דור עצמון
צילום: משה בנימין
דעה

תחבורה בחגים - במקום להקל על החוגגים והמטיילים, מצמצמים את התחבורה הציבורית

בכל חג חוזרים הפקקים ומעמידים את המוני בית ישראל בכבישים - מה אפשר לעשות אחרת ואיפה המדינה טועה? וגם - מה קורה בימי חול המועד ולאן התחבורה הציבורית לא מגיעה?
דור עצמון | (4)

כמעט כל בית בישראל - חילוני כדתי - יודע איך נראות ההכנות לחגים: קניות, בישולים, מתנות למארחים וכל הלוגיסטיקה הסובבת את החגים. ההכנות מתחילות במקרים רבים - במיוחד בראש השנה ובפסח - למעלה משבוע לפני החג, כך שאווירת החג מורגשת זמן רב.

הביחד המשפחתי הוא מרכיב מרכזי בחגים, אבל הוא טומן בחובו מחיר תחבורתי כבד. העומס בכבישים מתחיל לרוב כבר בשעות הבוקר כאשר יוצאים להשלמות אחרונות של ציוד וקניות לארוחת החג, ומתעצם החל משעות הצהריים המוקדמות בכבישים הראשיים עם היציאה לארוחות החג.

ונכון, כל הדיון על התחבורה ציבורית בשבתות וחגים הוא פחות רלוונטי לסוגיה הזו, כי מי ירצה לנסוע באוטובוסים לארוחת חג עם סירים ובגדים חגיגיים? כמובן שאף אחד. אבל הבעיה בתחבור הציבורית מתחילה כבר מבוקר ערב החג ולמחרת היום.

תקופות המאופיינות ב"נדודים" ובאירוחים כמו החגים, דורשות לצדן תחבורה ציבורית מוגברת כפליים. חיילים היוצאים לביתם, סטודנטים החוזרים למשפחותיהם, ומשפחות הנוסעות לבקר את ההורים - כל אלו ועוד יוצרים כאוס תחבורתי של שעות על הכבישים בדרך המייסרת לארוחת החג. הפעלת לוח זמנים של ימי שישי בתנועת האוטובוסים והרכבות בערבי חג, חוטאת להפעלת לוח זמנים יעיל ליום בו מרבית המדינה בתנועה.

קחו למשל את הציבור הדתי והחרדי, מדובר בציבור עם משפחות ברוכות ילדים שלחלק מרכזי מהן אין רכב שמסוגל להכיל את כל בני המשפחה - משפחות אלו נדרשות לסיוע של התחבורה הציבורית שעות לפני כניסת החג על מנת לנייד את כל בני המשפחה. כך גם במוצאי החג נתקל הציבור הדתי והחרדי באותה הבעיה על מנת לחזור לביתו. עם זאת, במוצאי החג אנו פחות עדים לפקקים בעיקר בזכות הציבור החילוני ש"התפזר" על הכבישים במשך שעות רבות והקדים את הציבור החרדי.

משרד התחבורה צריך לחשב מסלול מחדש בכל הקשור לחגים ולתגבר את התחבורה הציבורית באופן משמעותי על מנת להעביר אליה את כל אלו שאינם מוכרחים לנסוע ברכבם רגע לפני כניסת החג. בינתיים - ועד שתהיה במדינת ישאל תחבורה ציבורית בשבתות וחגים - על המדינה יהיה לתגבר משמעותית את הקווים לא רק מסוקר ערב החג, אלא גם במוצאי החג.

ומה עם חול המועד?

חול המועד ידוע גם הוא - ולעתים לא פחות - בנדודיו של עם ישראל ממקום למקום ובפקקיו. היציאה לטיולים מכבידה על הפקקים ועל הכבישים במה שנראה לעתים כגדוש יותר מביום חול בו נוסעים לעבודה. על המטיילים החילוניים שגורמים לעומסי תנועה, יש להוסיף בימי חול המועד את הציבור הדתי והחרדי שנמצא בחופשותיו מהלמידה בישיבות ובכוללים - וכך נוצר פקק תנועה שמוציא לכם את כל החשק שבכלל יצאתם לטייל.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

אז מה עושים? כן, גם כאן מדובר בתחבורה ציבורית. התחבורה הציבורית במדינת ישראל איננה משרתת יעדי תיירות, פארקים, שמורות טבע, חניוני לילה וגנים לאומיים. קחו למשל את חופי הכנרת. ימי חול המועד מושכים לכנרת רבבות ישראלים שרוצים להקים אוהל על המים, לעשות איזה מנגל נחמד ולטבול. כבישים 90 ו-92 סובבי הכנרת נסתמים. התחבורה הציבורית באזור איננה מתוגברת והקווים פועלים בה פעם בשעה-שעתיים וגם הם מלאים. שלא לדבר על קווים ממרכז הארץ כמו תל אביב למשל שנוסעים לכנרת 3 פעמים ביום בלבד, אחת ל-5 שעות.

אף אחד לא יעצור את הישראלים מלטייל בחג ואין כמובן שום סיבה לכך. אבל מדינת ישראל לא מסייעת להם לטייל עם פחות זמן בפקק.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    קינמונו 29/09/2022 13:43
    הגב לתגובה זו
    העובדה שהקצוות פרומים - ולהגיע מקצה אחד לקצה האחר של מדינתנו הקטנה דרך תחבורה ציבורית , נראה כמו נס מדברת ! כל הכבוד לשטיחת הטענות על זה צריכות מפלגות להתמודד
  • 3.
    החביב 28/09/2022 19:07
    הגב לתגובה זו
    תלמדו מפתח תקווה שמאפשרת קו שירות (51) לתל אביב בשבתות וחגים ומאפשרת לאנשים שאין לכם רכב פרטי לחיות.
  • 2.
    ספייד 28/09/2022 18:04
    הגב לתגובה זו
    רק כשיאסרו על כל עובדי המדינה שקיבלו רכב צמוד כולל צבא ומשטרה להשתמש ברכבם בשבת כל עוד אין תחבורה יהיה פתרון.
  • 1.
    מתי יעודדו פה כבר תחבורה ציבורית?? (ל"ת)
    רכב פרטי הורג 28/09/2022 17:03
    הגב לתגובה זו
הביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולסהביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולס

ניתוח - מעל 200,000 חשמליות נמכרו בישראל. BYD וטסלה מובילות

208,810 מכוניות חשמליות נמכרו בישראל מאז שנת 2011. עד שנת 2019 ההנעה החשמלית היתה קוריוז זניח. שנת 2020 בישרה ש'קורה משהו בשוק', ובשנת 2021 נפרץ הסכר. BYD, טסלה, ג'ילי, MG ויונדאי מובילות במספרים המוחלטים. מרצדס מובילה בפרימיום. 

יואב פולס |

ענף הרכב המקומי התנהל על מי מנוחות לאורך שנים רבות עם מנועי בנזין ודיזל, ואי שם גם היברידיות. בתחילת העשור השני של שנות ה – 2000 הגיחו לשוק המקומי מכוניות מוזרות ללא מנוע בעירה פנימית ונפתח עידן החשמליות בשוק המקומי.

מאז ועד עתה למעלה מ 200,000 כלי רכב חשמליים עלו על כבישי ישראל. המספר אמנם לא מרשים מול כ 4.0 מיליון כלי רכב בישראל, אולם בשנים האחרונות כלי הרכב החשמליים הלכו ותפסו נפח משמעותי מכלל מכירות כלי הרכב החדשים, אירוע שגרם לנו לפנות לידיד המדור מר צבי תמרי ולבקש ממנו נתונים מתוך מאגרי המידע של משרד התחבורה.

את ההיסטוריה המודרנית של כלי הרכב החשמליים בישראל ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות.

תקופה ראשונה

תקופה ראשונה בין השנים 2011-2016 לה ניתן לקרוא 'בטר פלייס וחברים' שלצד דגמי הרנו פלואנס ZE נרשמו בארץ מכוניות חשמליות בודדות והמספרים היו בספרה אחת או שתי ספרות, ולא קרוב ל 100.


שנהכמות
2011        5
2012        45
2013        60
2014        19
2015        0
2016        5



משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "נצעיד את ישראל לעשרת המדינות המובילות בבטיחות בדרכים"

משרד התחבורה השיק את התוכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לשנים 2025-2030, עם יעד שאפתני להפחתת מספר ההרוגים בכבישים ב-50% בתוך עשור

רן קידר |

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בראשות שרת התחבורה מירי רגב, ובהובלת מנכ"ל המשרד, משה בן זקן, פתח את שבוע הבטיחות בדרכים 2025 בכנס חירום לאומי ראשון מסוגו בישראל. גולת הכותרת של הכנס, שאורגן בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), היא התכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לשנים 2025-2030, שנועדה לשנות מן היסוד את מגמת הבטיחות בכבישי ישראל. 

על פי משרד התחבורה, ההישג הנדרש הוא צמצום מספר ההרוגים בכבישים ב-50% בתוך עשור וב-25% כבר בתוך חמש שנים. במשרד התחבורה וברלב"ד משוכנעים כי מדובר ביעד ריאלי, הניתן להשגה באמצעות שילוב בין תשתיות מתקדמות, אכיפה חכמה, חינוך והסברה. מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן, פתח את הכנס ואמר: "היום אנחנו מסמנים שלב חדש של מעבר מדיבור לעשייה. אנחנו כאן לא רק כי לדבר על שינוי אלא כדי להוביל שינוי". בן זקן הדגיש כי מדובר ברגע משמעותי במאבק הלאומי בתאונות הדרכים: "זהו כנס היסטורי שבו לראשונה מתכנסים סביב שולחן אחד כל הגורמים העוסקים בבטיחות בדרכים במטרה אחת משותפת - להציל חיים". 

המנכ"ל הצהיר כי מדינת ישראל מתייחסת לנושא כיעד לאומי מהמעלה הראשונה: "מדינת ישראל רואה בבטיחות בדרכים מטרה לאומית ממדרגה ראשונה", אמר, והוסיף כי "לא מדובר בעוד תחום עבודה אלא במחויבות לחיים עצמם." בכנס השתתפו בכירים ממשרדי הממשלה, משטרת ישראל, הרשויות המקומיות, נציגי האקדמיה, חברות התחבורה הציבורית, גופי טכנולוגיה בתחום התחבורה החכמה וארגוני מתנדבים הפועלים למען בטיחות בדרכים. 

הנחת היסוד של כלל גורמי המקצוע שהשתתפו בכנס הייתה כי טעויות אנוש בכביש הן בלתי נמנעות, אך התוצאה שלהן אינה גזירת גורל, וניתן למנוע אותה באמצעות שילוב של תשתיות בטוחות, אכיפה יעילה, חינוך, הדרכה וטכנולוגיות מתקדמות. המנכ"ל בן זקן סיכם את דבריו באמירה ברורה וחדה: "כל מוות על הכביש הוא מוות מיותר. המשוואה פשוטה: אכיפה פלוס ענישה שווה הרתעה שמצילה חיים". 

בסיום דבריו הציב בן זקן יעד שאפתני במיוחד: "המטרה היא להביא את ישראל להיות בין 10 המדינות המובילות בעולם בבטיחות בדרכים" והדגיש כי מדובר ביעד שהוא בהחלט בר השגה. לדברי גורמים במשרד, התכנית החדשה כוללת השקעה חסרת תקדים בתשתיות בטיחות, שדרוג צירי תחבורה אדומים, הגברת האכיפה המשטרתית נגד עבירות מסכנות חיים, קידום תחבורה ציבורית בטוחה ונגישה, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי מוקדם של סיכונים בכבישים.