רפאל ספינה
צילום: רפאל

רפאל בעסקה של 100 מיליון שקל: תתחזק מערכות ימיות לחיל הים של מדינה באסיה

החברה זכתה בחוזה במדינה באסיה ששמה לא הותר לפרסום, במסגרתו תהיה אחראית על תחזוקת המערכות המבצעיות הימיות של חיל הים במדינה. לדברי החברה מדובר בהסכם רב שנתי
נחמן שפירא |

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות המפתחת מערכות וטכנולוגיות אוויריות הודיעה כי זכתה בחוזה במדינה אסיאתית ששמה לא פורסם בשווי של כ-100 מיליון שקלים לתחזוקת מערכות מבצעיות ימיות שבשימוש חיל הים במדינה.

לפי החברה מדובר בהסכם רב שנתי שיכלול שירותי תחזוקה למערכות חליפת הלחימה הימית של רפאל - הכוללת מערכת שליטה ובקרה, עמדות נשק נשלטות מרחוק מסוג טייפון ומיני-טייפון, טילי ספייק ER וספייק  NLOS ימיים, מערכות אלקטרואופטיות ימיות, מטעי ל"א ומרכיבים אחרים הכוללים הדרכה, תמיכה ותחזוקה.

ברפאל טוענים כי הטכנולוגיות והפתרונות שלהם מספקים עליונות מבצעית מול כל האיומים המודרניים באזור החוף ובמים עמוקים, מעל ומתחת למים.

רפאל

צילום רפאל.

לדבריהם השירותים יחזקו את שיתוף הפעולה הטכנולוגי והתפעולי בין רפאל למדינה באסיה ויבססו יכולות תחזוקה למערכות נוספות. כזכור, במרץ 2023 הודיעה חברת רפאל על הסכם לטווח של 20 שנה עם מנהל הרכש במשרד הביטחון הישראלי שרכשו שירותי אחזקה לתותחי הטייפון בספינות זרוע הים.

 

רן תבור, סמנכ"ל וראש מנהלת מערכות לחימה ימיות ברפאל "אנו מודים ללקוח שלנו על חיזוק שיתוף הפעולה עם רפאל ועל האמון במהלך פורץ דרך זה. רפאל, כמפתחת ויצרנית של מערכות ימיות מוכחות בשדה הקרב, פיתחה ידע רב וניסיון מצטבר בביצוע פרויקטים ימיים גדולים עם לקוחות בארץ ובעולם. אנו ננהל ונבצע את שירותי התחזוקה לחיל הים בצורה האפקטיבית ביותר ובאופן שיבטיח את רמת היכולת המבצעית הגבוהה ביותר. הסכם זה הינו חלק מהאסטרטגיה של רפאל להגביר את הפעילות בתחום התחזוקה ותמיכת הלקוחות בארץ ובעולם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חן גולן נקסט ויזן
צילום: יחצ

המניה של השנה כבר 4 שנים ברציפות - ומי הגופים שלא השקיעו בה?

הפניקס ומור השקעות נכנסו מאוד מוקדם להשקעה בנקסט ויז'ן; כלל ביטוח ומנורה נכנסו בהמשך אבל הן המחזיקות הגדולות; אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם - מתעלמות מהנייר; עוד הסבר לפערי התשואות השנה

ליאור דנקנר |

היא הנפיקה בשווי של 430 מיליון שקל. ניתחנו את ההנפקה ואמרנו - נראה זול. אם היא תגיע לתחזית שלה יש כאן הצפת ערך. זה היה לפני 4 שנים ואף אחד לא דמיין שהיא תעלה פי 40! :

נקסט ויז'ן היא מניית השנה כבר 3 שנים, חן גולן, היו"ר הוא מאנשי השנה של ביזפורטל 3 שנים ברציפות. אתמול החברה זכתה בהזמנת ענק של 77 מיליון דולר, המניה טסה ב-18% לשווי של 16.5 מיליארד שקל. הסיפור של נקסט ויז'ן הוא שילוב של תחום מנצח ולוהט - רחפנים וכטב"מים; יכולות ביצוע  טובות - וידאו יציב-עמיד וכנראה שהרבה מאוד חריצות ועבודה קשה. מאחורי המספרים המדהימים יש 130 עובדים חרוצים ויזמים שהצליחו טכנולוגית ומכנית להנדס מוצר פשוט טוב ואמין.


הפניקס ומור - השקיעו כבר בהתחלה

בשיחה אתמול עם גולן הוא דיבר על מוצר מוביל בעלות טובה וביכולת לדלוור. לדלוור-לדלוור-לדלוור, זה הסוד בגדילה של חברות. הלקוחות הגדולים שנמצאים כעת בגל של ביקושים לרחפנים וכטב"מים צריכים לדעת שהספק שלהם יודע לספק את הסחורה בכל מצב - גם עם משברים בשרשרת הייצור, גם עם עלייה במחירי המוצרים, גם עם בעיות במשלוחים. נקסט ויז'ן כבר חברה גדולה, עם כרית מזומנים גדולה, עם מלאי מספק, עם מספר ספקים לכל רכיב, עם פתרונות "לשעת חירום" והלקוחות בוטחים בה - לראיון המלא: יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק".    

מי שפחות מאמינים בה הם דווקא הגופים המוסדיים: אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם. אלו גופי אנליזה טובים, אבל הם לא היו במניה בתחילת הדרך וגם לא כעת. הם פספסו תשואה של אלפי אחוזים. מנגד, הפניקס ומור היו שם מההתחלה.

וצריך להבין - גוף מוסדי נבחן בהשקעות במניות ספציפיות. כל השאר לא באמת תלוי בניתוח שלו. ההבדלים בתשואות בין גופי ההשקעות נובעים מאלוקציה שונה במניות ואג"ח - אבל בסוף זה הימור כשמדובר על השקעות לטווח ארוך. אף אחד לא יודע באמת עם משקל של 62% במניות עדיף על 59%. אף אחד גם לא יודע אם תמהיל של 70% למניות בוול סטריט על פני 30% בת"א זה התמהיל הנכון. כלומר, האלוקצייה מלמעלה היא חשובה לתשואה, אבל זה עניין של גישה ואסטרטגיה שלא בשליטה. מה שכן בשליטה של הגוף המוסדי הוא המחקר ומציאת מניות כמו נקסט ויז'ן. כי אם הם משקיעים בה, זה מה שייתן להם את התשואה העודפת - את האלפא.

  

ליאור יוחפז, משנה למנכ"ל, מנהל השקעות ראשי, מנורה מבטחים, צילום: יעל צורליאור יוחפז, משנה למנכ"ל, מנהל השקעות ראשי, מנורה מבטחים, צילום: יעל צור
ראיון

"מי שחושב ש-2025 הייתה שנה קלה לתשואות - טועה; זו הייתה שנה מבלבלת"

ליאור יוחפז, מנהל ההשקעות הראשי של מנורה מבטחים, מסביר מה עומד מאחורי התשואות החזקות של הקבוצה בקופות ובקרנות השנה, איזה החלטות קשות הם היו צריכים לקבל, ואיפה הוא רואה הזדמנויות וסיכונים ב-2026 - הסקטורים המעניינים ומאלו שצריך להזהר

יש מי שיגידו שלעשות ב-2025 לעשות תשואות טובות היה לא סיפור גדול. השווקים עלו, (כמעט) "כל מטאטא ירה" ולכן מי שהיה בשוק הרוויח, ומי שישב על הגדר נשאר מאחור. אולי במבט ראשון, זה אפילו נשמע הגיוני. הבורסה המקומית זינקה מעל 50% השנה, ואם מסתכלים על ביצועי הקרנות, המסלולים המנייתים וגם הכלליים נתנו תשואה של שנתיים רגילות אם לא יותר, באמת שאפשר להתפתות לחשוב שהכול היה "על אוטומט". אבל בתכל'ס, דווקא בשנה כמו זאת נמדדים באמת מנהלי ההשקעות. 

השנה האחרונה הייתה מבלבלת, תנודתית, ובעיקר שנה שדרשה לקחת החלטות מדויקת והיה בה לא מעט תזמון. לא כל חשיפה למניות עבדה, לא כל שוק או נכס סיפק את אותה התשואה, והפערים בין הגופים מלמדים שזה לא היה רק עניין של להיות בפנים - אלא איך להיות בפנים.

וכדי לבחון את זה אפשר להסתכל על ביצועי קופות הגמל וההשתלמות. גם במסלול הכללי וגם במסלול המנייתי יש פערים בין הגופים. כי מאחורי קטגוריית רכיב מנייתי" יש הרבה גמישות, חלק היו מוטים חזק לוול סטריט, אחרים הגדילו חשיפה לשוק המקומי, וחלק ניסו לשלב. וזה הוביל לפיזור רחב של תשואות, גם בתוך אותה סביבה שוקית. השנה האחרונה חידדה עד כמה האלוקציה חשובה, בחירה נכונה בסקטורים, וגם וכמובן לזהות "כשלי שוק" להבין איפה השוק מתמחר נכון ואיפה הוא עשוי לפספס.


קראו על הביצועים של נובמבר בקופות: דירוג קרנות השתלמות - מנורה מככבת, אנליסט, אלטשולר וילין מאכזבות


אחרי שראינו את התשואות החזקות במסלול הכללי ובמסלול המנייתי רצינו להבין איך באמת משיגים תשואות כאלה. עד כמה משחק פה המזל ועד כמה התזמון. כמה מזה זה תוצר של תפיסת השקעה והטיה למניות "נכונות", מהבנה מוקדמת של מגמות כמו AI, כדי לנסות להבין את זה מבפנים, פנינו ל"אשם" בתשואות של מי שכיכבה בחודשים האחרונים - ליאור יוחפז, מנהל ההשקעות הראשי של מנורה מבטחים. בשיחה רחבה דיברנו איתו על מה שעבד השנה ומה שפחות, על השגיאות שאפשר היה לעשות בדרך, על ההבדל מבחינתו בין ניהול הנוסטרו של הקבוצה לבין ניהול כספי העמיתים. אבל לא פחות חשוב, ניסינו להבין איך הוא מסתכל קדימה, מה מעניין לשנה הבאה: ישראל מול ארה״ב מול אירופה, סקטורים שנראים לו מעניינים, כאלה שכבר מתומחרים גבוה מדי, ואיפה כדאי להיות זהירים.


אז בוא תסביר לנו מי או מה אחראי לתשואות היפות שאנחנו רואים בשנה האחרונה במנורה?