נדין טרכטנברג: היעדר פיקוח בביטקוין עלול לגרום לאובדן ערך פתאומי
"המטבעות הווירטואליים הקיימים היום מבוססים על יוזמות פרטיות ואף גוף רשמי, כגון בנקים מרכזיים או ממשלות, לא עומד מאחוריהם. על רקע ההתעניינות הגדולה ברכישת מטבעות וירטואליים, בעיקר על ידי צעירים, חשוב מאוד שכל מי ששוקל זאת יהיה מודע לכך שמדובר בפעילות שאין לגביה כל אחריות ממשלתית, ושייקח בחשבון שהתנודתיות הגבוהה והיעדר הפיקוח עלולים להביא לאובדן ערך פתאומי", כך אמרה המשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו טרכטנברג, בישיבת ועדת הכספים של הכנסת.
"ביטקוין ומטבעות וירטואליים דומים אינם מטבע וגם אינם נחשבים למטבע חוץ – עמדת בנק ישראל היא שיש לראותם כנכס פיננסי, על כל המשתמע מכך. במסגרת התפקידים שהוקנו לבנק ישראל בחוק בנק ישראל - להנפיק את המטבע הרשמי שמהווה הילך חוקי בישראל ולהסדיר את מערכת המזומנים במשק - מגדיר החוק את המטבע - "השקל החדש". במסגרת התפקידים של בנק ישראל לנהל את יתרות המט"ח ולעקוב אחר ההתפתחויות בשוק מטבע החוץ, החוק גם מגדיר "מטבע חוץ" כ"שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל". אם כן, הביטקוין והמטבעות הדומים לו אינם עונים להגדרה החוקית של מטבע או של מטבע חוץ. מעבר להגדרה המשפטית, גם כשבוחנים את הפרמטרים הכלכליים של המטבעות הווירטואליים הם לא ממלאים את התפקידים העיקריים של מטבע. אלמנט קריטי שקיים במטבע הנו מידת האמון שהמשתמשים נותנים בו. אמון זה נובע מכך שהכסף מהווה הילך חוקי בעל גיבוי משפטי ומקיים את התכונות המקובלות שלו על פי הספרות הכלכלית - יחידה חשבונאית, מכשיר לביצוע סחר חליפין, ויציבות המאפשרת לו להיות מכשיר לשמירת ערך - כל אלו אינן מתקיימות בביטקוין ובמטבעות הדומים לו, המתאפיינים בתנודתיות גבוהה ביותר, בקושי בביצוע עסקאות, ובהיעדר ביטחון לגבי הגורמים העומדים מאחוריהם".
"לאחרונה עלו בציבור מספר תלונות על קשיים לכאורה שבנקים מערימים על לקוחות שמבקשים להעביר כספים מחשבון הבנק שלהם לצורך רכישת מטבעות וירטואליים. מעבר לסיכונים ללקוח, קיימים סיכוני ציות גם לבנק. חשוב להמחיש: האופי האנונימי של המטבעות הווירטואליים מביא לכך שהם יכולים לשמש, ומשמשים, להלבנת הון, מימון פשיעה, וכדומה. לקוח שמבקש להעביר את כספו לבורסה כלשהיא שמוכרת מטבעות וירטואליים יכול בהמשך להעביר את הכסף בצורה אנונימית לכל גורם מפוקפק בארץ או בעולם. במידה והכסף ישמש למטרה לא ראויה, הבנק שביצע את ההעברה עלול לשאת באחריות כנגד רשויות חוק בארץ או בעולם. לכן כל בנק נדרש להגדיר האם הוא נותן ללקוחות שירותים בתחום, ואם כן, כיצד ינהל את הסיכונים. הוראות הפיקוח על הבנקים מחייבות את הבנקים לנקוט באמצעי זהירות למניעת הלבנת הון ומימון פעילות טרור ולעמידה בכללי כח המשימה הבינלאומי - FATF. כך, יש סימנים המחייבים את הבנקים להתייחס אל חשבונות של לקוחות כחשבונות בעלי סיכון גבוה. אחד הסימנים הוא פעילות גדולה במזומנים".
למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
שוק המניות אהב את מסיבת העיתונאים של הפד' אבל הקריפטו ממשיך לדשדש; שבוע נוסף של חדשות טובות מהכיוון הרגולטורי; התחום האפור שבין טראמפ ועסקי הקריפטו מספק עסקאות חשודות נוספות; 15 שנות מאסר למייסד טרה-לונה שגרם להפסד של 40 מיליארד דולר
למרות הפד' הקריפטו ממשיך לדשדש
בניגוד לציפיות, הפדרל רזרב סיפק הורדת ריבית "יונית" למדי, או לפחות לא "ניצית" כפי שציפו, וגם בניגוד לציפיות, שוק הקריפטו כמעט לא הגיב להתפתחות. הורדת הריבית לוותה בטון לא ניצי במיוחד, ובנוסף הפד הודיע על תחילת רכישה מחודשת של אג"ח לאחר הפסקת הצמצום הכמותי. הגישה של הפד' נתפסה בשוק כיונית יותר מהצפוי, ושוק המניות הגיב בעליות. העליות בנאסד"ק התחלפו בירידות בעקבות דוחות אורקל והחשש מפני בועת הבינה המלאכותית, אך הדאו, הראסל ואפילו ה-SP500 המשיכו במגמה החיובית. שוק הקריפטו לעומת זאת פשוט לא הגיב. מדדי המניות נמצאים באזור שיא כל הזמנים, בעוד הביטקוין עדיין רחוק בכ-25% מהשיא. נראה שהקריפטו סובל מ"רוחות נגדיות" ספציפיות שלא קשורות לנתוני המאקרו, ולא מאפשרות למטבעות הדיגיטליים להצטרף למגמה החיובית.
ראשית, נראה שמצבן של חברות האוצר, שהיוו טריגר לעליות קודם לכן, מהווה עכשיו חסם. כ-65% מהחברות שרכשו ביטקוין במהלך 2025 נמצאות כעת בהפסדים על הנייר. חברות אלו סובלות מלחץ שווי משמעותי, עומדות בפני סיכון של הכרח למכור את הביטקוין שברשותן כדי לכסות על התחייבויות, ובנוסף הן נמצאות הרבה פחות בצד הקונה, כך שהביקוש יורד (למעט סטרטג'י שממשיכה לקנות ללא הכרה). ברקע נמצא עדיין אירוע הליקווידציה הגדול שנרשם באוקטובר, שממנו שוק הקריפטו לא לגמרי התאושש. בנוסף, ייתכן שהחששות מדוחות אורקל שמשפיעות על סקטור הטכנולוגיה פוגעות גם בקריפטו שנסחר על פי רוב בקורלציה גבוהה יותר עם הנאסד"ק מאשר עם שאר המדדים. אכן לקראת סיום המסחר ביום רביעי נחלשו הירידות בנאסד"ק ובמקביל נרשמה התאוששות קלה בקריפטו. אנליסטים מציינים כי הקריפטו זקוק לראיות משכנעות יותר לכך שהתיקון במחירים הסתיים. הציפיות לעליית הביטקוין לקראת סוף 2025 נחתכו על ידי סטנדרד צ'רטרד ל-$100,000, כאשר כעת הם רואים ברכישות של קרנות סל (ETF) את המנוע העיקרי לעליות מחיר עתידיות.
על רקע הסנטימנט השלילי התפרסם דו"ח של בנק ג'יי.פי.מורגן המצביע על הרעה נרחבת בנפחי המסחר במטבעות קריפטו בחודש נובמבר, כשהשוק סבל מירידה כוללת, והדבר השתקף בצניחה של 17% בשווי השוק הכולל של הקריפטו ל-3 טריליון דולר. נרשמה ירידה של כ-20% בנפחי המסחר במטבעות קריפטו, מטבעות יציבים, NFT ופלטפורמות DeFi, כאשר נפח המסחר היומי הממוצע במטבעות יציבים ירד ב-26% לעומת החודש הקודם. הירידה בפעילות נבעה מעלייה בתנודתיות וגלי מכירה, לצד חששות ממינוף גבוה בשוק ודיבורים על "חורף קריפטו" חדש.
הסנטימנט השלילי בא לידי ביטוי גם בתזרימי הכספים של מוצרי קריפטו נסחרים (ETPs) הרשומים בארה"ב, שהפכו לשליליים: קרנות סל (ETFs) עם מחיר הספוט של הביטקוין רשמו יציאות נטו של 3.4 מיליארד דולר, מה שקיזז את הכניסות נטו שנרשמו באוקטובר. תעודות על האת'ר רשמו את החודש הגרוע ביותר שלהם אי פעם, עם פדיונות נטו של 1.4 מיליארד דולר.
- "בין אימוץ מוסדי לחששות מאקרו: האם הביטקוין בדרך להתייצבות או לתחתית חדשה?"
- עיתונות המיין סטרים ברצף כתבות שליליות על הקריפטו, האם זה מסמן תחתית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התפתחויות רגולטוריות חיוביות
החזית הרגולטורית ממשיכה לספק חדשות מעודדות מדי שבוע.
השבוע רגולטור הבנקים בארה"ב (OCC), הודיע כי יתיר לבנקים לעסוק ב"עסקאות ברוקר סיכון-אפס" המערבות נכסי קריפטו. בעסקאות אלו, הבנקים פועלים למעשה כמתווכים: הם רוכשים נכס מצד אחד ומוכרים אותו בו-זמנית לצד נגדי, כך שהבנק אינו מחזיק בדרך כלל את נכסי הקריפטו במלאי. כך הבנק יכול ליצור רווח מעמלות העברה ומסחר ללא צורך בהחזקה ממשית בנכסי הקריפטו. צעד זה הוא חלק מסדרה של מהלכים שנוקט ממשל טראמפ לצמצום הפער בין המגזר הפיננסי המסורתי לבין פעילויות הקריפטו, תוך אימוץ גישה מקבלת יותר למגזר וביטול הגבלות שנקבעו קודם לכן.
