שלומי ויוסי אמיר פרשמרקט
צילום: מורג ביטן

האחים אמיר בדרך לשלוט בשופרסל - המוסדיים מאוכזבים מההצעה של הקבוצה האמריקאית

רוי שיינמן | (5)

שלושה גופים מעוניינים בשופרסל. צבי ויליגר אולי יפתיע בהמשך, בינתיים ההצעה שלו לא עוברת את הסף, והמלחמה היתה בין האחים אמיר לבין קבוצת המשקיעים האמריקאית בראשות מייקל אלפרט ובן אשכנזי.

האחים אמיר הגישו הצעה לפי שווי של 6 מיליארד שקל, והלילה הגישה הקבוצה האמריקאית הצעה לפי 6.1 מיליארד שקל. שתי הקבוצות רוצות לרכוש 24.9% ממניות שופרסל שבידי הגופים המוסדיים. הממשעות היא שהגופים המוסדיים ימכרו כ-40%-50% מהחזקתם וישארו עם השקעות משמעותיות בשופרסל.

לכאורה, האמריקאים אטרקטיביים יותר, אבל זה לא כך - הגופים המוסדיים אמורים לבחור לא רק את המחיר האטרקטיבי, אלא בעיקר את מי שיספק ערך עתידי כי הם הרי נשארים עם חלק גדול מהמניות. הם מעדיפים את האחים אמיר שמנוסים יותר בשוק. השניים הקימו וניהלו את פרשמרקט שנמכרה לפז לפני כשנתיים וחצי.

הרצינות של האחים אמיר מתבטאת גם בכך שהם פתרו את המוקש של ההסכם מול פז. הם על פי ההסכם לא יכלו להתחרות בתחום הקמעונאות עם פרשמרקט-פז עד לסוף 2024. האחים פנו לפז והם ישלמו לה 100 מיליון שקל ולא יעבירו עובדים בכירים מפרשמרקט אליהם עד לסוף 2025 ובתמורה פז תסכים לעסקה.

למוסדיים אין בשלב זה בכלל שאלה. פרמיה של 1.8% לטובת האמריקאיים זה שולי. הבעיה היתה עולה, אם הפרמייה של האמריקאים היתה 5%-10%. 

בשלב זה, המוסדיים אמורים לקבל החלטה, אבל שום דבר עוד לא סגור. ההצעות יכולות להשתפר בהמשך, למרות שההצעה של האמריקאיים מראה שהם כנראה לא מאוד רציניים בעניין, לפחות לא כמו האחים אמיר.

הקבוצה האמריקאית זוכה לתמיכה של ההנהלה הקיימת. אבל, הגופים המוסדיים סבורים ששופרסל צריכה גרעין שליטה ולא שליטה של הנהלה כדי להתרומם. המוסדיים העיקריים בשופרסל הם הפניקס עם החזקה של 13%, מגדל עם 12.8%, מנורה עם 10.1%, הראל עם 9.9%, אלטשולר שחם עם 9.6% וכלל ביטח עם 8.5%. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יעקב 12/02/2024 14:52
    הגב לתגובה זו
    מפרשמרקט קיבוץ גליל ים עד ל שופרסל. בתחילת הדרך בגליל ים היה פתוח הסניף שם כולל שבתות עד שהגיע הרנטגן והתחילו לסגור בברכתו נתן להם שפע שמלווה אותם כל הדרך לצמרת. זוכר את זה כאילו היה אתמול
  • 4.
    יואב ד 11/02/2024 17:57
    הגב לתגובה זו
    שקרה במגה . חזיר לא יודע שהוא חזיר
  • 3.
    מי התומך והלוביסט שלהם בוועדת הכלכלה?האם הרכישה תו 11/02/2024 06:34
    הגב לתגובה זו
    מי התומך והלוביסט שלהם בוועדת הכלכלה?האם הרכישה תועיל לצרכנים או תועיל ללוביסטים ולבעלי עיניין למיניהם?
  • 2.
    כלכלן 09/02/2024 10:56
    הגב לתגובה זו
    כל הסקטור
  • 1.
    דניאל 09/02/2024 10:04
    הגב לתגובה זו
    לא מזמן שופרסל קבלה הצעה מאהרון פרנקל לפי 2500 ואופציה לפי 2750 טווח ארוך ינצח פה גם הנפקנה של שופרסל נדלן תציף ערך למשקיעים
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

פינרגי
צילום: שלומי יוסף

פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?

פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פינרג'י

פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 1.02%  רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?

פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום מסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.

אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. 

הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית" אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות. כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל. 



מי את Daroga Power?

כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.