מערבל בטון שפיר הנדסה בנייה
צילום: אתר חברת שפיר
דוחות

שפיר הנדסה: ההכנסות ברבעון ירדו ב-5% ל-1.37 מיליארד דולר

הרווח הנקי הסתכם ב-16 מיליון שקל; הכנסות מגזר התעשייה הסתכמו ב-641 מיליון שקל לעומת 671 מיליון שקל ברבעון המקביל; הכנסות מגזר התשתיות הסתכמו בכ-446 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-542 מיליון שקל ברבעון המקביל
רוי שיינמן |

חברת שפיר הנדסה  שפיר הנדסה 0% העוסקת ביצור ואספקת חומרי גלם לבניה, תשתיות, זכיינות ויזום בנייה למגורים מדווחת על תוצאותיה לרבעון השלישי. הכנסות החברה ברבעון הסתכמו ב-1.37 מיליארד שקל, ירידה של 5% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2023. 

הכנסות מגזר התעשייה הסתכמו ב-641 מיליון שקל, זאת לעומת הכנסה של 671 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה הירידה בהכנסות נובעת מקיטון בכמות שנמכרה עקב מלחמת חרבות ברזל והמחסור בעובדים בענף. הרווח של מגזר התעשייה ברבעון השלישי הסתכם ב-104 מיליון שקל זאת לעומת 125 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות מגזר התשתיות הסתכמו בכ-446 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-542 מיליון שקל ברבעון המקביל. לדברי החברה הירידה בהכנסות המגזר נובעת מהאטה בביצועי פרויקטים לאור השפעות המלחמה והמחסור בעובדים. החברה גם ציינה כי ברבעון המקביל בשנת 2023 היה קצב ביצוע גבוה מאוד. הרווח של מגזר התשתיות ברבעון השלישי הסתכם ב-27 מיליון שקל, זאת לעומת 38 מיליון שקל ברבעון המקביל, כאשר הרווחיות של המגזר ברבעון עמדה על כ-6%.

הכנסות מגזר הנדל"ן עלו ב-33% ל-81 מיליון שקל. החברה ציינה כי הגידול בהכנסות נובע מהתקדמות קצב מכירת הדירות בפרויקטים למגורים שהחברה מבצעת וכן מעלייה בהכנסות מנכסים מניבים כתוצאה מפתיחה של מרכזים חדשים. הרווח של מגזר הנדל"ן ברבעון הסתכם ב-26 מיליון שקל, זאת לעומת 17 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023.

הכנסות מגזר הזכיינות הסתכמו ב-83 מיליון שקל, זאת לעומת 66 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח של מגזר הזכיינות ברבעון השלישי הסתכם ב-35 מיליון שקל - עלייה של כ-17% לעומת הרבעון המקביל. הכנסות מגזר השילוח והלוגיסטיקה עלו ב-11% ביחס לרבעון המקביל והסתכמו ב-120 מיליון שקל. הרווח של מגזר השילוח והלוגיסטיקה ברבעון השלישי הסתכם ב-7 מיליון שקל.

הרווח התפעולי של החברה ברבעון השלישי הסתכם ב-122 מיליון שקל, זאת לעומת 118 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. הרווח הנקי של החברה המיוחס לבעלי המניות ברבעון השלישי של השנה הסתכם ב-16 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה בסוף ספטמבר עמד על כ-3.76 מיליארד שקל, זאת לעומת 3.7 מיליארד שקל בסוף 2023.

מניית שפיר הנדסה נסחרת לפי שווי של 9.15 מיליארד שקל אחרי עלייה של 8.5% מתחילת השנה ושל 7.5% בשנה האחרונה.

מניית שפיר הנדסה בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

בורסת ת"א תל אביב אחוזת בית בנין בניין עליות ירידות מעורבת בורסה
צילום: Istock

הבורסה תשיק את מדד ת"א נדל"ן-35 לחברות הנדל"ן הגדולות בישראל

המהלך שנועד לספק כלי השקעה ממוקד ויעיל יותר לחברות המובילות בענף, הבורסה לניירות ערך תשיק ב-9 בנובמבר את מדד ת"א נדל"ן 35, שירכז את 35 חברות הנדל"ן הגדולות בבורסה לפי שווי שוק, מתוך 89 החברות המרכיבות כיום את מדד ת"א נדל"ן

רן קידר |
נושאים בכתבה נדלן ת"א נדלן

הבורסה לניירות ערך תשיק ב-9 בנובמבר את מדד ת"א נדל"ן 35, שירכז את 35 חברות הנדל"ן הגדולות בבורסה לפי שווי שוק, מתוך 89 החברות המרכיבות כיום את מדד ת"א נדל"ן. שווי השוק הכולל של החברות במדד החדש צפוי לעמוד על כ-237 מיליארד שקל, המהווים כ-80% משווי הסקטור כולו. בבורסה מסבירים כי המהלך נועד לספק כלי השקעה ממוקד ויעיל יותר לחברות המובילות בענף, בדומה למהלך שבוצע לאחרונה עם מדדי התשתיות והביטחוניות. 

בנוסף הבורסה צפויה להשיק גם מדד תשתיות ומדד ביטחוני שירכז את המניות הרלוונטיות בתחום ויושקו באותו התאריך. בבורסה מעריכים כי המדד החדש יסייע להגדיל את החשיפה של משקיעים מוסדיים ופרטיים לענף ולפתח מוצרים עוקבים נוספים.

6 מהחברות במדד החדש נכללות כבר היום במדד ת"א-35, 25 חברות נכללות במדד ת"א-125 ו-4 חברות נכללות במדד ת"א-SME60. מאפייני מדד אלו ואחרים ממצבים את המדד כמדד המתאים גם למשקיעים מוסדיים, המאפשר תשתית להשקת נגזרים על המדד בעתיד. מטרת המדד היא לשקף את ביצועי החברות הגדולות בענף הנדל"ן הנסחרות בבורסה ולהוות מדד ייחוס נוסף עבור משקיעים ומנהלי קרנות המעוניינים להתמקד בסקטור זה.

נתח סקטור הנדל"ן והיקף הנכסים העוקבים

סקטור הנדל"ן מהווה כ-18% מסך שווי השוק בבורסה, עם שווי שוק של כ-290 מיליארד שקל מתוך סך שווי שוק כולל של כ-1.6 טריליון שקל. היקף הנכסים העוקבים אחר מדדי הנדל"ן של הבורסה עומד כיום על כ-2.6 מיליארד שקל בלבד. לשם השוואה, סקטור הבנקים מהווה גם הוא כ-18% משוק המניות (כ-294 מיליארד שקל), אך היקף מוצרי המדד העוקבים אחריו גבוה בהרבה, כ-34 מיליארד שקל. הנתונים הללו ממחישים כי יש מקום רב לגידול בחשיפה של הציבור לסקטור הנדל"ן המקומי, שהוא מגוון וייחודי. מדד חדש, נזיל יותר, המתמקד בחברות הגדולות בענף, עשוי להוות תשתית להרחבת מגוון מוצרי ההשקעה הפאסיביים ולתרום להגדלת החשיפה של משקיעים מוסדיים ופרטיים לסקטור זה.


יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר בבורסה לניירות ערך :"ענף הנדל"ן הוא מאבני היסוד של הכלכלה הישראלית ומהווה רכיב מרכזי בשוק ההון המקומי. השקת מדד ת"א נדל"ן-35 תאפשר חשיפה ממוקדת ויעילה לחברות המובילות בענף ותספק כלי השקעה והשוואה איכותי נוסף עבור משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד. השקת מדדים חדשים הינה חלק מהתוכנית האסטרטגית של הבורסה להגדיל את מגוון המוצרים החדשים ויאפשר ליצרני המוצרים העוקבים להציע לציבור מגוון רחב ואיכותי יותר של מוצרי השקעה פאסיביים".