נדין טרכטנברג: היעדר פיקוח בביטקוין עלול לגרום לאובדן ערך פתאומי
"המטבעות הווירטואליים הקיימים היום מבוססים על יוזמות פרטיות ואף גוף רשמי, כגון בנקים מרכזיים או ממשלות, לא עומד מאחוריהם. על רקע ההתעניינות הגדולה ברכישת מטבעות וירטואליים, בעיקר על ידי צעירים, חשוב מאוד שכל מי ששוקל זאת יהיה מודע לכך שמדובר בפעילות שאין לגביה כל אחריות ממשלתית, ושייקח בחשבון שהתנודתיות הגבוהה והיעדר הפיקוח עלולים להביא לאובדן ערך פתאומי", כך אמרה המשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו טרכטנברג, בישיבת ועדת הכספים של הכנסת.
"ביטקוין ומטבעות וירטואליים דומים אינם מטבע וגם אינם נחשבים למטבע חוץ – עמדת בנק ישראל היא שיש לראותם כנכס פיננסי, על כל המשתמע מכך. במסגרת התפקידים שהוקנו לבנק ישראל בחוק בנק ישראל - להנפיק את המטבע הרשמי שמהווה הילך חוקי בישראל ולהסדיר את מערכת המזומנים במשק - מגדיר החוק את המטבע - "השקל החדש". במסגרת התפקידים של בנק ישראל לנהל את יתרות המט"ח ולעקוב אחר ההתפתחויות בשוק מטבע החוץ, החוק גם מגדיר "מטבע חוץ" כ"שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל". אם כן, הביטקוין והמטבעות הדומים לו אינם עונים להגדרה החוקית של מטבע או של מטבע חוץ. מעבר להגדרה המשפטית, גם כשבוחנים את הפרמטרים הכלכליים של המטבעות הווירטואליים הם לא ממלאים את התפקידים העיקריים של מטבע. אלמנט קריטי שקיים במטבע הנו מידת האמון שהמשתמשים נותנים בו. אמון זה נובע מכך שהכסף מהווה הילך חוקי בעל גיבוי משפטי ומקיים את התכונות המקובלות שלו על פי הספרות הכלכלית - יחידה חשבונאית, מכשיר לביצוע סחר חליפין, ויציבות המאפשרת לו להיות מכשיר לשמירת ערך - כל אלו אינן מתקיימות בביטקוין ובמטבעות הדומים לו, המתאפיינים בתנודתיות גבוהה ביותר, בקושי בביצוע עסקאות, ובהיעדר ביטחון לגבי הגורמים העומדים מאחוריהם".
"לאחרונה עלו בציבור מספר תלונות על קשיים לכאורה שבנקים מערימים על לקוחות שמבקשים להעביר כספים מחשבון הבנק שלהם לצורך רכישת מטבעות וירטואליים. מעבר לסיכונים ללקוח, קיימים סיכוני ציות גם לבנק. חשוב להמחיש: האופי האנונימי של המטבעות הווירטואליים מביא לכך שהם יכולים לשמש, ומשמשים, להלבנת הון, מימון פשיעה, וכדומה. לקוח שמבקש להעביר את כספו לבורסה כלשהיא שמוכרת מטבעות וירטואליים יכול בהמשך להעביר את הכסף בצורה אנונימית לכל גורם מפוקפק בארץ או בעולם. במידה והכסף ישמש למטרה לא ראויה, הבנק שביצע את ההעברה עלול לשאת באחריות כנגד רשויות חוק בארץ או בעולם. לכן כל בנק נדרש להגדיר האם הוא נותן ללקוחות שירותים בתחום, ואם כן, כיצד ינהל את הסיכונים. הוראות הפיקוח על הבנקים מחייבות את הבנקים לנקוט באמצעי זהירות למניעת הלבנת הון ומימון פעילות טרור ולעמידה בכללי כח המשימה הבינלאומי - FATF. כך, יש סימנים המחייבים את הבנקים להתייחס אל חשבונות של לקוחות כחשבונות בעלי סיכון גבוה. אחד הסימנים הוא פעילות גדולה במזומנים".
"בין אימוץ מוסדי לחששות מאקרו: האם הביטקוין בדרך להתייצבות או לתחתית חדשה?"
התנודתיות הגבוהה בקריפטו בכלל ובביטקוין בפרט נמשכת - מהם הגורמים המניעים את השוק? סטרטג'י רחוקה ב-40% מהשיא; הכורות מתקשות להתמודד עם קושי עולה בדרישות המחשוב וירידה מתמשכת בתגמול; מטבעות יציבים - איום מערכתי או פוטנציאל פיננסי?
הקריפטו מתאושש מהירידות החדות
שבוע לא צפוי נוסף של מסחר תנודתי עבר על שוק מטבעות הקריפטו, כאשר השוק שוב שינה כיוון כלפי מעלה בתנועה חדה, וזאת לאחר הירידות החדות שנרשמו קודם לכן. כעת הביטקוין שוב מתבסס מעל רמת ה-90 אלף דולר. קשה להצביע על הגורם הספציפי לתנועה החזקה כלפי מטה לאזור ה-70 אלף דולר, כמו גם על הסיבה שהזניקה אותו בחזרה לקידומת 9. נראה שהשוק סובל עדיין ממינוף יתר, מצב בו כל תנועה כלפי מעלה או כלפי מטה מוגברת על ידי הנזלות כפויות של פוזיציות ממונפות, כאשר תעודות הסל עוקבות אחרי המגמה עם יציאות או כניסות מאסיביות של כספים עם כל תנועהבשוק, ומוסיפות שמן למדורה. מכיוון שמחירי המטבעות אינם מבוססים על פעילות ריאלית כלשהי, התנועות הן בעיקר ספקולטיביות ומניעות את עצמן בעוצמה הולכת וגוברת.
ביומיים האחרונים הביטקוין חזר כאמור לרמה של מעל 90 אלף דולר, אך הוא עדיין לא מצליח לפרוץ לכיוון המאה אלף שוב. נראה כי הגורמים שמניעים את המטבע לאחרונה הם מצב איגרות החוב של יפן והחשש ממותו של ה"קארי טרייד היפני", אסטרטגיה במסגרתה המשקיעים לווים כסף בריבית נמוכה ביפן ומשקיעים בנכסי סיכון ברחבי העולם. גם אם בפועל לא מדובר בסכומים גדולים במיוחד המופנים לקריפטו, עצם העובדה שבשוק סבורים שיש לכך השפעה, כבר גורמת לכך שתהיה השפעה בפועל. הגורם השני הוא החלטת הריבית בארצות הברית הצפויה בשבוע הבא. ישנה סבירות גבוהה ל"הורדת ריבית ניצית", כלומר מצב בו הפד אמנם יוריד את הריבית אך ישגר טון ניצי לקראת ההמשך, מה שעלול לגרום לגל של ירידות בשוק, כולל בשוק הקריפטו.
באופן עקרוני, אין כרגע חדשות רעות משמעותיות שאמורות לפגוע בקריפטו באופן יוצא דופן, כאשר גם האימוץ המוסדי נמשך, הפעם עם מצטרפת מפתיעה. חברת תעודות הסל הענקית וונגורד הייתה ידועה בגישה שמרנית מאוד כלפי הקריפטו; לא רק היא שלא הצטרפה לטרנד מנפיקות תעודות הסל למרות שהיא פעילה מאד בתחום, אלא אף אסרה על לקוחותיה המנהלים את חשבונותיהם אצל החברה לרכוש תעודות סל בתחום. כעת החברה משנה מדיניות ומעתה יתאפשר ללקוחותיה לקנות תעודות סל העוקבות אחר מחירי מטבעות קריפטו שונים. מדובר בחשיפה נוספת ומשמעותית בהיקף של מיליארדי דולרים.
גם בבנק אוף אמריקה נפתחים יותר להשקעות קריפטו. הבנק הודיע על הרחבת הגישה להשקעות קריפטו עבור לקוחות "ניהול עושר". מדובר בלקוחות העשירים (בדרך כלל בעלי הון נזיל של מעל מיליון דולר). היועצים בבנק יורשו מעתה להמליץ ללקוחות על מגוון הקצאות למוצרי קריפטו נסחרים. עד כה הבנק נמנע מהמלצה יזומה כזו, וביצע פעולות אלו רק אם הלקוחות ביקשו זאת במפורש. כריס הייזי, מנהל השקעות ראשי בבנק, סבור כי "עבור משקיעים עם עניין חזק בחדשנות ונוחות עם תנודתיות מוגברת, הקצאה צנועה של 1% עד 4% בנכסים דיגיטליים יכולה להיות מתאימה".
- עיתונות המיין סטרים ברצף כתבות שליליות על הקריפטו, האם זה מסמן תחתית?
- S&P הורידה את דירוג היציבות של Tether - חשיפה לביטקוין ופערי שקיפות מגבירים סיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לארי פינק, מנכ"ל בלקרוק – מנהלת הנכסים הגדולה בעולם ואחת מחלוצות תעודות הסל על הביטקוין והאת'ריום – מרוצה מהמשך האימוץ המוסדי של השקעות הקריפטו. פינק שוחח עם בריאן ארמסטרונג, מנכ"ל חברת קוינבייס, בכנס של הניו יורק טיימס. בדבריו אמר פינק כי שיחות עם לקוחות ופקידי ממשל הובילו לשינוי דרמטי בדעתו על הקריפטו; אם בעבר ראה בו כלי להלבנת הון ותו לא, הרי שכעת הוא רואה בו "נכס פחד" אליו אנשים פונים מחשש לאובדן ערך של מטבעות פיאט או מירידה ריאלית בערכם של נכסים אחרים. ארמסטרונג הוסיף כי בשנת 2025 הסביבה הרגולטורית של הקריפטו התבהרה, לאחר שממשל ביידן "ניסה להרוג את התעשייה". הוא צופה שבתוך שנה או שנתיים הבנקים יאמצו מטבעות יציבים ואף ישלמו עליהם ריבית.
