שלומי ויוסי אמיר פרשמרקט
צילום: מורג ביטן

האחים אמיר בדרך לשלוט בשופרסל - המוסדיים מאוכזבים מההצעה של הקבוצה האמריקאית

רוי שיינמן | (5)

שלושה גופים מעוניינים בשופרסל. צבי ויליגר אולי יפתיע בהמשך, בינתיים ההצעה שלו לא עוברת את הסף, והמלחמה היתה בין האחים אמיר לבין קבוצת המשקיעים האמריקאית בראשות מייקל אלפרט ובן אשכנזי.

האחים אמיר הגישו הצעה לפי שווי של 6 מיליארד שקל, והלילה הגישה הקבוצה האמריקאית הצעה לפי 6.1 מיליארד שקל. שתי הקבוצות רוצות לרכוש 24.9% ממניות שופרסל שבידי הגופים המוסדיים. הממשעות היא שהגופים המוסדיים ימכרו כ-40%-50% מהחזקתם וישארו עם השקעות משמעותיות בשופרסל.

לכאורה, האמריקאים אטרקטיביים יותר, אבל זה לא כך - הגופים המוסדיים אמורים לבחור לא רק את המחיר האטרקטיבי, אלא בעיקר את מי שיספק ערך עתידי כי הם הרי נשארים עם חלק גדול מהמניות. הם מעדיפים את האחים אמיר שמנוסים יותר בשוק. השניים הקימו וניהלו את פרשמרקט שנמכרה לפז לפני כשנתיים וחצי.

הרצינות של האחים אמיר מתבטאת גם בכך שהם פתרו את המוקש של ההסכם מול פז. הם על פי ההסכם לא יכלו להתחרות בתחום הקמעונאות עם פרשמרקט-פז עד לסוף 2024. האחים פנו לפז והם ישלמו לה 100 מיליון שקל ולא יעבירו עובדים בכירים מפרשמרקט אליהם עד לסוף 2025 ובתמורה פז תסכים לעסקה.

למוסדיים אין בשלב זה בכלל שאלה. פרמיה של 1.8% לטובת האמריקאיים זה שולי. הבעיה היתה עולה, אם הפרמייה של האמריקאים היתה 5%-10%. 

בשלב זה, המוסדיים אמורים לקבל החלטה, אבל שום דבר עוד לא סגור. ההצעות יכולות להשתפר בהמשך, למרות שההצעה של האמריקאיים מראה שהם כנראה לא מאוד רציניים בעניין, לפחות לא כמו האחים אמיר.

הקבוצה האמריקאית זוכה לתמיכה של ההנהלה הקיימת. אבל, הגופים המוסדיים סבורים ששופרסל צריכה גרעין שליטה ולא שליטה של הנהלה כדי להתרומם. המוסדיים העיקריים בשופרסל הם הפניקס עם החזקה של 13%, מגדל עם 12.8%, מנורה עם 10.1%, הראל עם 9.9%, אלטשולר שחם עם 9.6% וכלל ביטח עם 8.5%. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יעקב 12/02/2024 14:52
    הגב לתגובה זו
    מפרשמרקט קיבוץ גליל ים עד ל שופרסל. בתחילת הדרך בגליל ים היה פתוח הסניף שם כולל שבתות עד שהגיע הרנטגן והתחילו לסגור בברכתו נתן להם שפע שמלווה אותם כל הדרך לצמרת. זוכר את זה כאילו היה אתמול
  • 4.
    יואב ד 11/02/2024 17:57
    הגב לתגובה זו
    שקרה במגה . חזיר לא יודע שהוא חזיר
  • 3.
    מי התומך והלוביסט שלהם בוועדת הכלכלה?האם הרכישה תו 11/02/2024 06:34
    הגב לתגובה זו
    מי התומך והלוביסט שלהם בוועדת הכלכלה?האם הרכישה תועיל לצרכנים או תועיל ללוביסטים ולבעלי עיניין למיניהם?
  • 2.
    כלכלן 09/02/2024 10:56
    הגב לתגובה זו
    כל הסקטור
  • 1.
    דניאל 09/02/2024 10:04
    הגב לתגובה זו
    לא מזמן שופרסל קבלה הצעה מאהרון פרנקל לפי 2500 ואופציה לפי 2750 טווח ארוך ינצח פה גם הנפקנה של שופרסל נדלן תציף ערך למשקיעים
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.