בורסת ת"א בורסה עליות ירידות מגמה מעורבת שור ההון מסחר
צילום: Istock

שוק ה-IPO בארץ עדיין קפוא: "2024 תהיה שנת מיזוגי השלדים"

מתחת לפני השטח יש התעוררות מסוימת של עסקאות, אבל נכון לכרגע, יש רק תשקיף אחד לקראת הנפקה. גורמים בשוק אומרים כי יש המתנה לראות מה קורה עם הרפורמה המשפטית לפני שהשוק ישתחרר
ארז ליבנה |

אחרי הטירוף של 2020 ו-2021 שוק ההנפקות נכנס לשנת חורף עמוקה על גביה של הריביות העולות, שעשו סלט למכפילים בשוק ההון. אז לאחר שנה וחצי די קפואות, שוק ההנפקות הראשוניות בוול סטריט התעורר מעט בחודשיים האחרונים, עם ההנפקה של יצרנית השבבים ARM, אינסטקארט ועכשיו גם יצרנית הנעליים בירקנשטוק מדברת על הנפקה לפי שווי של למעלה מ-9 מיליארד דולר.

בארץ, נכון לכרגע, חתם בכיר אומר כי הוא עובד על תשקיף אחד ל-IPO לחברה בינונית. זהו. חוץ מזה, גורנישט. יש עסקאות אקוויטי ומיזוגי שלדים, כשחתם בכיר פה בארץ אמר שהשוק בהמתנה לראות מה קורה עם הרפורמה המשפטית. "כשיגיעו להסכמות על המהפכה המשפטית, שוק ההנפקות יתעורר מחדש, זה כמו קפיץ שמחכה שישחררו אותו", אמר המנכ"ל, שביקש להישאר בעילום שם.

 

זה ששוק ה-IPO רדום, עדיין לא מונע מחברות להיכנס לבורסה, כאשר חברות מעדיפות את הדרך הקלה והמהירה יותר – מיזוגים לשלדים. השלדים חוגגים כי אין דרך אחרת להיכנס לשוק וחברות מעדיפות לשלם קצת יותר, אבל לחסוך את כאב הראש. בחודשים האחרונים נחשפנו לכמה מיזוגים. חלקם הצליחו, חלקם לא. היה את המיזוג של רשת בתי הקפה אילן'ס עם השלד קונטיניואל מחד ומנגד את המיזוג הכושל של ארקיע שלא יצא אל הפועל.

 

"פעם בעשור יש שנה שהיא אנומליה וזו הייתה 2020, אבל בשנה ממוצעת בדרך כלל רואים בין 10 ל-15 הנפקות ראשוניות", אומר צח קסוטו, שותף בחברת בטא פייננס, המלווה את שוק ההנפקות הראשוניות בישראל ושליווה עשרות חברות לבורסה המקומית בעשור האחרון. " כרגע אין כלום בצנרת של ה-IPO, מה שכן יש זה מיזוגים לשלדים והרבה".

 

"אם אתה חברה טובה, אז זה בסדר גמור ומיזוג עם שלד זו כבר לא מילה גסה", המשיך קסוטו. "אני מעריך שב-2024 נראה מספר דו ספרתי של מיזוגי שלדים. הדלת האחורית הפכה לדלת הקדמית. אבל זה עניין של תקופה ואופנה.

 

"נוצר היצע של שלדים שצריכים לקלוט פעילויות חדשות וחברות שרוצות להיכנס לבורסה זה תהליך של יחסית אלגנטי וידידותי ואנחנו רואים שחברות בוחרות את הדרך הזו. אני מקווה שהתנאים פה בארץ ישתפרו", הוסיף.

 

אבל לא כולם בעד ההייפ של השלדים, מנכ"ל של חברת חיתום גדולה אומר ששלדים זה "כניסה לאזור הדמדומים". לטענתו, השלדים לרוב מושכים חברות קטנות ולא בשלות, שבסוף למרות הכניסה לבורסה, לא מצליחות לגייס כסף, בשל חוסר התיאבון של המוסדיים פה בארץ להנפקות ראשוניות חדשות הוא גורם משמעותי, כשלטענתו שוק האג"ח המתעורר נוצן פייט לשוק המניות מבחינת המשקיעים הגדולים יותר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"התחרות על כל עסקת אקוויטי זה ריבית בפיקדונות של 5 או 6%, אז קשה מאוד לגייס כסף לחברות קטנות, בטח בשוק ריכוזי כמו ישראלי, זה כמו לוויתן בכנרת", אמר המנכ"ל. "אין תשומת לב של המוסדיים לחברות קטנות שהדיפלוימנט בהם מוגבל ולקרנות הנאמנות שאמורות לגשר על הפער, אין כוח אש לתמוך באקוויטי.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חן גולן נקסט ויזן
צילום: יחצ

המניה של השנה כבר 4 שנים ברציפות - ומי הגופים שלא השקיעו בה?

הפניקס ומור השקעות נכנסו מאוד מוקדם להשקעה בנקסט ויז'ן; כלל ביטוח ומנורה נכנסו בהמשך אבל הן המחזיקות הגדולות; אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם - מתעלמות מהנייר; עוד הסבר לפערי התשואות השנה

ליאור דנקנר |

היא הנפיקה בשווי של 430 מיליון שקל. ניתחנו את ההנפקה ואמרנו - נראה זול. אם היא תגיע לתחזית שלה יש כאן הצפת ערך. זה היה לפני 4 שנים ואף אחד לא דמיין שהיא תעלה פי 40! :

נקסט ויז'ן היא מניית השנה כבר 3 שנים, חן גולן, היו"ר הוא מאנשי השנה של ביזפורטל 3 שנים ברציפות. אתמול החברה זכתה בהזמנת ענק של 77 מיליון דולר, המניה טסה ב-18% לשווי של 16.5 מיליארד שקל. הסיפור של נקסט ויז'ן הוא שילוב של תחום מנצח ולוהט - רחפנים וכטב"מים; יכולות ביצוע  טובות - וידאו יציב-עמיד וכנראה שהרבה מאוד חריצות ועבודה קשה. מאחורי המספרים המדהימים יש 130 עובדים חרוצים ויזמים שהצליחו טכנולוגית ומכנית להנדס מוצר פשוט טוב ואמין.


הפניקס ומור - השקיעו כבר בהתחלה

בשיחה אתמול עם גולן הוא דיבר על מוצר מוביל בעלות טובה וביכולת לדלוור. לדלוור-לדלוור-לדלוור, זה הסוד בגדילה של חברות. הלקוחות הגדולים שנמצאים כעת בגל של ביקושים לרחפנים וכטב"מים צריכים לדעת שהספק שלהם יודע לספק את הסחורה בכל מצב - גם עם משברים בשרשרת הייצור, גם עם עלייה במחירי המוצרים, גם עם בעיות במשלוחים. נקסט ויז'ן כבר חברה גדולה, עם כרית מזומנים גדולה, עם מלאי מספק, עם מספר ספקים לכל רכיב, עם פתרונות "לשעת חירום" והלקוחות בוטחים בה - לראיון המלא: יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק".    

מי שפחות מאמינים בה הם דווקא הגופים המוסדיים: אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם. אלו גופי אנליזה טובים, אבל הם לא היו במניה בתחילת הדרך וגם לא כעת. הם פספסו תשואה של אלפי אחוזים. מנגד, הפניקס ומור היו שם מההתחלה.

וצריך להבין - גוף מוסדי נבחן בהשקעות במניות ספציפיות. כל השאר לא באמת תלוי בניתוח שלו. ההבדלים בתשואות בין גופי ההשקעות נובעים מאלוקציה שונה במניות ואג"ח - אבל בסוף זה הימור כשמדובר על השקעות לטווח ארוך. אף אחד לא יודע באמת עם משקל של 62% במניות עדיף על 59%. אף אחד גם לא יודע אם תמהיל של 70% למניות בוול סטריט על פני 30% בת"א זה התמהיל הנכון. כלומר, האלוקצייה מלמעלה היא חשובה לתשואה, אבל זה עניין של גישה ואסטרטגיה שלא בשליטה. מה שכן בשליטה של הגוף המוסדי הוא המחקר ומציאת מניות כמו נקסט ויז'ן. כי אם הם משקיעים בה, זה מה שייתן להם את התשואה העודפת - את האלפא.

  

ירון קיקוז פריים אנרגי
צילום: יחצ

מאבק שליטה באלומיי: פריים אנרג'י מאיימת במהלך משפטי

פריים טוענת שהייתה לה בלעדיות לרכישת מניות השליטה ושכבר לפני כעשרה ימים הסכימה להתקדם לעסקה, עכשיו היא מאותתת שתלך לבית המשפט ותנסה למנוע את המכירה לנופר של עופר ינאי

ליאור דנקנר |

פריים אנרג'י פריים אנרג'י 0.94%   נכנסת לתמונה אחרי ההודעה על רכישת השליטה באלומיי, ומציבה סימן שאלה סביב ההמשך. בחברה טוענים שהיה לה הסכם בלעדיות בקשר לאלומיי אלומיי -4.13%  , ובסביבתה אומרים שהיא כבר הסכימה להתקדם לרכישת החברה עוד לפני שהעסקה עם נופר אנרגיה נופר אנרג'י 0%  נסגרה, ולדבריהם הם כבר היו בדרך לעסקה משלהם. לטענת פריים, מדובר בזכויות שהיא מתכוונת למצות גם אם זה יגיע למסלול משפטי.


חלון הבלעדיות במוקד והאם היו מגעים במקביל

לטענת פריים, הסכם הבלעדיות נועד לייצר תקופה שבה המו"מ מתנהל רק איתה. בחברה אומרים כי בתוך אותה תקופה הם הביעו נכונות להתקדם לרכישת מניות השליטה, וכעת הם בוחנים האם ההתנהלות סביב העסקה חרגה מגבולות הבלעדיות ומהווה עילה לצעדים משפטיים. בפריים גם רומזים שהבעיה לא הייתה רק בתוכן, אלא בדרך שבה הדברים התנהלו.

גורם בהנהלת פריים אנרג'י מספר לביזפורטל כי "הגענו להבנות מולם ונחתם הסכם בלעדיות שכלל את מרבית התנאים המסחריים של העסקה, כולל מתווה העסקה ועקרונות התמחור, בכפוף להשלמת בדיקת נאותות. עוד לפני תום תקופת הבלעדיות הודענו שאנחנו מבקשים להשלים את ההסכם לפי התנאים שסוכמו". 

הגורם בחברה הוסיף כי "בפועל נתקלנו בבקשות לדחייה ומשיכת זמן, ובמקביל עלה אצלנו חשד שמתנהלים מגעים גם עם גורמים נוספים. מבחינתנו, אם זה אכן המצב, זו התנהלות שלא מתיישבת עם בלעדיות בתום לב, כי הסכם כזה לא נסגר בארבעה ימים. אנחנו מעדיפים לפתור את זה בדרך עסקית, אבל נשמור על כל הזכויות המשפטיות שלנו ונפעל בהתאם".

בשוק ההון מצפים שעסקאות שליטה יתנהלו בצורה מסודרת ושקופה מול הצד שמחזיק בבלעדיות. אם הטענות של פריים יתבררו כנכונות, זו כבר לא רק שאלה משפטית אלא גם שאלה של סטנדרט ניהול, ומה זה אומר על הדרך שבה מתקבלות החלטות סביב החברה.