בורסת ת"א בורסה עליות ירידות מגמה מעורבת שור ההון מסחר
צילום: Istock

שוק ה-IPO בארץ עדיין קפוא: "2024 תהיה שנת מיזוגי השלדים"

מתחת לפני השטח יש התעוררות מסוימת של עסקאות, אבל נכון לכרגע, יש רק תשקיף אחד לקראת הנפקה. גורמים בשוק אומרים כי יש המתנה לראות מה קורה עם הרפורמה המשפטית לפני שהשוק ישתחרר
ארז ליבנה |

אחרי הטירוף של 2020 ו-2021 שוק ההנפקות נכנס לשנת חורף עמוקה על גביה של הריביות העולות, שעשו סלט למכפילים בשוק ההון. אז לאחר שנה וחצי די קפואות, שוק ההנפקות הראשוניות בוול סטריט התעורר מעט בחודשיים האחרונים, עם ההנפקה של יצרנית השבבים ARM, אינסטקארט ועכשיו גם יצרנית הנעליים בירקנשטוק מדברת על הנפקה לפי שווי של למעלה מ-9 מיליארד דולר.

בארץ, נכון לכרגע, חתם בכיר אומר כי הוא עובד על תשקיף אחד ל-IPO לחברה בינונית. זהו. חוץ מזה, גורנישט. יש עסקאות אקוויטי ומיזוגי שלדים, כשחתם בכיר פה בארץ אמר שהשוק בהמתנה לראות מה קורה עם הרפורמה המשפטית. "כשיגיעו להסכמות על המהפכה המשפטית, שוק ההנפקות יתעורר מחדש, זה כמו קפיץ שמחכה שישחררו אותו", אמר המנכ"ל, שביקש להישאר בעילום שם.

 

זה ששוק ה-IPO רדום, עדיין לא מונע מחברות להיכנס לבורסה, כאשר חברות מעדיפות את הדרך הקלה והמהירה יותר – מיזוגים לשלדים. השלדים חוגגים כי אין דרך אחרת להיכנס לשוק וחברות מעדיפות לשלם קצת יותר, אבל לחסוך את כאב הראש. בחודשים האחרונים נחשפנו לכמה מיזוגים. חלקם הצליחו, חלקם לא. היה את המיזוג של רשת בתי הקפה אילן'ס עם השלד קונטיניואל מחד ומנגד את המיזוג הכושל של ארקיע שלא יצא אל הפועל.

 

"פעם בעשור יש שנה שהיא אנומליה וזו הייתה 2020, אבל בשנה ממוצעת בדרך כלל רואים בין 10 ל-15 הנפקות ראשוניות", אומר צח קסוטו, שותף בחברת בטא פייננס, המלווה את שוק ההנפקות הראשוניות בישראל ושליווה עשרות חברות לבורסה המקומית בעשור האחרון. " כרגע אין כלום בצנרת של ה-IPO, מה שכן יש זה מיזוגים לשלדים והרבה".

 

"אם אתה חברה טובה, אז זה בסדר גמור ומיזוג עם שלד זו כבר לא מילה גסה", המשיך קסוטו. "אני מעריך שב-2024 נראה מספר דו ספרתי של מיזוגי שלדים. הדלת האחורית הפכה לדלת הקדמית. אבל זה עניין של תקופה ואופנה.

 

"נוצר היצע של שלדים שצריכים לקלוט פעילויות חדשות וחברות שרוצות להיכנס לבורסה זה תהליך של יחסית אלגנטי וידידותי ואנחנו רואים שחברות בוחרות את הדרך הזו. אני מקווה שהתנאים פה בארץ ישתפרו", הוסיף.

 

אבל לא כולם בעד ההייפ של השלדים, מנכ"ל של חברת חיתום גדולה אומר ששלדים זה "כניסה לאזור הדמדומים". לטענתו, השלדים לרוב מושכים חברות קטנות ולא בשלות, שבסוף למרות הכניסה לבורסה, לא מצליחות לגייס כסף, בשל חוסר התיאבון של המוסדיים פה בארץ להנפקות ראשוניות חדשות הוא גורם משמעותי, כשלטענתו שוק האג"ח המתעורר נוצן פייט לשוק המניות מבחינת המשקיעים הגדולים יותר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"התחרות על כל עסקת אקוויטי זה ריבית בפיקדונות של 5 או 6%, אז קשה מאוד לגייס כסף לחברות קטנות, בטח בשוק ריכוזי כמו ישראלי, זה כמו לוויתן בכנרת", אמר המנכ"ל. "אין תשומת לב של המוסדיים לחברות קטנות שהדיפלוימנט בהם מוגבל ולקרנות הנאמנות שאמורות לגשר על הפער, אין כוח אש לתמוך באקוויטי.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטןיוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטן

שופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל בזכות יכולות, הכרת שוק, וגם הרבה מזל - שנת 2024 היתה טובה וחריגה לקמעונאות. המספרים אז היו "מנופחים", עכשיו אלו מספרי האמת

מנדי הניג |

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל באופן פנומנלי, אבל שני הרבעונים האחרונים מראים שכמו תמיד - למזל יש תפקיד מרכזי בסיפור. שני הרבעונים האחרונים פושרים ואפילו חלשים יחסית לשנה שעברה. הצמיחה נעצרה, ההכנסות יורדות. הרווחים מרשימים אבל לא מבטאים שיפור לעומת שנה שעברה, אלא תהליכי התייעלות. 

הסיבה לירידה בפעילות היא שתחום קמעונאות המזון תלוי מאוד במצב הרוח הציבורי וביכולת שלנו כצרכנים להיות קשובים למחירים. כשהחטופים היו במנהרות בעזה, כשאיראן איימה, כשהחיילים סיכנו את חייהם, למי היה "ראש" לעשות השוואות מחירים. אנשים גם פחות יצאו לאכול בחוץ והגדילו צריכה מהרשתות וגם - לא טסו לחו"ל. בהדרגה, במהלך השנה זה השתנה. חזר בעצם למצב קרוב לרגיל. זה מתבטא בירידה בהכנסות, אבל המבחן של הרשתות הוא לא מול שנה שעברה שהיתה חריגה, אלא לאורך זמן ממושך יותר. אחרי הכל, הן יצמחו כי האוכלוסייה גדלה. זה שוק סולידי וכמובן נחוץ, זה לא ייעלם. רק קצב הצמיחה שראינו לא יחזור.


אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים צעירים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב



הדוחות של שופרסל שנסחרת בכ-11.5 מיליארד שקל מלמדים על חברה שהרווח המייצג שלה בשורה התחתונה הוא באזור 700-750 מיליון שקל. הרווח צפוי לעלות במקביל לגידול  בהיקפי הפעילות, אבל על פניו היא מתומחרת כבר במחיר מלא. האפסייד שלה יהיה כנראה בנדל"ן. יש שם פעילות שיכולה להציף בהדרגה כמה מיליארדים טובים. היום השוק יתאכזב והמניה תרד, אבל האחים אמיר הכפילו את השווי מאז שנכנסו וייצרו בתקופה של שנה וחצי כ-2.5 מיליארד שקל.    


שופרסל הרוויחה ברבעון השלישי כ-168 מיליון שקל בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי (לפני הכנסות אחרות) הסתכם בכ־222 מיליון שקל (כ־6.0% מההכנסות); בהשוואה לכ־266 מיליון שקל (כ־6.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

יוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטןיוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטן

שופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל בזכות יכולות, הכרת שוק, וגם הרבה מזל - שנת 2024 היתה טובה וחריגה לקמעונאות. המספרים אז היו "מנופחים", עכשיו אלו מספרי האמת

מנדי הניג |

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל באופן פנומנלי, אבל שני הרבעונים האחרונים מראים שכמו תמיד - למזל יש תפקיד מרכזי בסיפור. שני הרבעונים האחרונים פושרים ואפילו חלשים יחסית לשנה שעברה. הצמיחה נעצרה, ההכנסות יורדות. הרווחים מרשימים אבל לא מבטאים שיפור לעומת שנה שעברה, אלא תהליכי התייעלות. 

הסיבה לירידה בפעילות היא שתחום קמעונאות המזון תלוי מאוד במצב הרוח הציבורי וביכולת שלנו כצרכנים להיות קשובים למחירים. כשהחטופים היו במנהרות בעזה, כשאיראן איימה, כשהחיילים סיכנו את חייהם, למי היה "ראש" לעשות השוואות מחירים. אנשים גם פחות יצאו לאכול בחוץ והגדילו צריכה מהרשתות וגם - לא טסו לחו"ל. בהדרגה, במהלך השנה זה השתנה. חזר בעצם למצב קרוב לרגיל. זה מתבטא בירידה בהכנסות, אבל המבחן של הרשתות הוא לא מול שנה שעברה שהיתה חריגה, אלא לאורך זמן ממושך יותר. אחרי הכל, הן יצמחו כי האוכלוסייה גדלה. זה שוק סולידי וכמובן נחוץ, זה לא ייעלם. רק קצב הצמיחה שראינו לא יחזור.


אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים צעירים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב



הדוחות של שופרסל שנסחרת בכ-11.5 מיליארד שקל מלמדים על חברה שהרווח המייצג שלה בשורה התחתונה הוא באזור 700-750 מיליון שקל. הרווח צפוי לעלות במקביל לגידול  בהיקפי הפעילות, אבל על פניו היא מתומחרת כבר במחיר מלא. האפסייד שלה יהיה כנראה בנדל"ן. יש שם פעילות שיכולה להציף בהדרגה כמה מיליארדים טובים. היום השוק יתאכזב והמניה תרד, אבל האחים אמיר הכפילו את השווי מאז שנכנסו וייצרו בתקופה של שנה וחצי כ-2.5 מיליארד שקל.    


שופרסל הרוויחה ברבעון השלישי כ-168 מיליון שקל בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי (לפני הכנסות אחרות) הסתכם בכ־222 מיליון שקל (כ־6.0% מההכנסות); בהשוואה לכ־266 מיליון שקל (כ־6.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.