קרנות הנאמנות בתחום הנדל"ן - מי המובילות ולמה הרוב מאכזבות?
שוק הנדלן בארץ נתון לזעזועים רבים לאחרונה ומושפע מגורמים כמו הריבית הגבוהה, האינפלציה, ובחודשים האחרונים גם המלחמה. בינתיים מחירי הנדל"ן לדיור ממשיכים לטפס, ועלו כבר ב-5% מתחילת השנה, כשאחד הגורמים המשפיעים הוא המחסור בעובדים, שמשפיע כמובן גם על החברות הציבוריות בתחום. איך משפיעים הזעזועים על המניות הפעולות בתחום הנדל"ן, ומה מצליחים לעשות מנהלי קרנות הנאמנות בתחום?
הבורסה בתל אביב מפעילה מספר מדדים שונים העוסקים בסקטור הנדל"ן. באופן כללי ניתן לחלק את שוק הנדל"ן לנדל"ן מניב ולנדל"ן לבניה. בתחום הראשון החברות בונות או רוכשות נכסי נדל"ן על מנת להשכירם ולהפיק מהם רווחים שוטפים לאורך זמן, בעוד בתחום השני החברות בונות סוגים שונים של נכסי נדל"ן כמו נדל"ן למגורים, לתעשייה או למסחר ומוכרות אותו. אלו שני מודלים עסקיים שונים, אם כי לא מעט חברות בארץ משלבות את שני הסוגים.
המדדים העוקבים אחר תחום הנדל"ן בארץ הם "ת"א נדל"ן בינוי מניות והמירים" (או בקיצור נדל"ן ובינוי), ו"ת"א נדל"ן" – שני מדדים שעוקבים אחר שני התחומים כאחד, הראשון מקיף וכולל יותר מהשני. בנוסף מדד "ת"א בניה" עוקב אחד סקטור הנדל"ן לבניה כמובן, ו"ת"א מניב ישראל" אחר תחום הנדל"ן המניב.
לנוכח האתגרים עימם מתמודדת הכלכלה הישראלית בכלל והקשיים הספציפיים בתחום הנדל"ן, שנת 2024 מתאפיינת בירידות שערים במדדים הללו. ייתכן שנוצרת הזדמנות, במיוחד בחברות הנדל"ן למגורים, לאורה העובדה שמחירי הדיור ממשיכים לטפס. כל על פנים, כשהמדדים בכללותם יורדים, מנהלי קרנות הנאמנות יתקשו להציג רווחים, אך הערך המוסף שהם אמורים לספק הוא למתן מעט את הירידות הכלליות, או במילים אחרות – להשיג ביצועים טובים יותר מהמדדים, משימה קשה למדי על פי רוב.
- 300 דירות ייבנו בשכונת גלי ים בנתניה
- אפי נכסים רוכשת קרקע בוורשה תמורת 94 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן כללי אין הרבה קרנות נאמנות סקטוריאליות בשוק הישראלי, ובכל זאת תחום הנדל"ן דווקא כן מתאפיין במגוון מסויים של קרנות כאלה. בנוסף, יש לא מעט תעודות סל מסוגים שונים שעוקבים אחר השוק. הנה הביצועים של מכשירי ההשקעה בתחום הנדל"ן בארץ.
ת"א נדל"ן ובינוי
המדד הגדול והמקיף בארץ בתחום הנדל"ן הוא ת"א נדל"ן ובינוי. הוא מכיל 124 ניירות שונים, ובאופן מפתיע הוא דווקא עלה מעט מתחילת השנה, בניגוד לכל המדדים האחרים העוקבים אחר הסקטור. 3 קרנות נאמנות עוקבות אחר המדד, והן לא כל כך מצליחות לספק את הסחורה:
סימנו באדום את המקרים בהם קרנות הנאמנות היו אחרי המדד, ובירוק כאשר הן מעליו. כפי שניתן לראות האדום שולט באופן כללי. בשנת 2022 שהתאפיינה בירידות חדות, שתיים מהקרנות כן הצליחו למתן את הירידות, אחת מהן, מור נדל"ן, "הצילה" למשקיעים כ-9% מהירידות, ומדובר בהישג נאה. בסופו של דבר, כל שלושת הקרנות בתחום מפגרות אחרי המדד ב-3 השנים האחרונות.
- פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה
- שוק שורי לא מת מזקנה: וול סטריט ממשיכה לשעוט, ומה עם ישראל?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
הקרן הגרועה ביותר היא של אנליסט, שלמרות שבשנת 2023 דווקא בלטה לחיוב, בכל שאר המקרים היא האחרונה. סך הכל בשלוש השנים האחרונות הפסידה אנליסט למשקיעים 10% יותר ממה שהפסיד המדד, ואף גבתה תמורת התענוג את דמי הניהול הגבוהים בתחום – 1.85%.
ת"א נדל"ן
זהו גם מדד המתייחס לשני התחומים, אם כי הוא מכיל רק 82 ניירות ערך. המדד הזה מעניין כיוון שהוא היחידי מבין אלו העוקבים אחר הנדל"ן בישראל שמהווה מדד הייחוס גם לשתי קרנות נאמנות וגם ל-5 תעודות סל, ולכן מאפשר למשקיעים בחירה בין שני המכשירים האלו. הנה תוצאות הניירות הללו:
כפי שניתן לראות במקרה זה הקרנות כן הצליחו על פי רוב להכות את המדד, ובסיכום של 3 שנים אלטשולר שחם הצליחה להפסיד כ-7% פחות מהמדד, ומגדל כ-2.5%.
ישנו מבחר רחב של תעודות סל על המדד. תעודות הסל אמורות להשיג את תשואת המדד פחות או יותר פחות דמי הניהול, לכן חשוב לשים לב להבדלים בדמי הניהול ביניהם שמגיעים לעד 0.6% - הבדל משמעותי, שגם בא לידי ביטוי בביצועים. MTF שלוקחת 0% דמי ניהול היא הקרובה ביותר למדד, לעומת זאת הראל סל שגובה 0.6%, או קסם ETF שגובה 0.53% - סכום גבוה יחסית לתעודת סל – כמעט תמיד האחרונות.
ת"א מניב ישראל
מדד ת"א מניב ישראל מכיל סך הכל 31 ניירות שעיקר עיסוקן הוא נדל"ן מניב. באופן כללי השנה האחרונה הייתה קשה בתחום הנדל"ן המניב, שמושפע מאד מהריבית הגבוהות, אפילו יותר מתחום הבניה. הריבית הגבוהה מקשה על המודל העסקי שמתבסס על הפער בין הריבית על ההון הנצרך לרכישה או בנייה, לבין התשלומים השוטפים, וכשהריבית עולה הפער הזה מצטמצם. בנוסף, אגרות החוב מהוות אלטרנטיבה אטרקטיבית לתזרים השוטף שדמי השכירות אמורים ליצור. לכן, המדד הזה ירד יותר מהמקבילים.
אין קרנות נאמנות בתחום הזה, אך יש שלוש תעודות מחקות. במקרה זה התוצאות קרובות מאד למדד, ודמי הניהול סבירים (בין 0% ל-0.25%).
ת"א בנייה
המדד הזה מכיל 38 ניירות סך הכל, ובינתיים עובר שנה מעט פחות קשה אך עדיין עם ירידות משמעותיות. במקרה זה גם כן אין קרנות אקטיביות אלא רק מכשירי השקעה פאסיביים מסוגים שונים. גם פה דמי הניהול נמוכים כפי שמצופה מתעודות סל.
- 3.הטרחן 24/06/2024 14:22הגב לתגובה זומי היום הזה לוקח אליפות בנושא...?
- 2.ברלר 24/06/2024 09:41הגב לתגובה זואם אתם רוצים שיקראו את הכתבה, כדאי מאוד לערוך את הטבלאות באותיות הרבה יותר גדולות. מספר פעמים דלגתי על קריאת כתבות כאשר ממש לא יכולתי לקרוא את אשר כתוב בטבלאות. לתשומת לבכם
- פשוט תגדיל את הגופן במחשב האישי שלך.... (ל"ת)משה 24/06/2024 11:43הגב לתגובה זו
- 1.אחלה כתבה, תודה (ל"ת)משה 24/06/2024 09:36הגב לתגובה זו

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה
מכרז הסלולר הגדול של החשב הכללי, מהחשובים והיוקרתיים במשק התקשורת, הסתיים ופרטנר ופלאפון הן הזוכות שיספקו שירותי סלולר וציוד קצה ל-220 אלף עובדי מדינה ולראשונה גם לגמלאי שירות המדינה
מכרז הסלולר הגדול של החשב הכללי, מהחשובים והיוקרתיים במשק התקשורת, הסתיים ופרטנר ופלאפון הן הזוכות שיספקו שירותי סלולר וציוד קצה ל-220 אלף עובדי מדינה ולראשונה גם לגמלאי שירות המדינה. בהסכם החדש נקבע כי פלאפון תספק שירותים לכ-60% מהמנויים, בעוד פרטנר תשרת את יתרת 40% מהמנויים. מדובר בחלוקה אסטרטגית שמבוססת על שני ספקים מקבילים, במטרה להבטיח יציבות, יתירות ושיפור משמעותי ברמת השירות.
המכרז כולל חבילת דרישות טכנולוגיות מתקדמות, שנועדו לחזק את רציפות השירות, גם במצבי חירום: שתי רשתות עצמאיות במקביל, עם מערכי גיבוי ועמידה בתקני סייבר מחמירים. MCPTT, מערכת תקשורת מאובטחת בדגם "מכשיר קשר" עבור כוחות הביטחון והחירום, הפועלת גם תחת עומסי רשת כבדים. בועה סלולרית, הפעלת רשת פרטית, נפרדת ומאובטחת לכוחות הביטחון בשעת חירום. נפ״א, נדידה פנים־ארצית אוטומטית בין שלוש רשתות סלולריות לקבלת קליטה רציפה בכל נקודה במדינה.
מלבד רכיבי הביטחון, המכרז מביא ערך ישיר לעובדי המדינה: חבילות גלישה בנפחים חסרי תקדים, עד 300 טרה־בייט. תנאים משופרים לגלישה ושיחות בחו"ל. מגוון רחב של מכשירים סלולריים מהדגמים החדשים בשוק. פלטפורמה דיגיטלית לשירות עצמי מהיר ונגיש.
חשב הכללי, יהלי רוטנברג, אמר בטקס ההכרזה שנערך במשרד האוצר: "המכרז מהווה הישג אסטרטגי חשוב המשלב חיסכון משמעותי לקופת המדינה עם קפיצת מדרגה טכנולוגית וביטחונית. לראשונה תובטח רציפות תפקודית מלאה גם בשעת חירום, לצד יכולות סייבר מתקדמות ורשתות עצמאיות. התחרות הרחבה אפשרה לנו להשיג את התנאים הטובים ביותר למדינה, הן במחיר והן באיכות השירות."
- מודי'ס לא מתרגשת מעובדות ובוחרת לראות שחורות
- החשב הכללי: ביקושים של פי 4.7 על הנפקה שוטפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנהל מינהל הרכש הממשלתי, אלון קינסט, הוסיף: "התוצאות הן עדות לתחרות הבריאה והענפה שיצרנו. החברות הציעו את מיטב הטכנולוגיה והמחירים הטובים ביותר. תחרות איכותית היא המפתח להשגת שירות ציבורי יעיל, חסכוני וחדשני."