בורסת ת"א בורסה עליות ירידות מגמה מעורבת שור ההון מסחר
צילום: Istock

שוק ה-IPO בארץ עדיין קפוא: "2024 תהיה שנת מיזוגי השלדים"

מתחת לפני השטח יש התעוררות מסוימת של עסקאות, אבל נכון לכרגע, יש רק תשקיף אחד לקראת הנפקה. גורמים בשוק אומרים כי יש המתנה לראות מה קורה עם הרפורמה המשפטית לפני שהשוק ישתחרר
ארז ליבנה |

אחרי הטירוף של 2020 ו-2021 שוק ההנפקות נכנס לשנת חורף עמוקה על גביה של הריביות העולות, שעשו סלט למכפילים בשוק ההון. אז לאחר שנה וחצי די קפואות, שוק ההנפקות הראשוניות בוול סטריט התעורר מעט בחודשיים האחרונים, עם ההנפקה של יצרנית השבבים ARM, אינסטקארט ועכשיו גם יצרנית הנעליים בירקנשטוק מדברת על הנפקה לפי שווי של למעלה מ-9 מיליארד דולר.

בארץ, נכון לכרגע, חתם בכיר אומר כי הוא עובד על תשקיף אחד ל-IPO לחברה בינונית. זהו. חוץ מזה, גורנישט. יש עסקאות אקוויטי ומיזוגי שלדים, כשחתם בכיר פה בארץ אמר שהשוק בהמתנה לראות מה קורה עם הרפורמה המשפטית. "כשיגיעו להסכמות על המהפכה המשפטית, שוק ההנפקות יתעורר מחדש, זה כמו קפיץ שמחכה שישחררו אותו", אמר המנכ"ל, שביקש להישאר בעילום שם.

 

זה ששוק ה-IPO רדום, עדיין לא מונע מחברות להיכנס לבורסה, כאשר חברות מעדיפות את הדרך הקלה והמהירה יותר – מיזוגים לשלדים. השלדים חוגגים כי אין דרך אחרת להיכנס לשוק וחברות מעדיפות לשלם קצת יותר, אבל לחסוך את כאב הראש. בחודשים האחרונים נחשפנו לכמה מיזוגים. חלקם הצליחו, חלקם לא. היה את המיזוג של רשת בתי הקפה אילן'ס עם השלד קונטיניואל מחד ומנגד את המיזוג הכושל של ארקיע שלא יצא אל הפועל.

 

"פעם בעשור יש שנה שהיא אנומליה וזו הייתה 2020, אבל בשנה ממוצעת בדרך כלל רואים בין 10 ל-15 הנפקות ראשוניות", אומר צח קסוטו, שותף בחברת בטא פייננס, המלווה את שוק ההנפקות הראשוניות בישראל ושליווה עשרות חברות לבורסה המקומית בעשור האחרון. " כרגע אין כלום בצנרת של ה-IPO, מה שכן יש זה מיזוגים לשלדים והרבה".

 

"אם אתה חברה טובה, אז זה בסדר גמור ומיזוג עם שלד זו כבר לא מילה גסה", המשיך קסוטו. "אני מעריך שב-2024 נראה מספר דו ספרתי של מיזוגי שלדים. הדלת האחורית הפכה לדלת הקדמית. אבל זה עניין של תקופה ואופנה.

 

"נוצר היצע של שלדים שצריכים לקלוט פעילויות חדשות וחברות שרוצות להיכנס לבורסה זה תהליך של יחסית אלגנטי וידידותי ואנחנו רואים שחברות בוחרות את הדרך הזו. אני מקווה שהתנאים פה בארץ ישתפרו", הוסיף.

 

אבל לא כולם בעד ההייפ של השלדים, מנכ"ל של חברת חיתום גדולה אומר ששלדים זה "כניסה לאזור הדמדומים". לטענתו, השלדים לרוב מושכים חברות קטנות ולא בשלות, שבסוף למרות הכניסה לבורסה, לא מצליחות לגייס כסף, בשל חוסר התיאבון של המוסדיים פה בארץ להנפקות ראשוניות חדשות הוא גורם משמעותי, כשלטענתו שוק האג"ח המתעורר נוצן פייט לשוק המניות מבחינת המשקיעים הגדולים יותר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"התחרות על כל עסקת אקוויטי זה ריבית בפיקדונות של 5 או 6%, אז קשה מאוד לגייס כסף לחברות קטנות, בטח בשוק ריכוזי כמו ישראלי, זה כמו לוויתן בכנרת", אמר המנכ"ל. "אין תשומת לב של המוסדיים לחברות קטנות שהדיפלוימנט בהם מוגבל ולקרנות הנאמנות שאמורות לגשר על הפער, אין כוח אש לתמוך באקוויטי.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סקוט ראסל מנכל נייס; קרדיט: נייססקוט ראסל מנכל נייס; קרדיט: נייס

אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור

מניית נייס בקריסה - איבדה 35% מתחילת השנה, יותר מ-50% בארבע השנים האחרונות; מה יקרה כעת למניה? לא בטוח שמה שחשבתם

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נייס הנמכת תחזית

נייס נייס 4.61%  שהיתה עד לפני שנה וחצי החברה הגדולה בת"א,  איבדה 35% מתחילת השנה ו-50% בארבע השנים האחרונות. החברה מדווחת על תוצאות כספיות חלשות ברבעון השלישי של השנה, ועל תחזית מאכזבת לשנה כולה. הנהלת החברה מדברת על רווח של 12.25 דולר למניה (אמצע הטווח שבין 12.28 דולר למניה ל-12.42 דולר למניה) מתחת להערכות האנליסטים ל-12.43 דולר למניה. התחזית לא כוללת את הרכישה האחרונה בתחום ה-AI.

המשקיעים שואלים שתי שאלות חשובות - הראשונה, מה יקרה למניה? לרוב פספוס בדוחות ובעיקר בתחזית מתבטא בירידה במניה, אבל פה הירידה היתה עוד לפני הדוחות. אין עשן בלי אש - השוק הבין לאן זה הולך, ולכן בפועל, במניה הכל פתוח ותלוי בשאלה השנייה - מה תהיה התחזית לשנה הבאה ואיך ישפיע ה-AI על החברה?

חברת תוכנה צומחת במכפיל רווח נוכחי של 9 - אלו המספרים של נייס כשלשנה הבאה מדובר במכפיל רווח של 10. זה נמוך כמעט בכל קנה מידה וזה מבטא לכאורה מניה בתמחור אטרקטיבי במיוחד. אלא שזה ביטא את החששות הגדולים של השוק מאכזבה במספרים והשוק צדק, אם כי הפספוס לא גדול. אגב, לרוב השוק צודק. השוק מתמחר גם ירידה ברווחים בשנה הבאה. השוק מתמחר תרחיש רע יחסית, כשהוא חושב שה-AI הוא איום ענק על החברה. 

החששות די ברורים ומוצדקים - נייס היא חברה שפועלת גם ב-CRM, וצ'אטים AI משנים לחלוטין את העסקים האלו, ועדיין לחברה יש פעילות רחבה, והיא מוטמעת עמוק במאות גופים. יהיה שינוי, מתרחשת מהפכת AI, אך קשה לדעת אם הפגיעה בנייס תהיה גדולה מהצמיחה ומיכולות ה-AI שהחברה מדברת עליהם. מעבר לכך, הסיכון אכן גדל מאוד, אבל הכל שאלה של מחיר - אז אל תהיו בטוחים שהמניה תרד. הכל פתוח כי המחיר לכאורה נמוך ומגלם תרחיש רע.    


ההנהלה של החברה והיח"צ  מספרים לנו על חצי הכוס המלאה - "אנו שמחים לדווח על רבעון שלישי חזק, הנובע מהמשך יישום האסטרטגיה שלנו, המתמקדת בבינה מלאכותית, ומהביצועים המצוינים שלנו בשוק" אמר סקוט ראסל, מנכ"ל נייס. ההכנסות הסתכמו ב-732 מיליון דולר, ברף העליון של טווח התחזית, כאשר ההכנסות מענן גדלו ב-13% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל-563 מיליון דולר. הצמיחה בהכנסות מענן נבעה מהמומנטום החזק של תחום חוויית הלקוח המבוססת בינה מלאכותית ותחום השירות העצמי, שהציגו גידול של 49% בהכנסות השנתיות החוזרות, וגידול של 43% בנטרול Cognigy, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. יכולות ה-AI נכללו בכל עסקת CX חדשה של מעל מיליון דולר בשנה, מה שממחיש את התרחבות אימוץ פתרונות ה-AI שלנו בקרב הארגונים הגדולים ביותר".

 

לילך אשר טופילסקי
צילום: תומי הרפז

אקזיט לפימי - הצעת המכר ל"עמל ומעבר" הצליחה

"עמל ומעבר" תחל להיסחר בבורסה בשם "עמל הולדינגס" לפי שווי של כ-2.6 מיליארד שקל; בין המרוויחים באקזיט - פועלים אקוויטי, חברת הביטוח מגדל ודליה קורקיןפימי רוכשת עמל ומעבר


מנדי הניג |
נושאים בכתבה לילך אשר טופליסקי

"עמל ומעבר" נכנסת לבורסה בת"א. בעלי השליטה ובראשם קרן פימי של ישי דוידי מכרו מחצית מהחזקתם ברשת שירותי הסיעוד והדיור המוגן ונפגשו עם 1.3 מיליארד שקל. החברה תחל להיסחר לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל. השווי המוערך היה בין 2.7 מיליארד ל-3 מיליארד שקל, אך על רקע החשש משינויים במכרז של ביטוח לאומי בתחום הסיעוד (שפגע בתמחור של דנאל ותגבור), נראה ששווי של 2.6 מיליארד שקל הוא בהחלט שווי "טוב".

למעשה, מדובר בעצם באקזיט לבעלי השליטה ובעיקר פימי שירדה מהחזקה של כמעט 50% ל-25%. פימי רכשה את השליטה לפני 3-4 שנים לפי שווי של כ-1 מיליארד שקל ומאז לילך אשר טופילסקי, שותפה בפימי מלווה ואחראית על עמל כשדליה קורקין, מנהלת את החברה בשוטף. פימי הרוויחה פי 2.5 בערך על השקעתה כשבדרך היא מכניסה את פועלים אקוויטי ומגדל לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. אלו הרוויחו 60%-70% בטווח של שנה-שנתיים. 


עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל שפועלת במתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים; מתן שירותי שיקום פגועי נפש בקהילה וטיפולים פסיכולוגיים לכ-5,600 מטופלים; שירותי דיור וסעד לדיירים שאינם עצמאיים ומתן טיפול לאוכלוסיות מיוחדות (לרבות: בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם וכו').

הכנסות עמל ומעבר ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכמו בכ-.22 מיליארד שקל . שנת 2024 הסתיימה עם הכנסות של כ-1.9 מיליארד שקל,  לעומת כ-1.6 מיליארד שקל  בשנת 2023. הרווח התפעולי ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם בכ-197 מיליון שקל, לעומת כ-180 מיליון שקל ב-2024 וכ-137 מיליון שקל ב-2023. בצמיחה טבעית צפוי שקצב הרווחים התפעוליים יגיע לכ-220 ויותר תוך כשנה.  הרווח הנקי המתואם ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם לכ-139 מיליון שקל . בשנת 2024 הסתכם הרווח הנקי בכ-127 מיליון שקל , לעומת כ-89 מיליון שקל בשנת 2023. גם כאן כשמסתכלים קדימה אפשר להעריך רווח נקי של 152-155 מיליון שקל בשנה הבאה   

מ-240 מיליון ל-2.5 מיליארד בעשור

ב-2015 רכשו דליה קורקין והארי גרוס את השליטה בחברה תמורת 240 מיליון שקל בלבד מאבי לוין, שמאי מיטלמן, חגי נברון והאחים צבי ואלי נגיס. שבע שנים לאחר מכן, בפברואר 2022, פימי רכשה 70% מגרוס ו-10% נוספים מקורקין במיליארד שקל. בסוף 2023, פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, רכשה 20% מעמל ומעבר תמורת 300 מיליון שקל - 16% מפימי תמורת 240 מיליון שקל ו-4% מקורקין תמורת 60 מיליון שקל. העסקה שיקפה שווי של 1.5 מיליארד שקל לחברה.