האחים אמיר בדרך לשלוט בשופרסל - המוסדיים מאוכזבים מההצעה של הקבוצה האמריקאית
שלושה גופים מעוניינים בשופרסל. צבי ויליגר אולי יפתיע בהמשך, בינתיים ההצעה שלו לא עוברת את הסף, והמלחמה היתה בין האחים אמיר לבין קבוצת המשקיעים האמריקאית בראשות מייקל אלפרט ובן אשכנזי.
האחים אמיר הגישו הצעה לפי שווי של 6 מיליארד שקל, והלילה הגישה הקבוצה האמריקאית הצעה לפי 6.1 מיליארד שקל. שתי הקבוצות רוצות לרכוש 24.9% ממניות שופרסל שבידי הגופים המוסדיים. הממשעות היא שהגופים המוסדיים ימכרו כ-40%-50% מהחזקתם וישארו עם השקעות משמעותיות בשופרסל.
לכאורה, האמריקאים אטרקטיביים יותר, אבל זה לא כך - הגופים המוסדיים אמורים לבחור לא רק את המחיר האטרקטיבי, אלא בעיקר את מי שיספק ערך עתידי כי הם הרי נשארים עם חלק גדול מהמניות. הם מעדיפים את האחים אמיר שמנוסים יותר בשוק. השניים הקימו וניהלו את פרשמרקט שנמכרה לפז לפני כשנתיים וחצי.
הרצינות של האחים אמיר מתבטאת גם בכך שהם פתרו את המוקש של ההסכם מול פז. הם על פי ההסכם לא יכלו להתחרות בתחום הקמעונאות עם פרשמרקט-פז עד לסוף 2024. האחים פנו לפז והם ישלמו לה 100 מיליון שקל ולא יעבירו עובדים בכירים מפרשמרקט אליהם עד לסוף 2025 ובתמורה פז תסכים לעסקה.
- שופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח
- שופרסל: הרווח זינק ב-76% ל-157 מיליון שקל; ההכנסות ירדו ב-6.8% ל-3.5 מיליארד; מכפיל הרווח - כ-15
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למוסדיים אין בשלב זה בכלל שאלה. פרמיה של 1.8% לטובת האמריקאיים זה שולי. הבעיה היתה עולה, אם הפרמייה של האמריקאים היתה 5%-10%.
בשלב זה, המוסדיים אמורים לקבל החלטה, אבל שום דבר עוד לא סגור. ההצעות יכולות להשתפר בהמשך, למרות שההצעה של האמריקאיים מראה שהם כנראה לא מאוד רציניים בעניין, לפחות לא כמו האחים אמיר.
הקבוצה האמריקאית זוכה לתמיכה של ההנהלה הקיימת. אבל, הגופים המוסדיים סבורים ששופרסל צריכה גרעין שליטה ולא שליטה של הנהלה כדי להתרומם. המוסדיים העיקריים בשופרסל הם הפניקס עם החזקה של 13%, מגדל עם 12.8%, מנורה עם 10.1%, הראל עם 9.9%, אלטשולר שחם עם 9.6% וכלל ביטח עם 8.5%.
- 5.יעקב 12/02/2024 14:52הגב לתגובה זומפרשמרקט קיבוץ גליל ים עד ל שופרסל. בתחילת הדרך בגליל ים היה פתוח הסניף שם כולל שבתות עד שהגיע הרנטגן והתחילו לסגור בברכתו נתן להם שפע שמלווה אותם כל הדרך לצמרת. זוכר את זה כאילו היה אתמול
- 4.יואב ד 11/02/2024 17:57הגב לתגובה זושקרה במגה . חזיר לא יודע שהוא חזיר
- 3.מי התומך והלוביסט שלהם בוועדת הכלכלה?האם הרכישה תו 11/02/2024 06:34הגב לתגובה זומי התומך והלוביסט שלהם בוועדת הכלכלה?האם הרכישה תועיל לצרכנים או תועיל ללוביסטים ולבעלי עיניין למיניהם?
- 2.כלכלן 09/02/2024 10:56הגב לתגובה זוכל הסקטור
- 1.דניאל 09/02/2024 10:04הגב לתגובה זולא מזמן שופרסל קבלה הצעה מאהרון פרנקל לפי 2500 ואופציה לפי 2750 טווח ארוך ינצח פה גם הנפקנה של שופרסל נדלן תציף ערך למשקיעים
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
