אסדת גז מאגר כריש אנרגיאן
צילום: אנרג'יאן

אנרג'יאן תשקיע כ-1.2 מיליארד דולר בפיתוח מאגר הגז קטלן

החברה הודיעה על החלט הסופית להשקיע במאגר, שיפותח באופן מדורג, על ידי חיבורו לאסדת כריש של אנרג'יאן המפיקה גז ממאגר כריש
איציק יצחקי | (1)

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן 0.61% מודיעה על החלטה סופית להשקעה בפיתוח מאגר הגז קטלן והיא תשקיע כ-1.2 מיליארד דולר בפיתוח, זאת לאחר החזקה על המאגר שהוענקה לחברה על ידי משרד האנרגיה.

המאגר יפותח באופן מדורג, על ידי חיבורו לאסדת כריש של אנרג'יאן המפיקה גז ממאגר כריש. הפקת הגז מקטלן תגדיל את היקף ההפקה של האסדה, ממקור שאינו כרוך בתשלום תמלוגים.  הגז הנוסף יאפשר לאנרג'יאן אספקת גז לחוזים קיימים עם לקוחותיה, לצד פוטנציאל לייצוא לשווקים בינלאומיים. גז ראשון מקטלן מתוכנן למחצית הראשונה של 2027.

עבודות הפיתוח התת ימי של המאגר יבוצעו על ידי חברת TechnipFMC, ויכללו קו הפקה באורך של כ-30 ק"מ ותשתית תת ימית להפקת גז טבעי מארבע בארות. עלות הפיתוח מוערכת בכ-1.2 מיליארד דולר וכוללת את התשתית התת ימית, ביצוע התאמות באסדה ואת קידוח 2 בארות ההפקה הראשונות, בהן נמצאים על פי ההערכה כ-26 BCM  של גז.

אתמול, כאמור, העניק משרד האנרגיה לאנרג'יאן את שטר החזקה על המאגר למשך 30 שנה, עם אפשרות הארכה ל-20 שנים נוספות. משרד האנרגיה אף העניק אישור תגלית לבאר הרמס שבמקבץ המאגרים "דרקון" (בלוק 31).

"זוהי אבן דרך נוספת בצמיחתה של אנרג'יאן. החלטת ההשקעה בקטלן היא המשך ישיר של היכולת המוכחת שלנו בפיתוח והפקה מהירים של נכסי גז", אומר מתיוס ריגס, מנכ"ל אנרג'יאן. "פיתוח קטלן יביא למיצוי נוסף של הפוטנציאל הגלום במים הישראלים, לטובת הבטחון האנרגטי של ישראל והאזור.  אנו שמחים על קבלת שטר החזקה על קטלן, כמו גם על אישור התגלית מ-2022 בבאר הרמס, המייצגת פוטנציאל אטרקטיבי באזור שיקרא מעתה 'דרקון' (בלוק 31)".

משרד האנרגיה: מאשרים תגלית ראשונה בדרקון

בהמשך להודעה, משרד האנרגיה והתשתיות הודיע כי הוא מאשר תגלית ראשונה בקבוצת מאגרי גז טבעי, הראשונה בקבוצת מאגרי דרקון. הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות הודיע לחברת אנרג'יאן על אישור תגלית בגין מאגר גז טבעי קטן המוערך על ידי החברה בכ 3-5 BCM, חלק מקבוצת מאגרים המכונה דרקון.

 

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "למקורות האנרגיה של ישראל יש חשיבות כלכלית ומדינית רבה, ולכן אני מברך על אישור תגלית הגז "דרקון" ועל העברת שטר החזקה על מאגרי "קטלן". מאגרים אלו יאפשרו לנו להגביר תפוקת הגז הטבעי, יחד עם הגדלת היצוא למדינות האזור ולאירופה. הרצון של מדינות אירופה לגוון את מקורות האנרגיה בעקבות המלחמה באוקראינה מייצר חלון הזדמנויות ליצוא גז, שיחזק את מעמדנו הכלכלי והמדיני. מאגרי הגז הטבעי של ישראל מהווים נכס אסטרטגי משמעותי, מגדילים את הכנסות המדינה, ומורידים את יוקר המחיה לטובת כל אזרחי ישראל.

מאגרי הגז הטבעי "דרקון" מצטרפים למאגרי הגז הטבעי הקיימים במים הכלכליים של מדינת ישראל, ובכך מחזקים עוד יותר את מעמדה של מדינת ישראל כמעצמה אנרגטית. אני רוצה גם לברך על הענקת שטר החזקה למאגרי "קטלן" ועל ההרחבה הצפויה של היצע הגז הטבעי למדינת ישראל. מדובר בבשורות משמעותיות למשק האנרגיה והכלכלה הישראלית כולה, ואני מתחייב לפעול לניצול מיטבי של משאבי גז טבעי זה לטובת כלל אזרחי ישראל, שכן קיים פוטנציאל רב לתגליות נוספות במימי הים התיכון, שיניבו הכנסות רבות לטובת כלל האזרחים, יסייעו בהפחתת יוקר המחיה ויחזקו את מעמדה של מדינת ישראל כמעצמת אנרגיה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הממונה על הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות, חן בר-יוסף, אישר היום לחברת אנרג'יאן תגלית גז טבעי ברישיון 31, זאת לאחר בחינה טכנו כלכלית ועל פי חוק הנפט. הבקשה לתגלית הוגשה לאחר שהתגלה גז טבעי במאגר "הרמס", המהווה חלק מקבוצת מאגרי "דרקון". ההערכה היא כי במאגר כ 3-5 BCM של גז טבעי, על פי הערכות החברה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    YL 23/07/2024 21:30
    הגב לתגובה זו
    יש לנו מזל ענק ש לא מירי רגב שרת האנרגיה אחרת החברה היתה נדרשת למשרות לכל מיני יהלומים שחלקם בורים גמורים
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: