא יחזיק מעמד הרבה זמן משום שאופק הודיעה שהצריכה היומית בעולם הינה 29 מיליון חביות ליום והייצור עומד כיום על 31 מיליון חביות ליום 2 מיליון יותר ובמקרה של מחיר כה נמוך כפי שציין הכתב יקרו שני דברים במקביל הרבה חברות נפט אמריקאיות יפשטו רגל בעיקר חברות שמנצלות את פצלי השמן שהכדאיות כבר ב 40 דולר לא כדאית אז מה יקרה ב 20 דולר וסיבה 2 היא פשוט אופק יחתוך בייצור ב 4 מיליון חביות ליום והנה המחסור והמחיר יחזור לעלות אמנם לא כמו 140 דולר שהיה אבל 40 עד 80 דולר יהיה רצועת המסחר בנפט לפחות עד 2025
  • 17.
    פול גטי 16/08/2015 09:19
    הגב לתגובה זו
    אם מישהו באמת היה יודע הוא היה האדם העשיר בעולם... כשמחיר חבית היה $120 הסבירו שזה בדרך ל $200. תיראו כמה "מומחים" צמחו לנו בנושא הגז הטבעי. יודעים להסביר בנחרצות חוץ מלמצוא גז.
  • 16.
    לא שווה 16/08/2015 02:37
    הגב לתגובה זו
    רק אותנו שכחו עם מחירי דלק של לפני ביבי. מה עשינו. ביבי תלך
  • 15.
    פול 15/08/2015 21:42
    הגב לתגובה זו
    לאן אפשר להגיע? אף אחד לא יודע והאי-וודאות גורמת נזק רב. בסוף ייתכן שמאיצים סוף עידן ההדרוקרבונים שמזהמים הפלנטה ומזרימים כסף גדול לידיים לא טובות
  • 14.
    ן 15/08/2015 15:11
    הגב לתגובה זו
    מדובר במדינות שמושתתות אך ורק על נפט, ללא נפט הן אבודות... אין שום מלחמת מחירים, איפה היו כל הגאונים האלה לפני כשנה? פתאום כולם יודעים לאן הנפט ילך...
  • 13.
    ימשיך לממן שחיתות 15/08/2015 14:43
    הגב לתגובה זו
    של ממשלת הזבל , ליכוד חרדים!
  • 12.
    מיחיר 60 $ 15/08/2015 14:09
    הגב לתגובה זו
    נזק אדיר של המתנה ארוכה .הפסקה מוחלטת של חיפוש תגליות חדשות .איבוד קשרים עם מדינות שכנות . נזקים כספיים כבדים והפסד הכנסות . הפסד תגליות עתידיות שאין מחיר להם .תדמית שלילית ולא אמינה .כל זה בשביל שחס וחלילה היזמים והמשקעים והמהמרים לא ירויחו יותר מידיי. צרות עין וחזירות .לא יבואו יזמים לחפש כאן עם מיסוי 60% ורגולציה מטורפת .לא תהיה תחרות כי לא יהיו תגליות באשמת אנשים רעים וצרי עין
  • 11.
    י. 15/08/2015 14:03
    הגב לתגובה זו
    תכין את הכובע. יתכן ואחד לא יספיק.
  • 10.
    אז למה שנקנה את הגז שלנו כל כך יקר? (ל"ת)
    בן עטר 15/08/2015 13:49
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שדה 15/08/2015 09:10
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שהמחבר כותב מטעם. כזאת רמה נמוכה של ניתוח לא קראתי בחיים שלי.
  • 8.
    דודו 15/08/2015 01:35
    הגב לתגובה זו
    מדינה זבל
  • אחד שמבין 16/08/2015 21:23
    הגב לתגובה זו
    ב 42 דולר הדלק 6.4 ההסבר פשוט מדינת ישראל גונבת מאזרחיה אין דין ואין דיין אין פיקוח ואין מיקוח תמשיכו להגדיל את המינוס בבנק וההלוואות ואולי כשלא יהיה כבר ממה לחיות נלמד להפגין כמו בעולם ולא הפגנות של הופעות במוצאי שבת אלא הפגנות 24 על 24 שעות ביממה מול כנסת ישראל ואז תראו איזה שינוי יהיה
  • 7.
    אמיר 14/08/2015 21:31
    הגב לתגובה זו
    הנפט לא ירד מ 35 דולר לחבית
  • 6.
    מעולה-כתבה כזו היתה בדיוק לפני כמה חודשים שהנפט עלה 50% (ל"ת)
    דבי 14/08/2015 21:01
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ירון 14/08/2015 19:09
    הגב לתגובה זו
    מרדימים אותכם והם קונים בכמויות בתי ההשקעות האלה נוכלים 40 דולר זה בלוק
  • 4.
    אל שו 14/08/2015 18:56
    הגב לתגובה זו
    בקיצור אל על, אל על, אל על, אל על, אל על, אל על קדימה טוסי אל על
  • 3.
    במבי 14/08/2015 18:40
    הגב לתגובה זו
    מחיר חבית נפט ביולי 2008 עמד על 140 דולר. היום מדברים על 10-20 דולר לחבית. זה מוכיח את גודל הספסרות במשאב חיוני זה ולכן צריכה להתקבל החלטה כלל עולמית שמחיר נפט לא יעלה בכל מקרה על 30 דולרים לחבית.
  • ואז מה יקרה לזיהום ולעתודות הנפט? (ל"ת)
    ן 15/08/2015 15:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מדינה מרוויחה יותר על דלק. (ל"ת)
    אני 14/08/2015 18:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    10-20 דולר לחבית? כמעט חינם. (ל"ת)
    ארבינקא 14/08/2015 18:21
    הגב לתגובה זו
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

נפט
צילום: iStock

ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר

הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט אופק

ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.


במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.


הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.


שמונת היצרנים המרכזיים – ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.

הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.