שוק ה-IPO בארץ עדיין קפוא: "2024 תהיה שנת מיזוגי השלדים"
אחרי הטירוף של 2020 ו-2021 שוק ההנפקות נכנס לשנת חורף עמוקה על גביה של הריביות העולות, שעשו סלט למכפילים בשוק ההון. אז לאחר שנה וחצי די קפואות, שוק ההנפקות הראשוניות בוול סטריט התעורר מעט בחודשיים האחרונים, עם ההנפקה של יצרנית השבבים ARM, אינסטקארט ועכשיו גם יצרנית הנעליים בירקנשטוק מדברת על הנפקה לפי שווי של למעלה מ-9 מיליארד דולר.
בארץ, נכון לכרגע, חתם בכיר אומר כי הוא עובד על תשקיף אחד ל-IPO לחברה בינונית. זהו. חוץ מזה, גורנישט. יש עסקאות אקוויטי ומיזוגי שלדים, כשחתם בכיר פה בארץ אמר שהשוק בהמתנה לראות מה קורה עם הרפורמה המשפטית. "כשיגיעו להסכמות על המהפכה המשפטית, שוק ההנפקות יתעורר מחדש, זה כמו קפיץ שמחכה שישחררו אותו", אמר המנכ"ל, שביקש להישאר בעילום שם.
זה ששוק ה-IPO רדום, עדיין לא מונע מחברות להיכנס לבורסה, כאשר חברות מעדיפות את הדרך הקלה והמהירה יותר – מיזוגים לשלדים. השלדים חוגגים כי אין דרך אחרת להיכנס לשוק וחברות מעדיפות לשלם קצת יותר, אבל לחסוך את כאב הראש. בחודשים האחרונים נחשפנו לכמה מיזוגים. חלקם הצליחו, חלקם לא. היה את המיזוג של רשת בתי הקפה אילן'ס עם השלד קונטיניואל מחד ומנגד את המיזוג הכושל של ארקיע שלא יצא אל הפועל.
"פעם בעשור יש שנה שהיא אנומליה וזו הייתה 2020, אבל בשנה ממוצעת בדרך כלל רואים בין 10 ל-15 הנפקות ראשוניות", אומר צח קסוטו, שותף בחברת בטא פייננס, המלווה את שוק ההנפקות הראשוניות בישראל ושליווה עשרות חברות לבורסה המקומית בעשור האחרון. " כרגע אין כלום בצנרת של ה-IPO, מה שכן יש זה מיזוגים לשלדים והרבה".
- פטריות מרינה בדרך לבורסה: ההנפקה מתוכננת לתחילת 2026 לפי שווי של 700-800 מיליון שקל
- הנפקת הרכב הגדולה בעולם: צ'רי הסינית גייסה 1.2 מיליארד דולר - וזינקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אם אתה חברה טובה, אז זה בסדר גמור ומיזוג עם שלד זו כבר לא מילה גסה", המשיך קסוטו. "אני מעריך שב-2024 נראה מספר דו ספרתי של מיזוגי שלדים. הדלת האחורית הפכה לדלת הקדמית. אבל זה עניין של תקופה ואופנה.
"נוצר היצע של שלדים שצריכים לקלוט פעילויות חדשות וחברות שרוצות להיכנס לבורסה זה תהליך של יחסית אלגנטי וידידותי ואנחנו רואים שחברות בוחרות את הדרך הזו. אני מקווה שהתנאים פה בארץ ישתפרו", הוסיף.
אבל לא כולם בעד ההייפ של השלדים, מנכ"ל של חברת חיתום גדולה אומר ששלדים זה "כניסה לאזור הדמדומים". לטענתו, השלדים לרוב מושכים חברות קטנות ולא בשלות, שבסוף למרות הכניסה לבורסה, לא מצליחות לגייס כסף, בשל חוסר התיאבון של המוסדיים פה בארץ להנפקות ראשוניות חדשות הוא גורם משמעותי, כשלטענתו שוק האג"ח המתעורר נוצן פייט לשוק המניות מבחינת המשקיעים הגדולים יותר.
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
"התחרות על כל עסקת אקוויטי זה ריבית בפיקדונות של 5 או 6%, אז קשה מאוד לגייס כסף לחברות קטנות, בטח בשוק ריכוזי כמו ישראלי, זה כמו לוויתן בכנרת", אמר המנכ"ל. "אין תשומת לב של המוסדיים לחברות קטנות שהדיפלוימנט בהם מוגבל ולקרנות הנאמנות שאמורות לגשר על הפער, אין כוח אש לתמוך באקוויטי.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
