שלומי ויוסי אמיר פרשמרקט
צילום: מורג ביטן

האחים אמיר בדרך לשלוט בשופרסל - המוסדיים מאוכזבים מההצעה של הקבוצה האמריקאית

רוי שיינמן | (5)

שלושה גופים מעוניינים בשופרסל. צבי ויליגר אולי יפתיע בהמשך, בינתיים ההצעה שלו לא עוברת את הסף, והמלחמה היתה בין האחים אמיר לבין קבוצת המשקיעים האמריקאית בראשות מייקל אלפרט ובן אשכנזי.

האחים אמיר הגישו הצעה לפי שווי של 6 מיליארד שקל, והלילה הגישה הקבוצה האמריקאית הצעה לפי 6.1 מיליארד שקל. שתי הקבוצות רוצות לרכוש 24.9% ממניות שופרסל שבידי הגופים המוסדיים. הממשעות היא שהגופים המוסדיים ימכרו כ-40%-50% מהחזקתם וישארו עם השקעות משמעותיות בשופרסל.

לכאורה, האמריקאים אטרקטיביים יותר, אבל זה לא כך - הגופים המוסדיים אמורים לבחור לא רק את המחיר האטרקטיבי, אלא בעיקר את מי שיספק ערך עתידי כי הם הרי נשארים עם חלק גדול מהמניות. הם מעדיפים את האחים אמיר שמנוסים יותר בשוק. השניים הקימו וניהלו את פרשמרקט שנמכרה לפז לפני כשנתיים וחצי.

הרצינות של האחים אמיר מתבטאת גם בכך שהם פתרו את המוקש של ההסכם מול פז. הם על פי ההסכם לא יכלו להתחרות בתחום הקמעונאות עם פרשמרקט-פז עד לסוף 2024. האחים פנו לפז והם ישלמו לה 100 מיליון שקל ולא יעבירו עובדים בכירים מפרשמרקט אליהם עד לסוף 2025 ובתמורה פז תסכים לעסקה.

למוסדיים אין בשלב זה בכלל שאלה. פרמיה של 1.8% לטובת האמריקאיים זה שולי. הבעיה היתה עולה, אם הפרמייה של האמריקאים היתה 5%-10%. 

בשלב זה, המוסדיים אמורים לקבל החלטה, אבל שום דבר עוד לא סגור. ההצעות יכולות להשתפר בהמשך, למרות שההצעה של האמריקאיים מראה שהם כנראה לא מאוד רציניים בעניין, לפחות לא כמו האחים אמיר.

הקבוצה האמריקאית זוכה לתמיכה של ההנהלה הקיימת. אבל, הגופים המוסדיים סבורים ששופרסל צריכה גרעין שליטה ולא שליטה של הנהלה כדי להתרומם. המוסדיים העיקריים בשופרסל הם הפניקס עם החזקה של 13%, מגדל עם 12.8%, מנורה עם 10.1%, הראל עם 9.9%, אלטשולר שחם עם 9.6% וכלל ביטח עם 8.5%. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יעקב 12/02/2024 14:52
    הגב לתגובה זו
    מפרשמרקט קיבוץ גליל ים עד ל שופרסל. בתחילת הדרך בגליל ים היה פתוח הסניף שם כולל שבתות עד שהגיע הרנטגן והתחילו לסגור בברכתו נתן להם שפע שמלווה אותם כל הדרך לצמרת. זוכר את זה כאילו היה אתמול
  • 4.
    יואב ד 11/02/2024 17:57
    הגב לתגובה זו
    שקרה במגה . חזיר לא יודע שהוא חזיר
  • 3.
    מי התומך והלוביסט שלהם בוועדת הכלכלה?האם הרכישה תו 11/02/2024 06:34
    הגב לתגובה זו
    מי התומך והלוביסט שלהם בוועדת הכלכלה?האם הרכישה תועיל לצרכנים או תועיל ללוביסטים ולבעלי עיניין למיניהם?
  • 2.
    כלכלן 09/02/2024 10:56
    הגב לתגובה זו
    כל הסקטור
  • 1.
    דניאל 09/02/2024 10:04
    הגב לתגובה זו
    לא מזמן שופרסל קבלה הצעה מאהרון פרנקל לפי 2500 ואופציה לפי 2750 טווח ארוך ינצח פה גם הנפקנה של שופרסל נדלן תציף ערך למשקיעים
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?