מיבואנית ליצואנית ארה"ב תהיה עוד לפני 2020 יצרנית הנפט הגדולה בעולם ויצואנית עד 2030
ארה"ב תהיה עוד לפני 2020 יצרנית הנפט הגדולה בעולם, כך עולה מתחזית שפירסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA). עוד עולה מהתחזית כי עד שנת 2030 תהפוך ארה"ב גם ליצואנית נפט.
סוכנות האנרגיה העולמית הגדירה את מה שעובר על תעשיית הנפט האמריקנית כ"רנסאנס שמשנה את מפת הנפט העולמית, עם השלכות על שוק האנרגיה והמסחר".
ארה"ב שכיום מייבאת כ-20% מסך האנרגיה הנחוצה לה, צפויה להפוך להיות מדינה שמספקת לעצמה את כל צרכיה עד 2035 תודות לעלייה ביכולתה לייצר נפט, גז טבעי שמקורו בפצלים ודלקים ממקורות ביו אנרגטיים. כמו כן מציינים בסוכנות האנרגיה את השיפור היעילות העברת האנרגיה בארה"ב.
"הנפילה ביבוא הנפט משמעותה היא שצפון אמריקה תהפוך ליצואנית נפט בשנת 2030. האצה זו בתהליך המתמשך של הסטת הסחר העולמי בנפט לכיוון השווקים האסיאתיים, מגבירים את הפוקוס על הבטחת הדרכים האסטרטגיות שמחברות את אותם השווקים, דרך המזרח התיכון" נכתב בתחזית כשהכוונה היא להבטחת המעבר דרך תעלת סואץ.
כפי שעולה מהתחזית "ארה"ב צפויה להפוך להיות יצרנית הנפט הגדולה בעולם עוד לפני שנת 2020, ותעקוף את ערב הסעודית עד אמצע שנות ה-2020. באותה העת, צעדי התייעלות בתחום התחבורה (יותר כלי רכב חסכוניים, היברידיים או חשמליים) תוביל לירידה בביקוש לנפט בארה"ב. התוצאה תהיה המשך ירידה ביבוא הנפט אל ארה"ב, עד כדי כך שצפון אמריקה תהפוך ליצואנית של נפט בסביבות שנת 2030".

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.