טופ גאם
צילום: טופ גאם
דוחות

טופ גאם: ההכנסות גדלו ב-32%, הצבר גדל ל-19 מיליון דולר

ההכנסות מתחום תוספי התזונה זינקו ב-42% והסתכמו ב-9 מיליון דולר, החברה צופה צמיחה דו ספרתית בשיעור גבוה בתחום תוספי התזונה גם בהמשך השנה
אביחי טדסה |

טופגאם  טופ גאם 1.51% העוסקת בתחום תוספי התזונה המיוצרים כסוכריות גומי, מפרסמת את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של השנה. הכנסות טופ גאם גדלו בכ-32%,  לכ-14.9 מיליון דולר לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע הן מזינוק במכירות מגזר תוספי התזונה בשיעור חד של כ-42%, והן מגידול של 19% במגזר הממתקים. הרווח הנקי הסתכם ב-487 אלף דולר לעומת 346 אלף דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה, גידול של 41%.

עלייה של 20% בהכנסות ב-9 החודשים האחרונים

ההכנסות ממכירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלו בכ-20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כתוצאה מהגידול במכירות, גדל גם הרווח הנקי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-40%, כאשר החברה רשמה גם גידול של כ-26% ב-EBITDA המתואם ביחס לתשעת החודשים הראשונים אשתקד, ושל כ-60% ברבעון השלישי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. 

בחברה מציינים כי הגידול המשמעותי ברווחים הושג על אף התעצמות המלחמה בגבול הצפון ומול איראן, אשר השפיעה על מרווחי היצור של החברה הן בהיבט של שרשרת אספקה שפגעה ביעילות הייצור, והן בהיבט של עליה חדה במחירי השילוח הבינלאומי מישראל ואליה. עוד מציינים בחברה בהקשר זה, כי ברבעון השלישי חל גידול חד פעמי בהוצאות ההנהלה בשל חילופי גברי בהנהלת החברה.  

החברה צופה צמיחה דו-ספרתית בשיעור גבוה בתחום תוספי התזונה גם בהמשך השנה, חרף הקשיים שמביאה עמה הימשכות המלחמה.

צמיחה מואצת בתחום תוספי התזונה 

ברבעון השלישי של השנה המשיכה החברה ביישום אסטרטגיית הצמיחה המואצת שלה המתמקדת בתוספי תזונה Tailor-Made בצורת מתן של סוכריות גומי. המכירות ברבעון השלישי במגזר תוספי התזונה הגיעו לכ-9 מיליון דולר – גידול חד של כ-42% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, במה שמהווה את הרבעון השלישי המוצלח ביותר של החברה מאז היווסדה. בתוך כך, ובהתאם לאסטרטגיה שהתוותה החברה, גם שיעור המכירות של תחום תוספי התזונה מסך מכירות החברה הגיע לכ-60% מכלל המכירות, לעומת 56% ברבעון המקביל אשתקד. 

לחברה צבר הזמנות של תוספי תזונה המיועד לאספקה במהלך הרבעונים הקרובים, שהגיע גם הוא לשיא ועומד על סך של כ-19 מיליון דולר, זאת לעומת כ-11.2 מיליון דולר במועד המקביל אשתקד. 

עיקר הגידול במכירות של החברה בתחום תוספי התזונה הוא של מוצרי Tailor-Made, כלומר מוצרים שפותחו במיוחד עבור לקוחות ספציפיים בהתאם לדרישותיהם, וכן של מוצרים מבוקבקים (כלומר, מוצרים הנמסרים ללקוח כשהם ארוזים בבקבוק ומוכנים למכירה לצרכן הקצה, להבדיל ממכירה בתפזורת), תוך שימת דגש על מכירת מוצרים חדשים וחדשניים ללקוחות אסטרטגיים. בהתאם, מכירות מוצרי Made Tailor צמחו בשיעור גבוה של כ-40% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לסך של כ-6.7 מיליון דולר.

רכישת פעילות בצפון אמריקה והקמת המפעל החדש

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מפעל הייצור של החברה נמצא בישראל בעיר שדרות, ומשכך, הימשכות מלחמת "חרבות ברזל" עדיין משפיעה במידת מה על פעילותה ועל עובדיה, אם כי בהיקפים קטנים באופן משמעותי ביחס לרבעונים הקודמים. מוקדם יותר השנה הגישה החברה תביעה למס רכוש בגין כלל הנזקים וההפסדים שנגרמו לה כתוצאה מהמלחמה שמתנהלת קילומטרים ספורים ממקום מפעלה, אותם היא מעריכה בסך של כ-60 מיליון שקלים.

עם זאת, השלכות המלחמה, ובייחוד העלייה במתיחות מול איראן ולבנון במהלך הרבעון השלישי, מקשות על השלמת הקמת המפעל החדש, בעיקר בשל אי הגעתם של טכנאים מחו"ל מטעם ספקיות הציוד, שעבודתם באתר הינה תנאי הכרחי. למרות זאת, החברה צופה, בזהירות המתבקשת, כי הקו הראשון יתחיל בביצוע הרצות חלקיות בסוף השנה, והרצה מלאה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2025, ויופעל מסחרית במהלך הרבעון השני של שנת 2025. 

בתוך כך, החברה מדווחת כי היא נמצאת בעיצומו של מהלך לרכישת פעילות בצפון אמריקה, אשר תאפשר לה למקסם את פעילותה בשוק אסטרטגי זה שהוא הגדול בעולם לתוספי תזונה, בין היתר באמצעות הרחבת מעגל לקוחותיה האסטרטגיים והגדלת הצעת הערך ללקוחותיה הקיימים בצפון אמריקה שכיום מקבלים את שירותי הבקבוק והאחסון מצד שלישי.

אייל שוחט, מנכ"ל טופ גאם, מסר: "אנו שמחים לסכם את הרבעון השלישי שהינו רבעון השלישי ברציפות בו מציגה החברה תוצאות שיא ביחס לרבעון המקביל אשתקד. ברבעון זה המשיכה החברה במימוש אסטרטגיית הצמיחה המהירה שלה, תוך גידול משמעותי בתחום תוספי התזונה בכלל ואצל לקוחותיה האסטרטגיים בפרט. תוצאות החברה מרשימות בפרט נוכח העובדה שמפעלי החברה, הן הנוכחי והן זה שבהקמה, נמצאים בעיר שדרות, קילומטרים ספורים מאזור לחימה פעיל ונוכח האופי הבינ"ל של פעילות החברה המושפעת מהמתיחות הגוברת עם איראן וחיזבאללה. אני גאה בכל אחת ואחד מעובדינו, רובם תושבי הנגב המערבי, שבזכות נחישותם ועמידתם האיתנה ממשיכים את מגמת הצמיחה של החברה." 

חגי שטדלר, יו"ר טופ גאם, מסר: "ברצוני להביע הערכה לעובדי, מנהלי ומנכ"ל החברה על הובלת החברה לצמיחה מואצת, למרות האתגרים איתם מתמודדת החברה לאור המצב הביטחוני, הכלכלי והמדיני בו מצויה המדינה. החברה ממוקדת בהשלמת מספר יעדים אסטרטגיים שיאפשרו את המשך הצמיחה המואצת של החברה בשנים הקרובות: השלמת המפעל החדש בשדרות, שאמור בשלב ראשון יותר מלהכפיל את יכולת הייצור של החברה, ובשלב השני לאפשר ייצור של מוצרים תחת רגולציית פארמה; השלמת רכישה של פעילות יצרנית בצפון אמריקה; מאמץ להמשך צמיחה מואצת מול הלקוחות הקיימים והחדשים, תוך התמודדות עם הסנטימנט האנטי ישראלי הגובר ותיוג ישראל כאזור מלחמה בסיכון גבוה; ולבסוף המשך פיתוח מוצרים חדשניים פורצי דרך, בין היתר באמצעות טכנולוגיית המיקרו-אנקפסולציה של החברה. מיקוד החברה ביעדיה האסטרטגיים יחד עם מחוייבות והשקעה של העובדים והמנהלים, יביאו את החברה להישגים מרשימים גם בהמשך הדרך."

שווי השוק של טופ גאם עומד על 776 מיליון שקל. מניית החברה עלתה ב-21% מתחילת השנה ושיעור דומה ב-12 החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.