נדין טרכטנברג: היעדר פיקוח בביטקוין עלול לגרום לאובדן ערך פתאומי
"המטבעות הווירטואליים הקיימים היום מבוססים על יוזמות פרטיות ואף גוף רשמי, כגון בנקים מרכזיים או ממשלות, לא עומד מאחוריהם. על רקע ההתעניינות הגדולה ברכישת מטבעות וירטואליים, בעיקר על ידי צעירים, חשוב מאוד שכל מי ששוקל זאת יהיה מודע לכך שמדובר בפעילות שאין לגביה כל אחריות ממשלתית, ושייקח בחשבון שהתנודתיות הגבוהה והיעדר הפיקוח עלולים להביא לאובדן ערך פתאומי", כך אמרה המשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו טרכטנברג, בישיבת ועדת הכספים של הכנסת.
"ביטקוין ומטבעות וירטואליים דומים אינם מטבע וגם אינם נחשבים למטבע חוץ – עמדת בנק ישראל היא שיש לראותם כנכס פיננסי, על כל המשתמע מכך. במסגרת התפקידים שהוקנו לבנק ישראל בחוק בנק ישראל - להנפיק את המטבע הרשמי שמהווה הילך חוקי בישראל ולהסדיר את מערכת המזומנים במשק - מגדיר החוק את המטבע - "השקל החדש". במסגרת התפקידים של בנק ישראל לנהל את יתרות המט"ח ולעקוב אחר ההתפתחויות בשוק מטבע החוץ, החוק גם מגדיר "מטבע חוץ" כ"שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל". אם כן, הביטקוין והמטבעות הדומים לו אינם עונים להגדרה החוקית של מטבע או של מטבע חוץ. מעבר להגדרה המשפטית, גם כשבוחנים את הפרמטרים הכלכליים של המטבעות הווירטואליים הם לא ממלאים את התפקידים העיקריים של מטבע. אלמנט קריטי שקיים במטבע הנו מידת האמון שהמשתמשים נותנים בו. אמון זה נובע מכך שהכסף מהווה הילך חוקי בעל גיבוי משפטי ומקיים את התכונות המקובלות שלו על פי הספרות הכלכלית - יחידה חשבונאית, מכשיר לביצוע סחר חליפין, ויציבות המאפשרת לו להיות מכשיר לשמירת ערך - כל אלו אינן מתקיימות בביטקוין ובמטבעות הדומים לו, המתאפיינים בתנודתיות גבוהה ביותר, בקושי בביצוע עסקאות, ובהיעדר ביטחון לגבי הגורמים העומדים מאחוריהם".
"לאחרונה עלו בציבור מספר תלונות על קשיים לכאורה שבנקים מערימים על לקוחות שמבקשים להעביר כספים מחשבון הבנק שלהם לצורך רכישת מטבעות וירטואליים. מעבר לסיכונים ללקוח, קיימים סיכוני ציות גם לבנק. חשוב להמחיש: האופי האנונימי של המטבעות הווירטואליים מביא לכך שהם יכולים לשמש, ומשמשים, להלבנת הון, מימון פשיעה, וכדומה. לקוח שמבקש להעביר את כספו לבורסה כלשהיא שמוכרת מטבעות וירטואליים יכול בהמשך להעביר את הכסף בצורה אנונימית לכל גורם מפוקפק בארץ או בעולם. במידה והכסף ישמש למטרה לא ראויה, הבנק שביצע את ההעברה עלול לשאת באחריות כנגד רשויות חוק בארץ או בעולם. לכן כל בנק נדרש להגדיר האם הוא נותן ללקוחות שירותים בתחום, ואם כן, כיצד ינהל את הסיכונים. הוראות הפיקוח על הבנקים מחייבות את הבנקים לנקוט באמצעי זהירות למניעת הלבנת הון ומימון פעילות טרור ולעמידה בכללי כח המשימה הבינלאומי - FATF. כך, יש סימנים המחייבים את הבנקים להתייחס אל חשבונות של לקוחות כחשבונות בעלי סיכון גבוה. אחד הסימנים הוא פעילות גדולה במזומנים".
דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
למה הקריפטו לא מצליח להתאושש גם כשהמניות עולות? מתחילים לסכם את 2025 - הנקודות החיוביות, יחס הצעירים, ה"הצלחות" הצפון קוריאניות ומה עוד דורש שיפור לקראת 2026?
תנודתיות בשוק הקריפטו והשפעת המינוף
הקריפטו לא מצליח לצאת מהאווירה הדובית, גם כששוק המניות התאושש קלות לאחר פרסום נתוני האינפלציה המפתיעים. תחילה הקריפטו טיפס, אבל מהר מאוד חזר לרדת, וכעת הוא בוחן את רמת ה-86 אלף דולר מחדש.
נראה שהסיפור המרכזי בחולשת הקריפטו הוא ההנזלות הכפויות שמתרחשות כל הזמן ושורפות סכומי ענק, כשהשוק פשוט לא מצליח להיגמל ממינוף היתר שמאפיין אותו. בירידה של יום חמישי האחרון התאדו 550 מיליון דולר בשווקי הנגזרים.
ההנזלות הללו קורות לשני הצדדים ומגבירות מגמות קיימות. במהלך השבוע הביטקוין זינק לפתע למעל 90 אלף דולר – תנועה של 3300 דולר במחיר המטבע שלוותה בהנזלה של 106 מיליון דולר בפוזיציות שורט ממונפות בתוך 30 דקות. התנועה למטה הייתה אלימה כמעט באותה מידה, כשבתוך 45 הדקות הבאות המחיר ירד ב-3400 דולר תוך הנזלה של 52 מיליון דולר בפוזיציות לונג ממונפות. לא ברור אם כוח ספקולטיבי אדיר עומד מאחורי תנועות כאלה ו"מנקה" את כל המחזיקים הממונפים, או שמדובר בתנועות אקראיות שמזינות את עצמן. כאשר סוחר מציב סטופ לוס במחיר מסוים, או שחברת הברוקרים נאלצת להנזיל פוזיציה עקב חוסר בביטחונות, נוצרת מכירה (או קנייה נגד פוזיציית שורט) כפויה. כאשר מתרחשות רבות כאלה בבת אחת, הן עצמן מחזקות את תנועת המחיר באותו כיוון. כך שוק הקריפטו, שגם ככה הוא הכי ספקולטיבי שיש, הופך להיות פרוע עוד יותר. נראה שלאחרונה התנועות פועלות בעיקר בכיוון הדובי ופחות בשורי; כך גם במצב של שוק עולה, הקריפטו יורד, כפי שהתרחש ביום המסחר האחרון.
קוינבייס מתרחבת לתחומי המניות וההימורים ולשווקים הבנלאומיים - מה אומרים האנליסטים ומה אומרת המניה?
קוינבייס הודיעה ביום רביעי על הרחבה משמעותית של שירותיה, הכוללת כניסה למסחר במניות וב"חוזי אירועים", כלומר שוק התחזיות או ההימורים. צעד זה נועד להפוך את החברה למתחרה ישירה בפלטפורמות השקעה כמו רוביהוד ואינטראקטיב ברוקרס. הסיבה העיקרית למהלך היא השאיפה להפחית את התלות במסחר במטבעות דיגיטליים, שוק שהפך לתחרותי מאוד, ולהציע למשתמשים לנהל את כל נכסיהם תחת "קורת גג אחת".
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- "בין אימוץ מוסדי לחששות מאקרו: האם הביטקוין בדרך להתייצבות או לתחתית חדשה?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת המהלך, מלבד האפשרות לבצע השקעות בשוק ההון, החברה תאפשר למשתמשים להמר על תוצאות של אירועים בעולם האמיתי (כמו ספורט, פוליטיקה ושוק ההון) באמצעות שיתוף פעולה עם פלטפורמת Kalshi. שוק חוזי החיזוי נחשב לצומח במיוחד, עם פוטנציאל הכנסות של מיליארדי דולרים בשנים הקרובות. המהלך מגיע על רקע חוסר ודאות רגולטורי לגבי חוזי אירועים. בעוד שחברות הקריפטו טוענות כי מדובר במוצר פיננסי תחת פיקוח פדרלי, חלק מהרגולטורים בארה"ב טוענים כי מדובר בסוג של הימורים שעלולים לעודד התנהגות ספקולטיבית ומסוכנת בקרב משקיעים קטנים. למרות שמתחרותיה כבר נכנסו לתחום חוזי האירועים, בקוינבייס לא מודאגים מהעיכוב וטוענים כי המטרה שלהם היא להציע את המגוון הרחב ביותר של חוזים בשוק כדי למשוך קהל לקוחות חדש. בנוסף, החברה מתכננת להשיק כבר בחודשים הקרובים מסחר במניות בטכנולוגיית טוקניזציה, מה שיאפשר מסחר במניות סביב השעון.
