טופ גאם
צילום: טופ גאם
דוחות

טופ גאם: ההכנסות גדלו ב-32%, הצבר גדל ל-19 מיליון דולר

ההכנסות מתחום תוספי התזונה זינקו ב-42% והסתכמו ב-9 מיליון דולר, החברה צופה צמיחה דו ספרתית בשיעור גבוה בתחום תוספי התזונה גם בהמשך השנה
אביחי טדסה |

טופגאם  טופ גאם -4.93% העוסקת בתחום תוספי התזונה המיוצרים כסוכריות גומי, מפרסמת את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של השנה. הכנסות טופ גאם גדלו בכ-32%,  לכ-14.9 מיליון דולר לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע הן מזינוק במכירות מגזר תוספי התזונה בשיעור חד של כ-42%, והן מגידול של 19% במגזר הממתקים. הרווח הנקי הסתכם ב-487 אלף דולר לעומת 346 אלף דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה, גידול של 41%.

עלייה של 20% בהכנסות ב-9 החודשים האחרונים

ההכנסות ממכירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלו בכ-20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כתוצאה מהגידול במכירות, גדל גם הרווח הנקי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-40%, כאשר החברה רשמה גם גידול של כ-26% ב-EBITDA המתואם ביחס לתשעת החודשים הראשונים אשתקד, ושל כ-60% ברבעון השלישי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. 

בחברה מציינים כי הגידול המשמעותי ברווחים הושג על אף התעצמות המלחמה בגבול הצפון ומול איראן, אשר השפיעה על מרווחי היצור של החברה הן בהיבט של שרשרת אספקה שפגעה ביעילות הייצור, והן בהיבט של עליה חדה במחירי השילוח הבינלאומי מישראל ואליה. עוד מציינים בחברה בהקשר זה, כי ברבעון השלישי חל גידול חד פעמי בהוצאות ההנהלה בשל חילופי גברי בהנהלת החברה.  

החברה צופה צמיחה דו-ספרתית בשיעור גבוה בתחום תוספי התזונה גם בהמשך השנה, חרף הקשיים שמביאה עמה הימשכות המלחמה.

צמיחה מואצת בתחום תוספי התזונה 

ברבעון השלישי של השנה המשיכה החברה ביישום אסטרטגיית הצמיחה המואצת שלה המתמקדת בתוספי תזונה Tailor-Made בצורת מתן של סוכריות גומי. המכירות ברבעון השלישי במגזר תוספי התזונה הגיעו לכ-9 מיליון דולר – גידול חד של כ-42% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, במה שמהווה את הרבעון השלישי המוצלח ביותר של החברה מאז היווסדה. בתוך כך, ובהתאם לאסטרטגיה שהתוותה החברה, גם שיעור המכירות של תחום תוספי התזונה מסך מכירות החברה הגיע לכ-60% מכלל המכירות, לעומת 56% ברבעון המקביל אשתקד. 

לחברה צבר הזמנות של תוספי תזונה המיועד לאספקה במהלך הרבעונים הקרובים, שהגיע גם הוא לשיא ועומד על סך של כ-19 מיליון דולר, זאת לעומת כ-11.2 מיליון דולר במועד המקביל אשתקד. 

עיקר הגידול במכירות של החברה בתחום תוספי התזונה הוא של מוצרי Tailor-Made, כלומר מוצרים שפותחו במיוחד עבור לקוחות ספציפיים בהתאם לדרישותיהם, וכן של מוצרים מבוקבקים (כלומר, מוצרים הנמסרים ללקוח כשהם ארוזים בבקבוק ומוכנים למכירה לצרכן הקצה, להבדיל ממכירה בתפזורת), תוך שימת דגש על מכירת מוצרים חדשים וחדשניים ללקוחות אסטרטגיים. בהתאם, מכירות מוצרי Made Tailor צמחו בשיעור גבוה של כ-40% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לסך של כ-6.7 מיליון דולר.

רכישת פעילות בצפון אמריקה והקמת המפעל החדש

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מפעל הייצור של החברה נמצא בישראל בעיר שדרות, ומשכך, הימשכות מלחמת "חרבות ברזל" עדיין משפיעה במידת מה על פעילותה ועל עובדיה, אם כי בהיקפים קטנים באופן משמעותי ביחס לרבעונים הקודמים. מוקדם יותר השנה הגישה החברה תביעה למס רכוש בגין כלל הנזקים וההפסדים שנגרמו לה כתוצאה מהמלחמה שמתנהלת קילומטרים ספורים ממקום מפעלה, אותם היא מעריכה בסך של כ-60 מיליון שקלים.

עם זאת, השלכות המלחמה, ובייחוד העלייה במתיחות מול איראן ולבנון במהלך הרבעון השלישי, מקשות על השלמת הקמת המפעל החדש, בעיקר בשל אי הגעתם של טכנאים מחו"ל מטעם ספקיות הציוד, שעבודתם באתר הינה תנאי הכרחי. למרות זאת, החברה צופה, בזהירות המתבקשת, כי הקו הראשון יתחיל בביצוע הרצות חלקיות בסוף השנה, והרצה מלאה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2025, ויופעל מסחרית במהלך הרבעון השני של שנת 2025. 

בתוך כך, החברה מדווחת כי היא נמצאת בעיצומו של מהלך לרכישת פעילות בצפון אמריקה, אשר תאפשר לה למקסם את פעילותה בשוק אסטרטגי זה שהוא הגדול בעולם לתוספי תזונה, בין היתר באמצעות הרחבת מעגל לקוחותיה האסטרטגיים והגדלת הצעת הערך ללקוחותיה הקיימים בצפון אמריקה שכיום מקבלים את שירותי הבקבוק והאחסון מצד שלישי.

אייל שוחט, מנכ"ל טופ גאם, מסר: "אנו שמחים לסכם את הרבעון השלישי שהינו רבעון השלישי ברציפות בו מציגה החברה תוצאות שיא ביחס לרבעון המקביל אשתקד. ברבעון זה המשיכה החברה במימוש אסטרטגיית הצמיחה המהירה שלה, תוך גידול משמעותי בתחום תוספי התזונה בכלל ואצל לקוחותיה האסטרטגיים בפרט. תוצאות החברה מרשימות בפרט נוכח העובדה שמפעלי החברה, הן הנוכחי והן זה שבהקמה, נמצאים בעיר שדרות, קילומטרים ספורים מאזור לחימה פעיל ונוכח האופי הבינ"ל של פעילות החברה המושפעת מהמתיחות הגוברת עם איראן וחיזבאללה. אני גאה בכל אחת ואחד מעובדינו, רובם תושבי הנגב המערבי, שבזכות נחישותם ועמידתם האיתנה ממשיכים את מגמת הצמיחה של החברה." 

חגי שטדלר, יו"ר טופ גאם, מסר: "ברצוני להביע הערכה לעובדי, מנהלי ומנכ"ל החברה על הובלת החברה לצמיחה מואצת, למרות האתגרים איתם מתמודדת החברה לאור המצב הביטחוני, הכלכלי והמדיני בו מצויה המדינה. החברה ממוקדת בהשלמת מספר יעדים אסטרטגיים שיאפשרו את המשך הצמיחה המואצת של החברה בשנים הקרובות: השלמת המפעל החדש בשדרות, שאמור בשלב ראשון יותר מלהכפיל את יכולת הייצור של החברה, ובשלב השני לאפשר ייצור של מוצרים תחת רגולציית פארמה; השלמת רכישה של פעילות יצרנית בצפון אמריקה; מאמץ להמשך צמיחה מואצת מול הלקוחות הקיימים והחדשים, תוך התמודדות עם הסנטימנט האנטי ישראלי הגובר ותיוג ישראל כאזור מלחמה בסיכון גבוה; ולבסוף המשך פיתוח מוצרים חדשניים פורצי דרך, בין היתר באמצעות טכנולוגיית המיקרו-אנקפסולציה של החברה. מיקוד החברה ביעדיה האסטרטגיים יחד עם מחוייבות והשקעה של העובדים והמנהלים, יביאו את החברה להישגים מרשימים גם בהמשך הדרך."

שווי השוק של טופ גאם עומד על 776 מיליון שקל. מניית החברה עלתה ב-21% מתחילת השנה ושיעור דומה ב-12 החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.