מטבעות דיגיטליים כבר הפכו לנכס לגיטימי להשקעה עבור רוב גופי ההשקעות בעולם. התפנית הגדולה התרחשה בתחילת השנה שעברה, אז רשות ני"ע האמריקאית (SEC) אישרה לרשום למסחר קרנות סל (ETF) על הביטקוין שמגובות בנכס עצמו. זה היה מהלך שנתן דחיפה גדולה ללגיטימציה שיש לביטקוין כנכס לגיטימי להשקעה ולמטבעות דיגיטליים בכלל, ובהמשך גם הבורסה בת"א אישרה רישום של קרנות כאלה על ידי גופים ישראלים - השקעה בקרן מחקה עוקבת ביטקוין - עכשיו גם בת"א ובשקלים.

קרנות סל מאפשרות חשיפה למטבע בלי להחזיק בו. יש לזה יתרונות כשהבולטים שבהם הם הפשטות שברכישת ומכירת קרן סל כמו שרוכשים או מוכרים מניה בבורסה כשבמקביל לא צריך לפתוח חשבון בבורסת קריפטו. עם זאת, יש גם יתרונות להחזקה של המטבע עצמו דרך בורסה או דרך ארנק קר, כמו הפטור מתשלום דמי ניהול שמשלמים למנהל הקרן בתעודת סל (לרשימת העמלות בקרנות). בנוסף, מי שמחזיק במטבע ישירות יכול גם ליהנות מתשואה שוטפת בלי למכור אותו, קוראים לזה Staking וזה מתאים למי שמחזיק קריפטו ישירות ומאמין בו לטווח ארוך, ולמרות שהוא מזכיר תשואת דיבידנד או פיקדון בבנק הוא לא זהה להם, וגם כאן יש סיכונים.

מה זה Staking?

סטייקינג (Staking) הוא תהליך שבו מחזיקי מטבעות דיגיטליים מפקידים את הנכסים שלהם ברשת הבלוקצ'יין עצמה, הרשת שמשמשת לפעילות השוטפת של המטבע. בבלוקצ'יין מבוסס Proof of Stake (PoS), כמו באית'ריום או סולאנה למשל, אין גוף מרכזי שמוודא שכל העסקאות אמיתיות. במקום, הרשת נשענת על קבוצה מבוזרת של "מאמתים" (validators) - שהם בעצם מחשבים שמריצים את התוכנה של הרשת ומאשרים בלוקים של עסקאות ומקבלים בתמורה מטבעות כתגמול. כדי למנוע מצב שבו כל אחד יכול לזייף עסקאות ולהריץ בלוקים שקריים, הרשת דורשת מכל מאמת "לשים כסף על השולחן", כלומר להפקיד מטבעות בתוך הרשת. זה נקרא סטייק (stake), ואם אותו מאמת יתנהג בצורה חשודה או ינסה לאשר עסקאות שגויות, הוא עלול לאבד חלק מהכסף שהפקיד.

עם זאת, סטייקינג לא מוגבל רק למאמתים והמחשב שלכם לא יצטרך לאמת עסקאות - כאשר אתם, כמשקיעים פרטיים, מבצעים סטייקינג, אתם מפקידים את המטבעות שלכם אצל מאמת אמין, בדרך כלל אחת הבורסות כמו Coinbase או Kraken, והוא משתמש בהם כדי להתחזק ברשת. ככל שיש לו יותר מטבעות - כך יש לו יותר סיכוי להיבחר ולאשר בלוקים, לקבל תגמול ולחלוק אותו איתכם.

• המגמה השלילית נמשכת - הביטקוין מתחת ל-86 אלף דולר
• כשהביטקוין נופל, חברות אוצר הקריפטו נופלות יותר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איך אפשר ליהנות מ-Staking וכמה אפשר להרוויח?

פלטפורמות כמו Coinbase מאפשרות לבצע סטייקינג בלחיצת כפתור, אבל לא לכל מטבע. המשתמש רוכש או מעביר מטבעות מתאימים (כמו את'ריום או סולנה), מצטרף לתוכנית הסטייקינג, ומתחיל לקבל תגמולים.

הפלטפורמה מרכזת את המטבעות של המשתמשים, מפעילה עבורם את תהליך האימות ומחלקת את הרווחים לפי חלקם היחסי במאגר. מדובר באפשרות נוחה ובעלת חסמי כניסה נמוכים, עם שקיפות בנוגע לשיעורי התשואה וזמני ההמתנה בין התשלומים.

שיעור התשואה בסטייקינג משתנה לפי המטבע והביקוש ברשת. מטבעות כמו את'ריום וסולנה מציעים תשואה שנתית ממוצעת של בין 3%-6%, ולעיתים אף יותר. זו לא תשואה גדולה אבל כאמור מי שמאמין במטבע לטווח הארוך יכול ליהנות מריבית דריבית שתגדיל את כמות הביטקוין שהוא מחזיק, בתקווה לצד עלייה בשווי המטבע. עם זאת, יש סיכונים בשיטה הזו, ובמקרה של ביטקוין היא גם מעט מסובכת ומסוכנת אף יותר.

• הונאה של 40 מיליארד דולר מגיעה לסיומה - דון קוון נשלח ל-15 שנות מאסר
• "בין אימוץ מוסדי לחששות מאקרו: האם הביטקוין בדרך להתייצבות או לתחתית חדשה?"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 40 מיליארד דולר מגיעה לסיומה - דון קוון נשלח ל-15...

מה הסיכונים ולמה זה יותר מסובך עם ביטקוין?

ברוב הפלטפורמות אפשר להפסיק את ההשתתפות בכל עת, אך ברובן יש "תקופת צינון" שיכולה להיות גם שבועות במהלכה אתם לא יכולים לחזור ולהשתתף. בנוסף, למרות שרוב המערכות נחשבות לבטוחות, קיים סיכון תאורטי של כשל מצד הרשת או מאמת שעלול לגרום להפסד חלק מהנכסים. בפלטפורמות גדולות כמו Coinbase לא נרשמו מקרים כאלו, אך הסיכון קיים, במיוחד בפלטפורמות קטנות ולא מפוקחות שמנסות למשוך משקיעים עם תשואות גבוהות יותר.

בנוסף, למרות הפופולריות, סטייקינג וביטקוין לא כל כך הולכים ביחד. הסיבה לכך טמונה במבנה הרשת עליה פועל הביטקוין: בעוד מטבעות כמו את'ריום עברו למנגנון בשם Proof of Stake, ביטקוין נשאר מבוסס על Proof of Work, מערכת שדורשת כוח מחשוב עצום כדי לאמת עסקאות, ולא השתתפות דרך החזקת מטבעות. לכן, אי אפשר לבצע סטייקינג "אמיתי" על ביטקוין. עם זאת, קיימות פלטפורמות שמציעות תשואה על הפקדת ביטקוין, אך זה נעשה דרך הלוואות, כלומר אתם מפקידים את הנכס שלכם והבורסה או גוף אחר משאיל אותו לגורמים מוסדיים, וזהו תהליך שכרוך בסיכונים גבוהים יותר. נוסף על כך, בניגוד לפיקדון בבנק, בסטקייניג אין רגולטור או גוף שמפקח על הכסף שלכם ומוודא שתקבלו אותו בחזרה. סיכון נוסף הוא שהרשת יכולה בשלב מסוים לשנות את שיעורי התגמול שמשלמים למאמתים וכתוצאה מכך גם את התגמול שמקבלים מסטייקינג. אלה החלטות חריגות שמתקבלות בדרך כלל אחרי הצבעה של חלק גדול מהמשתתפים ברשת, אבל זה דבר שבהחלט יכול לקרות.

וכמובן, אי אפשר להתעלם מהתנודתיות - למרות העלייה בלגיטימציה של מטבעות דיגיטליים כנכסים להשקעה, הם ממשיכים להיות תנודתיים במיוחד. אם אתם מפקידים סכום מסוים לתקופה של נניח שנה, במהלכה המטבע מתרסק, אתם עלולים למנוע מעצמכם את האפשרות למכור את המטבע ולהגביל את ההפסד שלהם. מהבחינה הזו וכמו שהוזכר בהתחלה, סטייקינג כנראה מתאים יותר למי שמאמינים במטבעות הדיגיטליים לטווח הרחוק, במיוחד לאור העובדה שהתשואה שמקבלים הופכת למשמעותית יותר בזכות ריבית דריבית לאורך זמן.