שוק ה-IPO בארץ עדיין קפוא: "2024 תהיה שנת מיזוגי השלדים"
אחרי הטירוף של 2020 ו-2021 שוק ההנפקות נכנס לשנת חורף עמוקה על גביה של הריביות העולות, שעשו סלט למכפילים בשוק ההון. אז לאחר שנה וחצי די קפואות, שוק ההנפקות הראשוניות בוול סטריט התעורר מעט בחודשיים האחרונים, עם ההנפקה של יצרנית השבבים ARM, אינסטקארט ועכשיו גם יצרנית הנעליים בירקנשטוק מדברת על הנפקה לפי שווי של למעלה מ-9 מיליארד דולר.
בארץ, נכון לכרגע, חתם בכיר אומר כי הוא עובד על תשקיף אחד ל-IPO לחברה בינונית. זהו. חוץ מזה, גורנישט. יש עסקאות אקוויטי ומיזוגי שלדים, כשחתם בכיר פה בארץ אמר שהשוק בהמתנה לראות מה קורה עם הרפורמה המשפטית. "כשיגיעו להסכמות על המהפכה המשפטית, שוק ההנפקות יתעורר מחדש, זה כמו קפיץ שמחכה שישחררו אותו", אמר המנכ"ל, שביקש להישאר בעילום שם.
זה ששוק ה-IPO רדום, עדיין לא מונע מחברות להיכנס לבורסה, כאשר חברות מעדיפות את הדרך הקלה והמהירה יותר – מיזוגים לשלדים. השלדים חוגגים כי אין דרך אחרת להיכנס לשוק וחברות מעדיפות לשלם קצת יותר, אבל לחסוך את כאב הראש. בחודשים האחרונים נחשפנו לכמה מיזוגים. חלקם הצליחו, חלקם לא. היה את המיזוג של רשת בתי הקפה אילן'ס עם השלד קונטיניואל מחד ומנגד את המיזוג הכושל של ארקיע שלא יצא אל הפועל.
"פעם בעשור יש שנה שהיא אנומליה וזו הייתה 2020, אבל בשנה ממוצעת בדרך כלל רואים בין 10 ל-15 הנפקות ראשוניות", אומר צח קסוטו, שותף בחברת בטא פייננס, המלווה את שוק ההנפקות הראשוניות בישראל ושליווה עשרות חברות לבורסה המקומית בעשור האחרון. " כרגע אין כלום בצנרת של ה-IPO, מה שכן יש זה מיזוגים לשלדים והרבה".
- פטריות מרינה בדרך לבורסה: ההנפקה מתוכננת לתחילת 2026 לפי שווי של 700-800 מיליון שקל
- הנפקת הרכב הגדולה בעולם: צ'רי הסינית גייסה 1.2 מיליארד דולר - וזינקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אם אתה חברה טובה, אז זה בסדר גמור ומיזוג עם שלד זו כבר לא מילה גסה", המשיך קסוטו. "אני מעריך שב-2024 נראה מספר דו ספרתי של מיזוגי שלדים. הדלת האחורית הפכה לדלת הקדמית. אבל זה עניין של תקופה ואופנה.
"נוצר היצע של שלדים שצריכים לקלוט פעילויות חדשות וחברות שרוצות להיכנס לבורסה זה תהליך של יחסית אלגנטי וידידותי ואנחנו רואים שחברות בוחרות את הדרך הזו. אני מקווה שהתנאים פה בארץ ישתפרו", הוסיף.
אבל לא כולם בעד ההייפ של השלדים, מנכ"ל של חברת חיתום גדולה אומר ששלדים זה "כניסה לאזור הדמדומים". לטענתו, השלדים לרוב מושכים חברות קטנות ולא בשלות, שבסוף למרות הכניסה לבורסה, לא מצליחות לגייס כסף, בשל חוסר התיאבון של המוסדיים פה בארץ להנפקות ראשוניות חדשות הוא גורם משמעותי, כשלטענתו שוק האג"ח המתעורר נוצן פייט לשוק המניות מבחינת המשקיעים הגדולים יותר.
- ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים
- אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
"התחרות על כל עסקת אקוויטי זה ריבית בפיקדונות של 5 או 6%, אז קשה מאוד לגייס כסף לחברות קטנות, בטח בשוק ריכוזי כמו ישראלי, זה כמו לוויתן בכנרת", אמר המנכ"ל. "אין תשומת לב של המוסדיים לחברות קטנות שהדיפלוימנט בהם מוגבל ולקרנות הנאמנות שאמורות לגשר על הפער, אין כוח אש לתמוך באקוויטי.
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 5.8% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד
אינטרקיור מניית אינטרקיור -12.72% ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל.
חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר.
מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה
במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות).
- אינטרקיור מסכמת מחצית: הכנסות של 130 מיליון שקל ותזרים תפעולי חיובי
- הקנאביס ב"היי" - טראמפ שיתף סרטון והמניות קופצות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.
