אסדת גז מאגר כריש אנרגיאן
צילום: אנרג'יאן

אנרג'יאן תשקיע כ-1.2 מיליארד דולר בפיתוח מאגר הגז קטלן

החברה הודיעה על החלט הסופית להשקיע במאגר, שיפותח באופן מדורג, על ידי חיבורו לאסדת כריש של אנרג'יאן המפיקה גז ממאגר כריש
איציק יצחקי | (1)

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן -0.13% מודיעה על החלטה סופית להשקעה בפיתוח מאגר הגז קטלן והיא תשקיע כ-1.2 מיליארד דולר בפיתוח, זאת לאחר החזקה על המאגר שהוענקה לחברה על ידי משרד האנרגיה.

המאגר יפותח באופן מדורג, על ידי חיבורו לאסדת כריש של אנרג'יאן המפיקה גז ממאגר כריש. הפקת הגז מקטלן תגדיל את היקף ההפקה של האסדה, ממקור שאינו כרוך בתשלום תמלוגים.  הגז הנוסף יאפשר לאנרג'יאן אספקת גז לחוזים קיימים עם לקוחותיה, לצד פוטנציאל לייצוא לשווקים בינלאומיים. גז ראשון מקטלן מתוכנן למחצית הראשונה של 2027.

עבודות הפיתוח התת ימי של המאגר יבוצעו על ידי חברת TechnipFMC, ויכללו קו הפקה באורך של כ-30 ק"מ ותשתית תת ימית להפקת גז טבעי מארבע בארות. עלות הפיתוח מוערכת בכ-1.2 מיליארד דולר וכוללת את התשתית התת ימית, ביצוע התאמות באסדה ואת קידוח 2 בארות ההפקה הראשונות, בהן נמצאים על פי ההערכה כ-26 BCM  של גז.

אתמול, כאמור, העניק משרד האנרגיה לאנרג'יאן את שטר החזקה על המאגר למשך 30 שנה, עם אפשרות הארכה ל-20 שנים נוספות. משרד האנרגיה אף העניק אישור תגלית לבאר הרמס שבמקבץ המאגרים "דרקון" (בלוק 31).

"זוהי אבן דרך נוספת בצמיחתה של אנרג'יאן. החלטת ההשקעה בקטלן היא המשך ישיר של היכולת המוכחת שלנו בפיתוח והפקה מהירים של נכסי גז", אומר מתיוס ריגס, מנכ"ל אנרג'יאן. "פיתוח קטלן יביא למיצוי נוסף של הפוטנציאל הגלום במים הישראלים, לטובת הבטחון האנרגטי של ישראל והאזור.  אנו שמחים על קבלת שטר החזקה על קטלן, כמו גם על אישור התגלית מ-2022 בבאר הרמס, המייצגת פוטנציאל אטרקטיבי באזור שיקרא מעתה 'דרקון' (בלוק 31)".

משרד האנרגיה: מאשרים תגלית ראשונה בדרקון

בהמשך להודעה, משרד האנרגיה והתשתיות הודיע כי הוא מאשר תגלית ראשונה בקבוצת מאגרי גז טבעי, הראשונה בקבוצת מאגרי דרקון. הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות הודיע לחברת אנרג'יאן על אישור תגלית בגין מאגר גז טבעי קטן המוערך על ידי החברה בכ 3-5 BCM, חלק מקבוצת מאגרים המכונה דרקון.

 

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "למקורות האנרגיה של ישראל יש חשיבות כלכלית ומדינית רבה, ולכן אני מברך על אישור תגלית הגז "דרקון" ועל העברת שטר החזקה על מאגרי "קטלן". מאגרים אלו יאפשרו לנו להגביר תפוקת הגז הטבעי, יחד עם הגדלת היצוא למדינות האזור ולאירופה. הרצון של מדינות אירופה לגוון את מקורות האנרגיה בעקבות המלחמה באוקראינה מייצר חלון הזדמנויות ליצוא גז, שיחזק את מעמדנו הכלכלי והמדיני. מאגרי הגז הטבעי של ישראל מהווים נכס אסטרטגי משמעותי, מגדילים את הכנסות המדינה, ומורידים את יוקר המחיה לטובת כל אזרחי ישראל.

מאגרי הגז הטבעי "דרקון" מצטרפים למאגרי הגז הטבעי הקיימים במים הכלכליים של מדינת ישראל, ובכך מחזקים עוד יותר את מעמדה של מדינת ישראל כמעצמה אנרגטית. אני רוצה גם לברך על הענקת שטר החזקה למאגרי "קטלן" ועל ההרחבה הצפויה של היצע הגז הטבעי למדינת ישראל. מדובר בבשורות משמעותיות למשק האנרגיה והכלכלה הישראלית כולה, ואני מתחייב לפעול לניצול מיטבי של משאבי גז טבעי זה לטובת כלל אזרחי ישראל, שכן קיים פוטנציאל רב לתגליות נוספות במימי הים התיכון, שיניבו הכנסות רבות לטובת כלל האזרחים, יסייעו בהפחתת יוקר המחיה ויחזקו את מעמדה של מדינת ישראל כמעצמת אנרגיה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הממונה על הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות, חן בר-יוסף, אישר היום לחברת אנרג'יאן תגלית גז טבעי ברישיון 31, זאת לאחר בחינה טכנו כלכלית ועל פי חוק הנפט. הבקשה לתגלית הוגשה לאחר שהתגלה גז טבעי במאגר "הרמס", המהווה חלק מקבוצת מאגרי "דרקון". ההערכה היא כי במאגר כ 3-5 BCM של גז טבעי, על פי הערכות החברה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    YL 23/07/2024 21:30
    הגב לתגובה זו
    יש לנו מזל ענק ש לא מירי רגב שרת האנרגיה אחרת החברה היתה נדרשת למשרות לכל מיני יהלומים שחלקם בורים גמורים
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים