נדין טרכטנברג: היעדר פיקוח בביטקוין עלול לגרום לאובדן ערך פתאומי
"המטבעות הווירטואליים הקיימים היום מבוססים על יוזמות פרטיות ואף גוף רשמי, כגון בנקים מרכזיים או ממשלות, לא עומד מאחוריהם. על רקע ההתעניינות הגדולה ברכישת מטבעות וירטואליים, בעיקר על ידי צעירים, חשוב מאוד שכל מי ששוקל זאת יהיה מודע לכך שמדובר בפעילות שאין לגביה כל אחריות ממשלתית, ושייקח בחשבון שהתנודתיות הגבוהה והיעדר הפיקוח עלולים להביא לאובדן ערך פתאומי", כך אמרה המשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו טרכטנברג, בישיבת ועדת הכספים של הכנסת.
"ביטקוין ומטבעות וירטואליים דומים אינם מטבע וגם אינם נחשבים למטבע חוץ – עמדת בנק ישראל היא שיש לראותם כנכס פיננסי, על כל המשתמע מכך. במסגרת התפקידים שהוקנו לבנק ישראל בחוק בנק ישראל - להנפיק את המטבע הרשמי שמהווה הילך חוקי בישראל ולהסדיר את מערכת המזומנים במשק - מגדיר החוק את המטבע - "השקל החדש". במסגרת התפקידים של בנק ישראל לנהל את יתרות המט"ח ולעקוב אחר ההתפתחויות בשוק מטבע החוץ, החוק גם מגדיר "מטבע חוץ" כ"שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל". אם כן, הביטקוין והמטבעות הדומים לו אינם עונים להגדרה החוקית של מטבע או של מטבע חוץ. מעבר להגדרה המשפטית, גם כשבוחנים את הפרמטרים הכלכליים של המטבעות הווירטואליים הם לא ממלאים את התפקידים העיקריים של מטבע. אלמנט קריטי שקיים במטבע הנו מידת האמון שהמשתמשים נותנים בו. אמון זה נובע מכך שהכסף מהווה הילך חוקי בעל גיבוי משפטי ומקיים את התכונות המקובלות שלו על פי הספרות הכלכלית - יחידה חשבונאית, מכשיר לביצוע סחר חליפין, ויציבות המאפשרת לו להיות מכשיר לשמירת ערך - כל אלו אינן מתקיימות בביטקוין ובמטבעות הדומים לו, המתאפיינים בתנודתיות גבוהה ביותר, בקושי בביצוע עסקאות, ובהיעדר ביטחון לגבי הגורמים העומדים מאחוריהם".
"לאחרונה עלו בציבור מספר תלונות על קשיים לכאורה שבנקים מערימים על לקוחות שמבקשים להעביר כספים מחשבון הבנק שלהם לצורך רכישת מטבעות וירטואליים. מעבר לסיכונים ללקוח, קיימים סיכוני ציות גם לבנק. חשוב להמחיש: האופי האנונימי של המטבעות הווירטואליים מביא לכך שהם יכולים לשמש, ומשמשים, להלבנת הון, מימון פשיעה, וכדומה. לקוח שמבקש להעביר את כספו לבורסה כלשהיא שמוכרת מטבעות וירטואליים יכול בהמשך להעביר את הכסף בצורה אנונימית לכל גורם מפוקפק בארץ או בעולם. במידה והכסף ישמש למטרה לא ראויה, הבנק שביצע את ההעברה עלול לשאת באחריות כנגד רשויות חוק בארץ או בעולם. לכן כל בנק נדרש להגדיר האם הוא נותן ללקוחות שירותים בתחום, ואם כן, כיצד ינהל את הסיכונים. הוראות הפיקוח על הבנקים מחייבות את הבנקים לנקוט באמצעי זהירות למניעת הלבנת הון ומימון פעילות טרור ולעמידה בכללי כח המשימה הבינלאומי - FATF. כך, יש סימנים המחייבים את הבנקים להתייחס אל חשבונות של לקוחות כחשבונות בעלי סיכון גבוה. אחד הסימנים הוא פעילות גדולה במזומנים".

החברה שזינקה מ-650 מיליון ל-12 מיליארד דולר ביום אחד - בעזרת ה"שילוש הקדוש"
בשביל וול סטריט מספיקות שלוש מילים כדי להטיס מניה: קריפטו, בלוקצ'יין ו-AI; ב-QMMM הודיעו שיהפכו ל"חברת אוצר" וישקיעו 100 מיליון דולר ברכישת קריפטו אבל שכחו פרט קטן - בקופה יש רק מיליון דולר; היום ההייפ פוגש את קרקע המציאות והחברה נחתכת בחצי
ביום אחד בלבד הפכה חברת הפרסום הדיגיטלי ההונג־קונגית QMMM QMMM Holdings -1.73% לתופעת שוק. המניית של החברה זינקה ביותר מ־1,700% וקפצה משווי של כ־650 מיליון דולר לכ־11.8 מיליארד דולר. מאחורי הזינוק מילות מפתח שוול סטריט
ממש אוהבת - קריפטו ו-AI. החברה שעוסקת בפרסום דיגיטלי הוציאה הודעה שבכוונתה להפוך ל"חברת אוצר" (Treasury Company) ולהשקיע 100 מיליון דולר ברכישת מטבעות קריפטו, בהם ביטקוין, את'ריום וסולנה.
אל תחבטו בעצמכם אם אתם לא מכירים את המינוח 'חברת אוצר'
זה מונח די חדש וזה טייטל שמתאר חברה ציבורית שבוחרת להפוך החזקה של נכסים (בעיקר של קריפטו) לליבת הפעילות שלה. במקום לשמור מזומן או אג"ח כיתרות נזילות, היא מנתבת משאבים לרכישת ביטקוין, את'ריום ומטבעות נוספים, ומציגה אותם כחלק מרכזי במאזן. הדוגמה הבולטת היא מיקרוסטרטג'י
של מייקל סיילור, שביססה לעצמה תדמית של "קרן ביטקוין ציבורית" לאחר שרכשה מאות אלפי מטבעות. עבור המשקיעים מדובר בדרך נוחה לעקוב אחרי שוק הקריפטו דרך מניה סחירה, אבל המחיר הוא תנודתיות חריפה ותלות כמעט מוחלטת בערך המטבעות.
ונחזור להודעה שהקפיצה את
החברה. עד לאותה הכרזה, מניית QMMM הייתה מניה מנומנמת למדי, שנסחרה במשך חודשים ארוכים בטווח מצומצם של 3 עד 12 דולר, כמעט בלי סיקור ובלי עניין מצד המשקיעים. פעילות החברה - פרסום דיגיטלי בהונג קונג - לא משכה אליה כמעט עניין, וגם הדו"חות האחרונים הצביעו על הפסדים
ועל קופת מזומנים דלילה מאוד.
אבל אז הגיעה ההודעה: השקעה מתוכננת של 100 מיליון דולר בקריפטו, לצד שימוש בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות בלוקצ'יין כדי לפתח "מערכת אקולוגית קריפטו־אוטונומית". לא בטוח שוול סטריט בכלל הצליחה לפענח את המשמעות של המינוח הזה
(וכאן וול סטריט צריכה לחבוט בעצמה) אבל עבור המשקיעים זה הספיק כדי להצית ראלי מטורף. בתוך יום אחד נרשמה קפיצה מסחררת במניה, עד לרמות שווי דמיוניות אם מנסים להשוות אותם לתוצאות של החברה.
- הנפקה מוצלחת לג׳מיני - מזנקת ביום המסחר הראשון
- הלהיט הבא? ג'מיני העלתה את השווי המבוקש בהנפקה, ומי המשקיעה המפתיעה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי שנמצא קצת זמן בשוק מכיר את התופעה הזאת על בשרו בעיקר מבועת
הדוט.קום חברות מאמצות מילות באזז כדי לתפוס עניין. חברות שצירפו לשם שלהן את המילה "אינטרנט" בגל העליות של תחילת שנות ה־2000, או אם מסתכלים קרוב יותר אז חברות קטנות שהכריזו על פעילות בתחום הקנאביס ב־2017–2018 וכל בועה ותקופתה, עד שהתנפצה אל גלי המציאות.