אסדת גז מאגר כריש אנרגיאן
צילום: אנרג'יאן

אנרג'יאן תשקיע כ-1.2 מיליארד דולר בפיתוח מאגר הגז קטלן

החברה הודיעה על החלט הסופית להשקיע במאגר, שיפותח באופן מדורג, על ידי חיבורו לאסדת כריש של אנרג'יאן המפיקה גז ממאגר כריש
איציק יצחקי | (1)

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן 0.33% מודיעה על החלטה סופית להשקעה בפיתוח מאגר הגז קטלן והיא תשקיע כ-1.2 מיליארד דולר בפיתוח, זאת לאחר החזקה על המאגר שהוענקה לחברה על ידי משרד האנרגיה.

המאגר יפותח באופן מדורג, על ידי חיבורו לאסדת כריש של אנרג'יאן המפיקה גז ממאגר כריש. הפקת הגז מקטלן תגדיל את היקף ההפקה של האסדה, ממקור שאינו כרוך בתשלום תמלוגים.  הגז הנוסף יאפשר לאנרג'יאן אספקת גז לחוזים קיימים עם לקוחותיה, לצד פוטנציאל לייצוא לשווקים בינלאומיים. גז ראשון מקטלן מתוכנן למחצית הראשונה של 2027.

עבודות הפיתוח התת ימי של המאגר יבוצעו על ידי חברת TechnipFMC, ויכללו קו הפקה באורך של כ-30 ק"מ ותשתית תת ימית להפקת גז טבעי מארבע בארות. עלות הפיתוח מוערכת בכ-1.2 מיליארד דולר וכוללת את התשתית התת ימית, ביצוע התאמות באסדה ואת קידוח 2 בארות ההפקה הראשונות, בהן נמצאים על פי ההערכה כ-26 BCM  של גז.

אתמול, כאמור, העניק משרד האנרגיה לאנרג'יאן את שטר החזקה על המאגר למשך 30 שנה, עם אפשרות הארכה ל-20 שנים נוספות. משרד האנרגיה אף העניק אישור תגלית לבאר הרמס שבמקבץ המאגרים "דרקון" (בלוק 31).

"זוהי אבן דרך נוספת בצמיחתה של אנרג'יאן. החלטת ההשקעה בקטלן היא המשך ישיר של היכולת המוכחת שלנו בפיתוח והפקה מהירים של נכסי גז", אומר מתיוס ריגס, מנכ"ל אנרג'יאן. "פיתוח קטלן יביא למיצוי נוסף של הפוטנציאל הגלום במים הישראלים, לטובת הבטחון האנרגטי של ישראל והאזור.  אנו שמחים על קבלת שטר החזקה על קטלן, כמו גם על אישור התגלית מ-2022 בבאר הרמס, המייצגת פוטנציאל אטרקטיבי באזור שיקרא מעתה 'דרקון' (בלוק 31)".

משרד האנרגיה: מאשרים תגלית ראשונה בדרקון

בהמשך להודעה, משרד האנרגיה והתשתיות הודיע כי הוא מאשר תגלית ראשונה בקבוצת מאגרי גז טבעי, הראשונה בקבוצת מאגרי דרקון. הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות הודיע לחברת אנרג'יאן על אישור תגלית בגין מאגר גז טבעי קטן המוערך על ידי החברה בכ 3-5 BCM, חלק מקבוצת מאגרים המכונה דרקון.

 

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "למקורות האנרגיה של ישראל יש חשיבות כלכלית ומדינית רבה, ולכן אני מברך על אישור תגלית הגז "דרקון" ועל העברת שטר החזקה על מאגרי "קטלן". מאגרים אלו יאפשרו לנו להגביר תפוקת הגז הטבעי, יחד עם הגדלת היצוא למדינות האזור ולאירופה. הרצון של מדינות אירופה לגוון את מקורות האנרגיה בעקבות המלחמה באוקראינה מייצר חלון הזדמנויות ליצוא גז, שיחזק את מעמדנו הכלכלי והמדיני. מאגרי הגז הטבעי של ישראל מהווים נכס אסטרטגי משמעותי, מגדילים את הכנסות המדינה, ומורידים את יוקר המחיה לטובת כל אזרחי ישראל.

מאגרי הגז הטבעי "דרקון" מצטרפים למאגרי הגז הטבעי הקיימים במים הכלכליים של מדינת ישראל, ובכך מחזקים עוד יותר את מעמדה של מדינת ישראל כמעצמה אנרגטית. אני רוצה גם לברך על הענקת שטר החזקה למאגרי "קטלן" ועל ההרחבה הצפויה של היצע הגז הטבעי למדינת ישראל. מדובר בבשורות משמעותיות למשק האנרגיה והכלכלה הישראלית כולה, ואני מתחייב לפעול לניצול מיטבי של משאבי גז טבעי זה לטובת כלל אזרחי ישראל, שכן קיים פוטנציאל רב לתגליות נוספות במימי הים התיכון, שיניבו הכנסות רבות לטובת כלל האזרחים, יסייעו בהפחתת יוקר המחיה ויחזקו את מעמדה של מדינת ישראל כמעצמת אנרגיה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הממונה על הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות, חן בר-יוסף, אישר היום לחברת אנרג'יאן תגלית גז טבעי ברישיון 31, זאת לאחר בחינה טכנו כלכלית ועל פי חוק הנפט. הבקשה לתגלית הוגשה לאחר שהתגלה גז טבעי במאגר "הרמס", המהווה חלק מקבוצת מאגרי "דרקון". ההערכה היא כי במאגר כ 3-5 BCM של גז טבעי, על פי הערכות החברה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    YL 23/07/2024 21:30
    הגב לתגובה זו
    יש לנו מזל ענק ש לא מירי רגב שרת האנרגיה אחרת החברה היתה נדרשת למשרות לכל מיני יהלומים שחלקם בורים גמורים
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.